פסקי דין על רפאל גיל דבש | פסקי דין על יעל ביאטריס דבש | פסקי דין על חב' הולנבנק בע"מ

4452/09 תאק     22/03/2011




תאק 4452/09 רפאל גיל דבש, יעל ביאטריס דבש נ' חב' הולנבנק בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 4452-09 גיל דבש ואח' נ' חב' הולנבנק בע"מ






בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


התובעים

1
.
רפאל גיל דבש

2
.
יעל ביאטריס דבש


נגד



הנתבעת

חב' הולנבנק בע"מ



פסק - דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.
עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 5/4/09, ביטול הסכם פשרה שהושג בין הצדדים ביום 28/12/03 במסגרת התדיינות ביניהם בבית משפט זה בת.א. 11158/02 ואשר קיבל תקוף של

פסק דין
ביום 7/1/04 (להלן – הסכם הפשרה).

2.
הצדדים הינם בעלי זכויות בדירות בבנין ברח' חובבי ציון 15 בירושלים (להלן – הבניין). בשנת 2003 התנהלו תביעות הדדיות בין הצדדים (ת.א. 11158/02) בנוגע לעבודות ושינויים ברכוש המשותף בבניין, בניית מעלית, זכויות בניה, תיקון צו הבית המשותף והיחסים עם יתר בעלי הדירות.

בין היתר, הוסכם בסעיף 7 להסכם הפשרה על מינוי בורר לצורך הכרעה בכל המחלוקות ו/או חילוקי הדעות העלולים להתעורר במהלך ביצוע הסכם הפשרה (להלן – הבורר).

3.
לטענת התובעים בכתב התביעה, הואיל והנתבעת הפרה כמעט כל סעיף וסעיף בהסכם הפשרה, ביקשו מהבורר, במסגרת הליכי הבוררות, לבטל את הסכם הפשרה, אך הבורר הפנה את התובעים לבית המשפט – ומכאן התביעה שלפנינו.

4.
במסגרת התביעה מבקשים התובעים לבטל את הסכם הפשרה עקב הפרתו היסודית על ידי הנתבעת, וכן פיצוי כספי בסך 50,000 ₪ בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת הסכם הפשרה.

לחילופין ובנוסף לטענת ביטול הסכם הפשרה כתוצאה מהפרתו היסודית, מבקשים התובעים לבטל את הסכם הפשרה
גם בטענה שהוא אינו ניתן למימוש הואיל וצדדים שלישיים, הדיירים האחרים בבניין שהסכמתם חיונית לקיום ההסכם, אינם מחוייבים להסכם הפשרה ואינם מסכימים לתנאיו.

5.
במקביל להגשת כתב התביעה, הגישו התובעים ביום 5/4/09 בקשה לעיכוב הליכי הבוררות (בש"א 3457/09).

הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 8/6/09, והליכי הבוררות עוכבו עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית.

הסכם הפשרה

6.
הסכם הפשרה נוגע למספר עניינים:

(א)
ביצוע עבודות ושינויים ברכוש המשותף – נקבע כי אין לבצע כל עבודות, שינויים, שיפוצים והצבת מתקנים בתחום הרכוש המשותף ללא הסכמת הצד השני, מראש ובכתב.

עם זאת, הושג הסדר לעניין שער הסורג מגרם המדרגות המשותף וכן לגבי סורגי מרפסות וחלונות של דירת התובעים.

כמו כן, הושג הסדר לפיו הנתבעת תהא רשאית לבצע עבודות תיקון ו/או החלפת מערכת ההסקה בדירתה ולשם כך לעשות שימוש בחלל גג הרעפים המשותף ו/או במחסן המשותף ו/או להעביר צנרת על קירות הבניין.

(ב
(

בניית מעלית
– הוסכם כי התובעים יגישו בקשה לבניית מעלית, על חשבונם, בחזית המזרחית של הבניין במקום הבקשה שהוגשה על ידם להקמת המעלית בחזית הצפונית, ורק אם בקשה זו לא תאושר – תוגש הבקשה להקמת המעלית בחזית הצפונית של הבניין, באופן שיאפשר בניית גשר גישה לדירת הנתבעת, וזאת ללא התנגדות מצד הנתבעת.

(ג)
זכויות בנייה – הוסכם כי הצדדים ישכרו במשותף שירותיו של אדריכל לשם קבלת היתר בניה להוספת קומות נוספות מעל דירת התובעים, וכל זכויות הבניה יהיו שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים.

זכויות הבניה יוערכו על ידי שמאי מוסכם וייקבע מנגנון חלוקתן בין הצדדים, כולל תשלומי איזון ככל שיידרש.

(ד)
חלל גג הרעפים ומסדרון הקומה השניה – הוסכם כי עד לשינוי ברישום הבית המשותף ישאר המסדרון במפלס דירת התובעים כרכוש משותף וכך גם חלל גג הרעפים, והתובעים לא יתקינו ולא יעבירו כל ארובה בחלל גג הרעפים או עליו עד לחלוקתו בין הצדדים.

לאחר אישור תוספת הבניה, יוצמד המסדרון לדירות התובעים, מבלי לפגוע בגישה סבירה לדירות הנוספות שייבנו.

(ה)
תיקון צו הבית המשותף והיחסים בין יתר בעלי הדירות – הצדדים התחייבו לנהל מו"מ בתום לב עם יתר בעלי הדירות בבניין לצורך תיקון צו הבית המשותף ורישום תקנון מוסכם. המו"מ אמור להתייחס לנושא הצמדת חלק מן החצר הדרומית וכן החצר המערבית לאחד הדיירים, משפחת הרבסט, להשארת בור המים כרכוש משותף אלא אם תותנה הסכמת משפחת הרבסט להסכם בהצמדתו לדירתם בתנאים שנקבעו בסעיף 6.2.2 להסכם הפשרה, להשארת השימוש במחסן בפינה הצפונית-מזרחית של החלקה בידי הנתבעת, וכן ליתר העניינים המפורטים בסעיף 6 להסכם הפשרה, לרבות התחייבות יתר בעלי הדירות שלא להתנגד לבקשה לבניית המעלית ולבקשות לשינוי התב"ע שיוגשו על ידי התובעים ועל ידי הנתבעת.

טענות התובעים

7.
בכתב התביעה טוענים התובעים, כי הנתבעת הפרה כמעט כל סעיף וסעיף בהסכם הפשרה וכן התברר כי הנסיבות אשר הוצגו על ידי הנתבעת ואשר היוו את הבסיס לחתימת הסכם הפשרה היו שגויות ובלתי נכונות.

במיוחד קובלים התובעים על כך שהנתבעת הגישה התנגדות להקמת המעלית ולא הסירה אותה על אף ההסכמה בין הצדדים כי התובעים ישלמו מקדמה לאדריכל בהתאם להסכם הפשרה.

כתוצאה מכך, הודיעו התובעים לנתבעת ביום 30/3/08 כי הסכם הפשרה בטל והם רואים עצמם משוחררים מחבותם כלפי הנתבעת.

8.
התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה הפרות יסודיות את הסכם הפשרה ולכן הוא בטל, וכן כי הסכם הפשרה אינו בר קיום נוכח העובדה כי יתר השכנים, אשר הסכמתם דרושה לכל הפעולות המתבקשות כתוצאה מהסכם הפשרה, מתנגדים ואינם מסכימים לוותר על זכויותיהם.

9.
התובעים מבקשים סעד של ביטול הסכם הפשרה, וכן פיצוי כספי בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת הסכם הפשרה וביטולו.


טענות הנתבעת

10.
הנתבעת טוענת כי התובעים לא הגישו ערעור על פסק הדין שבו ניתן תוקף להסכם הפשרה, לא הגישו בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד הנתבעת, ואף שתקו במשך כ-5 שנים ולא ביקשו את ביטולו של הסכם הפשרה, ועל כן יש לראותם כאילו ויתרו על הזכות לבטל את הסכם הפשרה.

11.
עוד טוענת הנתבעת, כי היא לא הפרה את הסכם הפשרה אלא דווקא התובעים הם האלה שהפרו את ההסכם באי שיתוף פעולה מצדם עם האדריכל, ולמעשה כל פרוייקט הבניה היה משותק בגלל התובעים.

הנתבעת טוענת, כי התנגדותה לפרוייקט המעלית היתה למעשה פועל יוצא מהפרת הסכם הפשרה על ידי התובעים.

12.
כמו כן טוענת הנתבעת, כי הסעד המבוקש בכתב התביעה נוגד את מהות ההסכם שהיא לבנות מנגנון אשר יאפשר לצדדים לאכוף את הסכם הפשרה גם במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים, ובעיקר מינוי הבורר, ולכן כתב התביעה נעדר עילה.

דיון והכרעה

13.
לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעת עדויות מטעמם – הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול הסכם הפשרה וכי דין התביעה להידחות.

14.
מדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, דהיינו מדובר ב

פסק דין
לכל דבר ועניין.


אם סברו התובעים כי הנתבעת לא פעלה על פי פסק הדין והפרה את הסכם הפשרה -
היה עליהם להגיש בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט או לנקוט בכל הליך משפטי אחר
ולא להסתפק בהודעה חד צדדית כי הסכם הפשרה בטל.

משלא עשו התובעים כן במשך תקופה ארוכה, אין להם להלין אלא על עצמם.

15.
זאת ועוד, מדובר בהסכם פשרה אשר מטרתו היא להיטיב עם שני הצדדים – בעיקר, להקים מעלית לרווחת התובעים ולרווחת כלל דיירי הבניין, ומאידך, לקבל זכויות בניה נוספות ולחלק את הזכויות בגג כך שגם הנתבעת תהנה מההסדר (ראה לעניין זה עדותה של הגב' אריאל וורמסר מטעם הנתבעת, פרוטוקול מיום 20/12/10 עמ' 7 שורות 27-29).


קבלת התביעה וביטול הסכם הפשרה
כיום הינו בבחינת "גם לי וגם לך לא יהיה", תוצאה שאיננה סבירה בעליל.

גם אם אקבל את טענות התובעים כי צפוי שלא ניתן יהיה לקבל זכויות בניה נוספות לפי המדיניות הנוכחית של העיריה – עדיין אין בכך כדי להביא למסקנה שראוי לבטל כליל את הסכם הפשרה, הואיל וייתכן שהמצב ישתנה בעתיד ועם קיומו של ההסדר בין הצדדים -
ניתן יהיה בכל זאת לקדם את נושא זכויות הבניה על הגג ואת פרוייקט המעלית.

16.
הכלל הבסיסי הינו כי חוזים יש לקיים, והימנעות מאכיפת חוזה היא בגדר חריג (ראה ג. שלו דיני חוזים (מהדורה שניה) עמ' 525).

בוודאי שכך הדבר כאשר מדובר בחוזה שקיבל תוקף של

פסק דין
.

17.
נראה כי יטיבו הצדדים לעשות אם יסירו את כל הטענות וההתנגדויות ההדדיות, "ישנסו מותניהם" ובצוותא ינסו לקיים את כל ההתחייבויות שנטלו על עצמם בהסכם הפשרה, לרבות פתרון הסכסוכים בעזרת הבורר, וזאת על מנת להפיק תועלת הדדית מהסכם הפשרה, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הקיימות כיום או שיהיו קיימות בעתיד.

סוף דבר

18.
לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.

19.
ההחלטה בדבר עיכוב הליכי הבוררות – מבוטלת.

20.
בנסיבות העניין, ועל מנת לא להחריף עוד יותר את היחסים שבין הצדדים ולאפשר להם לשמור, ככל שניתן, על יחסי שכנות טובים – אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ט"ז אדר ב תשע"א,22
מרץ 2011, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 4452/09 רפאל גיל דבש, יעל ביאטריס דבש נ' חב' הולנבנק בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/03/2011)