פסקי דין על ענת שקד | פסקי דין על אילן יפת

18259-02/10 תק     14/03/2011




תק 18259-02/10 ענת שקד נ' אילן יפת








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 18259-02-10 שקד נ' יפת






בפני

כב' השופט
הרווי גרובס


תובעת

ענת שקד


נגד


נתבע

אילן יפת




פסק דין



1.
בחודש אוגוסט 2009, התובעת פנתה לנתבע בבקשה שיתקין בחלק מדירתה איטום תקרה למניעת רעשים.

התובעת הסבירה לנתבע שהיא סובלת מאוד מרעשים משכניה בדירה מעליה. למעשה, התובעת נאלצה להגיש תלונות על רעש למשטרת ישראל, אך הדבר לא עזר.

הנתבע, אשר עסק בעבודה מסוג זה מספר שנים ביצע את התקנה
תמורת 7,500 ₪. לטענת התובעת, הנתבע התחייב בפני
ה כי הנמכת התקרה
וביצוע האיטום יפחיתו את עוצמת הרעש בשיעור של 80% לערך.

לטענת התובעת, הנתבע הפר את ההסכם ביניהם במובן שעבודתו לא הביאה לתוצאות אותן הבטיח. רעש הצעדים עדיין נשמעים כבעבר, רעשי הגרירות הופחתו במידה מזערית בלבד.


ב-6.1.2010 פנתה התובעת אל הנתבע בכתב בדרישה לקבל את כספה בחזרה ותוספת לתיקון סדקים שלטענתה נגרמו עקב עבודתו, ובסך הכל 14,000 ₪.


מכאן תביעתה של התובעת, שבה היא עותרת ל-20,120 ₪.


סכום התביעה בנוי כדלקמן:

החזר תשלום עבור העבודה
7,500 ₪.

אובדן ימי עבודה
3,600 ₪

ניקיון הדירה
290
₪

תיקון סדקים
4,000 ₪

ימי עבודה בתיקון הסדקים
1,800 ₪

ניקיון הדירה לאחר תיקון הסדקים
290
₪

עוגמת נפש
2,000 ₪

סה"כ:
20,120 ₪

2.
עמדת הנתבע היא שאכן המלץ על הנמכת התקרה בכ-7 ס"מ באמצעות פלטות מגבס ובכלל להתקין פלטות בידוד אשר אמורות לספוג את הרעשים מעל התקרה. נכון שמסר לתובעת שהתקנת הפלטות אמורה להפחית את הרעשים, אך לא קבע באיזה מידה.

לנתבע ניסיון בתחום של מספר שנים, אם כי אינו מומחה. לטענתו, הוא רכש פלטות ואחר בדיקה ועל סמך נתונים שקיבל מהיצרן, והרכיב אותן אצל התובעת.
כאשר היא התלוננה בפני
ו שעדיין היא סובלת מרעשים, הוא ביקר אצלה בדירה ונשאר במקום כשעתיים ולא נשמעו רעשים.
לדעתו, התובעת סובלת מרגישות יתר לרעשים, ואולי היה מקום לבצע הנמכת התקרה בכל דירתה ולא בחלק בלבד, דבר שדובר עליו בתחילת הקשר.

3.
התובעת סיפרה לבית המשפט שיש לה היסטוריה ארוכה של תלונות נגד שכניה, וזו הסיבה שהחליטה לבנות את התקרה האקוסטית. ובאשר לרעשים שמהם היא סובלת התובעת מסרה:
"רעש לא הגיוני ובלתי פוסק גרירות אינסופיות, כל צעד אני שומעת. לא מוזיקה. גרירות רהיטים" (עמ' 2, שורות 15-16).


ובהמשך אמרה התובעת:

"אני שומעת עד היום כל פסיעה שהוא פוסע בבית. אני יודעת שזה הזוי, אבל זה מה שקורה". (שם, שורות 19-20).


התובעת גם
אישרה שבאותו ערב שבו הנתבע ביקר אצלה בדירתה, לא נשמעו רעשים. (אם כי הדבר לא קיבל ביטוי בפרוטוקול).

4.
לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי:

א.
על מנת לזכות בהחזר כל כספיה, היה על התובעת להוכיח שעבודתו של הנתבע היתה לקויה לחלוטין כתוצאה
ממעשיו או מחדליו.

לא הוגשה חוות דעת מומחה, ולמעט הצהרותיה הסובייקטיביות של התובעת, אין כלל ראיה שהנתבע לא עשה עבודה סבירה בתמורה לסכום ששולם לו.

יתכן
שהיה מוטב אם התובעת היתה פונה למומחה בתחום האקוסטי, מכיוון שברור שלתובעת רגישות מיוחדת לרעשים.

ב.
כמו כן, שוכנעתי שהנתבע לא הבטיח שהנמכת התקרה תחסום את כל הרעשים – אלא מסר שלמיטב הבנתו יחול שיפור משמעותי.

ניכר הדבר שבאותו ערב שביקר בדירתה, לא
התובעת ולא הנתבע הבחינו ברעשים.

5.
באשר לסדקים:

עמדת הנתבע הוא שהוא מוכן במידת הצורך לתקנם – אך התובעת אינה רוצה שיעשה את העבודה. זאת זכותה, אך כל עוד שלא ניתנת לנתבע הזדמנות לבצע את התיקון, אין היא זכאית לדרוש ממנו לשלם בעדו.

זאת ועוד: מלבד הצעת עבודה לקונית, אין בפני
בית המשפט ראיה שהסדקים נובעים מעבודה לקויה של הנתבע.


לכן אני דוחה את התביעה.

אין אני מטיל הוצאות על התובעת, מכיוון שברור לבית המשפט שדובר בתביעה שהוגשה בתום לב, ושהתובעת אכן סובלת באופן מיוחד מרעשים.






ניתן היום,
ח'
אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 18259-02/10 ענת שקד נ' אילן יפת (פורסם ב-ֽ 14/03/2011)