פסקי דין על יעקב אדרי | פסקי דין על עירית אופקים

1054/08 חעמ     10/03/2011




חעמ 1054/08 יעקב אדרי נ' עירית אופקים








בית משפט השלום בבאר שבע



חע"מ 1054-08 עירית אופקים
נ' אדרי ואח'




בפני

כב' השופט
איתי ברסלר-גונן

מבקש (נאשם 1)
יעקב אדרי
ע"י ב"כ עו"ד אפרת צרפתי


נגד

משיבה (מאשימה)
עירית אופקים
ע"י ב"כ עו"ד שגב פלץ



החלטה

1.
בפני
בקשה לדחייה או עיכוב ביצוע צו הפסקת שימוש חורג וצו התאמה, שניתן במסגרת גזר דין מיום 13.10.09, ולפיו היה על המבקש [ושני נאשמים נוספים] להתאים את המבנה נשוא כתב האישום, להיתר הבניה ולהפסיק כל שימוש חורג באותו מבנה, וזאת עד ליום 13.4.2010. ארכה נוספת ניתנה על ידי בעבר עד ליום 9.9.10 וזאת נוכח הסכמה אליה הגיעו הצדדים.
הגם שהבקשה אינה נושאת כותרת של בקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], הרי שהיא בקשה שכזו וכך יש לנהוג בה.
הבקשה דנן הוגשה ביום 15.11.2010, דהיינו באיחור ניכר. נטען בבקשה [אם כי לא בתצהיר], כי האיחור בהגשתה נובע מניסיונות ב"כ המבקש לקבל עמדת המשיבה.
המשיבה, אשר ביקשה ארכות להגשת תגובתה, הסכימה בסופו של דבר לארכה של 45 יום בלבד לשם התארגנות.
2.
לטענת המבקש, הוא אינו יושב בחוסר מעש אלא עושה ככל שביכולתו להשלים את הליכי הרישוי של המבנה, אולם כחלק בלתי נפרד מהליכי התכנון הוא נדרש לשלם היטל השבחה למינהל מקרקעי ישראל בסך של כ- 400,000 ₪. לטענת המבקש, הוא שילם עד היום כ- 180,000 ₪ אולם ידו אינה משגת בשלב זה לשלם את היתרה ועל כן ההליך מתעכב. המבקש טוען עוד כי התוכניות אושרו עקרונית בעבר על ידי הועדה המקומית אולם כל עוד לא נפתרה המחלוקת מול מינהל מקרקעי ישראל טרם הסתיים הדיון בועדה המקומית.
אשר למצבו האישי של המבקש, נטען כי הוא אדם חולה המטופל במחלקה האונקולוגית בבאר-שבע ואינו עובד. אשתו משתכרת קצבת פנסיה של 6,000 ₪ בלבד. בנוסף לחוב למינהל מקרקעי ישראל, נאלץ המבקש להתמודד עם הקנס שנגזר עליו במסגרת גזר הדין בתיק זה [50,000 ₪].
3.
נוכח התנגדותה של המשיבה, זימנתי דיון במעמד הצדדים. לדיון לא התייצב המבקש עצמו, וב"כ טענה כי העדרותו הינה בשל נסיבות רפואיות. תצהירו של המבקש הוגש בהסכמה [מב/1]. נטען, כי המבנה ניתן כתרומה לעמותה המפעילה במקום עסק. המבנה נשרף כליל בעבר ואותה עמותה קיבלה על עצמה לשקמו ובתמורה קיבלה אותו להפעלתה ללא דמי שכירות, כתרומת המבקש לעמותה. לטענת ב"כ המבקש, יש בידה מסמך שלפיו לאחר תשלום היטל ההשבחה לא תהיה התנגדות מצד מינהל מקרקעי ישראל לבקשה לשינוי תב"ע. לטענת ב"כ המשיבה, לא חלה התקדמות תכנונית. ב"כ המבקש חלקה על טענה זו.
4.
שקלתי טענות הצדדים, וסבורני כי דין הבקשה להידחות.
מדובר בבקשה שהוגשה שלא על פי תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט – 2008 [להלן: "התקנות"]. לא רק שהבקשה הוגשה באיחור, אלא שגם לא צורף לה תצהיר איש מקצוע המטפל בתוכנית. כאשר ישנה מחלוקת לגבי השאלה מה הם הגורמים המעכבים את ההליך התכנוני, מעבר לתשלום היטל ההשבחה למינהל, כמו גם שתקופת סיום ההליך התכנוני לא ברורה, עולה חשיבותו של תצהיר איש המקצוע התכנוני, כנדרש בתקנות.
5.
כאשר ניתן כבר גזר דין ונקבעו מועדים לביצוע הצווים, הארכת תוקפם של הצווים, בהעדר הסכמה מטעם המשיבה, תהיה במקרים חריגים, שבהם הוכח באופן משכנע ביותר, כי הכשרת העבירה, בדיעבד, הינה בטווח זמן קרוב ונראה לעין, זאת תוך מתן ביטוי, בין היתר, לחומרת העבירה, לתועלת הכלכלית הצומחת למבקש מביצוע העבירה, ולתום ליבו של המבקש. מעבר לנסיבות הסובייקטיביות הכרוכות במבקש עצמו, יש צורך שבית המשפט ישתכנע ברמה האובייקטיבית כי קיים סיכוי ממשי וקרוב לקבלת היתר סופי למבנים ולשימוש בהם.
מנוסח הבקשה ומהתצהיר של המבקש לא למדתי מתי ישלם המבקש את התשלום למינהל מקרקעי ישראל ועקב כך מתי צפוי ההליך התכנוני להסתיים ובאיזה אופן. בהקשר זה, הבקשה סתמית ואינה תוחמת במועדים את התחייבותו של המבקש.
6.
הפסיקה אותה הציגה ב"כ המבקש עניינה במקרים בהם קיים אופק תכנוני בהתאם לראיות שהובאו בפני
בית המשפט. בהקשר זה אציין כי קיימת מחלוקת בשאלה מהו אותו "אופק תכנוני" שייחשב כסביר להענקת ארכה. דעתי שאין לקבוע מסמרות ויש לבחון כל מקרה לגופו. יהיו מקרים בהם ניתן יהיה לעכב הריסה ובאותה עת לא יעוכב צו הפסקת שימוש. כל מקרה ייבחן לגופו. כך או כך, נקודת המוצא לדיון תהיה בקביעה העובדתית לגבי אותו אופק תכנוני.
במקרה שלפנינו, לא קיים אופק תכנוני. לא רק שלא הוצג כזה אלא שאף לא צורף תצהיר איש מקצוע שהוא זה שאמור לחוות דעתנו בשאלה מהו אותו אופק תכנוני.
מהמסמך שהוגש על ידי המבקש, ושעניינו תגובת המשיבה להתנגדות שהוגשה על החלטת הועדה המקומית [מב/2] אני למד שהחלטת הועדה המקומית בעניינו של המבקש התקבלה בתנאים, אשר לא מולאו על ידי המבקש. בנסיבות אלו, אין בפני
י כיום החלטת ועדה המקומית בתוקף שאני יכול לבסס עליה אופק תכנוני כלשהו.
7.
אני מאמין למבקש שמצבו הכלכלי והבריאותי אינו מאפשר לו לשלם את התשלום למינהל מקרקעי ישראל. אני מאמין למבקש כי אינו מקבל תמורה מהמבנה. יחד עם זאת, איני מוכן לקבל שבשם תרומתו של המבקש לעמותה המפעילה את המקום, לא יבוצעו צווי בית המשפט. יתכן שקשה להתאים את המבנה להיתר, משיקולים כלכליים, אולם אין כל קושי בהפסקת השימוש, המנוגד לחוק, באופן מיידי.
8.
נוכח העובדה שלא נראה אופק תכנוני, ולצד קשיו הכלכליים של המבקש, אשר מונעים ממנו לבצע את צו ההתאמה, אני מורה כלדקמן:
(א)
הבקשה לדחיית מועד לביצוע צו הפסקת השימוש נדחית

. אני מאפשר למבקש ולצדדים השלישיים תקופת התארגנות ומורה כי צו הפסקת השימוש, כפי שניתן בגזר הדין, יכנס לתוקפו ביום 28.4.2011 בשעה 12:00.
(ב)
צו ההתאמה יכנס לתוקפו ביום 10.11.2011 בשעה 12:00.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד'
אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








חעמ בית משפט שלום 1054/08 יעקב אדרי נ' עירית אופקים (פורסם ב-ֽ 10/03/2011)