פסקי דין על יוסף נחום לוי | פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

4240-09/10 תק     08/02/2011




תק 4240-09/10 יוסף נחום לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 4240-09-10 נחום לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ






בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק


התובע

יוסף נחום לוי


נגד


הנתבעת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ




פסק דין



1.
א.
א)
התובע מנהל משרד הנהלת חשבונות ומיסים ובמשרדו מספר קווי טלפון
של הנתבעת.
התובע מלין בתביעה זו על כך, שבתחילת חודש יוני 2010 החלו שיבושים בקו הטלפון הראשי במשרד – שהינו רב קווי, שבאו לידי ביטוי על ידי ניתוקים חוזרים ונשנים בקו.
בעקבות כך, פנה התובע לשירות 166 של הנתבעת ובשיחה טלפונית זיהו ניתוקים בקו ולכן הגיע ביום 6.6.10 טכנאי מטעם הנתבעת ולאחר בדיקה קבע, שהבעיה לא בקו אלא בכניסה למרכזייה.
לאור קביעה זו, הזמין התובע טכנאי חיצוני אשר ביצע בדיקה מקיפה של המרכזייה והגיע למסקנה, שהבעיה בקו של הנתבעת ועבור בדיקה זו שילם התובע סך של 325 ₪.

ב)
לאור בדיקת הטכנאי החיצוני, פנה התובע שוב ביום 27.7.10 אל הנתבעת ורק לאחר כחודשיים הגיע טכנאי, כאשר במשך כל תקופה זו היה משרדו ללא קו ראשי.
מבדיקת הטכנאי התברר, שהבעיה היא בכבל חיצוני של הנתבעת, שהיה
קרוע.

ג)
התובע פנה פעמים רבות לנתבעת, הן בכתב והן בע"פ, בבקשה להחזר כספי עבור דמי השימוש עבור הקו וכן החזר הסכום ששילם לטכנאי חיצוני וכן ביקש זיכוי לקו זה למשך חודשיים עבור השיחות שנותקו.

ב.
היות והנתבעת לא נענתה לדרישות התובע, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 4,089 ₪, הכולל בחובו: החזר שימוש לקו במשך חודשיים בסך של 121.66 ₪ (60.83 ₪ לחודש), זיכוי לקו למשך חודשיים של שיחות שהתנתקו בסך של 115
₪, החזר תשלום עבור הטכנאי החיצוני בסך של 325 ₪, אובדן שעות עבודה בשל הגשת התביעה, התכתבויות וטלפונים בסך של 1,006 ₪ בתוספת מע"מ בסך של 1,167 ₪ (השווים ליום עבודה) ועוד הוסיף סכום של 2,320 ₪ עבור עוגמת נפש, טרחה והתרגשות מיותרת וגם ביקש להשיב לו 40 ₪ אגרת משפט.

2.
הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובע היות והוא מציג טענות לא מדויקות על כי כל התקופה משרדו היה ללא קו ראשי, בעוד שהאמת היא, שמהקו ואל הקו יצאו ונכנסו שיחות במשך כל התקופה עליה מלין התובע, התובע לא הוכיח כל קשר בין שתי התקלות הנטענות על ידו ובין היתר, הוסיפה את הטענות הבאות:

א.
א)
תקלה מסוג התקלות עליהן הצביע התובע הינה תקלה אשר קיים קושי
לאתר את מקורה ולפיכך נדרש ניתור כל אחד מהפרמטרים המשפיעים על הקו, החל מהציוד במרכזיית בזק ועד לבית הלקוח לרבות הציוד המופעל אצלו.
בבדיקת הטכנאי לא אותרה כל תקלה בציוד הנתבעת והקו פעל בצורה תקינה ואף היה בשימוש התובע.

ב)
גם בתאריך 8.6.10, בעת פניית מזכירת התובע אל מוקד התמיכה של הנתבעת הובהר לה כי על מנת לשלול את האפשרות, שמקור התקלה הוא במרכזיה הפרטית שברשות התובע, יש לנתק את הקו מהמרכזייה או לפנות אל נותן השירות של המרכזייה על מנת שיבצע את הבדיקות הנדרשות.

ג)
רק ביום 26.7.10 פנה הנתבע אל מוקד התמיכה של הנתבעת בתלונה על קיום תקלה בכל הקווים במשרדו וכבר למחרת היום הגיע טכנאי הנתבעת למקום ומצא כי בכבל המקשר בין העמוד למבנה קיים קרע, אשר ככל הנראה היה הגורם לתקלה.
עם זאת נטען על ידי הנתבעת, שאין קשר בין התקלה הראשונה עליה דיווח התובע בתחילת חודש יוני לבין התקלה השנייה עלי דיווח בסוף חודש יולי, שכן התקלה השנייה ארעה בכל קווי המשרד בעוד שהתקלה הראשונה נגעה לקו בודד.

ד)
התובע השתהה בטיפול, שכן פנייתו לנותן השירות של המרכזייה בוצעה למעלה מחודש וחצי לאחר מועד ביקור הטכנאי של הנתבעת ובשל השתהותו הרבה הוא מנוע מלטעון טענות בכל הנוגע לפרק הזמן של התקלה כלפי הנתבעת.

ה)
למרות האמור לעיל וכמחווה של רצון טוב ושירות טוב ללקוח, החליטה נציגת הנתבעת לזכות את התובע עבור דמי השימוש עבור הקו לתקופה של חודשיים.

ו)
טענה נוספת המועלית על ידי הנתבעת היא הטענה בדבר הפטור מאחריות בנזיקין לה ולעובדיה – זאת לאור האמור בסעיפים 40 ו-41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 משום שנשוא התביעה לא נבע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הנתבעת ועובדיה.

3.
א.
א)
מהעובדות שהובאו בפני
בית המשפט, הן אלו שהובאו בכתבי הטענות והן
אלו שהובאו בעל פה בבית המשפט עולה, שאין מחלוקת על כך, שהתובע פנה לשירות 166 של הנתבעת ובשיחה טלפונית זיהו ניתוקים בקו ואין מחלוקת כי בעקבות כך הגיע ביום 6.6.10 טכנאי מטעם הנתבעת ולאחר בדיקה קבע, שהבעיה לא בקו אלא בכניסה למרכזייה.
לאור קביעה זו, הזמין התובע טכנאי חיצוני אשר ביצע בדיקה מקיפה של המרכזייה והגיע למסקנה, שהבעיה בקו של הנתבעת ועבור בדיקה זו שילם התובע סך של 325 ₪.

ב)
הנתבעת מאשרת את פניית התובע ביום 6.6.10 אל מוקד התמיכה של הנתבעת בטענה שהקו לא עובד לסירוגין, אך מוסיפה כי מייד למחרת יום הדיווח, בשעות הבוקר, הגיע טכנאי מטעם הנתבעת וביצע את הבדיקות הנדרשות על מנת לאתר את מקור התקלה.
בבדיקת הטכנאי לא אותרה כל תקלה בציוד הנתבעת והקו פעל בצורה תקינה ואף היה בשימוש התובע.

ג)
לאור בדיקת הטכנאי החיצוני, פנה התובע שוב ביום 27.7.10 אל הנתבעת ורק לאחר כחודשיים הגיע טכנאי, כאשר במשך כל תקופה זו היה משרדו ללא קו ראשי.
מבדיקת הטכנאי התברר, שהבעיה היא בכבל חיצוני של הנתבעת, שהיה קרוע.
בעניין זה טוענת הנתבעת, שרק ביום 26.7.10 פנה הנתבע אל מוקד התמיכה של הנתבעת בתלונה על קיום תקלה בכל הקווים במשרדו וכבר למחרת היום הגיע טכנאי הנתבעת למקום ומצא כי בכבל המקשר בין העמוד למבנה קיים קרע, אשר ככל הנראה היה הגורם לתקלה.

ב.
א)
התובע צרף חשבונית שניתנה ביום 26.7.10 על ידי "ספיקום בע"מ פתרונות
תקשורת לעסקים" (להלן:"ספיקום")– זאת על מנת להוכיח תשלום בסך של 325 ₪ עבור "קריאת שרות".
ביום 11.8.10 העבירה ספיקום מכתב אל התובע, שהוא: תיעוד קריאת שירות" בו אושר ביקור טכנאי מטעמה ומצא כי התקלה במערכת הטלפוניה לא נבעה כתוצאה מהמרכזייה אלא מקווי הטלפון של הנתבעת.
התקלה שנמצאה: כל 20 שניות לערך, קו הטלפון מתנתק וחוזר.

ב)
אני מקבל טענת התובע, כי לאור העובדה שטכנאי מטעם הנתבעת לא מצא את הבעיה, פנה התובע אל טכנאי של ספיקום ומצא שהבעיה היא בקו ולא במרכזייה ואין ספק, שעבור בדיקה זו שילם התובע את הסך של 325 ₪.

4.
לאחר בחינת העובדות וחומר הראיות בתיק בית המשפט ובטרם אתייחס לגופו של עניין, עלי להדגיש שניים אלה: ראשית,
התובע תבע מהנתבעת סך הכל 4,089 ₪ על פי פירוט פריטי הנזק בסעיף 7 לכתב התביעה, שנית, התובע תובע, בין היתר, בכתב התביעה, סך של 325 ₪ (סכום הכולל מע"מ) , כאשר התובע בעצמו ציין במכתב ששלח לנתבעת ביום 28.7.10 שהוא מבקש החזרת הסכום ששילם לטכנאי בניכוי מע"מ אותו הוא מקבל בחזרה. כמו כן, ביקש התובע לחייב הנתבעת לשלם לו שכר עבודה בתוספת מע"מ ויש להתפלא על כך, שדווקא התובע, אשר עיסוקו בניהול חשבונות ומיסים תובע סכום מע"מ על שכר עבודה, כאשר אליבא דדבריו הוא מנכה את סכומי המע"מ.

5.
א.
לגופו של עניין, התובע אמנם הוכיח את ההוצאה של 325 ש"ח, אך לא הוכיח מה נזק ממשי נגרם בשיחות הטלפון מהקריאה הראשונה 6.6.10 ועד להגעת הטכנאי של ספיקום ביום 26.7.10 ואני מקבל את טענת נציגת הנתבעת, שבפועל לא הוכיח התובע את הקשר הישיר בין התקלה הראשונה (של יום 6.6.10) ובין התקלה השנייה (ביום 26.7.10).

זאת ועוד, מהעובדות עולה, שאכן מדובר בשתי תקלות בעלות אופי שונה, שכן בבדיקת

הטכנאי של ספיקום נתגלה כי הבעיה הייתה בכבל קרוע של הנתבעת שמתחבר לעמוד חיצוני.
לכן, אני מקבל את טענת התובע, שהיות והוא שילם לטכנאי חוץ בעבור בדיקה לאיתור התקלה – דבר שהיה צריך להיעשות על ידי טכנאי מטעם הנתבעת- זכאי הוא לקבל החזר הסכום ששילם.

ב.
א)
התובע מאשר, בעדותו בבית המשפט, כי הנתבעת הייתה מוכנה להשיב לו
את הסך של 325 ₪, אך הוא לא הסתפק בכך אלא שביקש גם לקבל פיצוי עבור הזמן שבזבז על עצם הגשת התביעה.
התובע מוסיף וטוען, שאם הייתה הנתבעת שולחת לו הודעה, שהיא מוכנה לשלם לו את הסך של 325
₪ לפני מועד הדיון – היה מוכן לבטל התביעה, אך במקום להציע תשלום הודיעה הנתבעת שהיא לא לוקחת אחריות ולכן סבור התובע, שעל הנתבעת לשלם לו הסכומים הנתבעים בכתב התביעה.

ב)
אני מקבל את טענת התובע, שבמקרים מסוימים – כמו גם מקרה זה- רצוי לסיים את ההליך מחוץ לכתלי בית המשפט ובכך לחסוך מזמנם של הצדדים ומזמנו של בית המשפט, ברם עולה מהעובדות שלמרות שהנתבעת סברה שאין להשיב לתובע את הסך הנ"ל, הרי שמהראיות עולה שעוד ביום 15.8.10 (לפני הגשת התביעה לבית המשפט) הודיעה הנתבעת לתובע: "למרות זאת, מכיוון ששביעות רצונך חשובה לנו הרי שבנוסף להתנצלות הכנה, חשבון הטלפון שלך זוכה בתשלום דמי השימוש הקבועים לקו למשך חודשיים".
נכונות הנתבעת להעניק לתובע את הפיצוי הנ"ל גם עולה ממכתב נוסף ששלחה הנתבעת לתובע ביום 3.8.10 שם הודיעה הנתבעת לתובע שחשבון הטלפון שלו יזוכה בעד דמי שימוש למשך חודשיים.
בכך סברה הנתבעת, שדי בפיצוי זה כדי לרצות את התובע, אך התובע בכל זאת ביקש להמשיך בתביעתו.
(ראה מכתב הנתבעת הנ"ל אשר צורף לכתב התביעה)
נציגת הנתבעת אף הצהירה בבית המשפט, שהייתה מוכנה לשלם לתובע הסכום שהוציא עבור הטכנאי ועוד איזה סכום נוסף לגבי יום עבודה. (ראה עדותה בעמ' 2 לפ',ש' 9- 10)

ג.
התובע לא הוכיח את טענותיו שלא יכול היה ליצור קשר טלפוני מאף קו ממשרדו בתקופה הרלוונטית וכפי שציינתי לעיל, לא הוכח הקשר בין התקלה הראשונה ובין השנייה ולעניין זה מסכים גם התובע, ש:"ייתכן ואין קשר" (עמ' 2 לפ',ש' 24- 25) ואם אכן התובע לא יכול היה לעשות שימוש בקו מאז 6.6.10 נשאלת השאלה מדוע פנה שוב אל הנתבעת רק ביום 27.7.10?

ד.
כפי שעולה, הן מטענות התובע והן מטענות נציגת הנתבעת, הגיע טכנאי הנתבעת למקום סמוך מאד לאחר שהתובע הודיע על התקלה ולכן אני קובע כי הנתבעת טיפלה בתלונות התובע – אם כי עולה גם שלא גילו תקלה.
לכן, הוכח בפני
שלא היה במקרה זה עיכוב בלתי סביר בטיפול הנתבעת בתלונות התובע ולא הוכח שהנתבעת נהגה ברשלנות
או ברשלנות חמורה בטיפול לאיתור התקלה.

6.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה ב

פסק דין
זה, אני קובע כי על אף שלא הוכחו נזקיו של התובע – המפורטים בכתב התביעה וכפי שעולה מהנימוקים שפורטו לעיל, הרי שעצם העובדה שטכנאי בזק לא גילה את התקלה ולאחר והנתבעת מאשרת
שהתקלה נבעה מקרע בכבל, אשר גרמה לניתוק הקו של התובע והיות והתובע נאלץ להזמין טכנאי מטעמו על מנת להקטין את נזקיו – הרי שאין ספק שבכך נהג התובע לפי הכלל שעל הניזוק לעשות כל פעולה על מנת להקטין את הנזק ולכן אין להוציאו במקרה זה בחסרון כיס ומאחר ואני מקבל את טענת הנתבעת שהתובע כבר פוצה על ידי זיכוי בדמי שימוש קבועים למשך חודשיים, אני מחליט שעל הנתבעת להשיב לתובע גם את הסכום ששילם לטכנאי – סך של 280 ₪ (סך של 325 ₪ בניכוי המע"מ) והיות והתובע לא הוכיח את יתר פרטי סכומי התביעה – נדחית התביעה בכל הקשור ביתר הסעדים, למעט הסך של 280 ₪.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 280 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 26.7.10 (היום בו שילם התובע את הסך הנ"ל) ועד לתשלום בפועל.
כמו כן, עצם הגשת התביעה גרמה לתובע בזבוז זמן והצורך להגיע לבית המשפט ולכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה ומהנימוקים שפורטו לעיל.

ניתן היום 8.2.11 (ד' באדר א' התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 4240-09/10 יוסף נחום לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/02/2011)