פסקי דין על י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין | פסקי דין על אליה שלמה | פסקי דין על מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז

1213/09 העז     02/03/2011




העז 1213/09 י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ, אליה שלמה נ' מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע




הע"ז 1213-09 מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
נ' י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ
ואח'





בפני
כב' השופטת יהודית הופמן-גלטנר
, סגנית הנשיאה


מבקשים
1. י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ
2. אליה שלמה


נגד


משיבה
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז


החלטה

1.
בפני
בקשת הנאשמים
לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם ומייחס להם עבירות שונות לפי
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
(להלן:"חוק עובדים זרים").

הרקע לבקשה:

2.
ביום 27/5/09 הגישה המאשמיה כתב אישום כנגד הנאשמים המייחס להם עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כדין וללא היתר; התקשרות ללא חוזה עבודה בכתב וללא ביטוח רפואי; אי מילוי אחר דרישות מפקחי משרד התמ"ת והפרת חובה לפעול למניעת ביצוע העבירות, בניגוד לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(2),2(ב)(3), 6(ה) ו-5 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").
המדובר בעבירות שבוצעו ביום 28/4/04.

3.
ביום 6/1/11 הגישה המאשימה כנגד הנאשמים כתב אישום מתוקן,באופן בו בוטל האישום בגין העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי, בניגוד לסעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

4.
ביום 10/1/11 ,טרם
תגובת הנאשמים לכתב האישום, ומכוח הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982,
העלה ב"כ הנאשמים טענה מקדמית שעניינה התיישנות העבירות.

5.

ב"כ הנאשמים טען כי העבירות, אשר לכאורה נעברו על ידי הנאשמים, הינן במהותן עבירות מסוג ברירת קנס אשר לגביהן נקבעה בסעיף 225א לחסד"פ תקופת התישנות מיוחדת של שנה אחת ממועד ביצוע העבירה. נטען כי הואיל וממועד ביצוע העבירה ועד למועד הגשת כתב האישום חלפו למעלה מחמש שנים, הרי שבנסיבות אלה,העבירות התיישנו ויש לבטל את כתב האישום.

6.
עוד נטען בעניין זה ע"י ב"כ הנאשמים כי הוראות סעיף 9 לחסד"פ, נסוגות מפני הוראת ההתיישנות המיוחדת הקבועה בסעיף 225 (א) לחסד"פ, וכי יש לבכר פרשנות זו, המטיבה עם הנאשמים, על פני פרשנות אחרת, המאריכה את תקופת ההתיישנות.

7.

המאשימה טענה בתגובתה כי
העבירות נשוא כתב האישום, אינן עבירות קנס במובן של פרק ז' לחסד"פ, אלא המדובר בעבירות מנהליות המנויות בתוספת לחוק לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו – 1985
(להלן: "חוק העבירות המנהליות"), לגביהן נקבעה תקופת התיישנות של 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. המאשימה הפנתה בעניין זה לפסיקת בית הדין הארצי בעפ"א 1004/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"ע לח 181) (להלן: "פרשת קשת היפרטוי")

8.
כן נטען כי מאז בוצעו העבירות התקיימו "אירועים מנתקים" אשר יש בכוחם לעצור את מירוץ התיישנות העבירות, כך למשל, הנאשם 2 נחקר ביום 11/7/04; ביום 20/7/05 הונפקה תעודת עובד ציבור וביום 31/7/05 הוצא דו"ח רשם חברות. אירועים אלה לדברי ב"כ המאשימה, הינם "אירועים מנתקים" המתחילים את מירוץ ההתישנות מחדש ובנסיבות אלה, העבירות לא התיישנו.

9.
בתשובתו לתגובת המאשימה הוסיף וטען כי התבססות המאשימה על פרשת קשת היפרטוי מוטעית וכי יש לקבל פרשנות הנאשמים לעניין סיווג העבירות המיוחסות להם כעבירות מסוג ברירת קנס או ברירת משפט.

10.
ב"כ הנאשמים הוסיף וטען לחילופין גם טענת הגנה מן הצדק לאור התנהלות המאשימה אשר נקטה בשיהוי חמור וקיצוני בהגשת כתב האישום ובביצוע פעולות החקירה של הנאשמים.


דיון והכרעה:

11.
סעיף 22 (א) לחוק העבירות המנהליות, קובע כך:

"(א)
אין בקביעת עבירה כעבירה מינהלית כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.
(ב)
לעניין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי

או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עבירה, לפי הענין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין, ואולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בחיקוק כאמור, לפי הענין, כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס מינהלי, אף אם עבר אותו מועד

".



סעיף 24 (2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977
קובע כדלקמן:

""עוון" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום".



סעיף 9 לחסד"פ
קובע את תקופות ההתיישנות לדרגות עבירות פליליות המנויות בחוק העונשין
כדלקמן:

"(א)
באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
(1)
בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם - עשרים שנים ;
(2)
בפשע אחר - עשר שנים ;
(3)
בעוון - חמש שנים ;
(4)
בחטא - שנה אחת.

בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר
".


העולה מהוראות החוק המוזכרות לעיל, מלמד כי עבירה מסוג עוון, תקופת התיישנותה היא 5 שנים.

12.
סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים
קובע כי מעביד המעסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח
חוק הכניסה לישראל
והתקנות לפיו, במסגרת עסקו או משלח ידו, דינו מאסר שנה או יחוב קנס פי ארבעה מן האמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.


מן האמור לעיל עולה כי עבירה על פי
חוק עובדים זרים
הינה עבירה מסוג עוון אשר העובר עליו צפוי לעונש מאסר בן שנה אחת, וקנס כספי.


13.
לפיכך תקופת התיישנות העבירה היא 5 שנים וכפועל יוצא מכך עמדה המאשימה במועדים הנקובים. (עפ"א (ארצי) 35/07
אברהם ניסן נ' מדינת ישראל
, ניתן ביום 20/6/08).


14.
אין לקבל טענת הנאשמים לפיה חל סעיף 225 א (א) לחסד"פ
הקובע התיישנות של שנה על עבירה מסוג ברירת קנס, מן הטעם כי העבירה נשוא ענייננו אינה עבירת קנס כמשמעותה בחסד"פ כי אם עבירה מנהלית, ולראיה התקנות מכוחן נקבעה העבירה כעבירה מנהלית הותקנו מכוח חוק העבירות המנהליות, ולא מכוח סעיף 221 לחסד"פ.



הוראות החוק ברורות ומפורשות ואין ממש בטענה כי הוראת סעיף 225 א (א) לחסד"פ
חלה מקום בו עסקינן בעבירה מנהלית. (ראו בעניין זה פרשת קשת היפרטוי שאוזכרה לעיל) ואין
לקבל טענות ב"כ
הנאשמים בדבר איבחון פסק הדין בענייננו, כפי שפירט בתגובתו.

15.
עוד יובהר כי צודקת המאשימה בטענתה כי חלו בתיק אירועים, כגון פעולות חקירה, הנפקת תעודת עובד ציבור המהווים "אירועים מנתקים" העוצרים את מירוץ ההתיישנות ומתחילים אותו מחדש. ביום 20/7/05 הונפקה תעודת עובד ציבור וביום31/7/05 הוצא דו"ח רשם החברות בתיק, אירועים אלה הינם בבחינת "ההליך האחרון בחקירה" המפסיקים את ההתיישנות. היינו , מניין תקופת ההתיישנות נעצר ומתחיל מחדש ביום 31/7/05
והתקופה שחלפה מיום ביצוע העבירה ועד להליך האחרון בחקירה נמחקת כאילו לא חלפה כלל והמניין מתחיל מלכתחילה ( י.קדמי, על סדר הדין בפלילים חלק שני, כרך א', עמ' 1320).

16.
בנסיבות אלה ומשטרם חלפה תקופת ההתיישנות, דין טענת הנאשמים בדבר התיישנות העבירות- להידחות.

17.
אף טענת הנאשמים בדבר הגנה מן הצדק – להידחות שכן לא מצאתי בנסיבות העניין כי התקיימו התנאים להחלת דוקטרינה זו. הנאשמים טענו כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני וחמור וכי
מאז התרחשות האירוע הנטען ועד להגשת כתב האישום חלף זמן רב. אמנם יכול ועל המאשימה היה להגיש כתב האישום במועד מוקדם יותר ולא בחלוף כארבע שנים לאחר "הליך החקירה האחרון בתיק", כמפורט לעיל אך אין התנהלות זו עולה לכדי
בהתנהלות הפוגעת "באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות"
ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ. בורוביץ, פ"ד נט
(6) 776 (2005); או העומדת "בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי). לפיכך, לא מצאתי לנכון לקבל הטענה.






18.
אשר על כן, דין טענות הנאשמים – להידחות.

19.
התיק יועבר ללשכת הנשיאה על מנת לקבוע מועד להקראה.

20.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.



ניתנה היום, כו' אדר א תשע"א, 2 במרץ 2011, בהעדר הצדדים.















העז בית דין אזורי לעבודה 1213/09 י. אליה ובניו יזמות וקבלני בנין בע"מ, אליה שלמה נ' מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז (פורסם ב-ֽ 02/03/2011)