פסקי דין על "שערי שמיים הר הזיתים בע"מ" | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בעמ | פסקי דין על עו"ד שלום כהן | פסקי דין על עו"ד משה שחל |

15106-01/11 רעצ     31/03/2011




רעצ 15106-01/11 "שערי שמיים הר הזיתים בע"מ" נ' בנק מזרחי טפחות בעמ, עו"ד שלום כהן, עו"ד משה שחל








בית משפט השלום בירושלים



רע"צ 15106-01-11
"שערי שמיים הר הזיתים בע"מ"
נ' בנק מזרחי טפחות בעמ
ואח'






בפני

כב' השופט
גד ארנברג



מבקש,

"שערי שמיים הר הזיתים בע"מ"


נגד


משיבים

1. בנק מזרחי טפחות בעמ
2. עו"ד שלום כהן
3. עו"ד משה שחל




החלטה



בפני
בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ הגב' מאיה אב-גנים וינשטיין אשר שיחררה את עו"ד שחל מתפקידו ככונס נכסים ומינתה תחתיו את עו"ד ש. כהן.

המבקשת מבקשת לבטל את ההחלטה, להורות על ביטול שחרורו של עו"ד שחל מתפקידו ככונס עד מתן הכרעה של רשם/ת ההוצל"פ בעניין חיובו של עו"ד שחל בגין הנזקים שנגרמו למבקשת במהלך תפקידו של עו"ד שחל ככונס. לחילופין, להורות על השארת כתב ההתחייבות שהגיש עו"ד שחל בתיק ההוצל"פ עד מתן הכרעה כאמור. כמו"כ מבקשת המבקשת לבטל את מינויו של עו"ד ש. כהן ככונס שכן הוא כבר שימש בעבר בתפקיד זה ולא הצליח לממש את הנכס הממושכן. המבקשת טוענת כי מדובר בנכס ששוויו מיליוני שקלים והוא לא מומש על ידי כונסי הנכסים שחל וכהן במשך כ- 12 שנים. המבקשת טוענת כי בתקופת כהונתו של עו"ד שחל ככונס נעשתה פלישה לחלקת האדמה נשוא הכינוס דבר המלמד על כשלון כונסי הנכסים.

המבקשת טוענת כי עו"ד ש. כהן מונה בהסכמה ככונס נכסים ביום 17.1.99. במועד זה היה ערך הנכס הממושכן גבוה מהחוב של המבקשת כלפי המשיבה. ביום 24.3.07 הוחלף עו"ד כהן על ידי עו"ד שחל על אף התנגדות המבקשת. נכון להיום, וככל הנראה בתקופת כהונתו של עו"ד שחל ככונס נכסים, בוצעה פלישה לנכס.
ביום 15.12.10 הוחלף שוב כונס הנכסים לבקשת המשיב-הבנק- וגם הפעם בהתנגדות המבקשת. על החלטה זו הוגשה הבר"ע. המבקשת מוסיפה וטוענת כי עו"ד כהן לא עשה דבר במהלך שנות כהונתו ככונס נכסים (בפעם הראשונה לפני החלפתו בעו"ד שחל) מלבד הגשת בקשות פרוצדוראליות. גם כאשר הוחלף עו"ד כהן בעו"ד שחל לא נעשה מאומה. שנתיים הראשונות לא הופקדו ערבויות על ידי עו"ד שחל ולמעשה לא כיהן בפועל אף אחד ככונס, עו"ד כהן הפסיק פעילות ועו"ד שחל לא התחיל כיוון שלא הפקיד ערבויות. גם לאחר אותם שנתיים לא נעשה דבר למימוש הנכס. לטענת המבקשת קרקע סמוכה נמכרה בסכום של 24 מיליון דולר סכום המשקף 4.4 מיליון דולר לדונם וכיוון שהקרקע נשוא הכינוס היא בשטח 3 דונם שוויה כ- 13 מיליון דולר.

המשיבים 1 ו- 2 טענו כי אין מקום להתערבות בהחלטת כב' הרשמת. לדבריהם כל מטרת הבקשה, כמו גם התנהלות המבקשת בכל שנות הכינוס, היא למנוע מימוש הנכס ותשלום החוב לנושה. לטענת המשיבים, הכינוס מלכתחילה נעשה כדי לסייע למבקשת למכור את חלקות האדמה שלה הסמוכים לכפר סילואן וזאת לאחר שהמבקשת עצמה לא הצליחה לעשות כן. המשיבים טוענים כי מיד לאחר מינוי עו"ד כהן ככונס נכסים פורסם מכרז לגבי הנכס הן בארץ והן בחו"ל ואולם לא היתה התעניינות בו. המשיבים טוענים כי המטרה היתה לקבל עבור הנכס 2.5 – 3 מיליון דולר לפחות ואולם לנכס מספר מגבלות בסיסיות שמקשות את מכירתו. בין היתר:1. היותו במדרון תלול. 2. חלק ממנו מיועד למגורים ויש לבצע שינוי . 3. החלקות נמצאות בהר הזיתים כאשר הכוונה לייעדם לקבורה ואולם לא ניתן לראות
מהם את הר הבית דבר המהווה חסרון. 4. חברות הקדישא מערימות קשיים על המכירה
כיון שהדבר עלול להוזיל את מחירי הקברים שברשותם. 5. הסמיכות לכפר סילוואן והאינתיפאדה אף הם הערימו קשיים על המכירה.

המשיבים טוענים עוד כי אף לפי האמור בבקשה לא בוצעה הפלישה הנטענת, עליה הם לא יודעים כלל, בתקופת כהונתו של עו"ד כהן אם כך מדוע ההתעקשות להשאיר את עו"ד שחל שבזמן כהונתו ארעה הפלישה הנטענת בתפקיד? מדוע להשאירו לזמן בלתי ידוע.

המשיבים 1 ו- 2 טוענים עוד כי בית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר בפסה"ד שניתן בתביעה שהגישה המבקשת נגד הבנק, כי עו"ד כהן (שאף הוא היה נתבע ונמחק מהתביעה כבר בשלביה הראשונים) פעל כראוי. המשיבים 1 ו- 2 טוענים עוד כי למבקשת אין מעמד בשאלה מי ישמש ככונס נכסים.

המשיב 3 – עו"ד שחל טען בתגובתו כי ככל שהיתה פלישה לנכס היא לא היתה בתקופת כהונתו. לטענתו הוא עשה הכל על מנת למכור את הנכס ולא רק פרסומים אלא אף פניות אישיות לגופים שונים שהיו יכולים להיות מעוניינים בנכס אך ללא הצלחה וזאת בשל בעייתיות הנכס עצמו. רק כשעו"ד שחל ראה שהוא לא יצליח להביא למימוש הנכס הוא ביקש לשחררו.

לטענת המשיב 3 ביהמ"ש כבר קבע שלא היה פגם בהתנהלותו. גם טענות המבקשת בקשר לתקופת השנתיים שחלפו ללא עשיה, בעת ההחלפה הקודמת של כונסי הנכסים, מקוממת כיוון שהמבקשת היא שגרמה לעיכובים וזאת באמצעות הגשת אין ספור בקשות סרק כדי למנוע את החילופין. המשיב 3 חזר על טענות המשיבים 1 ו- 2
באשר לבעייתיות של הנכס עצמו שמקשה על מכירתו (מדרון, אי צפיה אל הר הבית ועוד).

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ולאחר עיון בהם ובאסמכתאות שצורפו להם באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת, ואולם על מנת לאפשר למבקשת להעלות את טענותיה בענין התנהלותו של עו"ד שחל והנזקים שנגרמו לה בתקופת כהונתו ועקב כהונתו, יישארו הערבויות שנתן עו"ד שחל בתוקף למשך 30 יום. היה ובמהלכם תוגש בקשה לכב' הרשמת לענין חיובו של כונס הנכסים בחוב הפסוק או שתוגש תביעה אחרת נגד עו"ד שחל בגין התנהלותו בתקופת היותו כונס, תחליט כב' הרשמת האם להשאיר את הערבויות בתוקפן עד סיום הדיון בבקשה או בתביעה. היה ולא תוגש בקשה כאמור, יוחזרו הערבויות לעו"ד שחל. ואלה נימוקי:

הטענות שמשמיעה המבקשת כלפי התנהלות של עו"ד כהן בעת היותו כונס נכסים כבר נידונו על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה בתביעה שהגישה המבקשת בת.א. 414/03. התביעה הוגשה מלכתחילה גם נגד עו"ד כהן ואולם התביעה נגדו נמחקה בהסכמה בסמוך להגשתה. ואולם חרף המחיקה קבע ביהמ"ש כך:

"לא שוכנעתי כי אי הצלחת כונס הנכסים למכור את הנכס נעוצה
במחדל כלשהו של עו"ד כהן" (עמ' 32 לפסה"ד).


היינו ברור
שהבקשה שלא למנות את עו"ד כהן ככונס נכסים עקב אי הצלחתו לממש את הנכס בעת כהונתו הראשונה ככונס נכסים, דינה להידחות. ביהמ"ש המחוזי קבע כי לא היה פגם בהתנהלותו וביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין, ולפיכך כל קביעה שהוא לא יכול לשמש עוד ככונס נכסים משמעותה המעשי היא אי קבלת הכרעות בית המשפט המחוזי והעליון, דבר שלא יעלה על הדעת.

אינני מבין את התעקשות המבקשת להשאיר את עו"ד שחל בתפקידו,
אם לטענתה בתקופתו בוצעה פלישה לנכס ואם לטענתה עקב התנהלותו לא היתה הצלחה למכור את הנכס. דווקא המבקשת היא זו שהיתה צריכה, לשיטתה, להסכים ואולי ליזום את החלפת עו"ד שחל. מכל מקום, אינני סבור שיש צורך או אף שניתן במסגרת החלטה זו לקבוע את אופן התנהלותו של עו"ד שחל בכינוס הנכסים. ככל שהמבקשת חפצה, היא רשאית להגיש כל בקשה בענין זה לכב' הרשמת או לכל ערכאה מתאימה אחרת. ואולם, כאמור, בודאי שאם נכונות
טענות המבקשת אין כל סיבה להתעקשותה להשאיר אותו ככונס נכסים. לפיכך גם בקשת המבקשת שלא לשחרר את עו"ד שחל נדחית.

לא מצאתי שהוגשה בקשה לכב' הרשמת להשאיר ולו לזמן קצוב את הערבויות שהפקיד עו"ד שחל בתוקפן,
כדי שניתן יהיה לממשם אם וכאשר תוגש בקשה לחיובו בחוב הפסוק או בכל סכום אחר, עקב התנהלותו ככונס נכסים. ואולם
על מנת לאפשר למבקשת לעשות זאת, וככל שהערבויות טרם הוחזרו, אני מורה כאמור שהם לא יוחזרו למשך 30 יום שבהם תהיה המבקשת רשאית להגיש כל בקשה שתחפוץ בקשר לחיובו של עו"ד שחל ואם תוגש בקשה כזו תחליט כב' הרשמת בענין המשך השארת הערבויות מעבר לתקופה זו.

אני דוחה איפוא את הבקשה לרשות לערער על ההחלטה בענין החלפת כונסי הנכסים ומחייב את המבקשת בשכ"ט המשיבים בסך 2,500 ₪ למשיבים 1 ו- 2
ו- 2,500 ₪ למשיב 3.

יש להעביר למשיבים את הסכומים שנפסקו להם מתוך הסכום שהפקידה המבקשת.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.



ניתנה היום, כ"ה
אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.





קלדנית: כרמלה עובדיה






רעצ בית משפט שלום 15106-01/11 "שערי שמיים הר הזיתים בע"מ" נ' בנק מזרחי טפחות בעמ, עו"ד שלום כהן, עו"ד משה שחל (פורסם ב-ֽ 31/03/2011)