פסקי דין על לילך כהן דה-לרה | פסקי דין על אריק אילן כהן דה-לרה | פסקי דין על שלום פלח | פסקי דין על יעקובי אביחי | פסקי דין על אינג' |

62047/07 א     23/12/2010




א 62047/07 לילך כהן דה-לרה, אריק אילן כהן דה-לרה נ' שלום פלח, יעקובי אביחי, אינג'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 62047-07
כהן דה-לרה ואח' נ' פלח ואח'






בפני

כב' השופט
מרדכי בן-חיים


תובעים

1
.
לילך כהן דה-לרה

2
.
אריק אילן כהן דה-לרה


נגד


נתבעים

1.שלום פלח
2.יעקובי אביחי
, אינג'




פסק דין


בפני
תביעה שעילתה רשלנות מקצועית המיוחסת לנתבעים שהיו מעורבים בשיפוץ ביתם של התובעים ובגדרה עתרו התובעים לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם להם דמי נזק והוצאות בסך 145,205 ₪.

א.
עיקר טענות התובעים

1.
על פי הסכם שבינם ובין הנתבע 1 (להלן: "הקבלן") התחייב האחרון לבצע עבודת שיפוצים בדירתם ברחוב גרינימן בתל אביב (להלן: "הדירה") ובכלל זה פירוק משטח הריצוף הקיים וריצופה של הדירה מחדש.

2.
התובעים טוענים כי הקבלן היפנה אותם לנתבע 2 שהינו מהנדס על פי הכשרתו (להלן: "המהנדס")
על מנת שזה יפרט בחוות דעת את הדרך לשיפוץ הריצוף בדירה.

המהנדס הכין חוות דעת מיום 12.6.06 והקבלן החל בשיפוץ הרצפה וסיים את עבודתו לרבות הסרת הריצוף הקודם וריצוף מחדש בחודש אוגוסט 2006.

3.
לגירסת התובעים כחודשיים לאחר סיום עבודת שיפוץ הרצפה נתגלעו תופעות של שקיעה ו/או בליטת אריחי ריצוף וכן סדקים ושברים באריחים (להלן יחדיו: "ליקויי הריצוף").

4.
התובעים נסמכו על חוות דעת של מהנדס מלכה משה אשר בחוות הדעת מיום 31.5.07 תיעד את ליקויי הריצוף ופירט מספר חלופות כגורמי הכשל ובכללם חוסר במצע בטון מתחת למשטח הריצוף וכן פעילות הקרקע החרסיתית מתחת למצע הבטון שקיים בצד הצפוני של הדירה.

מהנדס מלכה תמחר את עלות תיקון ליקויי הריצוף בסכום כולל של 71,000 ₪ בתוספת מע"מ.

5.
התובעים טוענים כי הקבלן הפר את ההסכם והוסיפו כי מאחר ולא ניצל את האפשרות שניתנה לו לתקן את הליקויים – יש לחייבו בתשלום פיצויים בגין נזקיהם.

בנפרד ובמובחן טענו התובעים כי הקבלן עוול כלפיהם ברשלנות.

6.
אשר למהנדס נטען כי זה התרשל במחדל בגין הימנעותו מבדיקת מלוא שטח הקרקע שמתחת לפני הריצוף, לא המליץ בפני
התובעים לבודקה ואף לא הביא בפני
התובעים פתרון מקצועי הולם לגבי עבודת הריצוף במלואה.

התובעים אף טענו כי עסקינן בנסיבות של הדבר מדבר בעד עצמו וביקשו להשית את נטל ההוכחה לפיה לא היתה התרשלות – על הנתבעים.

7.
התובעים עתרו לחיוב הנתבעים בעלויות התיקון בסך 82,005 ₪ עלות פיקוח (8,200 ₪) דיור חלופי (15,000 ₪)
העברת ואחסון של חפצים ורהיטים למשך תקופת התיקונים (10,000 ₪) ונזק בלתי ממוני (סך 30,000 ₪).

ב.
טענות הקבלן

1.
הקבלן העיד על עצמו כקבלן שיפוצים מנוסה, אמין ומקצועי וכי בשלב הסופי של עבודת השיפוץ שביצע הבחין כי אריחי הריצוף עקומים והיסב את תשומת לב התובעים לתופעה זו.

2.
לאחר שעקר מספר אריחים הבחין הקבלן כי האריחים לא הונחו על רצפת בטון אלא על מצע חול חשוף ומשכך, דרש כי התובעים ימציאו חוות דעת של מהנדס לגבי טיב ואיכות החול ואף יחווה דעתו לגבי הצעדים הדרושים למניעת תזוזה או שקיעה עתידית של אריחי הריצוף.

הקבלן מאשר כי הביא בפני
התובעים את שמו של המהנדס כמהנדס בנין מקצועי ואמין ואלו פנו במישרין למהנדס.

3.
הקבלן מוסיף וטוען כי הצעתו הכספית לביצוע עבודות יציקת מצע הבטון נדחתה על ידי התובעים בטענה כי היא יקרה מדי וכי קבלן יציקה שהועסק על ידי התובעים ביצע יציקת מצע בטון רק בחלק הצפוני של הדירה.

4.
להלן טען הקבלן כי חרף אזהרותיו דרשו ממנו התובעים כי יבצע את הריצוף על מצע החול.

5.
בנסיבות אלו, כפר הקבלן ברשלנות שיוחסה לו ואף הודה כי מאוחר יותר סירב לתקן את ליקויי הריצוף בשל מה שהגדיר כהתנהגותם הבוטה של התובעים כלפיו.

6.
הקבלן כפר בממצאים ובסכומים שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים וכן הכחיש את פרטי הנזק להם טענו התובעים.

ג.
טענות המהנדס

1.
המהנדס טען כי נתן לקבלן חוות דעת חלקית ובסיסית למטרה ספציפית אליה הוכון ועיקרה שקיעת המרצפות ומצב החול בחלקה הצפוני של הדירה.

2.
המהנדס הוסיף וטען כי לצורך הכנת חוות הדעת שלח את אחיו לבדיקת מצע החול וזה מצא כי מדובר בקרקע חרסיתית ושמנה המתנפחת במגע עם מים.

משכך, הכין המהנדס עבור התובעים "חוות דעת עקרונית ובסיסית" (להלן: "חוות דעת המהנדס") בעלות נמוכה בה פירט את העלויות המינימליות הדרושות כדי למנוע את שקיעת הריצוף בחלק הצפוני.

3.
המהנדס הוסיף וטען כי מעבר להנחיות המקצועיות שפירט בחוות הדעת – הוא יידע את התובעת בעל פה כי ייתכנו תזוזות בקרקע וכי עליה להזמין בדיקת יועץ קרקע מוסמך.

4.
המהנדס טען כי לא היה עליו לפקח על עבודת הקבלן מאחר ואין הוא מעסיקו.

5.
המהנדס כפר בממצאים והעלויות שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים וכן הוסיף וכפר ביתר פרטי הנזק הנתבעים על ידם.

ד.
המחלוקת

הפלוגתאות הצריכות להכרעה בתובענה זו הינן כדלקמן:

1)
האם הוכח כי הנתבעים או מי מהם עוול ברשלנות כלפי התובעים.

(2)
האם ניתן לייחס לתובעים אחריות תורמת.

(3)
חלוקת האחריות בין הנתבעים.

(4)
רכיבי הנזק וגובהו.

ה.
דיון וממצאים

1.

מומחה מטעם בית המשפט

1.1
בית המשפט מינה את אינג'
יקי נחמן כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה").

המומחה סקר את הבית ביום 27.5.08 ותיעד שקיעת מרצפות ברוב חלקי הבית.

1.2
בהתייחסו לחוות דעת המהנדס הסיק המומחה כי חוות דעת זו קובעת חד משמעית כי הבעיה קיימת רק בחלק הצפוני של הבית בשטח של 30 מ"ר בלבד וכי הפתרון שהוצע – החלפת קרקע ויציקת רצפת בטון התייחס
לאותו חלק.

1.3
המומחה רמז לחוסר עקביות בגישתו של המהנדס אשר מחד גיסא הציג פתרון לבעיית ייצוב הקרקע ומאידך השאיר דגימות לבדיקת יועץ קרקע.

1.4
המומחה קבע כי היה על המהנדס לקחת בחשבון את האפשרות שגם מתחת ליתרת שטח הדירה קיימת קרקע בעייתית וכי היה צריך לבצע בדיקות קרקע בכל שטח הבית או להתריע בחוות דעת המהנדס על חשד לקיום בעיית הקרקע גם בחלקים נוספים של רצפת הבית.

1.5
אשר לקבלן גרס המומחה כי הקבלן איתר בעיה בחלק הצפוני של הבית ולא החל בעבודתו טרם קבלת פתרון הנדסי ממהנדס. עם זאת המשיך הקבלן בעבודת הריצוף בחלק הדרומי של הבית הגם שידע כי לא הונחה שם תשתית של יציקת בטון.

1.6
המומחה העריך את עלות תיקוני ליקויי הריצוף בסכום של 37,375 ₪ ובתוספת עלות פיקוח ומע"מ לסכום של 47,211 ₪.

1.7
המומחה העריך את תקופת תיקון הליקויים ב-10 ימי עבודה (שבועיים קלנדריים) אשר במהלכם יידרש פינוי הבית.

1.8
המומחה השיב על שאלות הבהרה ששוגרו לו ובתשובותיו דבק בממצאיו ותמחיריו.

1.9
במהלך חקירתו טען המומחה כי במהלך ביקורו בבית התרשם כי בחלק הצפוני לא היו שקיעות או פגמים בריצוף כמו ביתר המבנה (עמ' 2 שורות 26-27).

המומחה העיר כי מצא סימנים המעידים על תשתית ריצוף לא יציבה (עמ' 3 שורה 16) למעט בחלק הצפוני (שם, שורה 21).

1.10
בהתייחסו למתן חוות דעת על ידי המהנדס קבע המומחה כי ניתן לקבוע פתרון הנדסי לייצוב הקרקע גם ללא בדיקות קרקע (עמ' 4 שורות 1-4).

1.11
המומחה חזר על עמדתו לפיה היה על הקבלן להימנע מביצוע עבודת הנחת הריצוף באשר הקבלן היה מודע לעובדה כי לא בוצע פתרון כולל של הכנת תשתית בטון בכל שטח הבית (למעט החלק הצפוני) (עמ' 5 שורות 7-15).

1.12
המומחה טען בעדותו כי עבודת מצע הבטון שבוצעה על ידי שלבנה הוכיחה את עמידותה במבחן התוצאה שכן הריצוף בקטע הצפוני הוא יציב (עמ' 6 שורות 6-8).

2.
פרטי הרשלנות המיוחסים לקבלן

2.1
אין חולק בפני
כי הקבלן ביצע בסופו של יום את הנחת הריצוף בבית כולו (סעיף 11 לתצהיר התובעת ועדותה בעמ' 13, עדות הקבלן בעמ' 19 שורות 24-26).

הקבלן העיד כי גם לאחר שהתוודע לחוות דעת המהנדס אמר לתובעת כי לדעתו יש לבצע יציקת מצע בטון בכל שטח הבית (עמ' 20 שורות 5-6).

2.2
חרף העובדה שהקבלן היה מודע לעובדה שיציקת מצע הבטון בוצעה על ידי קבלן אחר בשם שלבנה וזאת רק בחלק הצפוני וחרף השגותיו על כך, הקבלן הניח את הריצוף בכל השטח ביודעו כי מדובר במצע חול (שם, מול שורות 15-20).

2.3
הקבלן טען אמנם בשפה רפה כי אינו מהנדס ואין לו סמכות להביע חוות דעת (שם, שורות 15-16) אך קשה להתעלם מן המסקנה לפיה המניע העיקרי שעמד לנגד עיני הקבלן בהחלטתו להניח את הריצוף בכל שטח הבית חרף השגותיו
– נעוץ בשיקולי פרנסה ותוך הסתמכות על דברי התובעת בלבד וללא בדיקה ווידוא; הנה כי כן בתשובה לשאלה, מדוע ביצע את עבודתו בתנאי אי ודאות, השיב: "מה אתה רוצה שאני לא אעשה עבודה ואשב בבית. אני עובד על פי חוות דעת מהנדסים" (עמ' 20 שורות 22-24).

2.4
בעדותה נדרשה התובעת לרשלנות המיוחסת לקבלן והשיבה אינטואיטיבית:
"ממה שאני חושבת שהוא
(הקבלן) אישר כי היה בדירה כל הזמן וראה את פני השטח מה היה מתחת לחול ומעל לחול והוא היה צריך להגיד לי אני לא מוכן לעשות כזאת עבודה" (עמ' 12 שורות 7-9).

2.5
בסיכום טענותיו הקדיש ב"כ הקבלן פרק נרחב בסוגיית האחריות השילוחית וטען כי המהנדס פעל כנותן שירותים עצמאי ומשכך אין לייחס לקבלן אחריות שילוחית למעשיו ומחדליו של המהנדס.

טיעון זה נכון לכשעצמו אך הינו בבחינת התפרצות לדלת פתוחה שכן התובעים לא ייחסו לקבלן אחריות שילוחית כלשהיא.

2.6
הקבלן הוסיף וטען כי ביצוע עבודת יציקת הבטון על ידי שלבנה – מנתקת את הקשר הסיבתי בין הנחת הריצוף על ידי הקבלן ובין נזקי התובעים.

אין בידי לקבל טענה זו; כמושכל ראשון אטעים כי לא נסתרה בפני
טענת המומחה לפיה לא נצפו ליקויים בחלק הצפוני של הבית (עמ' 3 שורות 21-22) וכן מסקנתו לפיה שלבנה ביצע עבודתו כדבעי (עמ' 6 שורות 6-8)
כמו כן, לא נסתרה בפני
גירסת התובעת לפיה שלבנה ביצע עבודת בטון בחלק הצפוני בלבד (עמ' 10 שורות 8-12).

2.7
העד חג'ג' יצחק שזומן מטעמו של הקבלן העיד כי הוא וכן הקבלן היו מודעים לכך שרצפת הבטון נוצקה על ידי שלבנה רק בחלק הצפוני (עמ' 16 שורות 28-30) וגם הקבלן עצמו מודה בעובדה זו (עמ' 20 שורה 17).

2.8
הקבלן הודה כי הבין שחוות דעת המהנדס מתייחסת לחלק הצפוני בלבד.

2.9
ב"כ הקבלן הוסיף וטען כי המירב שניתן לייחס למרשו הינו טעות בתום לב ו/או פגם בשיקול הדעת. טענה זו מתנכרת הן לממצאים העולים מחומר הראיות כפי שנסקרו לעיל, והן לממצא שקבע המומחה לאמור:
"מאחר והקבלן
(הקבלן-מ.ב.ח) היה מודע לבעיות שבתשתית המיועדת לריצוף שהרי הוא עורר את הבעיה, הציפיות שלי היו שהוא לא יבצע את העבודה אם אין פתרון כולל לכל הדירה" (עמ' 5 שורות 14-15).

2.10
על יסוד מצרף הראיות שנסקר לעיל, אני פוסק כי הקבלן לא פעל כפי שמצופה מקבלן שיפוצים מנוסה ועתיר ניסיון כמוהו וכי הקבלן עצם עיניו לנוכח הסתברות הסיכון שהריצוף שהניח ללא יציקת בטון – יינזק.

3.
פרטי הרשלנות המיוחסים למהנדס

3.1
כזכור, ערך המהנדס חוות דעת מיום 12.6.06 בגדרה קבע כי הקרקע שמתחת לריצוף הינה חרסיתית תופחת והמליץ על החלפתה בשכבות כורכר שעליהן תבוצע יציקת מצע בטון.

3.2
אין חולק כי התובעים שילמו למהנדס את הסכום שדרש בעבור הכנת חוות דעת וכי זו נמסרה להם כאשר בכותרתה נרשם "לכל המעונין".

המהנדס ריכז מאמץ עיקרי בניסיון לגמד את ערכו ומעמדו של המסמך שהכין כחוות דעת.

3.3
מן הראיות שבפני
עולה כי הגם שהמהנדס פעל להוצאת דגימות קרקע, הוא לא בחן דגימות אלו בעצמו ולא טרח לשולחן לבדיקת יועץ קרקע.

אין חולק כי בחוות הדעת שערך המהנדס נרשם:
"בדיקת הקרקע נשארה במקום וניתן להעבירה ליועץ קרקע"
(סעיף 5 לחוות הדעת).

רישום זה היווה כר לפולמוס בין התובעים למהנדס בשאלה, האם הימנעותו של המהנדס לפעול לקבלת תשובת יועץ קרקע מהווה לכשעצמה רשלנות.

3.4
הגעתי למסקנה כי על אף חשיבותם של ממצאי בדיקת קרקע הנקבעים על ידי מומחה לדבר, לא הוכח בפני
כי ההימנעות מבדיקת הבדיקות הביאה לכשל בהנחת הריצוף או אפילו תרמה לכך הגם שהימנעותו לבדוק את הדגימות עולה כדי רשלנות.

3.5
המומחה העיד כי ככלל קיימת אפשרות לתת פתרון (להנחת ריצוף) גם ללא בדיקת קרקע (עמ' 4 שורות 1-3) גם בהתייחסותו לבית הספציפי גרס המומחה כי ניתן היה לחשוף מה יש בקרקע ובהתאם ליתן פתרון (שם, שורות 5-7).

המהנדס העיד כי לא היה חייב לדעת את סוג הקרקע הגם שרצה לדעת את סוג הסיכון (עמ' 28 בקצה העמוד ותחילת עמ' 29).

3.6
המהנדס תיעד בחוות הדעת הימצאות של קרקע חרסיתית בעייתית ולאור ממצא זה התווה את הפתרון שפירט בסעיף 5 לחוות הדעת; בהתנהלות זו לא מצא המומחה כל פגם (עמ' 4 שורות 12-13).

3.7
התובעת הודתה כי על פי הבנתה חוות דעת המהנדס מתייחסת לחלק הצפוני (עמ' 8 שורה 29) אך טענה כי המהנדס סייר בכל חלקי הבית ונימק בפני
ה מדוע יש ליישם את הפתרון ההנדסי שקבע - רק בחלק הצפוני (סעיף 7.2 לתצהיר התובעת ועדותה בעמ' 9 שורות 3-6).

יתר על כן, בתצהיר תשובה לשאלון שהוצג לה הצהירה התובעת כי המהנדס השיב בשלילה על שאלתה, האם יש להחיל את הפתרון ההנדסי שהציע במסגרת חוות הדעת – לכל שטח הדירה (תשובה 7 בתצהיר).

3.8
המהנדס לעומת זאת טען כי מלכתחילה נשכרו שירותיו אך ורק כדי לאתר פתרון הנדסי עבור החלק הצפוני של הבית (סעיף 1 לתצהירו) וכי הסכום ששולם לו משקף תמורה בעבור חוות דעת נקודתית וחלקית בלבד (סעיף 9 לתצהירו).

בעדותו חזר וטען המהנדס כי הוזמן ליתן חוות דעת רק לגבי החלק הצפוני (עמ' 30 שורות 1 ו-2) ובהמשך עדותו הודה כי בדק רק את החלק הצפוני (עמ' 30 שורות 30-31).

3.9
הגם שחוות דעת המהנדס ככתבה וכלשונה אינה תומכת בגירסת המהנדס לפיה התבקש לבדוק רק את החלק הצפוני של הבית. אין חולק בפני
כי התובעת ידעה כי חוות הדעת האמורה מתייחסת רק לחלק הצפוני.

3.10
עם זאת, לא עורערה בפני
גירסת התובעת לפיה המהנדס פרש בפני
ה נימוקים מקצועיים לעמדתו לפיה יש ליישם את הפתרון שקבע רק בחלק הצפוני וזאת לאחר שסקר את כל שטח הדירה.

3.11
בהינתן כי על פי ממצאי המומחה ניכרת שקיעת ריצוף ברוב חלקי הבית (למעט החלק הצפוני) ניתן להבין כי לו היה מיושם הפתרון שהציע המהנדס לגבי החלק הצפוני – גם לשאר חלקי הבית – לא היו מפציעים בו ליקויי ריצוף.

3.12
עמדתו של המומחה לפיה היה על המהנדס לבדוק את סוגיית הריצוף בכל שטח הבית מקובלת עלי שכן, המהנדס לא היה רשאי להניח כי הממצאים הבעייתיים שמצא לגירסתו בחלק הצפוני – מוגבלים לאותו חלק בלבד.

3.13
נחה דעתי כי התובעים כהדיוטות הסתמכו על חוות דעת המהנדס ומשכך, שכרו את שירותיו של שלבנה ליציקות מצע בטון בחלק הצפוני בלבד, כמו כן משהודה המהנדס כי בדק רק את החלק הצפוני, היוותה הודאה זו תואנה בידי הקבלן לתרץ את מחדליו בטענה "אני עובד על פי חוות דעת מהנדסים".

3.14
על יסוד המקובץ עד כאן, אני קובע כי המהנדס הכין חוות דעת חלקית ובלתי ממוקדת אשר ניתן היה להבין ממנה כי הצורך ליישם את הפתרון ההנדסי שהציע – מתחייב רק לגבי החלק הצפוני של הבית.

3.15
בכך עוול המהנדס ברשלנות הן כלפי התובעים והן ובמידה קטנה יותר, גם כלפי הקבלן שכן היה עליו לקחת בחשבון כי זה יפעל על פי אותה חוות דעת.

(השוו: ע"א 106/54 וינשטיין נ. קדימה (פד"י ח' 1317 עמ' 1344).

4.
אשם תורם וחבות הנתבעים כמעוולים במשותף

4.1
המהנדס והקבלן נתבעו בבחינת "מעוולים יחד" ובכתב התביעה יוחס לכל אחד מהם עוולת רשלנות.

בכתב התביעה ובסיכומי התובעת נטען כי יש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד.

4.2
הקבלן טען בסיכומיו כי הסתמך על חוות הדעת המהנדס ומשכך, יש להשית את מלוא האחריות על המהנדס (סוף פרק ז' לסיכומי הקבלן) וכן טען כי יש לייחס לתובעים אשם תורם.

4.3
המהנדס לעומת זאת התגולל בסיכומיו הן על המומחה והן על בעלי הדין האחרים (עמ' 5,4) ועתר לפטור אותו לחלוטין מאחריות.

4.4
הגעתי למסקנה כי אין לייחס לתובעים אשם תורם כלשהוא. ניסיונם הלגיטימי לחסוך בהוצאות ולבצע עבודות יציקה רק בחלק הצפוני התבסס על חוות דעת המהנדס; גם הקבלן נתפש על הודאתו לפיה בצד שיקולי הפרנסה סבר כי אל לו לסטות מחוות דעת המהנדס.

4.5
אשר לנתבעים

4.5.1
בתביעה כגון זו שעילתה ברשלנות רשאי בית המשפט להכריע בשאלת ההשתתפות בין הנתבעים גם ללא הליכי צד שלישי ביניהם וזאת תוך יישום הוראות סעיף 84 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

השוו: רע"א 309/09 ד"ר יחיאל זמברג נ. אמזל (פורסם בנבו).

4.5.2
לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות העניין סבורני כי שיעור האשם המוסרי שיש לזקוף לפתחו של הקבלן רב יותר מאשר זה הקיים כלפי המהנדס שכן, על פי ממצאי הקבלן העדיף משיקולים שעיקרם שיקולי פרנסה – להניח את הריצוף על משטח החול הגם שלדעתו בכל מועד רלבנטי, לא היה זה מן הראוי לעשות כך.

4.5.3
אני פוסק איפוא כי יש לייחס לנתבע 1 אחריות בשיעור של 55% ולנתבע 2 אחריות בשיעור של 45%.

5.
גובה הנזק

5.1
הלכה פסוקה היא כי בהעדר נסיבות מיוחדות יעדיף בית המשפט את ממצאיו ותמחיריו של מומחה שמונה על ידו.

השוו: ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ. ארז איתן
(ד"ע מ"ב 964).

בנסיבות אלו ובאין ראיה לסתור, אני פוסק כי עלות תיקון הליקויים בבית מסתכמת לסכום שקבע המומחה דהיינו; סך של 47,211 ₪ כולל מע"מ.

5.2
התובעים טענו כי לאור הממצא לפיו יהיה עליהם לממן גם את עלות פינוי החול בסכום של 13,920 ₪ אך סבורני כי אין לטענה זו על מה שתסמוך. בצדק נקבע על ידי המומחה כי עלות פינוי החול אינה כלולה במסגרת ההסכם שבין התובעים לקבלן; אמנם רשלנות הנתבעים התבטאה בהנחת ריצוף על מצע חול שהיה מלכתחילה צריך לפנותו אך סעיף זה, לא תומחר בהסכם ומשכך טענת התובעים להוסיפו עולה כדי הטלת חיוב נוסף שמשפר את מצבם של התובעים בהשוואה למצב קודם ביצוע העוולה בניגוד לעקרונות החלים בהערכת הנזק.

הוא הדין בעלויות חפירה בגינה האחורית בסכום של 6,960 ₪.

5.3
אשר לדיור החלופי

התובעת העידה כי התובעים אינם מתגוררים בדירה השכירו אותה לאחר וכי עברו להתגורר בדירה אחרת וזאת ללא קשר למצב הדירה נשוא התביעה (עמ' 13 שורות 28-32).

בנסיבות אלו אין עילה לפסוק לתובעים פיצויים בגין דיור חלופי שכן, במהלך התיקונים הצפויים הם יגורו בדירה האחרת ושם נמצאים גם מטלטליהם.

5.4
נזק בלתי ממוני

התובעת העידה כי היא ומשפחתה התגוררו בדירה נשוא התביעה למשך 3 שנים. מכאן, בהינתן כי עבודות השיפוץ הסתיימו בסוף חודש אוגוסט 2006 (סעיף 11 לתצהיר התובעת) ולאור עדותה בישיבת יום 20.10.09 כי רק לאחרונה עברו לדירה אחרת – ניכר כי התובעים נחשפו לליקויי הריצוף משך תקופה של כ-3 שנים.

עצם המגורים בדירה שרצפתה עוברת תהליך של סדקים ושברים – כרוכה בתחושת תסכול והעדר יכולת למצות הנאה סבירה.

סירובו של הקבלן לתקן את אשר עוול, תרמה מימד נוסף לתחושת עוגמת הנפש שחשו התובעים.

אופיים של הליקויים ומשך תחולתם הינם בגדר שיקולים שיש להביאם בחשבון בפסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני ולצידם את העובדה כי עסקינן בדירת מגורים ובנזק שעלות תיקונו הסתכמה לסכום בלתי זניח.

השוו: ע"א 5602/03 סגל ואח' נ. שיכון ופיתוח בע"מ (ד"ע ע"א 461).

אני רואה לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 15,000 ₪ בגין הנזק הבלתי ממוני.

6.
סוף דבר

6.1
אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסך של 62,211 ₪ כמפורט לקמן:

עלות תיקון הליקויים כולל מע"מ
47,211
₪
פיצויים בגין נזק בלתי ממנוי
15,000
₪


סה"כ
62,211
₪

6.2
סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

6.3
ביחסים שבין הנתבעים לבין עצמם נושא הנתבע 1 באחריות לשיעור של 55% מסכום החיוב והנתבע
2 לשיעור של 45% ממנו.

6.4
לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪.

הודעה זכות ערעור.

המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ט"ז טבת תשע"א, 23 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 62047/07 לילך כהן דה-לרה, אריק אילן כהן דה-לרה נ' שלום פלח, יעקובי אביחי, אינג' (פורסם ב-ֽ 23/12/2010)