פסקי דין על הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ | פסקי דין על ארי אלקלעי | פסקי דין על איתן מוצ'ניק | פסקי דין על יצחק אנג'ל ואח' |

53431-11/10 א     10/03/2011




א 53431-11/10 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' ארי אלקלעי, איתן מוצ'ניק, יצחק אנג'ל ואח'





1

לפני
כב' השופט שאול מנהיים
המבקשת
הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ

נגד

המשיבים
1. ארי אלקלעי

2. איתן מוצ'ניק

3. יצחק אנג'ל
4. צבי לימון
5. עודד קוריצ'ונר
6. אירית בן-ארי
7. יהונתן קפלן
משיבים 1-7 ע"י עוה"ד ישראל פפר ואח'

8. איי. אי. ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י עוה"ד רחל לויתן ואח'

9. קסלמן וקסלמן רואי חשבון
ע"י עו"ד גיורא ארדינסט ואח'

10. לידקום אינטגרייטד סוליושנס בע"מ
(בפירוק)
ע"י כונס הנכסים הרשמי כמפרק החברה
11. מדינת ישראל (לעניין הבקשה לפטור מאגרה בלבד)
החלטה
בבקשה לפטור מאגרה

בקשה לפטור מאגרת משפט. המבקשת (התובעת) היא הנאמן למחזיקי אגרות חוב (סדרה א') (להלן "אגרות החוב") שהנפיקה לציבור החברה הנתבעת 10, טרם פירוקה (להלן "החברה"). אגרות החוב הונפקו על פי תשקיף שבו הוצע לציבור לרוכשן. לפי התשקיף ובהתאם להוראות חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, חובה על מי שמנפיק תעודות התחייבות לציבור (אגרות חוב, לענייננו) למנות נאמן למחזיקים בהן. בהתאם נערך שטר נאמנות שייערך בין התאגיד המנפיק (בענייננו – חברה) לנאמן. כאמור לעיל, המבקשת היא הנאמן שמונה למחזיקי אגרות החוב, כהגדרתן לעיל, ונערך שטר נאמנות בינה לבין החברה. החברה נקלעה לחדלות פרעון ולפירוק, ומכאן התביעה בה עותרת המבקשת לחייב את המשיבים 1 – 10 בגין עילות שונות בפיצוי על נזקים והפסדים שנגרמו למחזיקי אגרות החוב. ההחלטה להגיש את התביעה התקבלה באסיפה של מחזיקי אגרות החוב.

הבקשה לפטור מאגרת משפט מבוססת על הטענה כי המבקשת אינה תובעת דבר עבור ובשם עצמה, אלא תביעתה הוגשה אך ורק בחזקת נציג של מחזיקי אגרות החוב. נציגות זו אינה פרי הסכמה או התנדבות מהעת הזו, אלא – וכך גם טוענת המבקשת – היא תוצאה מחוייבת של שטר הנאמנות ושל הוראת סעיף 35ט' לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, הקובעת כי הנאמן הוא נציגם של בעלי אגרות החוב לכל דבר ועניין. מכאן ממשיכה המבקשת וטוענת כי יש לראותה כ"תובע ייצוגי" מבחינה מהותית, ולפיכך יש להחיל עליה את הפטור מתשלום אגרת משפט הקבוע בסעיף 45(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. אין טענה כי המבקשת או מחזיקי אגרות החוב הם חסרי יכולת כלכלית ואין בידם לשלם את האגרה.

כל המשיבים שהגיבו לבקשה (המשיבים 1-7, המשיבה 9 והמדינה) התנגדו לה. המבקשת השיבה לתגובות. מפאת אורך הטיעונים לא אפרט את כל הטיעונים שהועלו כנגד הבקשה, אלא אתמקד בשאלה האם זכאית המבקשת לפטור מאגרה נוכח מעמדה כמתואר לעיל.

אין בנמצא דין כללי המעניק פטור מתשלום אגרת משפט למי שתובע בחזקת נציג, מקום שהעילה היחידה למתן הפטור מבוססת על מעמדו כתובע בחזקת נציג (כלומר מי שאינו מבקש כל סעד עבור עצמו). האפשרות של הגשת תביעה על ידי מי שתובע בחזקת נציג לא באה לעולם רק בהקשרים של תובענה ייצוגית ושל תביעות המוגשות על ידי נאמנים לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. אפשרות זו קיימת ומוכרת בדין הישראלי מזה עשרות רבות של שנים (תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963). בכל גלגוליהן של התקנות הדנות באגרת משפט לא לא ניתן פטור כללי מאגרת משפט למי שתובע בחזקת נציג רק מחמת שאינו תובע דבר עבור עצמו.

גם מוסד התובענה הייצוגית לא בא לעולם במשפטנו עם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. לחקיקתו קדמו הוראות חוק בחיקוקים לא מעטים שיצרו מנגנונים של תובענות ייצוגיות בעניינים שונים, כגון: חוק החברות, תשנ"ט-1999; חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988; ועוד (לרשימה מלאה של החיקוקים שהסדירו הגשת תובענות ייצוגיות קודם לחקיקת חוק התובענות הייצוגיות, תשנ"ט-1999, ראו: הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ה-2005, ה"ח הכנסת 93, 232, המבוא לדברי ההסבר). במשך כל התקופה שעד לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לא היה בנמצא פטור מאגרת משפט לתובע בתובענה ייצוגית – לא במסגרת הוראות החוקים השונים שבהן התאפשרה הגשת תובענה ייצוגית, ולא בתקנות המסדירות את נושא אגרת המשפט על גלגוליהן השונים. גם חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, שיצר את אותה נציגות מכח החוק של נאמן בייחס למחזיקי אגרות חוב ותעודות התחייבות, אינו כולל כל הוראה הפוטרת את הנאמן מאגרת משפט. חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 כולל לראשונה הסדרה נרחבת ואחידה של סוגיות רבות בניהול תובענה ייצוגית, ובין שאר חידושיו נכלל גם החידוש של פטור מאגרת משפט. שלא כדרכו של המחוקק, מטרת החוק מופיעה בו במפורש כחלק ממנו (סעיף 1 לחוק). היא כוללת, על פי לשונו המפורשת של החוק, גם את קידומם של האינטרסים המפורטים בסעיפים-קטנים 1(1) עד 1(4) לחוק, ובהם "מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים" (סעיף 1(1) לחוק), ו"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (סעיף 1(2) לחוק). המבוא לדברי ההסבר להצעת החוק נפתח כך (כל ההדגשות הוספו ואינן במקור): "תובענה ייצוגית היא תובענה המוגשת על ידי תובע בשם קבוצת אנשים אשר לא ייפו את כוחו לכך. כלי משפטי זה נועד בעיקר למצבים שבהם תאגיד גדול או רשות פוגעים בציבור גדול באופן שלכל פרט נגרם נזק קטן אשר אינו מצדיק הגשת תביעה על ידו, אולם סך כל הנזק המצטבר לציבור הנפגעים הוא רב. התובענה הייצוגית מאפשרת לאחד את האינטרס של כלל הנפגעים ויוצרת תמריץ להגשת התובענה". זהו הרציונל שמאחורי חוק תובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 וההסדרים הפרטניים שנקבעו בו לסוגיות רבות בתחום ניהול התובענה הייצוגית. אכן, הפטור מתשלום אגרת משפט הקבוע בסעיף 45(ד)(1) לחוק אינו מוגבל למקרים בהם התובע הייצוגי, או הקבוצה שבשמה הוא מבקש לתבוע, נמנים עם "סוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים" או למקרים בהם הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה הוא קטן, אולם יש לזכור כי המחוקק ביקש ליצור הסדר אחיד לכל התובענות הייצוגיות, כאמור ברישא של סעיף 1 לחוק ("מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות"). לכן, כל עוד ענייננו בהליך של תובענה ייצוגית שהחוק חל עליה במישרין, אין לבחון טרם מתן פטור מאגרת משפט האם התקיימו בתובענה מסויימת (או בבקשה לאישור תובענה מסויימת) המאפיינים הנזכרים בפתח המבוא לדבר ההסבר להצעת בחוק או המטרות הנזכרות בסעיף 1 לחוק, על סעיפי המשנה שלו. לא כך הוא כאשר מבוקש פטור מאגרה על סמך הטענה כי יש להעניקו למי שמגיש תובענה שהחוק אינו חל עליה ישירות. חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, קבע כללים אחידים להליכים הנופלים בגדרו, ולכן הפטור שהוא מעניק אינו מותנה אלא בכך שההליך נופל בגדרו של החוק; אולם אין לטעות: בענייננו לא מתנהל הליך המוסדר על ידי חוק תובענות ייצוגיות. התובעת מבקשת להחיל את הפטור הקבוע בחוק האמור לא מחמת שהיא טוענת כי היא הגישה "תובענה ייצוגית", אלא היא מבקשת להחיל עליה רק את הפטור מאגרה הקבוע בחוק האמור, וזאת על דרך הפרשנות המרחיבה (שנטען שהיא הפרשנות ה"תכליתית") וההיקש.

המבקשת חפצה ליהנות מהיתרון שהחוק האמור מקנה בתחום האגרות, אולם אין היא מכפיפה עצמה (ובכך היא פועלת, לטעמי, בצורה נכונה) לעולו של החוק היכן שהדבר עלול להכביד, שהרי התובעת מגישה (וכאמור, בדין היא עושה כן) את התובענה גופא מבלי לבקש אישור להגשת תובענה ייצוגית על כל הכרוך בכך, לרבות הבדיקה האם התובעת מתאימה בכלל להיות "תובע ייצוגי". מבלי להרחיב אומר שעל פניו נראה שהתשובה שלילית משום שהתובעת אינה נמנית עם חברי ה"קבוצה" שהיא מייצגת משום שהיא אינה מחזיקה בעצמה ועבור עצמה באגרות החוב המדוברות. החוק כולל הסדר שלם, מפורט ומורכב מאד, לניהול תובענה ייצוגית ולאישורה ככזו. לא נכון יהיה לאפשר לתובעת ליהנות מהוראה אחת מתוך רבות מאד הכלולות בחוק, תוך שהיא פטורה מכל שאר הוראותיו. היקש או "פרשנות תכליתית" המביאים לתוצאה כזו נראים, בכל הכבוד, לא ראויים. אם אכן (כטענת המבקשת) תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות חלה גם על תביעת נאמן על אגרות חוב שהונפקו לציבור בשם כלל מחזיקיהן, ראוי היה שמי שטוען כך יילך לאורך כל הדרך בנתיב שהחוק מתווה ויגיש בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. התובעת לא עשתה כן, ולטעמי נכון עשתה כאשר בחרה בהגשת תובענה ישירה מכח מעמדה כנאמן. מכל מקום, מרגע שהתובעת בחרה לראות עצמה כמי שאינו צריך להכפיף עצמה לכל עולו חוק תובענות ייצוגיות, אין זה נכון לאפשר לה ליהנות מהוראה בודדת אחת הכלולה בחוק ומעניקה פטור מאגרת משפט לתובענות המוגשות על פיו.

בנוסף, דעתי היא שתכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, ובכלל זה גם תכלית הפטור מאגרת משפט שנקבע בגדרו, אינה חלה כלל ועיקר על הסיטואציה שבה נאמן לאגרות חוב מגיש תביעה בשם כלל מחזיקיהן מתוקף תפקידו. תכלית החוק היא לעודד את מי שנמנה עם קבוצה לתבוע את תביעת הקבוצה כולה אף שאיש מחבריה לא הסמיכו לכך בכל דרך, ואף שלא מוטלת עליו כל חובה להגיש תובענה כזו. אין זה המצב בכל הנוגע למבקשת (התובעת). היא קיבלה על עצמה מתחילה (ונראה שבתמורה) את התפקיד של נאמן, הכול בתוכו מעצם הגדרתו בחוק ניירות ערך ובשטר הנאמנות גם הגשת תביעות בשם מחזיקי אגרות החוב. היא גם קיבלה על עצמה את הגשת התביעה באסיפת מחזיקי אגרות החוב שכונסה טרם הגשת התביעה. היא אינה זקוקה לתמריץ בדמות פטור מאגרה על מנת לבצע תפקיד שבחרה ליטול על עצמה, ואשר מתחילה היה ברור שהוא כולל גם סמכות ואף חובה להגיש תביעה בשם מחזיקי אגרות החוב. מי שמקבל על עצמו מראש תפקיד כזה וחובה כזו אינו זקוק ואינו זכאי לשום "תמריץ" כדי לצאת ידי חובתו. בנסיבות אלה, גם אם נקבל את הטענה כי יש לתת לפטור מאגרה הכלול בחוק תובענות ייצוגיות פרשנות תכליתית המאפשרת להרחיב את תחולתו ולהחילו מכח היקש גם על מצבים שווי-ערך לתובענה ייצוגית, וגם אם נקבל שניתן לטעון שהליך מסויים הוא שווה-ערך לתובענה ייצוגית אף שאינו מוגש לפי הכללים הקבועים בחוק לגבי תובענה כזו, עדיין אין מקום לקבוע כי תכלית הפטור מאגרה הקבוע בחוק האמור מתקיימת גם כאשר עסקינן בתביעת נאמן לאגרות חוב בשם מחזיקיהן.

מתן פטור מאגרה הוא חריג לכלל לפיו על מי שמבקש להפעיל את מערכת השיפוט לשאת בנטל העלות של מערכת השפיטה הציבורית (ולו חלקית) בדמות תשלום אגרה. הפטור ניתן או מטעמי יכולת (בהתאם ובכפוף לכללים ולשיקולים החלים על מבקש פטור מטעמי יכולת), או מכח פטור הקבוע בחוק כלשהו או בתקנות כאשר קיימים פטורים הניתנים לסוגי הליכים מסויימים ופטורים הניתנים לתובעים מוגדרים. את הוראות הפטור יש לפרש בהתאם לתכליתן, ולהימנע מהטלת נטל המימון של הליך על הציבור כולו היכן שאין הדבר משרת תכלית ראויה שעליה מבוסס פטור כלשהו הקבוע בחיקוק (למצב אחר של פרשנות תכליתית לפטור מאגרה, ראו והשוו: רע"א 9567/08, 1835/09 כרמל אולפינים בע"מ
ואח'
נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 (בפירוק) בע"מ
ואח'
, ניתן ביום 5/1/11). לו סבר המחוקק או מחוקק-המשנה כי מטעמים של עידוד "אכיפה פרטית" בתחום ניירות-הערך ראוי שהציבור יישא במימון הליכים המוגשים על ידי נאמנים בשם מחזיקי אגרות-חוב שהוצעו לציבור, היה עליו לקבוע הוראת פטור מתאימה בחוק או בתקנות. הוא לא עשה כן, ואין מקום שבתי המשפט יעשו כן במקומו על דרך ההיקש או הפרשנות המרחיבה או ה"תכליתית".

המסקנה מכל האמור לעיל היא שדין הבקשה לפטור מאגרה להידחות. האגרה תשלום תוך 7 ימים מהיום, שאם לא כן תימחק התביעה מחמת אי תשלום אגרה. אין צו להוצאות בבקשה זו, מחמת אופיה העקרוני של הבקשה וההיבטים הציבוריים של השאלה שנדונה.

החלטה זו תובא על ידי המזכירות לידיעת כב' השופט פרופ' גרוסקופף עוד היום.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי מרכז
ת"א 53431-11-10
הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
נ' אלקלעי ואח'
07 מרץ 2011

עמוד 1 מתוך 4









א בית משפט מחוזי 53431-11/10 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' ארי אלקלעי, איתן מוצ'ניק, יצחק אנג'ל ואח' (פורסם ב-ֽ 10/03/2011)