פסקי דין על רזק פרח חסין רומנין | פסקי דין על אמיר לוי

2893/09 תעא     16/03/2011




תעא 2893/09 רזק פרח חסין רומנין נ' אמיר לוי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בירושלים



תע"א 2893-09
רזק פרח חסין רומנין
נ' אמיר לוי
ואח' ואח'






בפני

כב' השופט
דניאל גולדברג
נ.צ. (ע) מיכאל בר און


תובע

רזק פרח חסין רומנין
ע"י ב"כ עו"ד האשם מסארווה


נגד


נתבע

אמיר לוי
ע"י ב"כ עו"ד ישראל ליכטנשטיין





פסק דין


הנתבע מנהל משק חקלאי במושב נעמה בבקעת הירדן.
התובע, תושב כפר עוג'ה בבקעת הירדן, עבד במשק של הנתבע תמורת שכר חודשי בסך 2,300 ₪, מבלי שהופקו לו תלושי שכר (מוסכמות 2-3 בדיון המוקדם). אין חולקים כי יום עבודה של התובע היה משעה 6:00 עד 13:00, כשלתובע ניתנה חצי שעה הפסקה (פרוטוקול דיון מיום 5.9.10, עמ' 2, שורות 28-31).
התובע טוען כי עבד אצל הנתבע החל מחודש 4/1990 עד לחודש 9/2005 ברציפות ופוטר.
הנתבע מכחיש את תקופת ההעסקה הנטענת וטוען כי התובע עבד אצלו בעבודות עונתיות במשך תקופה לא רצופה, תוך שבמקביל הוא עובד אצל חקלאים אחרים בבקעת הירדן, בהתאם לענף החקלאי שבו גידלו החקלאים גידולים ובהתאם לעונה בה נדרשת עבודת פועלים בכל ענף כזה.
הנתבע אף מכחיש את הטענה כי הוא פיטר את התובע וטוען שהנתבע חדל מלהגיע לעבודה אצל הנתבע מיוזמתו וללא שנתן על כך הודעה כלשהי.
בתביעה זו, שהוגשה ביום 2.9.09, תובע התובע הפרשי שכר מינימום, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
התובע העיד לעצמו ומטעם הנתבע העידו הנתבע וכן מר צביקה פינקלמן.
השאלות בהן עלינו לפסוק הן:
א.
מה היתה תקופת עבודתו של התובע?
ב.
מהו הדין החל על העסקת התובע? האם הדין הישראלי או שמא דין אזור איו"ש? בהתאם לכך – האם חל חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 על העסקת התובע והאם הוא זכאי להפרשי שכר מינימום?
ג.
מהן נסיבות הפסקת עבודתו של התובע – האם פוטר או התפטר?
ד.
האם התובע זכאי לפדיון דמי חופשה ופדיון דמי הבראה?

תקופת עבודתו של התובע
מכתבי הטענות עולה שעצם העסקתו של התובע על ידי הנתבע במשקו החקלאי – אינה מוכחשת, אך הנתבע חולק על טענת התובע בדבר תקופת העסקתו. כאמור, הנתבע טוען כי עבודת התובע היתה עבודה עונתית ובלתי רצופה וכי במקביל לעבודה אצלו עבד התובע במשקים חקלאיים נוספים בבקעת הירדן. במצב דברים זה, על התובע מוטל הנטל להוכיח את טענתו בדבר תקופת העסקתו.
התובע לא הביא ראיות כלשהן פרט לעדותו לצורך הרמת הנטל להוכחת גרסתו בדבר תקופת עבודתו.
הנתבע הודה בכך שהתובע החל לעבוד אצלו בשנת 1992 (עמ' 10, שורות 23-26).
גרסת התובע בכתב התביעה, כפי שהובהרה בדיון המוקדם, לפיה התובע "עבד אצל הנתבע 17 שנה, ולא עבד אצל אף אחד אחר מהנזכרים בכתב ההגנה כל השנה, כל ימי השבוע כולל יום שישי ושבת", לא עמדה במבחן החקירה הנגדית. התובע הודה כי עבד גם במושב תמרה אצל חקלאי שגידל מלפפונים בתקופה בה, על פי גרסתו בכתב התביעה ובתצהירו, עבד באופן בלעדי אצל הנתבע (עמ' 2, שורות 13-14). התובע טען כי הנתבע "נתן לנו חופש חודשיים ואני עבדתי שם ואז חזרתי לאמיר". תשובה זו תומכת בגרסת הנתבע לפיה העבודה במשקו היתה עונתית ולא רצופה, ומכרסמת במהימנות גרסת התובע.
גם טענת התובע כי עבד שבעה ימים בשבוע אינה מהימנה עלינו ומקובלת עלינו טענת הנתבע כי לא בוצעה עבודה במשקו בשבתות. הנתבע תמך את טענתו זו בתעודת כשרות שלא היתה ניתנת לו אלמלא שבת מכל מלאכה במשקו החקלאי ביום השביעי. התובע גם אישר שלא עבד שבעה ימים לאחר שהנתבע החל לגדל עשבי תיבול (עמ' 3, שורות 22-23).
בית הדין סבור שלכירסום בגרסת התובע יש השלכה על מהימנות גרסתו לכל אורכה. מאחר שהתובע נקט גרסה קיצונית לפיה בכל 17 שנות עבודתו אצל הנתבע, בהן עבד שבעה ימים בשבוע, הוא לא עבד אצל אף חקלאי זולת התובע, וגרסה קיצונית זו לא עמדה במבחן החקירה הנגדית של התובע עצמו ונסתרה בעדויות הנתבע, לא ניתן לסמוך על עדותו של התובע גם לגבי מועדי תחילת עבודתו ולעניין טענתו בדבר רציפות עבודתו.
לאור האמור, אנו קובעים כי התובע עבד אצל הנתבע החל משנת 1992 בעבודות עונתיות באופן בלתי רצוף עד לשנת 2005. מעבר לכך, אין בפני
בית הדין ראיות המאפשרות לקבוע את תקופות העבודה המדויקות של התובע.
התביעה להפרשי שכר מינימום - הדין החל על העסקת התובע
התובע טוען כי השכר שקיבל – 2,300 ₪ לחודש, עבור 6 שעות עבודה, נמוך משכר המינימום לפי חוק שכר מינימום.
הנתבע טוען כי חוק שכר מינימום לא חל על העסקת התובע באשר הדין החל על העסקת התובע לא היה הדין הישראלי.
התובע מפנה לפסק דינו של בית המשפטי העליון בבג"צ 5666/03 "קו לעובד" ואח' נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח' (ניתן ביום 10.10.07) (להלן: "עניין קו לעובד") כדי לתמוך את טענתו בדבר תחולת הדין הישראלי על העסקת התובע.
לדעתנו, אין הדין הישראלי לא חל על העסקת התובע, הן משום שלא ברור ש"דין החוזה" של החוזה בין הצדדים שלפנינו היה הדין הישראלי, והן משום שאיננו סבורים שיש ליתן להלכת קו לעובד תחולה רטרואקטיבית.
הלכת קו לעובד קובעת כי במצב כמו זה שנדון בענייננו, בו קיימות זיקות שונות לדינים שונים בהתחשב בטריטוריה בה נעשה ובוצע חוזה העבודה, בזהותם הלאומית של הצדדים וכיוצא באלו זיקות, "דין החוזה" נקבע על פי "מירב הזיקות". במסגרת זו יש לתת משקל מיוחד לחובה לנהוג בשוויון ובהיעדר הפלייה, במקרים בהם המעסיק הינו רשות שלטונית ישראלית המחויבת לעקרון השוויון.
בענייננו, לא פורט כל טיעון מצד הצדדים בשאלת ברירת הדין אליו מוביל "מירב הזיקות" של ההתקשרות ביניהם, אך גם לו היינו מניחים, לטובת התובע, כי הוא היה מצליח לשכנענו שמירב הזיקות של ההתקשרות בין הצדדים מוביל לדין הישראלי, לא היינו רואים להחיל את מבחן "מירב הזיקות" על עניינם של הצדדים, משום שבכך היינו מחילים את הלכת קו לעובד באופן רטרואקטיבי.
עבודת התובע הסתיימה במועד בו העתירה בבג"צ 5666/03 היתה תלויה ועומדת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עע 300050/98 המועצה המקומית גבעת זאב ואח' נ. מחמוד מוחמד עלי מחמוד ואח' (ניתן ביום 20.3.03) (להלן: "עניין גבעת זאת"). בעניין גבעת זאב נפסק שבאזור יהודה ושומרון חל הדין הירדני כפי שהוא תוקן על ידי המפקד הצבאי, ואין דין ישראל חל על האזור. לדעתנו, אין להחיל את פסיקת בג"צ בעניין קו לעובד, שהפכה את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, באופן רטרואקטיבי.
השאלה אימתי תחול פסיקה שקבעה הלכה על עניינים ויחסים משפטיים שאירעו לפני שהיא ניתנה נדונה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 8925/04 סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ ואח' נ. עזבון המנוח אחמד עבד אל חמיד ואח' (ניתן ביום 27.2.06). באותו עניין נקבע שככלל, הלכה שנקבעת תחול גם רטרואקטיבית אך לבית המשפט העליון, ביוצרו הלכה חדשה, סמכות לקבוע את תחולת ההלכה בזמן ולהגביל את תחולתה הרטרואקטיבית של ההלכה החדשה, אם שיקולים של הגנה על אינטרס ההסתמכות של צדדים שפעלו על פי ההלכה הקודמת, מצדיקים זאת.
איננו מוצאים בפסק הדין בעניין קו
לעובד אינדיקציה לכך שבית המשפט העליון נתן דעתו לשאלת תחולתו בזמן של ההלכה שקבע באותו

פסק דין
, ובנסיבות אלו עלינו לקבוע עמדתנו בשאלה אם ראוי להחיל את הלכת קו לעובד באופן רטרואקטיבי.
לדעתנו, לא יהיה זה ראוי להחיל את הלכת קו לעובד באופן רטרואקטיבי, שכן הצדדים פעלו על פי הלכה של בית הדין הארצי לעבודה, שהגם שהוא כפוף לביקורתו של בית המשפט העליון, הינו ערכאה שהוסמכה (בחוק בית הדין לעבודה) להתוות הלכה בתחום דיני העבודה. בנסיבות אלה, אנו סבורים שהחלה רטרואקטיבית של

פסק דין
קו לעובד תגרום לפגיעה מהותית באינטרס ההסתמכות של הנתבע, שהיה רשאי לסמוך על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין גבעת זאב. בנסיבות אלה, אי הגבלת התחולה בזמן של הלכת קו לעובד, באופן שלא תחול רטרואקטיבית, תהיה בלתי צודקת.
בהתאם לכך, איננו סבורים שחוק שכר מינימום חל על העסקתו של התובע ועל כן דין תביעתו להפרשי שכר מינימום – להידחות.
התביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת
התובע טוען כי הנתבע פיטר אותו על רקע רצונו להתפלל ביום שישי בניגוד לדעתו של הנתבע. הנתבע מכחיש את טענת התובע וטוען שהוא חדל להופיע לעבודה.
איננו סבורים שהתובע הוכיח את טענתו כי פוטר על ידי הנתבע. איננו נותנים אמון בעדות התובע, שהעיד כי "ימי שישי היה לוקח אותי באוטו והייתי הולך להתפלל. רק יום שישי אחד הוא התעצבן עלי ואמר לי לך" (עמ' 3, שורות 27-28). התובע לא הסביר מדוע הנתבע, שבדרך כלל לא התנגד לכך שהתובע מתפלל בימי שישי, התנגד לכך פתאום ביום בו לטענתו פוטר. גרסת התובע נראית כסתמית ומאולצת ולא מהימנה, ועל רקע חוסר מהימנותו של התובע כפי שעולה מעדותו בעניין היקף העסקתו, איננו מקבלים את גרסתו בדבר פיטוריו על ידי הנתבע.
אשר על כן החלטנו לדחות את תביעות התובע לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
התביעות לדמי חופשה ולדמי הבראה
אמנם הנטלים להראות סילוק חוב דמי הבראה ולהראות שהתובע יצא לחופשה ושולמו לו דמי חופשה – מוטלים על הנתבע, ולא הובאו בתצהיר הנתבע כל נתונים בעניין זה, אך בנסיבות העניין, כאשר התובע לא הוכיח את היקף עבודתו בנתבע, אין בפני
בית הדין תשתית עובדתית שעל בסיסה ניתן לקבוע את שיעורי דמי ההבראה ודמי החופשה שהגיעו לתובע.
לעניין זה לא למותר להדגיש כי התובע טען כי יש בידיו רישומים של הימים והשעות שהוא עבד, ולא נתן כל הסבר לאי הצגתם לבית הדין (עמ' 4, שורות 19-22).
לאור האמור, החלטנו לדחות את תביעות התובע לפדיון חופשה ולדמי הבראה.
סוף דבר
התביעה נדחית.
חרף דחיית התביעה, איננו רואים לעשות צו להוצאות בשים לב לכך שהנתבע לא טען בתצהירו כי שולמו לתובע סכומים כלשהם בגין דמי חופשה ודמי הבראה.
הערעור על

פסק דין
זה הינו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
י'
אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.



נציג ציבור

דניאל גולדברג
, שופט































תעא בית דין אזורי לעבודה 2893/09 רזק פרח חסין רומנין נ' אמיר לוי (פורסם ב-ֽ 16/03/2011)