פסקי דין על מודיעין אזרחי בע"מ | פסקי דין על אלי מויאל

30794-01/11 סע     30/03/2011




סע 30794-01/11 מודיעין אזרחי בע"מ נ' אלי מויאל








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ס"ע 30794-01-11 מויאל נ' מודיעין אזרחי בעמ





מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת
אביטל
רימון-קפלן


מבקשת (נתבעת)

מודיעין אזרחי בע"מ


נגד


משיב

אלי מויאל




החלטה

1.
זוהי בקשת המבקשת היא הנתבעת בתביעה העיקרית שבנדון (להלן – הנתבעת) להתיר לה לשלוח הודעת צד ג' בעניין תביעת התובע כנגדה, כלפי
מדינת ישראל – משרד החוץ.

2.
עסקינן בענייננו, בתובע

שהועסק

על ידי הנתבעת כמאבטח

שגרירויות

ושגרירים

במקומות

שונים

בעולם במשך שנתיים.
כעולה מהודעת הצדדים בתיק זה, במסגרת תביעה זו נותרה במחלוקת רק תביעתו של התובע לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה וחג, במשך תקופת עבודתו הנ"ל.

לטענת הנתבעת – היא פעלה בהתאם למכרז 18/05 לאספקת

שירותי

אבטחה

ושמירה למשרד

החוץ

אשר

נחתם

בינה לבין המדינה בשנת 2005 כאשר עפ"י הנחיות המדינה, נקבע כי סך השעות השבועיות יהיה לא יותר מ-42.5 שעות ו-184 שעות לחודש ובנוסף לכך שילמה עפ"י המכרז 8% תוספת שעות נוספות גלובאליות – כפי שמאפשר לה ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה.
לטענתה, שעות העבודה בפעל של המתגברים בחו"ל, דוגמת התובע, מעולם לא הועברו לידיה והיא קיבלה נתונים מהמדינה של ימי העבודה של העובדים בלבד ועל פי נתונים אלו שולם השכר.
אי לכך לשיטתה יהיה זה "עיוות נוראי" באם המדינה לא תצורף לתביעה שכן הדבר יפגע "בצורה אנושה בנסיון לרדת לחקר האמת", מה גם שלשיטתה, במידה ויפסק סעד על ידי בית הדין בתביעה זו, יהא על המדינה לשלמו.

אי לכך לטענתה, יהא זה צודק ונכון להענות לבקשה.

3.
הבקשה הועברה לתגובת התובע, המתנגד לה מכל, באשר לטענתו כעולה מתגובתו המפורטת, לאור ההלכה הנוהגת בבית הדין לעבודה, - אין להיענות לבקשה זו, בפרט ומיוחד כך לאור עיתוי הגשתה באיחור רב.

4.
הפרוצדורה של מתן הודעה לצד שלישי אינה מעוגנת בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
ואמנם, פרוצדורה זו הלקוחה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
אומצה בבית הדין לעבודה מכוח הוראתו של סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן- חוק בית הדין). [ראה:
דב"ע לא/ 0-19
בלנגה נגד המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ב, עמ' 14
;

דב"ע נב/ 3-3
אברהם סבררניק נ' אהוד הוכמן ואח' פד"ע כד', עמ' 188
].

ובאשר לתנאים למשלוח הודעת צד ג' , נקבע:
"משלוח הודעת צד ג' אפשרי בבתי הדין לעבודה אך מקום בו לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעה כלפי אותו צד שלישי. המבחן לקיום הסמכות כאמור הינו-האם היתה לבית הדין סמכות לדון בתביעה שבין הצד המבקש משלוח ההודעה לבין הצד השלישי, לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי-כנתבע" (בר"ע (ארצי) 206/07
קדם הדרכות (2002) בע"מ – יואל שי (ניתן ביום 7.6.2007); ראו גם:
ע"ע (ארצי) 1229/01
מכבי שירותי בריאות – וקסלר, פד"ע לז 241, 247 (2001);
ע"ע (ארצי) 755/05
סעיד עבד אל חאק – וועדה מקומית לתכנון ובנייה "גליל מזרחי" (ניתן ביום 18.10.2006)).

[ראה:
ע"ע 790/05
ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) -

tissera inc.
(פסה"ד מיום 9/10/07)

והאסמכתאות הנזכרות בו].

5.
הנה כי כן, על פי ההלכה הפסוקה, תנאי למשלוח הודעה לצד שלישי בבתי הדין לעבודה מותנה בכך שלבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה שבין הנתבע לאותו צד שלישי, אילו זו הוגשה מלכתחילה לבית הדין.

6.
ומן הכלל אל הפרט.
בדוננו בבקשה זו יש להבחין בין שניים: האחד – מהות הסכסוך וסמכותו של בית הדין לדון במחלוקת בין הנתבעת למדינה והשני – יכולת הצדדים להוכיח את טענותיהם, או כלשון הנתבעת ה"נסיון לרדת לחקר האמת".

בכל הנוגע למהות הסכסוך, אין חולק כי הנתבעת היתה המעבידה של התובע ועל כן את תביעתו של התובע לגמול עבודה בשעות נוספות מאת הנתבעת, יש לברר בבית דין זה, בין התובע ובין הנתבעת, לרבות את השאלה, האם התובע ביצע שעות נוספות ברשות, אם לאו.
לצורך בירור שאלה זו, ניתן יהיה לזמן את נציגי המדינה כעדים, אך בסופו של יום, ככל שייקבע, ואם ייקבע, כי לתובע זכות לגמול הנתבע על ידו – הגורם החב בתשלום זה הוא הנתבעת כמעבידתו, וזאת גם אם פעלה בתום לב וגם אם "הוטעתה" לשיטתה, על ידי המדינה.
למידת תום ליבה של הנתבעת יכולה להיות נפקות לכל היותר לשאלת החיוב בפיצויי הלנה, אם וככל שייקבע כי התובע זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות, אך גם לצורך בירור שאלה זו, ניתן יהיה לזמן לעדות את נציגי המדינה.
(אגב אוחרא יוער, כי הואיל והתביעה מתייחסת לתקופה שעד לחודש 9/08 והוגשה רק בחודש ינואר 2011, הרי שעל פניו הזכות לפיצויי הלנה התיישנה מן הבחינה המהותית זה מכבר, כך שאף לשאלה זו לא נידרש במסגרת הליך זה).

שאלה נפרדת, שאינה דרושה לצורך הכרעה בתביעה זו שבין התובע לנתבעת כמעבידתו, היא השאלה, האם ביחסים שבין הנתבעת לבין המדינה, זכאית הנתבעת לסעד מן המדינה, אם וככל שתחוייב בתשלום גמול שעות נוספות לתובע, במסגרת הליך זה.
מבחינה מהותית, בירור כאמור כרוך בשאלות שונות לחלוטין מן השאלות הטעונות הכרעה בתיק זה, ואשר עניינם במערכת היחסים החוזית שבין הנתבעת למדינה.
יתרה מכך, גם הסעד המבוקש על ידי הנתבעת, הינו במהותו סעד של פיצוי במסגרת דיני החוזים ולא שיפוי.

הנה כי כן מבחינה מהותית, המדובר בסכסוך שאינו מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית דין זה, ואילו הוגשה ההודעה כתביעה של הנתבעת כנגד המדינה במישרין בבית דין זה – היתה נדחית בהעדר סמכות.

7.
סיכומם של דברים.
כפי שבואר לעיל, לבית דין זה אין סמכות לדון בתביעה שבין הנתבעת לבין המדינה, ואילו הוגשה לבית הדין – היתה נדחית בהעדר סמכות.
יתרה מכך, על מנת למנוע "עיוות נוראי" ופגיעה "אנושה בנסיון לרדת לחקר האמת", ניתן יהיה לזמן לעדות את נציגי המדינה, כאשר את השאלה האם על המדינה לשלם לנתבעת סעד, אם וככל שיפסק לתובע סעד במסגרת הליך זה, תוכל הנתבעת לברר במסגרת הערכאה המוסכמת לכך ולתבוע את הסעדים המתאימים לכך.

לא למותר יהיה לציין בשולי הדברים, כי הידרשות בית הדין לסכסוך נוסף שאינו מצוי כלל בסמכותו העניינית במסגרת תביעה זו, יאריך שלא לצורך ויסרבל את בירור המחלוקת האמיתית הטעונה הכרעה בתיק זה, כך שגם אלמלא כל המבואר לעיל, שיקולים של צדק ויעילות אינם מצדיקים היענות לבקשה זו.

8.
סוף דבר –
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל – הבקשה למשלוח הודעת צד ג' - נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך של 1,500 ש"ח לתשלום בתוך 30 יום מהיום, ללא קשר לתוצאות פסק הדין הסופי בתיק, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

ניתנה היום, כ"ד
אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.








סע בית דין אזורי לעבודה 30794-01/11 מודיעין אזרחי בע"מ נ' אלי מויאל (פורסם ב-ֽ 30/03/2011)