פסקי דין על אייל יוניאן | פסקי דין על יצחק טנגי

462-09/10 תק     02/03/2011




תק 462-09/10 אייל יוניאן נ' יצחק טנגי




4



4

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא



ת"ק 462-09-10 יוניאן נ' טנגי






בפני

כב' השופט
דוד גדול


תובע

אייל יוניאן


נגד


נתבע

יצחק טנגי




פסק דין


התובע מתגורר ברח' הר חזון 14 בכפ"ס.
במרפסת דירתו התקינה
עבורו חברת זאב ערבה בע"מ (להלן: "הקבלן") חיפוי של עץ במבוק מלא המכונה דק.
תמורת הזמנה זו שלם התובע לקבלן סך של 26,680 ₪.
לטענת התובע, מספר ימים לאחר התקנת הדקים בסוף שנת 2008 הלוחות החלו מתנתקים זה מזה, חלקם החלו מתנפחים, בחלקם השתנה הגוון וחלקם התפוצץ באופן שגרם לפציעות ילדיו.
התובע הגיש תביעה כנגד הקבלן בבימ"ש זה, תביעה שסומנה כתק 1457-12-09, בתביעה זו הקבלן לא הגיש כתב הגנה ולכן ניתן פס"ד ביום 11.2.10.
מאמצי הגביה כשלו, ועל כן תובע התובע כי הנתבע כמי שמייבא את הדקים לישראל.
המסגרת הנורמטיבית לתביעה עפ"י סעיף 19 לתביעה הינו חוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם-1980 (להלן: "החוק").
התובע טוען כי החוק מטיל אחריות לא רק על יצרן, אלא גם על יבואן שייבא לישראל מוצר פגום שעלול לגרום נזק גוף.
סכום התביעה כאן מושתת על כתב התביעה שהוגש כנגד הקבלן. שם נפסקו לטובת התובע
30,000 ₪ ועל כן גם כאן תובע התובע לשלם לו סך של 30,000 ₪.
התובע
צרף כנספח ד' חוו"ד של מר חנן עזרא הטוען כי סוג הדק שהותקן במרפסת הבית של התובע לא מתאים למרפסת פתוחה חשופה לגשם, לרוח ושמש.
חשיפה זו גרמה לדעת החתום על נספח ד' להתנפחות הלוחות באופן שהמתקין שהתקין את הלוחות בהתקנה נסתרת כלשונו (קרי: התקנה ללא ברגים), נאלץ לקבע את הלוחות עם ברגים באופן המהווה סיכון למי שמהלך שם יחף.
לפיכך, סבור המתקין כי אין מנוס אלא לפרק את כל הרצפה ולהתקין לוחות המתאימים לגשם ושמש.
הנתבע טוען כי התובע מתאנה לו ללא הצדקה עניינית, ולו היה יכול להפרע מהקבלן כלל לא היה מצרף אותו להליכים משפטיים כלשהם.
הנתבע מודה כי בשעה שהתובע פנה אליו במר יאושו, הוא ניאות לנסות ולסייע לו אך ללא נטילת אחריות, לא במישרין ולא בעקיפין.
הנתבע טוען כי חשבונית הרכישה כלל לא נושאת שמו של התובע או רעייתו, אלא שמם של אבי ושנית כהן.
הנתבע מכחיש כל טענה הבאה מפי התובע כי הפסיק מלייבא לישראל את הדקים המדוברים (הנתבע צרף חשבוניות רכישה המעידות על ייבוא כמות לא מבוטלת של דקים).
הנתבע טוען כי התובע לא צלח את מבחן הסף לחלות החוק על הדקים מושא התביעה, שכן לא הוכיח כי מאן דהוא נפצע בדירתו, וכי גם אם תימצי לומר שמאן דהוא נפצע לא הובאה ראיה שתקשור את הפציעה בקשר סיבתי
למצבם של הדקים.
הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 14.2.11 שבה התובע חזר וטען כי הדקים התעוותו באופן שיוצאים מהם שבבים שיש בהם כדי לגרום לנזק גוף.
הנתבע טען כי הדקים שהותקנו אצל התובע הינם מחומר המתאים הן לרצפה חיצונית והן לרצפה פנימית וכעסו של התובע שצריך להיות מופנה לקבלן מופנה אליו על לא עוול בכפו.
הנתבע טען כי הואיל והמדובר ברצפת עץ יש לטפל בה באופן שוטף בשמן מתאים ע"מ לשמור על מצב תקין של הלוחות במספר שכבות, ותוך פרק זמן שנקבע בהוראות יצרן השמנים.
התובע טען כי בנותיו נפצעו מחדירת שבבים לרגליהן.
משאנו קוראים את הוראות החוק, אזי תחת ההגדרה יצרן בסעיף 1 (2) לחוק נכנס גם יבואן המייבא מוצר למטרות מסחריות ואין ספק שהנתבע יבואן העונה להגדרת יצרן.
סעיף 2 לחוק יוצר את מסגרת האחריות של יצרן (בענייננו היבואן – ד.ג.) וקובע כי יצרן חייב לפצות מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר.
התובע מפנה להגדרת מוצר פגום בסעיף 3 (א) (1) לחוק הקובע כי מוצר פגום נחשב גם מוצר העלול לגרום נזק גוף.
בהצטרף כל האמור מבקש התובע כי ביהמ"ש יאמר שהנתבע כיבואן/יצרן נכשל בהביאו את המוצר, ועל כן יש לחייבו בסכום התביעה.
במחלוקת זו שבין הצדדים סבורני כי לפנינו גרסה של התובע שלא הוכחה ברמת שכנוע של 51% הנדרשת מתובע
במשפט אזרחי, שכן אין הוכחה מינימלית כי מי מבנותיו של התובע נפגעו.
אין תאריכים ושמות של נפגעים וגם מהתמונות שצרף התובע לתיק לא שוכנעתי כי המצב של הדקים עלול לגרום לנזק גוף שהוא בבחינת סבה ותוצאה של יצור הדקים.
כן שוכנעתי מהחומר שלפני שההתקנה היא זו שגרמה לליקויים המתוארים ע"י התובע ולא איכות החומר ברמה הבסיסית.
משכך, אני מקבל את טיעונו של הנתבע כי הוא נגרר לביהמ"ש אך ורק בשל העובדה כי התובע כשל בגביית סכום פסה"ד
הראשון שניתן כנגד המתקין.
בנסיבות אלו התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום,
כ"ו
אדר א תשע"א, 02 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 462-09/10 אייל יוניאן נ' יצחק טנגי (פורסם ב-ֽ 02/03/2011)