פסקי דין על נרקיס שלמה | פסקי דין על שר טוב רענן

200596/02 א     05/05/2004




א 200596/02 נרקיס שלמה נ' שר טוב רענן




1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 200596/02


בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן

תאריך:
5/05/2004



בעניין:
נרקיס שלמה





התובע

נ ג ד


שר טוב רענן





הנתבע



פסק דין


1. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שיק על סך 210,000 ₪, שמועד פרעונו 16/11/2001, אשר הוגש לביצוע על ידי התובע במסגרת תיק הוצל"פ 7-02-10359-01.
ניתנה לנתבע רשות להתגונן, והתקיים דיון לגופו של ענין בתביעה העיקרית.

2. תמצית טענות הנתבע:
א) התובע נתן לנתבע ביום 18/6/97 הלוואה בסך קרן של 100,000 דולר.
לא נערך הסכם בכתב, וסוכם בעל פה כי קרן ההלוואה יוחזר ביום 18/9/97, והריבית על ההלוואה תשולם ב- 18 לכל חודש, החל מיום יולי 97 ועד ספטמבר 97, כאשר הריבית החודשית היא 5%, כך שבכל חודש יהיה עליו לשלם סך 5,000 דולר עד למועד פרעון ההלוואה. (סעיף 3 לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר).

ב) הנתבע טען, כי הוא עמד בתשלומי הריבית, והוא לקח את הלוואה לטובת אחד בשם יגאל תם אשר היה עימו בקשרים עסקיים ואישיים, והיה זקוק לכסף לצורך עסקיו, אך מסיבות השמורות עימו ביקש שלא ליטול את ההלוואה על שמו.

ג) הנתבע טען, כי יגאל תם העביר לו את הכסף עבור תשלומי הריבית בחודשים יולי עד ספטמבר כפי שסוכם, אך כאשר הגיע מועד פרעון קרן ההלוואה, (18/9/97), הודיע לו יגאל תם כי אין בידיו הכסף הדרוש.

הנתבע הודיע לתובע כי אין באפשרותו לשלם את קרן ההלוואה ועל כן אמר לו התובע כי אם בכוונתו לאחר בפרעון קרן ההלוואה, עליו לשלם ריבית חודשית בשעור של 7.5 אחוז ואכן כך היה והוא שילם החל מחודש ספטמבר 97 ועד אוגוסט 97 - 24 תשלומים על סך 7,500 דולר כל אחד.
הנתבע טען, כי רוב הכסף הועבר לו על ידי יגאל תם.

ד) הנתבע טען, כי בחודש ספטמבר 99 הוא שילם לתובע סך של 50,000 דולר במזומן, והפקיד בידיו שיק על סך 210,000 ₪ שהיה שווה ערך ל- 50,000 דולר וזאת להבטחת תשלום יתרת קרן ההלוואה, ומועד פרעון השיק נותר פתוח.
שיק זה הוא השיק נשוא התביעה.

ה) הנתבע טען, כי על פי תחשיבו גבה התובע סכומים ביתר בניגוד לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, ועל פי תחשיבו שולמה מלוא יתרת ההלוואה כולל ריבית המותרת על פי חוק, ולפיכך, אין עליו חובה לשלם בגין השיק נשוא התביעה.

3. תמצית טענות התובע:
א) התובע נתן לנתבע סך 100,000 דולר ובגין אותו סכום קיבל מהנתבע שיק.
הנתבע שילם על חשבון אותו סכום שניתן לו רק 50,000 דולר במזומן, ובאותו מעמד הוחזר לו השיק אשר היה שווה ל- 100,000 דולר, שניתן לתובע, והנתבע נתן את השיק נשוא התביעה אשר היה שווה ל- 50,000 דולר נוספים וזאת לסילוק יתרת החוב בגין אותם 100,000 דולר שניתנו על ידי התובע לנתבע.



ב) התובע הכחיש, כי על חשבון אותם 100,000 דולר קיבל מהנתבע כספים מעבר לסך 50,000 דולר אשר קיבל במזומן, ולפיכך, לא קיבל תמורה בגין השיק נשוא התביעה והגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

ג) התובע טען, כי הוא לא גבה כל ריבית מהנתבע בגין אותם 100,000 דולר, שכן נתן לתובע את אותם כספים על מנת לנסות וליצור איתו מערכת יחסים קרובה (ביחוד בשל העובדה שהנתבע התמודד לראשות עיריית נתניה והתובע סבר שלא יזיקו לו קשרים עם ראש העיר המיועד).

4. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:
א) עסקינן בתביעה שטרית, כאשר הנתבע מודה כי חתם על השיק נשוא התביעה, ולפיכך, טענותיו הן טענות בגדר "הודאה והדחה" ונטל ההוכחה הוא על הנתבע.

הנתבע הוא זה אשר צריך להוכיח כי שילם כספים לתובע בגין סכום השווה ל- 100,000 דולר אשר קיבל מהתובע, מעבר לסך 50,000 דולר שנתן לתובע במזומן בחודש ספטמבר 99 ועל עובדה זו אין הכחשה.

הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו, כפי שיפורט להלן.

ב) מהעדויות בתיק עלה, כי הנתבע ביקש מהתובע הלוואה על סך 100,000 דולר בשנת 97.
הנתבע אישר, כי כאשר לקח את ההלוואה מהתובע, לא היה נוכח יגאל תם, והוא גם לא אמר לתובע, שהכספים מיועדים ליגאל תם, ולמיטב זכרונו כאשר יצא ממשרדו של התובע עם הכסף, הוא הלך לרכבו של יגאל תם (שלא בנוכחות התובע) ונתן לו את הכסף למעט כמה עשרות אלפי שקלים שיגאל תם נתן לו בגין חוב שהיה חייב לו שאין לו קשר לכספים שנלקחו מהתובע.

דהיינו, אין חולק על כך, שהתובע נתן את הכספים לנתבע והוא קיבל כבטחון שיק מהנתבע ולא מיגאל תם, ולא היתה התקשרות ישירה בין התובע ויגאל תם.
יודגש, כי יגאל תם היה בתקופה הרלוונטית מקורב לנתבע שהוא עורך דין, לא רק כלקוח אלא גם כחבר, והנתבע אישר כי כספים שהועברו מחברה הקשורה לנמרודי שהיו מיועדים ליגאל תם עברו דרך חשבונות הבנק שלו (עמ' 4 שורה 27 לפרוטוקול).
הנתבע העיד, כי יגאל תם היה חברו וכן לקוח מרכזי במשרדו.
לטענתו, יגאל תם ביקש שלא לקחת את הלוואה תחת שמו.
לא ברור לי למה הכוונה, שכן לא נחתם כלל הסכם הלוואה, אם כך, מה המשמעות של לקיחת הלוואה תחת שמו??!!!
הרי אין הסכם הלוואה גם תחת שמו של הנתבע?
מכל מקום, גם הנתבע עצמו מאשר שהוא היה אחראי לאותה הלוואה, ואכן, כאשר לטענתו יגאל תם לא העביר לו כספים להחזר קרן ההלוואה, הוא הרגיש צורך לפנות לתובע ולהגיע איתו להסדר, ולא השאיר זאת רק לטיפולו של יגאל תם.

ג) האם הוכיח הנתבע כי עסקינן בהלוואה החורגת מהריבית המקסימלית על פי חוק ההלוואות חוץ מבנקאיות?
(1) התשובה לכך היא שלילית.

התובע העיד, כי הוא היה מעונין להיות מקורב ומקושר לעורך דין שר טוב רענן
- הנתבע, אשר גם היה בעל מניות במכבי נתניה, והיה מועמד לראשות העיר נתניה, ולטענתו, גם הוצע לו להכנס להשקעה במגרש בנתניה בסכום של 100,000 דולר והוא הסכים לכך מאחר ויצא מנקודת הנחה ולפיה כאשר הנתבע יהיה ראש העיר, כבר תמצא הדרך לכך שערך המגרש יושבח והשקעתו תהיה מניבה.



(וכדבריו: "...ואם הייתי רוכש את המגרש איתו והוא היה ראש עיר, אז ברור שהמגרש היה מושבח וזה לא סוד, ולכן הסכמתי לתת לו 100,000 דולר, ואם הוא היה רוצה 200,000 דולר הייתי נותן לו" (עמ' 14 שורות 1 - 2 לפרוטוקול).
על כן, הוא הסכים לתת לנתבע סכום של 100,000 דולר ולא דרש ממנו כלל ריבית, שכן, לא ברור לו כיצד מפתחים יחסים וקשרים עם אנשים שגובים מהם ריבית.
הרי לא זו הדרך להתקרב לאנשים אשר אתה חפץ ביקרם.
על כן, סוכם מועד לפרעון אותם 100,000 דולר והנתבע נתן לו שיק בסכום זה, והוא כתב את מועד הפרעון בעפרון על מנת שיוכל לדחות גם את מועד הפרעון במידה ותהיה הסכמה לכך מבלי שיהיה חשש שהשיק יוחזר בטענת "עבר זמנו".

הנתבע ציין, כי אכן שולם לו 50,000 דולר במזומן, ובאותו מועד ביקש הנתבע לקבל את השיק על סך 100,000 דולר בחזרה ונתן שיק חדש השווה ל- 50,000 דולר.
גם על שיק זה לא נכתב מועד פרעון בעט, וניתן לראות מעיון בשיק המקורי, כי אכן קודם נכתב מועד פרעון בעפרון, ורק לאחר מכן נכתב מועד פרעון בעט.

עוד ציין הנתבע, כי גם לאחר שהנתבע לא החזיר את אותם 50,000 דולר במועד, הוא המשיך להיות ביחסים טובים עם הנתבע, אשר גם הפגיש אותו עם מהנדס העיר נתניה, וכן במהלך אותם שנים היתה לו כוונה להכנס לשותפות בנית שכונה ברמת פולג, והוא רצה את עזרתו של הנתבע על מנת להרים את הפרויקט, ורק מאחר ואותו פרויקט היה קשור גם לעופר נמרודי ויגאל תם, ובאותם שנים חלה הסתבכותו של עופר נמרודי, הענין לא צלח.


דהיינו, במהלך השנים המשיך להיות קשר ביניהם, והנתבע אף לקח מהתובע כספים נוספים לצורך "גישורים" לפרק זמן של שבוע שבועיים, בסדר גודל של 20,000 ₪ או 15,000 ₪ והנתבע החזיר לו כספים אלו והוא לא תבע כלל בגינם, אך באשר לאותו סכום של 100,000 דולר שניתן לנתבע בשנת 97, החזיר הנתבע רק 50,000 דולר במזומן בשנת 99.

(2) הנתבע נשאל על סמך מה הוא קבע שמדובר בהלוואה וב- 7.5% ריבית, והוא השיב כי למעשה הוא לא יודע על כך, וכך הוא הבין מיגאל תם.
דהיינו - הנתבע כלל לא הוכיח, שהתובע דרש ממנו ריבית כזו או ריבית אחרת, וממילא, תחשיב שהגיש וצורף לתצהירו אינו מעלה ואינו מוריד, שכן, אין כל הוכחה שהתשלומים שנקובים באותו תחשיב אכן שולמו לתובע וכן אין הוכחה לכך שהתובע דרש בשלב כלשהו 5% ריבית או 7% ריבית כפי שנטען. (למותר לציין, כי לחוו"ד של רו"ח ברבי אין כל ערך, שכן רו"ח ברבי כלל לא התייצב על מנת להחקר על חוות דעתו, וכן כל "חוות דעתו" נסמכה על נתונים שנמסרו לו ע"י הנתבע או מי מטעמו, שאינם מעוגנים כלל בהסכמים או מסמכים ממשיים).

(3) הנתבע טען, כי הוא שילם לתובע 24 תשלומים על סך 7,500 דולר כל אחד, וזאת במזומן, ועל כן לא יכל להוכיח את התשלומים באמצעות מסמכים.
יודגש, כי הנתבע הוא עורך דין, ויודע יפה את המשמעות של העובדה ולפיה משולמים תשלומים מבלי שיש לכך כל אסמכתא.
ואין מדובר רק במישור של רשויות המס, אלא, בפתק או במסמך פנימי כלשהו, שיאשר כי בוצע התשלום.
הנתבע לא יכל להוכיח ולו לכאורה, כי שיקים שיצאו מחשבונו הועברו לתובע, וגם לא זימן לעדות מטעמו את אותו "מושון" אשר לטענתו קיבל חלק מהכספים במזומן והעביר אותם לתובע.

הנתבע ציין, כי רוב התשלומים על סך 7,500 דולר, כל אחד, הועברו לו על ידי יגאל תם, אך לא יכל לצרף מסמכים שיעידו על כך שיגאל תם העביר לו בכל פעם 7,500 דולר.
זאת ועוד, אם אכן שילם לתובע 24 תשלומים על סך 7,500 דולר כל אחד ובסה"כ 180,000 דולר כאשר מדובר בהלוואה על סך 100,000 דולר בלבד, מדוע הסכים לשלם לתובע סך 50,000 דולר במזומן מכספו הוא, הרי אין זה ענין פנימי בין התובע ובין יגאל תם, אלא במקרה דנן, הנתבע הוציא מכיסו את אותם 50,000 דולר.
יודגש, כי גם באשר לתשלום במזומן על סך 50,000 דולר אין אסמכתא בכתב, אך התובע לא מתכחש לכך, ובאותו תאריך גם הוחזר לנתבע השיק על סכום השווה ל- 100,000 דולר שהיה ברשות התובע.

(4) הנתבע מייחס את רוב הגנתו לכך שהתובע הוא מלווה בעל שם בשוק ההלוואות חוץ בנקאיות - השוק האפור, והוא פחד מהתובע לאור "מוניטין" שיצא לו.
אולם, אין די בכך על מנת שהנתבע יוכיח את טענותיו.
גם בשוק האפור נותנים מסמכים, מה עוד, שהנתבע הוא עורך דין, אשר היה גם איש עסקים, ואם אכן הוא ידע שמדובר באנשים שלא נותנים קבלות או אישורים על קבלת תשלומים, היה עליו לתעד את אותם תשלומים ששילם לכאורה לתובע, בטרם מסר אותם.

(5) זאת ועוד, התובע לא פעל כנגד הנתבע מיד כאשר הנתבע לא שילם את יתרת החוב, אלא, רק בשנת 2001 הציג את השיק לפרעון על מנת שניתן יהיה להגיש אותו ללשכת ההוצל"פ, ונעשו נסיונות להסדרת המחלוקות, כך שאין מדובר במקרה דנן, בפעולות גבייה אגרסיביות אשר נעשו מטעם התובע במקרה דנן, וגם הנתבע עצמו אישר, כי היה משלם את החוב לו היה לו כסף (עמוד 1 שורות 9 - 10 לפרוטוקול).

לאור האמור לעיל, הרי שהנתבע לא הוכיח כלל כי היה ביניהם חוזה הלוואה על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג - 1993 ולא הוכיח כי שילם כלל ריבית בגין אותה הלוואה, שכן אם מדובר בהלוואה על סך 100,000 דולר והוא החזיר במזומן 50,000 דולר ונותרה רק יתרה השווה ל- 50,000 דולר, (סכום השיק נשוא התביעה), הרי שלא עבר התובע כלל על הוראות החוק, והוא זכאי להפרע בגין השיק.

(6) בשולי הדברים אציין, כי הנתבע לא עשה מאמץ כן ואמיתי לזמן את יגאל תם להעיד מטעמו, ובשל כך גם לא ניתן היה להוציא צו הבאה נגד יגאל תם, משלא התנדב לבוא ולהעיד מרצונו.
וממילא לא הוכיח, ולו לכאורה, כל תשלום ששילם לתובע עבור אותה ריבית עלומה, ששולמה לטענתו לתובע בסכום של עשרות אלפי דולרים במזומן!

5. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל דין התביעה להתקבל.

ב) הליכי ההוצל"פ 7-02-10359-01 - ימשכו כסדרם.

ג) הנתבע ישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ + מע"מ.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ד (5 במאי 2004) בהעדר הצדדים


אביגיל כהן
, שופטת









א בית משפט שלום 200596/02 נרקיס שלמה נ' שר טוב רענן (פורסם ב-ֽ 05/05/2004)