פסקי דין על אחמד ג'בארין | פסקי דין על ח'דר ג'בארין | פסקי דין על טאהא ג'בארין ואח' |

59749-10/10 פ     11/04/2011




פ 59749-10/10 מדינת ישראל נ' אחמד ג'בארין, ח'דר ג'בארין, טאהא ג'בארין ואח'




לך



st1\:*{behavior: }



בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 59749-10-10
מדינת ישראל
נ' ג'בארין(עציר) ואח'



11 אפריל 2011





בפני
כב' השופט יוסף אלרון



המאשימה

מדינת ישראל


נגד

הנאשמים
1.
אחמד ג'בארין
(עציר)
2.
ח'דר ג'בארין
(עציר)
3.
טאהא ג'בארין (עציר)
4.
עלי ג'בארין (עציר)
5.
מחמוד ג'בארין (עציר)
<#2#>
נוכחים:
מטעם המאשימה – עו"ד נמירובסקי
מטעם הנאשם 1 – עו"ד מוהנאד
מטעם הנאשמים 2-3 – עו"ד אבו עוביד
מטעם הנאשם 4 – עו"ד
מטעם הנאשם 5 – עו"ד אחמד ג'אבר
הנאשמים באמצעות הליווי
<#8#>
גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, בתום הליך גישור בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום" בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום זה.

על פי עובדות כתב האישום בו הודו והורשעו הנאשמים וכרקע לאמור בכתב אישום זה, הנאשמים 1 ו- 2 אחים של איברהים ופח'רי ג'אברין (להלן: "המתלוננים" ובהתאמה איברהים ופח'רי).
הנאשמים 3, 4, ו- 5 הינם אחים וגיסים של נאשם 2 ונאשמים 1 ו- 2 גרים בשכנות לאיברהים.

בין הנאשמים 1 ו- 2 לבין המתלוננים קיים סכסכוך על רקע עבודות בקרקע בה הם מתגוררים.

בתאריך 13/10/10 בשעה 19.45 או בסמוך לכך, בחצר ביתו של איברהים, התפתחה קטטה בין המתלוננים לבין הנאשמים, במהלכה, הגיעו האחרונים כשהם מצויידים באלה, סכינים, מוטות ושאר חפצים ותקפו את המתלוננים.

הנאשמים 1 ו- 2 תקפו בצוותא את איברהים בכך דקרו אותו בעינו והיכו בראשו וגרמו לו לחבלות חמורות. כתוצאה מכך, איבד את עינו הימנית וסבל מפציעות נוספות במצחו מעל גבתו הימנית ובגולגולתו.
הנאשמים 3 ו- 5 תקפו בצוותא את פח'רי בכך שדקרו אותו בבטן שמאלית, במפשעה ובירך ימנית, באמצעות מכשירים חדים.

בגין האמור לעיל, הורשעו הנאשמים בעבירות כדלקמן:

נאשמים 1 ו- 2 – בלבד – בעבירה לפי סעיף 333 + 335(א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 – חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.


הנאשמים 3, 4 ו- 5 – בלבד, בעבירה לפי סעיף 334 + 335(א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1977, קרי, פציעה בנסיבות מחמירות.

בשלב הראיות לעונש, העיד ב"כ המאשימה מטעמו את המתלוננים, אשר סיפרו על הפגיעה בהם, תוצאת מעשי הנאשמים (ראה: תעודות רפואיות ט/3 ו- ט/4).בנוסף לכך, הגיש את רישומיהם הפליליים של הנאשמים 1 ו- 2.

בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה כי בפני
נו סכסוך קשה ועל פי הגדרתו, "עצוב במשפחה אחת" כאשר נאשמים ומתלוננים אחים וגיסים הגיעו למצב שהשנאה והכעס אחד כלפי השני גרמו לאירוע נשוא כתב האישום.

כמו כן, הפנה ב"כ המאשימה לפגיעה במתלוננים וכאמור, לתוצאת החבלות בהם, כעולה מהתעוד הרפואי בעניינם.

באשר לנאשמים 3-5 טען ב"כ המאשימה ברוב הגינותו כי נאשמים אלה ללא עבר פלילי, ובהתייחס לכל הנאשמים ביקש להשית עליהם עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננים.


באי כח הנאשמים, איש איש בתורו, עמדו על הרקע שבסכסוך שבין המתלוננים לנאשמים, שהביא בסופו של יום לאירוע האלים נשוא כתב האישום, תוך שהפנו אצבע מאשימה להתנהלותם של המתלוננים גם אם הדגישו כי אין בדבריהם כדי ללמד על טענה של הגנה עצמית.

כמו כן עמדו באי כח הנאשמים על נסיבותיהם של כל אחד ואחד מהנאשמים.

ב"כ הנאשם 1 טען כי מרשו מתגורר עם אימו, אחותו אשתו ושתי בנותיו, ומהווה המפרנס היחידי במשפחה זו, שבאה, מרקע סוציו-אקונומי נמוך (ראה מסמכים ס/4, ס/5).

ב"כ הנאשם 2 הפנה לגילו של מרשו (44) נשוי ואב לילדים, עובד בעבודה מסודרת, הדגיש את הודייתו בפתח משפטו וחסכון הזמן התבעתי והשיפוטי כאחד.

בהתייחס לנאשם 3, נטען כי הינו אב ל- 7 ילדים, אף הוא מפרנס היחידי של משפחתו, מועסק באופן סדיר וכי המדובר בהסתבכותו הראשונה עם החוק.

ב"כ הנאשם 4 הדגיש אף הוא כי המדובר בנאשם ללא עבר פלילי וכי לדבריו, לא היה לו כל קשר לסכסוך שבין בני המשפחה וכי מבלי להקל ראש במיוחס לו, אזי, נחבל אף הוא במהלך האירוע והגיש מסמך בדבר מחלותיה של אימו (ס/8) וכן מסמך ממעסיקו.

ב"כ הנאשם 5 ביקש אף הוא להפנות מבט לרקע שבליבת הסכסוך שבין בני המשפחה השונים, והפנה אף הוא אצבע מאשימה לעבר המתלוננים על התנהלותם ביום האירוע ועובר לכך, כלפי בת משפחתם.

גם ב"כ נאשם זה, הפנה לנסיבותיו של נאשם זה, נשוי ואב ל- 4 ילדים המתקיים מהבטחת הכנסה, מטופל במחלקת הרווחה, אחד שהשתמש בעבר בסמים ונגמל מהם (ס/10 עד ס/12).

הנאשמים איש איש בתורו הביעו צער על הסתבכותם נשוא תיק זה, וטענו כי בסופו של יום, הם מבקשים להושיט יד לשלום לבני משפחתם האחרים.

כפי שצויין בתחילת גזר דין זה, אזי, התיק הועבר לטיפולי לצורך הליך הגישור ומשכך, אף עיינתי במכלול הראיות שבבסיס כתב האישום המתוקן.

יש ממש בדברי ב"כ המאשימה כי בפני
נו מערכת יחסים עגומה ביותר בין בני משפחה אחת, ולכך ניתן ללמוד מהאמור בכתב האישום ועל התוצאה האלימה שבה נחבלו לא אחרים מאשר בני משפחתם של הנאשמים.

אין חולק כי במהלך האירוע האלים, איבד המתלונן איברהים את עינו, גם אם ניתן היה ללמוד בעת עדותו כי נחבל בעבר בעינו הימנית ואולם, לדבריו, חבלה זו שהתרחשה בעבר, עדיין לא מנעה ממנו לראות בעין זו.

האירוע נשוא כתב האישום הינו חמור ועל כך מיותר להוסיף דבר.

אין חולק כי יש לאבחן בין הנאשמים השונים באשר לעונש שיש להטיל על כל אחד ואחד מהם, והרי, הנאשמים 1 ו- 2 הורשעו בגין עבירה חמורה יותר ולתוצאת אלימותם מיוחסת גם הפגיעה בעינו של המתלונן איברהים.

על כך יש להוסיף כי הנאשמים 3-5 הינם נאשמים אשר לא נרשם בעברם רישום פלילי כלשהו, וזו להם הסתבכותם הראשונה בפלילים, כמו גם ישיבתם לראשונה מאחורי סורג ובריח במהלך היותם עצורים.

בנסיבות העניין אני סבור כי יש ליתן משקל להודייתם של הנאשמים במהלך הליך הגישור, תיקון עובדות כתב האישום והמרת הוראות החיקוק שיוחסו להם בכתב האישום המקורי, קבלת אחריות למיוחס להם, חיסכון הזמן התבעתי והשיפוטי כאחד והבעת הצער והחרטה כפי שהביעו בבית המשפט.

באי כח הצדדים הניחו בפני
בית המשפט אסופת גזרי דין בעבירות זהות, כך, ב"כ המאשימה שהפנה לענישה שבין 18 חודשים ל- 3.5 שנים וכך באי כח הנאשמים שהניחו בפני
בית המשפט ענישה מקלה בטווח העונשים שבין 10 חודשים עד 18 חודשים.

אין חולק כי ניתן למצוא פסיקה לכאן ולכאן, ובסופו של יום, הענישה הינה עניין אינדיווידואלי, לנסיבות המקרה ולנסיבות הנאשם אשר את דינו אנו גוזרים.

באשר לענישה בתיק זה, מן הראוי להפנות לע"פ 1425/11 מדינת ישראל
נ' מוסטפא שמסיה ובו העמיד בית המשפט העליון בפרשייה אשר תוצאותיה זהות לשלנו בתיק זה על 24 חודשי מאסר בפועל (פורסם באתר בית המשפט העליון ביום 21.03.11).



לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הן לקולא והן לחומרה, ובהתחשב במכלול טיעוני באי כח הצדדים, אני מחליט לגזור על הנאשמים את העונשים
כדלקמן:

על הנאשמים 1 ו- 2
:
32 חודשי מאסר, כאשר מתוכם 20 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

כמו כן, על שני הנאשמים הנ"ל לפצות את המתלונן איברהים, יחד ולחוד, בסך של 5000 ₪ - תוך 30 יום מהיום.

על הנאשמים 3-5:
22 חודשי מאסר, מתוכם 10 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעברו עבירות אלימות מסוג פשע.

לצורך מניין תקופת המאסר, תימנה תקופת שהייתם של הנאשמים במעצר: הנאשמים 1 ו- 2 מיום 13.10.10 – הנאשם 3 – 14.10.10, הנאשם 4 – 17.10.10 ו- נאשם 5 – מיום 20.10.10.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"א, 11/04/2011 במעמד באי כח הצדדים והנאשמים.


יוסף אלרון
, שופט
אתי עטיאס
הוקלד על ידי: אתי עטיאס







פ בית משפט מחוזי 59749-10/10 מדינת ישראל נ' אחמד ג'בארין, ח'דר ג'בארין, טאהא ג'בארין ואח' (פורסם ב-ֽ 11/04/2011)