פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה | פסקי דין על יוסף בוזגלו | פסקי דין על בנימין כחלון | פסקי דין על משה כחלון |

7205-10/08 תוב     05/04/2011




תוב 7205-10/08 הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה נ' יוסף בוזגלו, בנימין כחלון, משה כחלון




לך






בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה

תו"ב 7205-10-08
עירית חדרה נ' בוזגלו ואח'



29 מרץ 2011








בפני
כב' השופט מוחמד מסארווה


המאשימה
הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה
ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה


נגד

הנאשמים
1.
יוסף בוזגלו
ת.ז. 055389324

2.
בנימין כחלון
ת.ז. 024095846
3.
משה כחלון
ת.ז. 030637862

נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד יורם חן
הנאשם 2: בעצמו
הנאשמים 1 ו – 3: אין הופעה
ב"כ הנאשמים 2 ו- 3: עו"ד יוגב
לוי
<#1#>


<#2#>
החלטה

1.
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם – לנאשמים, עבירה של בנייה ללא היתר, בניגוד לסעיף 145, 204 (א) (ב) וסעיף 208 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965.

2.
בעובדות כתב האישום נטען כי על מגרש ג' בחלקה 207 גוש 10016 ברח' אוסישקין 29, בנווה חיים שבחדרה ביצעו הנאשמים, או בוצעו עבורם, עבודות בנייה כמפורט בסעיף 1 לכתב האישום, עבודות שבוצעו ללא היתר בנייה.


עוד נטען בכתב האישום, בסעיף 5 לעובדות כי בתאריך 10.07.07 נמצאו הנאשמים מבצעים ו/או באחריותם מבוצעת עבירה של שימוש חורג בשלוש יחידות דיור נפרדות בניגוד לתב"ע חד/900 החלה על המקרקעין, לפיה מותר במגרש ג' – נשוא כתב האישום, יחידת דיור אחת בלבד, וכי שימוש זה נעשה ללא היתר לשימוש החורג.

3.
הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום, ומכאן שהתביעה העידה את עדיה ובאמצעותם הוגשו מוצגים ת/1 ועד ת/27, כמו שהוצגו מוצגי הנאשמים מנ/1 ועד נ/13.

4.
בתום שמיעת ראיות התביעה טען ב"כ הנאשמים כי אין לחייב הנאשמים להשיב לאשמה וכי יש לזכותם מהמיוחס להם בכתב האישום;


טענות הנאשמים הוגשו בכתב, וב"כ המאשימה, הגיש את תגובתו לטענות הנאשמים, אף הוא בכתב.

5.
טענת ב"כ הנאשמים שלא לחייב הנאשמים להשיב לאישום נסמכת על הוראות סעיף 158 לחסד"פ הקובעות בלשון זו:


"158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה.


נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה, אף לכאורה,

יזכה ביהמ"ש את הנאשם, בין עפ"י טענת הנאשם, ובין

מיוזמתו, לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין".


בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה, שלפיה אין להשיב לאשמה, אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה, שפרטיה הובאו בכתב האישום.


ראיות בסיסיות לעניין זה, אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר.


בפסיקה סוכמו העקרונות המרכזיים על פיהם פועלת הערכאה הדיונית, משמועלית טענה אין להשיב לאשמה, כך:

א.
הערכאה הראשונה תבחן השאלה, אם הוכחו לכאורה יסודות העבירה המיוחסת לנאשם.

בחינה זו תיעשה מתוך הנחה, כי יינתן בראיות מלוא האמון ומלוא המשקל הראייתי.

ב.
לצורך הוראת יסודות העבירה, די בראיות בסיסיות, גם אם דלות, באופן היוצר מערכת הוראות ראשוניות שיש בה כדי להעביר את נטל הבאת הראיה מהתביעה לנאשם.

ג.
הערכאה הדיונית לא תשקול, בשלב זה של המשפט, שיקולי מהימנות ולא תבחן משקל הראיות. ההנחה היא, כאמור, כי הראיות לחובת הנאשם, תזכינה במלוא האמון והמשקל.

ד.
במקרים נדירים בהם מדובר בראיות כה בלתי אמינות שאף ערכאה שיפוטית סבירה לא היתה מסתמכת עליהם, רשאי ביהמ"ש להביע דעתו לגבי מהימנות ומשקל הראיות.

ה.
בשלב זה של המשפט, אין הערכאה הדיונית נדרשת לשאלה אם הובאו על ידי התביעה ראיות "סיוע", או "דבר מה נוסף", במקום שהדבר נדרש – ואין בהעדר תוספת ראייתית כאמור, כדי לשמש בסיס לפטור הנאשם מלהשיב לאשמה;

(העקרונות הובאו בפסה"ד בע' 124/00 התובע הצבאי הראשי נ' אוריאל אברמוב, תק' – צב. (31) 13 בעמ' 23).

6.
מעיון בעדויות העדים עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס להם – לנאשמים בכתב האישום.


בעדותו הראשית של עד התביעה מס' 1, מר שמעון ימין הוא מוסר כי המבנים היו אטומים, הפתחים היו אטומים בבלוקים והמבנים היו נטושים;


בתשובה לשאלת ב"כ המאשימה בעמ' 10 מעיד העד כי, כחלון בני (נא' 2) וכחלון ששון, שני האחים הם שהחלו בביצוע עבודות הבנייה בפועל, זה היה בסוף שנת 2006, או סמוך לכך;


בהמשך בעמ' 10 שורות 17 ואילך, מוסר העד כי:


"בבוקר של אותו יום, בא בני עם הפועלים שלו, ופתחו

פתח בקיר המפריד בין שני... זו דירה שחילקו אותה לשניים,
הם פתחו פתח בין שתי היחידות אחרי כ- 20 דקות, באו עם
דלת חדשה עם ניילון והתקינו אותה בפתח שהם עשו".


בהמשך, בחקירתו הנגדית בעמ' 10 לשאלת ב"כ הנאשמים, מוסר העד (שורות 21 ואילך):


"בוזגלו היה בעל הנכס הרשום ומי שביצע את הפעילות

בשטח זה היה כחלון בני, כיון שאני לא יודע את מי

להכניס, הבעלים הרשום או זה שמטעמו ובאישורו

בא בני עשה מיוזמתו או לא, אז כתבתי את שניהם,

בעיני בני כחלון הוא שביצע העבודה".


גם עד התביעה מס' 2, מר ליאוניד שיינקין – מפקח הבנייה מטעם הוועדה לתכנון ובנייה, העיד כי על המגרש ג' מותר להקים יחידת מגורים אחת וכי בפועל על המגרש קיימים שני מבנים, ובהמשך העיד העד כי ביחידה העורפית ראה העד שיש יחידת דיור אחת, והיחידה הקדמית מחולקת לשתי יחידות דיור, ויש 3 יחידות בשני מבנים נפרדים;


בהמשך בעמ' 15 העיד העד כי:


"ת. הגעתי למקום, נכנסתי לתוך הבית וראיתי שתי

דלתות כניסה, שני מטבחים שתי מערכות שירותים,

דלת חדשה המפרידה בין שתי היחידות".

באשר לשימוש, ענה עד התביעה - מר שיינקין בעמ' 18 לפרוטוקול, בתשובה לשאלת ב"כ הנאשמים כי באחד מהביקורים, ביחידה הפנימית ראה מישהו ודיבר איתו, הוא סירב להציג עצמו ולשתף פעולה, הדלת היתה פתוחה וראה שזוהי יחידה.

7.
מתוכן עדויותיהם של עדי התביעה ומהאמור במוצגים, ניתן לקבוע כי בתיק יש יותר מאשר ראיות בסיסיות וראשוניות להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשמים, ועל כן אני דוחה הטענה והבקשה של בא כוח הנאשמים, שאין ראיות ראשוניות לחייב הנאשמים להשיב לאשמה.

8.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב הנאשמים להשיב לאשמה, ולהעיד את עדי ההגנה, ככל שרצונם בכך;
<#3#>

ניתנה והודעה היום א' ניסן תשע"א, 05/04/2011 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה
, שופט

סיגל.ס
הוקלד על ידי: סיגלית
סגל







תוב בית משפט לעניינים מקומיים 7205-10/08 הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה נ' יוסף בוזגלו, בנימין כחלון, משה כחלון (פורסם ב-ֽ 05/04/2011)