פסקי דין על מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ | פסקי דין על יעקב מזרחי | פסקי דין על יצחק מזרחי | פסקי דין על שלמה זהבי |

31429-01/11 הפ     07/03/2011




הפ 31429-01/11 מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ נ' יעקב מזרחי, יצחק מזרחי, שלמה זהבי








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה



ה"פ 31429-01-11 מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ
נ' מזרחי ואח'






בפני

כב' השופט
מנחם רניאל

מבקשת
מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לילך שלג- מוסקוביץ


נגד

משיבים
1.יעקב מזרחי
2.יצחק מזרחי
3.שלמה זהבי
ע"י ב"כ עו"ד אסף כהן




פסק דין


1.
רקע

ביום 17.1.11 הגישה המבקשת תובענה בדרך של המרצת פתיחה, "להצהיר כי מניותיהם של הנתבעים חולטו כחוק ומאידך כי האסיפה אשר כונסה על ידי הנתבע מס' 1 הינה פסולה ולא כונסה בהתאם לתקנון". המרצת הפתיחה לא נתמכה בתצהיר כלשהוא, והמשיבים לא הגישו תגובה להמרצת הפתיחה. במהלך הדיון בהמרצת הפתיחה, ביקשה ב"כ המבקשת להסתמך על הראיות שהוגשו בהליך בקשה לסעד זמני, ובקשתה התקבלה.

ביום 23.1.11 ביקשה המבקשת סעד זמני, שיצווה על המשיב 1 להימנע מקיום אסיפת בחירות ביום 24.1.11 ולקבוע שהמשיב 1 מנוע מלהציג מועמדותו להיבחר לחבר בדירקטוריון החברה. למחרת הדיון בבקשה לסעד זמני שנערך ביום 6.2.11, הודיעה המבקשת על חזרתה מהבקשה לסעד זמני.

התעורר ספק האם ב"כ המבקשת מייצגת את המבקשת, או רק קבוצת מיעוט מתוך המבקשת. ספק זה התעצם, משנבחר דירקטוריון אחר לחברה המבקשת, הכולל את המשיב 1 כיו"ר הדירקטוריון. ככל שביררתי בפני
, מחזיקה ב"כ המבקשת יפוי כוח מהמבקשת, שלא בוטל. לפיכך, הנחת העבודה היא שב"כ המבקשת אכן מייצגת את המבקשת.

2.
חילוט המניות

בסיכומיה לא טענה ב"כ המבקשת כי חילוט המניות הושלם, ויש להניח שחזרה בה מהטענה שהמניות של המשיבים חולטו. אף על פי כן, למקרה שטעיתי בהבנת טיעונה של ב"כ המבקשת, אדון בטענה זו.

סעיף 10 בתקנון קובע:

(ד). חבר, אשר סכום חובו לחברה עולה על 25% משווי השוק של המניה כפי שנקבע על ידי האסיפה הכללית, ואשר לא פרע את חובו לחברה בתוך 90 ימים מקבלת דרישת תשלום בכתב שנשלחה אליו ע"י הדירקטוריון – רשאי הדירקטוריון לחלט את המניה שבבעלות אותו חבר, ובלבד ששלח אזהרה על כך שלחבר 14 יום לפני מועד החילוט.
(ו). חולטה מניה כאמור לעיל, תימסר מייד הודעה בכתב על כך לבעל המניה וחילוט המניה ומועדו יירשמו בפנקס החברים.

המצהירים הצהירו שממועד הוצאת מכתב הדרישה למשיבים, ביום 19.10.10, לא נענו המשיבים לדרישת החברה ולא שילמו את חובם. לא הוצג כל מכתב דרישה מיום 19.10.10. הוצגו מכתבי דרישה מיום 24.10.10, ואליהם התייחסה גם ב"כ המבקשת. על כן, אניח שאלו הם מכתבי הדרישה. לא הוצג כל מכתב למשיב 2. הוצג מכתב למשיב 1, אבל הוא לא כולל דרישה לתשלום חוב כלשהוא, אלא דרישה להתחיל לעבוד עם מונית משלו. הוצג מכתב דרישה למשיב 3, הכולל דרישה לתשלום חוב. המצהירים מטעם המבקשת אף אישרו בחקירתם שאין למשיב 2 כל חוב.
מכאן, שהיחיד שבכלל נשלח לו מכתב דרישת תשלום המאפשר חילוט המניה, הוא המשיב 3. כדי להוכיח שמניית המשיב 3 חולטה, היה על המבקשת להוכיח שהמשיב 3 קיבל את הדרישה, וכי החוב עולה על 25% משווי השוק של המניה, וכי לאחר שחלפו 90 יום מקבלת דרישת התשלום, המשיב 3 לא פרע את חובו, וכי נשלחה לו אזהרה 14 יום לפני מועד החילוט, וכי נמסרה לו הודעה מיידית בכתב על חילוט המניה. כל אלה לא קרו. חלקם אף לא יכלו לקרות, משום שמיום 24.10.10, מועד בו נשלחה דרישת התשלום ועד 17.1.11, מועד הגשת המרצת הפתיחה, חלפו רק 85 ימים.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה להצהיר שמניות המשיבים חולטו כחוק.

3.
תחילת הליך החילוט

ב"כ המבקשת טענה בסיכומיה, כי עצם פתיחת ההליך לחילוט המניות מונע מבעל המניה לקחת חלק בבחירות ולהיות בעל זכות הצבעה. אני דוחה טענה זו. אמנם נאמר בסעיף 10 (ט) לתקנון שחילוט מניה יגרום לביטול כל זכות הנלווית למניה, אך מדובר רק בסופו של התהליך. כל עוד התהליך לא הושלם בהעברת המניה לאחר, הוא ניתן לחזרה, כאמור בסעיף 10 (ז). מספר החברים בחברה אינו קטן כתוצאה מתחילת תהליך חילוט, אלא רק כתוצאה מחילוט, על ידי ביטול המניה, מכירתה, או הקצאתה לאחר (סעיף 10 (ה) לתקנון). כל עוד לא הושלם החילוט, זכאי החבר לכל זכויותיו בגין המניה.

4.
רשות להצביע

ב"כ המבקשת טענה שלפי סעיף 16 (ב) לתקנון, חבר אינו רשאי להצביע אלא אם שולמו כל הסכומים שנדרשו לתשלום או המגיעים לחברה באותו מועד בגין מנייתו. לטענת ב"כ המבקשת,
המשיבים חייבים לחברה כספים ולכן אינם רשאים להצביע. ראשית יש לדחות את הטענה לגבי המשיב 2, שהמצהירים מטעם המבקשת העידו שאינו חייב דבר לחברה. לאחר שהסרנו את המשיב 2 מן הדרך, עולה הסתירה לכאורה בין סעיף 16 (ב)
לתקנון, לבין סעיף 10 (ג) בפרק העוסק ב"דרישות תשלום, הליכי גביה וחילוט מניות", בו נאמר:

חבר שלא פרע את חובו לחברה בתוך 60 יום מקבלת מכתב דרישה מאת הדירקטוריון, רשאי הדירקטוריון להשעות את החבר ואת המונית המופעלת על ידו/ ו/או מטעמו מכל עבודה במסגרת תחנת המוניות של החברה... חבר שלא פרע חובו לחברה כאמור לעיל, לא יהיה רשאי לבחור ולהבחר למוסדות החברה וכן יהיה מנוע מלהשתתף ו/או להצביע באסיפות הכלליות של בעלי המניות.

בעוד סעיף 10(ג) מתנה תנאים ומועדים למניעת הזכות לבחור ולהיבחר, סעיף 16 (ב) אינו מתנה כל תנאים. די בכך שמגיעים כספים לחברה בגין המניה. יש לפרש את התקנות באופן שלא יפגע בזכויות חברים שזכות הקנין שלהם מוגנת בחוקי יסוד. סעיף 16 (ב) הוא כללי, ונראה שהועתק מנוסח אחר. סעיף 10 (ג) הוא סעיף ספציפי שהוסכם לחברה מיוחדת זו. הוא כולל את איזכור עסקה של החברה כתחנת מוניות, והוא חל על דרישות תשלום בגין חובות
לחברה, שאינן דווקא חובות בגין המניה, כפי שנאמר בסעיף 16 (ב). החוב הנטען כאן הוא חוב דמי ניהול ולא חוב בגין המניה. מכאן, שעל החוב חל האמור בסעיף 10(ג) הדוחה את הדברים שנאמרו בסעיף 16 (ב) לתקנון.

לפי סעיף 10 (ג), תנאי למניעת הזכות להצביע הוא חלוף 60 יום מקבלת מכתב דרישה מטעם הדירקטוריון. אף אם נניח שמכתבה של ב"כ המבקשת הוא מכתב מטעם הדירקטוריון, למרות שהדבר לא נאמר בו, אין כל ראיה שלמשיב 1 בכלל נשלחה דרישת תשלום, למרות עדות העדים מטעם המבקשת, שגם המשיב 1 חייב כספים. מר אבי מחלוף, חבר הדירקטוריון נדרש להצביע על דרישת תשלום למשיב 1, ולא יכל להצביע על דרישה כזו (עמ' 15 לפרוטוקול). לפיכך, אני קובע שלמשיב 1 כלל לא נשלחה דרישת תשלום, ואין ראיה שהוא חב כספים לחברה. ממילא לא קיבל את הדרישה, ואין כל מניעה שיבחר וייבחר.

לגבי המשיב 3, נשלח לו מכתב דרישה ביום 24.10.10, אבל אין שום ראיה שהוא קיבל את מכתב הדרישה. ב"כ המבקשת טענה שהוא קיבל את מכתב הדרישה, אבל כשהתבקשה להצביע על הראיה לכך הצביעה על מילים שאינן אומרות זאת, ולבסוף טענה בעמ' 21 שורה 33 שמפרוטוקול הדיון ניתן ללמוד שלפחות אחד מהמשיבים קיבל את הדרישה. הכוונה היא להפנייה למכתב ששלח ב"כ המשיבים ביום 4.11.10. עיינתי במכתב הזה שצורף כנספח ג' להמרצת הפתיחה. זהו מכתב מטעם יעקב ויצחק מזרחי
(שכאמור אף אחד מהם לא קיבל דרישת תשלום) והוא מתייחס לנטען במכתב קודם של ב"כ המבקשת. אם הכוונה למכתב ב"כ המבקשת מיום 24.10.10 הרי אין מדובר בדרישת תשלום אלא בטענות אחרות כלפי אחד המשיבים. מכל מקום, אין שום ראיה שהמשיב 3 קיבל דרישת תשלום, ולכן אינו מנוע מלהצביע.

לפיכך, אני דוחה את טענת המבקשת שמי מהמשיבים היה מנוע מלהצביע.

5.
האסיפה מיום 10.1.11

לטענת ב"כ המבקשת, האסיפה שהתכנסה ביום 10.1.11 (בתובענה נאמר 11.1.11, אבל אין חולק שהאסיפה היתה ביום 10.1.11) אינה אסיפה חוקית וההחלטות שהתקבלו בה אינן תקפות. בשלב זה כבר אין צורך לדון בטענה המתבססת על חילוט המניות ועל מניעתם של המשיבים להצביע.

לטענת ב"כ המבקשת, האסיפה זומנה שלא כדין משום שלא הומצאה הזמנה למוזמנים במועד הקבוע בתקנון, ומשום שההזמנה לא כללה את הנושאים עליהם ידונו החברים במסגרת האסיפה. לפי התקנון, יש להודיע על אסיפה 7 ימים מראש ולפרט את סדר היום. ואולם, לפי סעיף 14 (ה) לתקנון:

"אסיפה כללית שכונסה בהודעה קצרת מועד מן המועד שנקבע בתקנה הקודמת תחשב כאסיפה כללית שכונסה כחוק אם ניתנה לכך הסכמתם של החברים הזכאים להשתתף ולהצביע בה. הסכמה בכתב תחשב בת תוקף גם אם ניתנה למפרע לאחר כינוס האסיפה"

לדעת ב"כ המבקשת, יש צורך תמיד בהסכמה בכתב. זה לא מה שנאמר בסעיף. נאמר שיש צורך בהסכמה. אם ההסכמה היא בכתב, ניתן להשיגה גם לאחר כינוס האסיפה, בעוד שהסכמה שאינה בכתב צריכה להיות רק לפני האסיפה. כעולה מחקירת המצהירים מטעם המבקשת, הם נכחו באסיפה והסכימו לכינוסה, אם כי לא להחלטות שהתקבלו בה. לשאלתי, האם יש מישהו שב"כ המבקשת טוענת שלא נתן הסכמה בעל פה לכינוס האסיפה ביום 10 לחודש, ענתה ב"כ המבקשת שאינה יודעת. אכן, היא אינה יודעת משום שהמצהירים מטעם המבקשים אישרו את הסכמתם, ואין לה מצהירים אחרים. כדי לטעון שהאסיפה כונסה שלא כדין היה על המבקשת להראות שמי מבעלי המניות לא הסכים לכינוס האסיפה. אין מי שלא הסכים לכינוס האסיפה. על כן, כאמור בסעיף 14 (ה9 לתקנון, האסיפה מיום 10.1.11 כונסה כחוק.

ב"כ המבקשת טענה שההחלטות שהתקבלו באסיפה אינן תקפות, בהעדר מנין חוקי. לטענתה, צריכים להיות 12 מתוך 17 בעלי המניות, 70% לפי סעיף 15 (ד) לתקנון. לטענתה, אין לספור את 3 המשיבים, שאינם זכאים להצביע. אם אכן, אין לספור את שלושת המשיבים, כי הם אינם זכאים להצביע, המנין החוקי הוא 70% מתוך 14, דהיינו 10 נוכחים. מכל מקום, כעולה מהראיות שבפני
, לרבות פרוטוקול האסיפה שהוצג בחקירת המצהירים, היו 10 נוכחים, ועוד 4 נתנו הסכמתם בטלפון. טענת המשיבים, שהנוהג היה לקבל הסכמות בטלפון לא נסתרה. מכל מקום, כפי שאמרה ב"כ המבקשת, לא התקבלו החלטות אופרטיביות באסיפה זו, אף התקבלו החלטות שתוקפן עד לכינוס אסיפה נוספת, ועל כן, איני רואה מקום לקבוע בנסיבות אלה, שבהן היה מנין חוקי לפי הנוהג המקובל, ולכל הפחות לפי טענת המבקשת, ההחלטות שהתקבלו באסיפה זו לא היו תקפות.

בשולי הדברים אציין, כי אני דוחה את טענת ב"כ המבקשת, לפיה מכיוון שמר סילס המצהיר מטעם המבקשת עזב את האסיפה לאחר כמה דקות, האסיפה אינה חוקית. המנין החוקי נמדד בתחילת האסיפה. אם בעל מניות בוחר לעזוב לאחר מכן, הוא עזב אסיפה חוקית, והוא יחוייב בהחלטות, מה עוד, שאין לדעת כמה נמשכה האסיפה, ובאיזה חלק מהדיון השתתף, עד אשר התקבלו אותן החלטות זמניות.

6.
האסיפה ביום 24.1.11

אסיפה זו לא נכללה בתובענה, שהוגשה ביום 17.1.11. ממילא היא לא נכללה גם בתצהירים שתמכו בבקשה שהוגשה ביום 23.1.11. מאחר ששני הצדדים התייחסו לאסיפה זו, אראה את גיזרת המחלוקת כמורחבת, ואדון בה לפי הראיות שבפני
.

אין ספק, שאסיפה זו כונסה כחוק. המצהירים מטעם המבקשת אישרו את חתימתם על המסמך מיום 17.1.11 הקובע שביום 24.1.11 תתקיים אסיפת בחירות, שיו"ר האסיפה יהיה יוסי קינן והבחירות יהיו סופיות ומחייבות. כלומר, היתה הסכמה בכתב, שאינה נחוצה, משום שכולם זומנו 7 ימים מראש לאסיפה לפי סדר יום קבוע מראש.

אשר לנוכחים באסיפה זו, ב"כ המבקשת לא טענה לחוסר מנין חוקי, ולכן אני מניח שהיה מנין חוקי. היא טענה שהמשיבים אינם יכולים להשתתף בהצבעה ולכך כבר התייחסתי. עוד טענה שהמשיב 1 שנבחר כיו"ר הדירקטוריון, אינו יכול לכהן בתפקיד זה משום שתפקידו לעשות הכל לטובת רווחי החברה, תוך שמירה על האינטרסים של בעלי המניות. אני מניח שזה הניסוח של ב"כ המבקשת לחובת יו"ר הדירקטוריון, ככל דירקטור, לפעול בתום לב לטובת החברה בכללותה, שזו הגדרת חובתו. אין בפני
אף ראשית ראיה שהמשיב 1 אינו פועל בתום לב ולטובת החברה בכללותה. אכן, המצהירים טענו שהוא אינו משלם דמי חבר ותשלום שוטף שנקבע על ידי החברה, אך זאת, מתוך הנחה שנטענה, שכל אחד מבעלי המניות בחברה חייב להשתמש במונית אחת שלמה ולשלם בגינה דמי חבר ותשלום שוטף. המשיב 1 אינו בעל מונית, למרות שהוא חבר בחברה שהיא תחנת מוניות. הפכתי והפכתי בתקנון, ולא מצאתי קביעה שלפיה חייב כל אחד מבעלי המניות להיות בעל מונית העובדת בתחנת המוניות. לא הוצגה בפני
כל החלטה של הדירקטוריון לפיה יש חובה כזו. לפיכך, אין בסיס לחיובו של המשיב 1 בחובות דמי ניהול עבור מונית שאיננה. קביעה זו מתיישבת עם העובדה שאפילו ב"כ המבקשת לא דרשה מהמשיב 1 דמי ניהול כלשהם כאשר שלחה לו מכתב דרישה ביום 24.10.10. היא דרשה ממנו לעבוד על מונית משלו, אבל לא דרשה כל כספים. לפיכך, איני מוצא כל מניעה לכך שהמשיב 1 יכהן כיו"ר הדירקטוריון, משנבחר על ידי בעלי המניות.

7.
סיכום

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התובענה.

לפי הסכם שכר הטירחה שהוגש מטעם המשיבים, הם התחייבו לשלם לבא כוחם 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכל ישיבה נוספת 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. אני מניח שהכוונה לישיבה נוספת על הישיבה שכבר היתה ידועה בעת חתימת ההסכם. מאחר שכבר קבעתי הוצאות של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הצו הזמני, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 25,520 ₪ כולל מע"מ.

המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום,
א'
אדר ב תשע"א, 07 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 31429-01/11 מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ נ' יעקב מזרחי, יצחק מזרחי, שלמה זהבי (פורסם ב-ֽ 07/03/2011)