פסקי דין על אהוד יעקב צור

1839-06/10 תתע     09/03/2011




תתע 1839-06/10 מדינת ישראל נ' אהוד יעקב צור








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



09 מרץ 2011

תת"ע 1839-06-10 מדינת ישראל
נ' צור




בפני

כב' השופט
יהושע צימרמן



בעניין:
מאשימה
מדינת ישראל



נגד


נאשם
אהוד יעקב צור
ע"י ב"כ עו"ד פחימה דרורית


הכרעת דין

התביעה האשימה את הנאשם בכך שנהג
בדרך עירונית בה מותרת מהירות 50 קמ"ש, במהירות של 87 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.
בפני
בית המשפט העידו השוטר אהרון זריהן, והנאשם.
כמו כן, הוגשו תרשומות העד זריהן, ת/1 ו- ת/2, והוגשו בהסכמה מסמכים המתייחסים למכשיר האכיפה, ת/3, ת/4, ו- ת/5.
בנוסף לאמור, הוגשה תמונה, נ/1, המתייחסת למקום בו נטען שהשוטר הפעיל את מכשיר הממל"ז.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם בסיכומיה ביקשה לזכות את הנאשם, ואולם, בסיכומי ההגנה לא נשמעו נימוקים לבקשה זו.
יחד עם זאת, מחקירתו הנגדית של השוטר ומעדות הנאשם, ניתן לדלות ולהעריך מהן טענות ההגנה העיקריות.

טוען הנאשם בעדותו "...ואין מצב שבמרחק הקצר הזה משהתחלתי במהירות 0, באדום, עד שעצר אותי השוטר, להגיע למהירות כזו".
)
עמוד 7 , שורות 12-13 לפרוטוקול).

עוד טוען הנאשם "הוא עצר אותי במקביל עם עוד בחורה, שנסעה איתי". (עמוד 7 שורה
10 לפרוטוקול)
ובהמשך :
"בזמן שעצר אותי השוטר, הייתה הנהגת שעצרו אותה...הם האשימו את שנינו שעברנו את המהירות המותרת." (עמוד 7, שורה 14 לפרוטוקול)

לסיום, מוסר הנאשם בעדותו, שמבדיקתו את המכשיר,לא הודבקה כל מדבקת כיול על גבי המכשיר, המכשיר "היה מונח על הכביש עם האופטיקה לכיוון הכביש, שזה יכול לשנות את הבדיקה".


דיון והכרעה

לאחר שבחנתי טענות אלו, ובהסתמך על חומר הראיות אשר בפני
י, לא מצאתי בטענות אלו ממש.

העיד השוטר, מפעיל מכשיר הממל"ז, ניכר היה מעדותו כי מדובר במפעיל אמין ומקצועי ולא מצאתי כל מקום לפקפק באמינות גרסתו.

למכשיר בוצעו כל הבדיקות הנדרשות ,בתחילת המשמרת, ובסיומה, והמכשיר נמצא תקין בכל הבדיקות, וזאת ככל העולה הן מהתיאור המפורט בת/1, והן מיומן המכשיר, ת/3.

אף מהאמור בת/4, עולה כי בוצעה למכשיר בדיקה תקופתית ביום 1.11.09, והמכשיר נמצא תקין לפעולה.

לא מצאתי בכל חומר הראיות אשר בתיק, ראיה לסתור ממצאים אלו מלבד טענות בעלמא.

טוען הנאשם , כמפורט לעיל, כי מהמקום בו החל את נסיעתו ברמזור הסמוך למקום עמידת השוטר, אין באפשרות רכבו להגיע למהירות אשר נמדדה.

אף טענה זו לא נתמכה בכל הוכחה שהיא ואין כל מקום לקבלה, וודאי כאשר טענה זו עומדת בסתירה לממצאיו של מכשיר המהירות הנדון, שאמינותו אינה מוטלת בספק, ותקינותו בזמן ביצוע העבירה הוכחה.

אם לא די בכך, עד התביעה נשאל על כך בחקירתו הנגדית, ומתשובתו עולה
כי ייתכן ולנאשם היה "גל ירוק", ובנסיבות אלו בוודאי שאין כל מניעה לפתח תאוצה עד למהירות שנמדדה.

מוסר הנאשם כי במקום היה שוטר נוסף מלבד השוטר זריהן, והשוטרים עצרו נהגת נוספת בטענה שאף היא נהגה במהירות העולה על המותר במקום.

העד זריהן נשאל בסוגיה זו בחקירתו הנגדית, העד אינו חולק על כך שהנאשם נסע בנתיב השמאלי, כך אף צויין בתרשומתו, ת/1, ואולם, העד מציין כי אם היה עוצר רכב נוסף, היה מציין זאת בתרשומתו, אינני מוצא סיבה לפקפק בגרסה זו, ותמוה בעיניי מדוע הנאשם לא נטל מאותה נהגת אלמונית את פרטיה, אילו נוכחותה במקום אכן מהווה בסיס כה משמעותי בטענות ההגנה של הנאשם.

ב"כ הנאשם יכולה הייתה לבקש גילוי חומר חקירה, ולבדוק האם במועד הנקוב בדו"ח נרשם כתב אישום, מקביל, בגין עבירת מהירות, באותו מקום, ובאותה שעה, לרכב נוסף, אשר נסע במקום בנתיב הימני, בהיעדר האמור, אין לנו אלא את תרשומתו ועדותו של השוטר, שאין כל מקום לפקפק בהם.

טענה ב"כ הנאשם במסגרת חקירתו הנגדית של השוטר, כי ייתכן שחלה תקלה כלשהי במכשיר, אשר שינה את תצוגת המהירות, או 'התאפס', כתוצאה מנפילה או מקבלת מכה כלשהי.
השוטר בתשובתו שלל כל אפשרות שכזו, השוטר ציין שהמכשיר לא נפל לו, וכאשר המכשיר נופל או מקבל מכה "המהירות יכולה להיעלם, אבל, הינחתי אותו, לא זרקתי אותו" (עמוד 5, שורה 17).

הנאשם בעדותו מוסר שהמכשיר "היה מונח על הכביש עם האופטיקה לכיוון הכביש, שזה יכול לשנות את הבדיקה",הנאשם לא מסר
כי הבחין במכשיר נופל או מקבל מכה כלשהי, כל שציין
הוא שהמכשיר היה מונח על הכביש, קביעה עליה לא חלק השוטר.

מכאן, שטענותיה של ב"כ הנאשם בחקירה הנגדית של השוטר הינן ספקולציות בעלמא, שלא הוכחו,ואף לא נטענו על ידי הנאשם בחקירתו הראשית.

הנאשם
העיד כי במכשיר לייזר, כבכל מכשירי מדידה, אמורה להיות מדבקה המאשרת את כיולו של המכשיר, הנאשם מסר בעדותו כי בדק את המכשיר ולא הייתה כל מדבקה שכזו.

ההגנה לא הגישה כל חוות דעת מומחה מטעמה, הנאשם בוודאי איננו יכול לחסות תחת הגדרת עד מומחה, ואמרותיו בחקירתו הראשית שהוא "מבין בלייזר" הינן טענות סתמיות.

מכאן עולה , שאין לייחס כל משקל לטענות כלליות וסתמיות אלו, ולא עלה בידי ההגנה לשלול כהוא זה , את אמינותו ותקינותו של המכשיר.




אין חולק כי מקום ביצוע העבירה הינו דרך עירונית , והמהירות המותרת במקום הינה 50 קמ"ש.

הנאשם טען בפני
השוטר במהלך האירוע, כמפורט

בת/1
"נסעתי במהירות של 65 קמ"ש, מותר לנסוע פה 60 קמ"ש".

טענה זו ולפיה
נסע במהירות העולה אך כדי 5 קמ"ש מעבר למהירות המותרת במקום התבררה כלא נכונה.

מסתבר , אם כן, שאף לדידה של הההגנה, הנאשם נסע במהירות העולה כדי 15 קמ"ש מעבר למהירות המותרת במקום .


לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.



ניתנה היום,
ד' אדר
ב' תשע"א , 09 מרץ
2011, במעמד הצדדים








תתע בית משפט לתעבורה 1839-06/10 מדינת ישראל נ' אהוד יעקב צור (פורסם ב-ֽ 09/03/2011)