פסקי דין על המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א | פסקי דין על יהודה אלימלך | פסקי דין על טום אוטמזגין | פסקי דין על יששכר אטיאס ואח' |

1533/07 פ     05/04/2011




פ 1533/07 המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' יהודה אלימלך, טום אוטמזגין, יששכר אטיאס ואח'





בפני
כב' השופט יואל עדן

המאשימה
המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א
נגד

הנאשמים
1. יהודה אלימלך

2. טום אוטמזגין

3. יששכר אטיאס
4. אור זיתון
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד עדתו

הנאשם 1 בעצמו
הנאשם 4 בעצמו
<#3#>
הכרעת דין

1. כתב האישום מייחס לכל הנאשמים עבירות של פגיעה בשמורת טבע - בניגוד לסעיפים 30 (ד) ו-57 (א) לחוק גנים לאומיים [שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה] תשנ"ח – 1998 [להלן: "חוק גנים לאומיים"], השלכת פסולת בשמורה – בניגוד לתקנה 7 (א) לתקנות שמורות הטבע [סדרים והתנהגות] התשל"ט – 1979 [להלן: "תקנות שמורות הטבע"] וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים, הבערת אש בשמורה – בניגוד לתקנה 9 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים והקמת רעש בשמורה – בניגוד לתקנה 12 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים.

בנוסף, הואשמו הנאשמים 2 ו-3 באי ציות להוראות הרשות ופקחיה – בניגוד לתקנה 15 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים.

2. על פי כתב האישום:
בלילה שבין התאריכים 28-29/09/2006, בשמורת טבע מסיב אילת, ערכו הנאשמים מסיבה שבה השתתפו כ-50 איש. במהלך המסיבה הפעילו הנאשמים גנרטור ומערכת תאורה, השמיעו מוסיקה בעוצמה רבה מתוך מערכת ההגברה, הקימו דוכן לממכר משקאות, הבעירו מדורות בתחום השמורה, תוך שהם גורמים ללכלוך קירות הקניון, קישטו סלעים ואבנים והשליכו בשטח פסולת רבה שכללה, בין היתר, בקבוקים, ניירות ובדלי סיגריות.

על פי כתב האישום, חלקם של הנאשמים בארגון המסיבה היה כדלקמן:
נאשמים 1 – 3 ארגנו את המסיבה, נאשם 4 השכיר לנאשמים 1 – 3 את ציוד ההגברה ואף התקין אותו עבורם בתחום השמורה, נאשמים 2 ו-3 סירבו להזדהות בפני
פקח של רשות הטבע והגנים. בנוסף, סרב נאשם 2 לכבות את המוסיקה הרועשת וזאת למרות העובדה שהפקח דרש ממנו לעשות כן.

נטען כי במעשיהם כאמור פגעו הנאשמים בשמורה וכי לנאשמים לא היה היתר למעשיהם.

3. הנאשמים 2 ו-3 לא התייצבו לישיבת הוכחות אשר נקבעה וניתנה בעניינם הכרעת דין, במסגרתה הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ביחס לנאשמים 1 ו-4 נשמעו ראיות והכרעת דין זו הינה בעניינם.

4. מטעם המאשימה העידו הפקח וממונה האכיפה במועדים הרלבנטיים מטעם רשות הטבע והגנים - מר נועם משי ופקח רשות הטבע והגנים – מר ראובן הפנר.

5. הנאשם 1 העיד. הנאשם 4 לא התייצב לישיבת ההוכחות והתייצבה באת כוחו בלבד והוא לא העיד ולא הביא עדים מטעמו.

6. בתשובתו לכתב האישום השיב הנאשם 1 כי הוא אינו קשור למסיבה ומעולם לא ארגן מסיבות. לדבריו, הוא היה במסיבה והיה מוזמן ופנה מיוזמתו לפקח, הפקח הסביר לו כי אסור לקיים מסיבות במקום והוא יזם, לקח אחריות והתחייב לנקות את המקום.

הנאשם 1 טוען כי הוא אינו קשור ולא שייך למסיבה כלל.

תשובתו של הנאשם 4 היא כי הוא בעל עסק לציוד הגברה וכחלק מעסקו, הוא נדרש ואף התקין בפועל ציוד הגברה במסיבה אליה הוזמן להתקין את הציוד נשוא כתב האישום. למעט עובדה זו, כפר הנאשם 4 בכל שאר עובדות כתב האישום וטען להעדר יסוד נפשי.

הנאשם 4 לא כפר בעובדה שהתקיימה מסיבה וביחס לעובדה שנשמעה מוסיקה, אך כופר בכך שהיא נשמעה בעוצמה רבה.

ב"כ הנאשם 4 טענה להעדר שלט על כי מדובר בשמורת טבע ובאזור מוגן.

7. על פי עדותו האמינה והמפורטת של הפקח, מר נועם משי -

נחל ניצוץ נמצא בתוך שמורת טבע מסיב אילת. ביום 29.09.2006 בסמוך לשעה 05:00 בבוקר תוך כדי נסיעה ראה מספר רב של אורות כלי רכב נוסעים על דרך עפר בכיוון נחל ניצוץ ודיווח על כך למנהל המחוז אשר אמר שישלח למקום את הפקח מר הפנר. לאחר כחצי שעה הודיע לו מנהל המחוז כי הפקח הפנר זקוק לסיוע, הואיל ומתנהלת במקום מסיבה גדולה עם משתתפים רבים והוא מתקשה לקבל שיתוף פעולה במקום.

מר משי הגיע למקום קצת לפני השעה 06:00, וראה במקום: מספר רב מאוד של כלי רכב בתוך ערוץ הנחל, גנרטור גדול שעבד, מערכת תאורה ומערכת הגברה גדולה, במקום התנגנה מוסיקה הקרויה "טראנס" בעוצמה רבה מאוד, עשרות אנשים רוקדים, דוכן למכירת משקאות, שרידי מדורה גדולה, כשכל הסלע מפויח מסביב עם שאריות רבות של מדורה, פחמים ואפר ובכל השטח פזורים כוסות, בקבוקי שתיה, פסולת, שקיות פלסטיק ועל הסלעים תלויים קישוטים גדולים, בדים וציורים.

8. הוגשו דוח פעולה של מר משי [ת/1] וגיליונות צילומים אשר צילם [ת/2 – ת/6].

מהצילומים ניתן לראות סלעים אשר עליהם שרידי פחם/מדורה ושרידי פחיות, בקבוקים ואשפה.

לעניין היות המקום חלק מהשמורה, הוגשה מפה [ת/7].

9. מר משי גבה במקום הודעה מאת הנאשם 1 [ת/8], אותו פגש במקום.

הנאשם 1 אמר בהודעתו [ת/8], בין היתר, כדלקמן:
"אחותי יודעת לעשות פיתות ולבנה והחברים האחרים שאחראים לארגון המסיבה יש להם את המשקאות שלהם וכל המוזמנים שזה מפה לאוזן מוזמנים למסיבה פתוחה. כל אחד מהם קונה פה במקום שתיה ואוכל".

ובהמשך:
"לקראת האירוע של היום יצרו איתי קשר, אדם בשם מתתיהו בן ברכה והציע לי שאני אבוא למסיבה פה בנחל ואמכור פיתות ולבנה. הכוונה שלו היתה שאני עם הקשרים שלי אעזור לנושא הגנרטור וציוד ההגברה וגם אם צריך אשלים כסף להוצאות ההפקה. אני יצרתי קשר עם יששכר דרך האח שלו ונתתי את דברתי שאם יש בעיות כספיות אני משלים. אני הגעתי לכאן היום בשעה 03:40 זה היה רק בתחילת המסיבה, עוד היה ממש שקט. בסביבות השעה 05:00 התחילו להגיע כל האנשים והמסיבה תפסה תאוצה. להערכתי הגיעו כ-50-60 איש. אני דאגתי רק לפיתות ולבנה והמארגנים האחרים ישככר ואחיו הביאו את שאר הציוד".

בהמשך מתחייב הנאשם 1 לדאוג כי השטח ינוקה לחלוטין ולא ישאר כל סימן מהמסיבה ומוסיף:
"אם אחר כך תראה פה משהו חס וחלילה שלא בסדר אתה מוזמן להתקשר אלי ולהזמין אותי אליך לשיחה, לבירור, לדין, לכל מה שצריך".

10. מר משי פגש במקום גם את הנאשם 4, אשר ישב ליד ציוד ההגברה, ראה אותו מתעסק עם ציוד ההגברה והנאשם 4 אמר לו כי הוא השכיר את ציוד ההגברה והתאורה למסיבה.

מר משי גבה מהנאשם 4 במקום הודעה [ת/9].

במסגרת ת/9 אומר הנאשם 4 כי יש לו עסק עצמאי של השכרת ציוד מוסיקה, הגברה ותאורה, הוא קיבל פניה טלפונית מאדם שאינו זוכר את שמו [חושב שיששכר], שאמר כי הוא צריך ציוד למסיבה פרטית ושכר את ציוד ההגברה ואת התאורה נתן לו הנאשם 4 בחינם.

לדבריו [בת/9], הוא הוזמן להעמיד את הציוד בנחל בשעה 03:00 לערך ובשעה 03:30 הציוד היה מותקן במקום ומוכן לפעולה.

הנאשם 4 מאשר כי התקין את הציוד וחיבר אותו לחשמל ומציין כי הגנרטור איננו שלו.

הנאשם 4 מוסיף כי שנה קודם לכן, כאשר היה בדרך להתקנת ציוד למסיבה כזו, הגיע הפקח האחר [ראובן הפנר] ואמר כי במקום שהולכים לעשות מסיבה, הדבר אסור והפנה אותם למקום אחר.

11. מר משי נשאל בחקירה נגדית אם יש שלט בכניסה למקום הקובע או מורה כי זהו אזור המוכרז כשמורה, הוא משיב כי קיימים מספר שלטים בכניסות המובילות לשמורת טבע זו ומופיעה בהם ההכרזה כי זו שמורת טבע וכן רשימה גדולה של כללי עשה ואל תעשה בשמורת הטבע.

מר משי מוסיף בתשובה לשאלה בחקירה נגדית כי כל רכב, אשר צריך היה להגיע לנקודה בה היה האירוע, צריך היה לעבור דרך שלטים אלו.

12. על פי עדותו של הפקח, מר הפנר, ב-29.09.2006 בשעה 05:30 נסע על כביש הערבה וראה מכוניות נכנסות ויוצאות בשמורת הטבע מסיב אילת והיה לו ברור כי מתקיים אירוע בתוך נחל ניצוץ. הוא נכנס פנימה, הגיע למקום ושם היתה כמות גדולה של מכוניות עם מוסיקה רועשת – מסיבה. המוסיקה הופעלה על ידי גנרטור גדול ורמקולים ענקיים, במקום היתה תאורה וכן היתה מדורה.

גם הפקח הפנר צילם תמונות ואלו הוגשו וסומנו ת/15 ות/16.

מהתמונות ניתן לראות שרידי פיח על סלעים.

העד נשאל בחקירה נגדית כיצד ידע מי מארגן את המסיבה והשיב כי שאל מי אחראי על המסיבה והגיע אליו הנאשם 1 ואמר לו ש: "הוא אחראי על הדבר הזה" [פרו' עמ' 21 שו' 16].

העד נשאל האם הנאשם 1 הזדהה בפני
ו כמארגן המסיבה והשיב: "ייאמר לזכותו שהוא הוציא תעודת זהות ואמר על עצמו כי מארגן המסיבה" [פרו' עמ' 21 שו' 18].

העד מוסיף כי הוא עובר בשטח זה לפחות 3 פעמים בשבוע, יום לפני האירוע היה שם והשטח היה נקי לגמרי [פרו' עמ' 22 שו' 14-15].

ביחס להדלקת המדורה, הוא מציין: "אני לא ראיתי מי הדליק את המדורה. עלי לציין שבמקום הזה חיים בעלי חיים כגון: זאבים, שועלים. איך שהם השאירו את השטח, המדורות, הפיח, אחרי זה היינו צריכים לנקות עם ניקוי חול שהוריד שכבה מהאבן, אבל חד משמעית זה הורס את השטח, הורס את האבן" [פרו' עמ' 22 שו' 22-24].

13. הנאשם 1 בעדותו חזר על טענתו כי הגיע למקום כמו שאר המוזמנים וכי אין לו יד ורגל בארגון המסיבה. לטענתו, כיוון שראה ויכוחים, הכניס את עצמו לתמונה וקיבל "אחריות לגבי הנקיון של המקום" כי רצה "לגלות אזרחות טובה".

14. מהראיות אשר בפני
י, אני קובע כי הוכח בפני
י, מעל לספק סביר, כי הנאשמים 1 ו-4, בצוותא חדא עם אחרים, היו המארגנים והמפעילים של האירוע נשוא כתב האישום ולפיכך, יש לראותם כמבצעים בצוותא של הפעולות המפורטות בכתב האישום, על כל תוצאותיהן כפי שמפורטות בכתב האישום.

15. אין מחלוקת בדבר הימצא הנאשמים 1 ו-4 במקום בעת האירוע.

16. אני דוחה את טענתו של הנאשם 1, על כי היה רק מוזמן למסיבה. הדבר אינו מתיישב עם דבריו בהודעתו, ממנה עולה כי נטל הוא חלק פעיל בארגון המסיבה. זאת לא רק באמצעות מכירה במהלכה כפי שפורט לעיל, אלא כפי שהוא עצמו העיד. הוא התחייב כי אם יש בעיות כספיות, הוא ישלים והוא התבקש, באמצעות קשריו, לעזור בנושא הגנרטור וציוד ההגברה.

אכן, התמונה העולה היא, כי היו לאירוע מארגנים נוספים ויתכן כי חלקם בארגון היה גדול מחלקו של הנאשם 1, אולם בכך אין כדי לשלול את היותו אחד מהמארגנים. הוא עצמו מתייחס לאחרים בביטוי: "והמארגנים האחרים יששכר ואחיו הביאו את שאר הציוד" [ר' הודעתו ת/8 שו' 27].

17. האמור לעיל אינו מתיישב עם גרסה, לפיה הנאשם 1 היה אך ורק בבחינת מוזמן למסיבה ומי שאינו קשור אליה.

אני קובע כי הוכח בפני
י כי הנאשם 1 היה חלק ממארגני המסיבה.

18. אין מחלוקת כי הנאשם 4 נכח במקום ואין מחלוקת כי הוא זה אשר הביא למקום את ציוד ההגברה ואף התקין אותו במקום וחיבר אותו לחשמל.

בנוסף, הנאשם 4 הביא את התאורה למקום.

אין מדובר אך ורק בספק חיצוני אשר המארגנים האחרים רכשו ממנו מוצר מסוים אשר הביאו אל המסיבה, כפי שביקשה ב"כ הנאשם 4 להציגו. מדובר במי אשר לא רק שהשכיר את הציוד, אלא הביא אותו למקום והתקין אותו וכן הביא למקום את ציוד התאורה.

מדובר במי אשר נכח במקום וביצע פעולות בשטח מעבר לעצם השכרת הציוד.

הנאשם 4 ידע בפועל הן מעצם ההזמנה והן מנוכחותו במקום דבר טיבו ומהותו של האירוע.

19. ב"כ הנאשם 4 טוענת כי הנאשם 4 היה ככל אדם אשר נכח במסיבה ועצם התקנת הציוד לא מעלה אותו לכדי נאשם יותר מכל אדם אחר אשר היה במסיבה זו.

אין בידי לקבל טענה זו.

הנאשם 4 נטל חלק פעיל ומהותי בארגון המסיבה ולא הגיע אליה כאורח. בהעדר ציוד ההגברה והתאורה אשר ארגן הנאשם 4, ספק אם היתה המסיבה מתקיימת.

20. מכל האמור, אני קובע כי יש לראות את הנאשם 4, גם הוא, כאחד ממארגני המסיבה, בצוותא חדא עם הנאשמים האחרים בתיק.

21. הנאשם 4 לא הביא כל ראיה מטעמו וגם לא העיד ובהימנעותו מלהעיד יש כדי לחזק את ראיות התביעה, הגם שאני סבור כי גם ללא חיזוק זה, עמדה היא בנטל להוכיח את חלקו של הנאשם 4.

22. סעיף 30 (ד) לחוק גנים לאומיים קובע:
"לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל; לענין זה, "פגיעה" – לרבות השמדה, השחתה, הריסה, שבירה, חבלה, כתיבה, ציור או חריטה במקרקעין, הצבת שלט, גרימת נזק לבעל חיים או הטרדתו, רעייה, כריתה, קטיפה, נטילה, שינוי צורה או תנוחה טבעית של חי, צומח או דומם, או הפרעה לריבוים ולהמשך התפתחותם הטבעי, שינוי של פני הקרקע, כולל חפירה, הקמת מבנה או מיתקן, או הכנסת חומר זר, וכן השלכת פסולת או השארתה".

תקנה 7 (א) לתקנות שמורות הטבע קובעת:
"(א) לא ישליך אדם בתחום השמורה ולא ישאיר בה פסולת".

תקנה 9 לתקנות שמורות הטבע קובעת:
"לא יבעיר אדם אש בתחום השמורה אלא במקומות שסומנו על ידי
רשות כמיועדים להבערת אש".

תקנה 12 לתקנות שמורות הטבע קובעת:
"לא יקים אדם רעש ולא יגרום לרעש בתחום השמורה".

המעשים המתוארים בכתב האישום וכפי שהוכחו בפני
י כמתואר לעיל, עולים באופן ברור כדי פגיעה, כהגדרתה בסעיף 30 (ד) לחוק גנים לאומיים.

הוכח בפני
י כי הושלכה פסולת בניגוד לתקנה 7 (א) לתקנות שמורות הטבע, הובערה אש בניגוד לתקנה 9 והוקם רעש בניגוד לתקנה 12. לעניין הרעש – הנאשם 4 כאמור לא העיד ואין בפני
י כל ראיה לסתור את עדויות הפקחים.

23. יש לראות בנאשמים 1 ו-4 כמבצעים בצוותא חדא של כל האמור והמיוחס בכתב האישום ביחד עם הנאשמים האחרים.

סעיף 29 (ב) לחוק העונשין קובע:
"המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר".

מבצעים בצוותא הינם מבצעים של עבירה על פי תוכנית משותפת, כשחלקו של כל משתתף דרוש להגשמת התוכנית והינו משולב בפעילות [ר' י. קדמי "על הדין בפלילים" – חוק העונשין (2004) עמ' 360].

האחריות של נאשם, כמבצע בצוותא, קמה גם כאשר הוא מבצע רק חלק מרכיבי העבירה ואחריותו אינה מצריכה ביצוע של כל רכיבי ההתנהגות הנדרשת להרשעה בעבירה.

זאת ועוד, גם כאשר חבירה של נאשם לחבורה מבצעת ונטילת חלק בביצוע היו מקריים ומזדמנים, הוכר הוא כמבצע בצוותא. כך גם שותפות ספונטנית שותפות היא.

אפילו נוכחות אינה תנאי לאחריות, כל עוד אין במסגרת העבירה דרישה מפורשת של נוכחות [ר' לעניין זה י. קדמי, שם, עמ' 361-365].

בענייננו, הנאשמים 1 ו-4 נכחו במקום, לא רק שנכחו, נטלו הם חלק בביצוע פעולות שונות במסגרת האירוע. לא היו הם אורחים במסיבה האמורה, אלא היו הם פעילים בהוצאתה אל הפועל ובביצועה. כל אחד כפי הפעולות אשר ביצע כאמור לעיל. לפיכך, יש לראותם כמבצעים בצוותא חדא של המתואר בכתב האישום.

24. ב"כ הנאשם 4 טענה כי יש צורך בשילוט, לפיו המקום הינו שמורת טבע. לעניין זה אף הותר לה להשלים סיכומיה.

בהשלמה האמורה הפנתה ב"כ הנאשם 4 לתיקון לחוק גנים לאומיים – תיקון התשע"א.

התיקון האמור אינו רלבנטי לענייננו. מכל מקום, התיקון האמור הינו מאוחר למועד הרלבנטי האמור בכתב האישום. זאת ועוד, מר משי העיד בדבר קיומם של שלטים, עדות אשר לא נסתרה.

25. לאור כל האמור, אני קובע כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכח בפני
י, מעל לספק סביר, כל המיוחס לנאשמים 1 ו-4 כמפורט לעיל ולפיכך, אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
<#4#>

ניתנה והודעה היום א' ניסן תשע"א, 05/04/2011 במעמד הנוכחים.
יואל עדן
, שופט

הוקלד על ידי: טליה אבינועם

בית משפט השלום באילת
ת"פ 1533-07 המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א
נ' אלימלך ואח'

05 אפריל 2011
10
10









פ בית משפט שלום 1533/07 המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' יהודה אלימלך, טום אוטמזגין, יששכר אטיאס ואח' (פורסם ב-ֽ 05/04/2011)