פסקי דין על אריאל בן אור | פסקי דין על משה גואטה | פסקי דין על גמליאל בועזיז |

2219/11 בשפ     07/04/2011




בשפ 2219/11 מדינת ישראל נ' אריאל בן אור, משה גואטה, גמליאל בועזיז




החלטה בתיק בש"פ 2219/11
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }




בבית המשפט העליון


בש"פ 2219/11



בפני
:

כבוד השופטת א' חיות


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. אריאל בן אור



2. משה גואטה



3. גמליאל בועזיז


בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך ישיבה:
כ"ב אדר ב', תשע"א (28.03.2011)

בשם המבקשת:
עו"ד נעימה חנאווי
בשם המשיב 1:
עו"ד ניר רוטנברג
בשם המשיב 2:
עו"ד שי נודל

החלטה



זוהי בקשה להארכה שניה של מעצר המשיבים בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:
חוק המעצרים
).

1.
נגד המשיבים ושני נאשמים נוספים (להלן:
הנאשם 3
ו-
הנאשם 5
) הוגש בבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום המייחס למשיב 1 עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, למשיבים
2 ו-3 ולנאשם 3 עבירות של עסקה אחרת בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ולנאשם 5 עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום, שתוקן סמוך לאחר הגשתו, נטען כי ביום 3.5.2010 הגיעו לישראל שני אזרחי בוליביה (להלן
הבלדרים
), אשר לפני הגעתם בלעו כמות של כשני קילוגרם סם מסוכן מסוג קוקאין, מחולקת ל-173 אריזות. עם הגיעם לישראל השתכנו הבלדרים במלון בתל אביב שם פלטו מגופם את הסמים, ובהמשך לכך יצר עימם המשיב 1 קשר טלפוני במטרה לקבל את הסמים לחזקתו תמורת תשלום. המשיב 1 הורה לבלדרים להגיע למלון באשקלון בו הזמין עבורם שלושה לילות, וביום 7.5.2010 נסעו הבלדרים במונית שהזמין עבורם למקום מפגש באשקלון והם נכנסו לרכבו כשברשותם הסמים. במקביל קבע המשיב 1 להיפגש עם המשיב 2 בשדה פתוח מצפון לאשקלון, על מנת שהשניים יספרו את אריזות הסמים ויטמינו אותן במקום מחבוא, וכן קבע להיפגש עם המשיב 3 במקום עליו סיכמו, שם יספק לו סם מסוכן מסוג קוקאין. פגישה זו התקיימה והמשיב 2 מסר למשיב 3 (בנוכחות הנאשם 3) אריזה המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 98.11 גרם. לאחר שנפרד מהם נתפס המשיב 3 על ידי המשטרה כשברשותו הסם. באותו יום, פגשו המשיב 2 ונאשם 3 את המשיב 1 ואת הבלדרים. הבלדרים מסרו את הסם למשיב 1 והוא והמשיב 2 ספרו את אריזות הסמים מאחורי שיח שהיה בקרבת מקום והטמינו אותן שם. סמוך לאחר מכן נעצרו המשיב 2 ונאשם 3 על ידי המשטרה.


עוד מתואר בכתב האישום כי ביום 27.4.2010, תיאמו המשיבים 2 ו-3 עם הנאשם 5 להעביר אליו סם מסוכן באמצעות המשיב 2 ובתיווכו של המשיב 3, מסוג ובכמות שאינם
ידועים. ואכן בשעה 22:45 באותו היום הגיע הנאשם 5 לתחנת דלק באשדוד, בהכוונת המשיב 3, ולאחר תיאום טלפוני עימו, עצר בסמוך למשיב 2 ונטל מידיו את הסם. כמו כן, ביום 12.5.2010 החזיק הנאשם 5 בביתו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 10.725 גרם.

2.
כתב האישום הוגש ביום 26.5.2010, ועם הגשתו עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטתו מיום 12.7.2010, ולאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו, הורה בית המשפט המחוזי (השופטת ז' בוסתן), בהסכמת המשיב 3, על מעצרו עד תום ההליכים. כן הורה בית המשפט (השופטת מ' ברנט) ביום 13.9.2010 על מעצרו של המשיב 1, לאחר שקבע כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת המיוחס לו וכי קמה עילת מעצר סטטוטורית בשל אופי העבירות המיוחסות לו. לעניין המשיב 2 קבע בית המשפט (השופטת מ' ברנט) כי קיימת חולשה מסויימת בראיות נגדו ועל כן הורה שיוגש תסקיר מעצר בעניינו, אך לבסוף ביום 9.12.2010 הורה על המשך מעצרו נוכח האמור בתסקיר המעצר (אף ששירות המבחן המליץ על שחרורו) ונוכח עברו הפלילי המכביד וחומרת המעשים המיוחסים לו.


להשלמת התמונה יצוין כי הנאשם 3 שוחרר לחלופת מעצר בשל חולשה בראיות נגדו, היעדר עבר פלילי ותסקיר מעצר חיובי שהוגש בעניינו, וגם הנאשם 5 שוחרר לחלופת מעצר בהסכמת המבקשת בשל חלקו הקטן יחסית בפרשה.

3.
משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים לא הסתיים עתרה המבקשת להארכת מעצרם (בש"פ 1232/11). באותו שלב טרם החלה שמיעת ההוכחות
בתיק והעיכוב שחל נגרם בשל קשיים בהסדרת ייצוגם של חלק מן המשיבים, ובעיקר כיוון שבית המשפט המתין לאורך מספר חודשים למיצוי הליך גישור שהתנהל בין הצדדים בפני
סגן הנשיאה השופט ז' כספי. לאחר שהסתבר כי הליך הגישור לא צלח נקבע התיק לדיון תזכורת בפני
השופטת ק' רג'יאנו ליום 30.1.2011, אך לאחר שנקבעו על ידה שלושה מועדי הוכחות (לחודשים מרץ ומאי 2011) פסלה עצמה השופטת מלדון בתיק והוא הועבר לדיון בפני
השופטת ו' מרוז.


בהחלטתו מיום 3.3.2011 בבקשת ההארכה הראשונה ציין בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין) כי "המצב שאליו נקלע התיק אינו משופר" וכי שלב ההוכחות טרם החל מטעמים שונים, אך נוכח חומרת המעשים והעבר הפלילי המכביד של המשיבים סבר בית המשפט כי נקודת האיזון לגביהם לא השתנתה ויש להותירם במעצר. עם זאת ציין בית המשפט כי על בית משפט קמא להחיש את קצב ניהול המשפט והורה לצדדים לפנות אליו על מנת שיקבעו מועדים מתאימים, ולצורך כך האריך את מעצרם של המשיבים עד ליום 31.3.2011 בלבד (ב-34 ימים).

4.
משלא נסתיים משפטם של המשיבים במהלך תקופת ההארכה הנזכרת, עותרת המבקשת להארכת מעצרם בשנית בתשעים ימים. המבקשת טוענת כי יש להורות על ההארכה נוכח מסוכנותם המוחשית של המשיבים הנלמדת מן המעשים החמורים המיוחסים להם כמי שביקשו לסחור בכשני ק"ג של סם מסוכן מסוג קוקאין שיובא מבוליביה, בתכנון מראש ובתעוזה ותחכום. כן טוענת המבקשת כי בשל חומרת המעשים והעונש הצפוי למשיבים בגינם במידה ויורשעו קיים חשש מובנה להימלטותם מן הדין אם ישוחחרו לחלופת מעצר. המבקשת מוסיפה כי לכל אחד מן המשיבים עבר פלילי מכביד, בין היתר בעבירות סמים, והדבר מוכיח כי הם אינם יראים מן הדין וכי לא ניתן לתת בהם אמון. אשר לקצב ניהול המשפט מציינת המבקשת כי היא ערה לכך ששלב ההוכחות טרם החל אך כי העיכוב נבע בעיקרו מבקשות דחיה שהגישו המשיבים, מקשיים בהסדרת ייצוגם של המשיבים 2 ו-3, וכן בשל הליך הגישור שארך מספר חודשים ולא צלח ובשל החלפת המותב שדן בתיק לבקשת המשיב 1. המבקשת מוסיפה כי לעת הזו בית המשפט המחוזי קבע חמישה מועדי הוכחות (בחודשים אפריל, מאי ויוני 2011) אשר בהם יתקדם התיק באופן משמעותי, ועוד היא מציינת כי אם התיק יוחזר להליך גישור היא תעמוד על כך שישיבות ההוכחות יתקיימו במקביל להליך זה.


לאחר הגשת הבקשה הודיע המשיב 3 כי הגיע עם המבקשת להסדר טיעון שיוצג בפני
בית המשפט המחוזי מרכז בימים הקרובים ומשכך הוא מסכים להארכה המבוקשת של מעצרו, וזה אכן הוארך בהתאם בהחלטה מיום 27.3.2011. אשר על כן
הדיון שהתקיים ביום 28.3.2011 נערך בעניינם של המשיבים 1 ו-2 בלבד (להלן:
המשיבים
).

5.
המשיבים סבורים כי אין מקום להארכה נוספת של המעצר. לטענת המשיב 1 מועדי ההוכחות שקבע בית המשפט המחוזי אינם מספיקים לסיום שלב ההוכחות והם בבחינת "לעג לרש", והוא מוסיף כי לאחר שניתנה החלטת השופט א' רובינשטיין בבקשת ההארכה הקודמת הגישה המבקשת בקשה להוספת עדי תביעה. כן מציין המשיב 1 כי בחומר הראיות אין בסיס לעבירת הסחר בסמים המיוחסת לו, וכי פרט לבריחה ממשמורת חוקית שביצע בגיל 14 הוא מעולם לא הפר תנאים שהוטלו עליו בהליכים אחרים. המשיב 2 מצטרף לטענות אלו ומוסיף כי כתב האישום המתוקן שיוגש ביחס למשיב 3 בעקבות הסדר הטיעון שנחתם עימו משליך על המעשים שניתן לייחס לו בפרשה, כי פרשת ההגנה מטעמו אינה קצרה, וכי מהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצרו עולה כי יש חולשה בראיות כלפיו. המשיב 2 מוסיף כי מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו עולה כי הערבים שהציע הינם ראויים, כי הוא מנסה להתנתק מן העולם העברייני, וכי הקושי שיש לו להיפרד מאימו החולה ומודעותו לפגיעה בבנותיו עשויים להפחית את הסיכון הנשקף ממנו. בנסיבות אלו יש לטענתו לשחררו לחלופת המעצר שנבחנה על ידי שירות המבחן.

6.
בתום הדיון הוריתי למבקשת להגיש הודעה מעדכנת בנוגע להסדר הטיעון המתגבש עם המשיב 3 ולהבהיר כיצד יש בו, אם בכלל, כדי להקרין על האישום המיוחס למשיב 2. בהודעה מיום 30.3.2011 הודיעה המבקשת כי אכן גובש הסדר טיעון בינה ובין המשיב 3 והנאשם 5, לפיו יודה כל אחד מהם בחלק המיוחס לו מבלי להפליל את הנאשמים האחרים, ובהתאם יודו המשיב 3 והנאשם 5 בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (כל אחד לפי חלקו) ויוגש בעניינם כתב אישום מתוקן. המבקשת טוענת כי בכך אין כדי להקרין על האישומים המיוחסים למשיב 2 וכי חלקו בעסקאות הסם לא ייגרע, והיא מדגישה בהקשר זה כי העבירה החמורה של החזקת 173 אריזות סם מסוג קוקאין במשקל של כשני ק"ג כלל אינה מיוחסת למשיב 3, ועוד היא מדגישה כי נגד המשיב 2 תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 24 חודשים.


בתגובה להודעת העדכון טוען המשיב 2 לעומת זאת כי העובדה שמכתב האישום המתוקן שיוגש נגד המשיב 3 תימחק הטענה לפיה קיבל את הסמים ממנו, יש לה בהחלט השלכה על עניינו. כן מלין המשיב 2 על כך שהמבקשת לא הציגה בפני
בית המשפט את כתב האישום המתוקן שיוגש נגד המשיב 3 והסתפקה באמרות כלליות לעניין זה, ולטענתו בנסיבות אלו יש מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

7.
אכן, קשה להשלים עם מצב הדברים שנוצר בתיק זה, לפיו חלפו כעשרה חודשים מאז הוגש כתב האישום נגד המשיבים אך הליך ההוכחות במשפטם טרם החל, וכל העת הזו מצויים המשיבים במעצר. עיכוב משמעותי זה בניהול התיק נגרם מסיבות שונות שחברו זו לזו, והעיקרית שבהן היא הליך הגישור שהתנהל בין הצדדים. בהקשר זה ראוי להדגיש כי אף שהליך הגישור הוא הליך חשוב הראוי למאמץ ולמיצוי הרי ככל שמדובר בנאשמים הנתונים במעצר אין מקום "להקפיא" את שמיעת ההליך העיקרי בשל קיומן של ישיבות גישור, בייחוד ככל שאלה מתמשכות והולכות. כך נעשה במקרה דנן וראוי שהערה זו תילקח בחשבון לגבי המשך הליך הגישור בתיק זה, אם וככל שיימשך.


עם זאת וחרף העיכוב שחל בשמיעת התיק כאמור, איני סבורה כי יש להורות בשלב זה על שחרורם של המשיבים ממעצר. המעשים המיוחסים להם בכתב האישום מלמדים על מסוכנות מובהקת הנשקפת מהם כמי שהיו מעורבים לכאורה בעסקאות סמים בכמות ניכרת. עבירות סמים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק המעצרים) ובית משפט זה קבע לא אחת כי מי שנאשם בסחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 4251/09
אוחיון נ' מדינת ישראל

, פסקה 12 (טרם פורסם, 22.5.2009)). המקרה שבפני
נו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו, בין היתר בהינתן עברם הפלילי המכביד של המשיבים, הכולל עבירות סמים, וכפי שצויין לעיל כנגד המשיב 2 אף תלוי ועומד מאסר מותנה בר-הפעלה בן 24 חודשים אם יורשע בעבירות דנן. כמו כן, חלק הארי של המעשים החמורים המיוחסים למשיב 2 בכתב האישום אינם תלויים באישומים המופנים כלפי המשיב 3 ומשכך, נראה כי הסדר הטיעון שהושג עם המשיב 3 אין בו כדי להשליך על שאלת מעצרו של המשיב 2.

8.
הנה כי כן, האיזון שבין זכותם של המשיבים לחרות ובין הצורך להגן על בטחונו ושלומו של הציבור מוליך במקרה דנן אל המסקנה כי לעת הזו יש לאפשר את המשך הדיון בעוד המשיבים נתונים במעצר. עם זאת, נוכח כל האמור לעיל ובנסיבות החריגות שנוצרו, על בית המשפט המחוזי לעשות מאמץ מיוחד ולקדם את שמיעת התיק באופן משמעותי במסגרת תקופת ההארכה הנוכחית, ולצורך כך אף לקבוע ככל הניתן מועדי הוכחות נוספים על אלו שנקבעו על ידו.


אשר על כן, מעצרם של המשיבים 1 ו-2 מוארך בתשעים ימים החל מיום 1.4.2011 או עד למתן פסק-דין בת"פ 41385-05-10 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.



ניתנה היום, ג' בניסן, תשע"א (7.4.2011).



ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11022190_v07.doc

מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 2219/11 מדינת ישראל נ' אריאל בן אור, משה גואטה, גמליאל בועזיז (פורסם ב-ֽ 07/04/2011)