פסקי דין על רני גלעד | פסקי דין על דור גז החדשה | פסקי דין על מ.נ. אנרגיה 1990 | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח ואח' |

20313/06 א     22/02/2011




א 20313/06 רני גלעד נ' דור גז החדשה בע"מ, מ.נ. אנרגיה 1990 בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 20313-06
גלעד נ' דור גז החדשה בע"מ ואח'




בפני
כב' השופטת כאמלה ג'דעון




תובע
ת





רני גלעד


נגד

נתבעות

1. דור גז החדשה בע"מ
2. מ.נ. אנרגיה 1990 בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ


נגד

צדדי ג'
1. פטרולגז החברה הישראלית לגז 1969 בע"מ
2. הפניקס חברה לביטוח
3
. כלל חברה לביטוח בע"מ



פסק דין



1.
ביום 11.6.2005 התכוונה התובעת ילידת 27.2.1940, להדליק מבער בכיריים של גז שבמטבח ביתה. הואיל והמצת של התנור לא עבד, היא הדליקה גפרור, ומיד עם פתיחת הגז, אירעה התפוצצות גדולה ולהבה פרצה במטבח ואחזה בבגדיה וגרמה לה כוויות קשות (להלן "האירוע").

הגורם להתלקחות, וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, היה שבר פתאומי במנוף וסת מערכת הגז שאירע בעת הפעלת מערכת הגז על ידי התובעת, ואשר נבע מכשל בחומר שממנו נוצר המנוף.

2.
בתביעה דנן עותרת התובעת לחייב את הנתבעות לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב האירוע הנ"ל.


התביעה הוגשה כנגד חברת דור גז החדשה בע"מ
, ספקית הגז (להלן "דור גז"), וכנגד מ.נ אנרגיה 1990 בע"מ אשר שימשה כמפיצה מטעם דור גז (להלן "מ.נ אנרגיה"), וכנגד מבטחתה הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן "הפניקס").


דור גז שלחה הודעת צד שלישי כנגד פטרולגז חברת הגז הישראלית 1969 בע"מ, וכנגד מ.נ אנרגיה והפניקס. ההודעה כנגד חב' פטרולגז נדחתה בהסכמה בטרם פתיחת שלב הראיות בתביעה.


מ.נ אנרגיה שלחה הודעת צד שלישי כנגד מבטחתה של דור גז, "כלל" חברה לביטוח בע"מ, בעילה של כפל ביטוח.

3.
היחסים בין דור גז למ.נ אנרגיה


דור גז הינה חברה העוסקת בשיווק גז פחמני מעובה (גפ"מ).


בשנת 1990 נחתם בינה לבין מ.נ אנרגיה הסכם (נ/9) לפיו מונתה האחרונה לשמש כמפיץ של מוצרי דור גז באזורים שונים לרבות חיפה. בהסכם זה סוכם בין היתר כי מ.נ אנרגיה תהיה אחראית לאספקת מוצרי גז ושירותים נלווים ללקוחותיה של דור גז, כקבלן עצמאי, וכי לדור גז לא תהיה כל אחריות בקשר עם מתן השירותים הנ"ל, למעט אחריות לתקינות הציוד שסופק על ידה (סעיף 5(ב)). עוד סוכם כי מ.נ אנרגיה תקיים אחר הוראות כל דין לרבות תקני בטיחות המתייחסים לגז, ותמלא אחר הוראות ו/או הנחיות שיינתנו על ידי דור גז בקשר עם השירותים הנלווים (סעיף 5(ג).

4.
משמיעת העדויות התברר כי התובעת התקשרה עם חברת דור גז בשנת 1990, ובהתאם להסכם שהוזכר לעיל, מ.נ אנרגיה היא זו שסיפקה לה את שירותי הגז החל מבדיקת מערכת הגז הביתית, והמשך בהחלפת בלוני גז ואספקת חשבוניות, וכלה בעריכת בדיקות תקופתיות המתבצעות אחת לחמש שנים.

5.
הבדיקה מיום 6.5.05


ביום 6.5.2005, דהיינו כחודש ושבוע ימים לפני התרחשות האירוע, נשלח טכנאי מטעם מ.נ אנרגיה, מר צדוק מורדוך, לערוך בדיקה תקופתית למערכת הגז הביתית של התובעת (להלן "מר מורדוך").

אין מחלוקת כי מר מורדוך שהינו טכנאי ברמה 2 אשר עבד בשירותה של מ.נ אנרגיה משך כ- 15 שנה והיה בעל וותק של 20 שנה במקצוע זה, היה מוסמך לערוך את הבדיקה התקופתית הנ"ל.


בתום הבדיקה, מר מורדוך היה אמור למלא טופס הנקרא "דו"ח בדיקה תקופתית של מתקן גפ"מ" המפרט את סוג הבדיקות שנעשו על ידו ותוצאותיהן. בין יתר הבדיקות המפורטות בטופס הנ"ל, מצוינת בדיקת אטימות המופיעה בסעיף 5 לטופס והכוללת שתי בדיקות, האחת בדיקת אטימות המערכת ללחץ ראשוני (סעיף 5.1), והשנייה בדיקת אטימות המערכת ללחץ ביניים והמערכת ללחץ השימוש (סעיף 5.2). בדיקה נוספת המצוינת בטופס היא בדיקת וסת בלחץ שימוש המופיעה בסעיף 6 בטופס.

הטופס הנ"ל מורכב משלושה עותקים, כאשר עותק אחד נשאר בידי התובעת, עותק שני מועבר לידי מ.נ אנרגיה, ועותק שלישי יישלח על ידי מ.נ אנרגיה לדור גז.

6.
בתצהירו נ/11 הצהיר מר מורדוך כי בדק את מערכת הגז לרבות אטימות הצנרת עד הבלונים, הווסת והאביזרים, ברזים בתוך הדירה, וכן ערך בדיקת אטימות למכשיר הגז עד הברזים ובדיקה עם מי סבון לאביזרים ליד בלוני הגז. עוד הצהיר כי ערך בדיקת לחץ לווסת ובדיקת שחרור מהווסת לכיוון הכיריים באמצעות מנומטר, וכי המד הראה לחץ של 30 מיליבר שהינו לחץ תקין, וכי בבדיקה לא נתגלתה כל תקלה בווסת.

7.
בתום הבדיקה מילא מר מורדוך את "דו"ח הבדיקה" והשאיר כנהוג עותק אחד ממנו אצל התובעת, ושני העותקים הנוספים העביר למשרדי מ.נ אנרגיה.

הפקידה של מ.נ אנרגיה אשר בדקה את הטופס הבחינה כי סעיף 6 המתייחס לבדיקת ווסת בלחץ השימוש, לא סומן על ידי מר מורדוך בטופס הבדיקה להבדיל מהסעיפים האחרים, על כן היא התקשרה אליו ושאלה אותו אם ערך את הבדיקה הנ"ל והוא אישר לה זאת והודיע לה כי תוצאות הבדיקה היו תקינות. בהסתמך על הודעתו הנ"ל, הוסיפה הפקידה את תוצאות הבדיקה המתייחסות לבדיקת הוסת, והעבירה אותו לדור גז. יובהר כי תפקידו של הוסת הוא הקטנת הלחץ שעובר ממיכלי הגז אל הכיריים עד לשיעור המותר על פי התקן הרשמי (ראה עדות מר מזרחי עמ' 24 ש' 2-1), ויוזכר כי הגורם להתלקחות, כפי שהתברר בדיעבד, היה שבר פתאומי שאירע במנוף הוסת.

אציין כי בחקירתו בבית המשפט טען מר מורדוך כי אי ציון תוצאות הבדיקה בסעיף 6 בטופס, נבע מטעות טכנית של "קפיצת שורה" במילוי הטופס (ראה עדותו בעמ' 33 ש' 19-1), ועל כך יורחב בהמשך.

8.
ההליך הפלילי


בגין האירוע הנ"ל הוגש כתב אישום כנגד דור גז, מ.נ אנרגיה, מר מיכה מזרחי מנהלה של מ.נ אנרגיה, ומר מורדוך, בעבירות שונות.

במהלך המשפט הגישה המאשימה תוצאות בדיקת מכון התקנים הישראלים לגבי הוסת נשוא התובענה, ונשמעו עדויותיהם של המעורבים בעניין וכן עדויות מומחים לדבר, וביום 4.5.08 ניתנה על ידי בית משפט זה (סגנית הנשיא כב' השופטת רחל חוזה) הכרעת דין מפורטת ומנומקת שבה זוכו כל הנאשמים מן העבירה של אספקת גז למתקן שאינו בטיחותי, ומן העבירה של אי קיום כללי בטיחות לפי תקן רשמי בכל המתייחס לאי החלפת הווסת ולמיקום מיכלי הגז (ת.פ 2037/06).


בהכרעת הדין נקבע כי "השבר שנוצר במנוף וסת מערכת הגז הינו תולדה של שבר פתאומי שאירע בעת הפעלת מערכת הגז ע"י הצרכנית ביום האירוע וזאת כתוצאה מכשל בחומר ממנו נוצר המנוף וכי השבר הפתאומי שנוצר גרם לאירוע התלקחות הגז" (עמ' 96 בהכרעת הדין).


עוד נקבע כי מר מורדוך "לא יכול היה ולא צריך היה לגלות תקלה כלשהי במנוף וסת מערכת הגז של הצרכנית בעת ביצוע הבדיקה התקופתית על ידו שכן הוכח בעדויות כי גילוי תקלה עתידית במנוף הוסת שהינו פנימי אינו אפשרי בעת בדיקה חיצונית, אלא רק על ידי פירוק הוסת, דבר שאסור היה לו לעשותו בבדיקה כגון זו" (עמ' 97 להכרעת הדין).

בהתבסס על הקביעות הנ"ל זוכו הנאשמים כאמור מעבירה של אספקת גז למתקן שאינו בטיחותי בניגוד לסעיף 7 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הבטחת האספקה של גפ"מ), תשמ"ט-1989.

עם זאת, מר מורדוך הורשע בעבירות לפי סעיף 9(א1) וסעיף 17 לחוק, תשי"ג- 1953, שעניינן באי ביצוע פעולות על פי תקן רשמי, וזאת לאחר שבית המשפט לא נתן אמון בגרסתו בעניין בדיקת הוסת, וקבע כדלקמן:

"הסתירות בגרסאות הנאשם מס' 4, תשובתו המתחמקת בחקירתו בפני
חוקרי מנהל הגז וביחוד עובדת אי רישום דבר בסעיף בדיקת לחץ הוסת, מובילות לכלל מסקנה כי הנאשם מס' 4 לא ביצע את בדיקת הוסת בלחץ השימוש, לפי סעיף 6 לטופס הבדיקה התקופתית."
(עמ' 101 להכרעת הדין).

10.
העדויות


מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה.

מטעם מ.נ אנרגיה העידו מר פנחס מזרחי, טכנאי בכיר אשר בדק את מערכת הגז בדירתה של התובעת למחרת האירוע וגילה כי הכשל היה בוסת, ומר מורדוך.

דור גז לא הביאה עדים מטעמה.

11.
טענות הצדדים


הנתבעות סמכו את ידיהן על הקביעות שנפסקו בהליך הפלילי שלפיהן השבר במנוף הוסת היה פתאומי ונבע מכשל בחומר שלא ניתן היה לצפותו ו/או לאבחנו בעת ביצוע הבדיקה התקופתית, ומשכך, אין להטיל עליהן כל אחריות נזיקית בגין האירוע.

בסיכומי התובע לא היתה התמודדות עם שאלת האחריות ו/או התייחסות לעדויות ו/או לראיות שהובאו במהלך המשפט, וכל מה שצוין בהם הוא שהאירוע נגרם כתוצאה מרשלנותם של הנתבעות 1 ו-2 תוך הפנייה תמציתית ובלתי מדויקת לממצאים שהיו בהליך הפלילי.

12.
נטל הראיה

סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
קובע כדלקמן:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה. "

בענייננו הוכח כי הנזק נגרם על ידי דליפת גז בכמות חריגה אל תוך דירתה של התובעת, עקב כשל שאירע בווסת שהיה בשליטתן של מי מהנתבעות. אי לכך על הנתבעות להוכיח שלא היתה לגבי אירוע הדליפה הנ"ל כל התרשלות שיחובו בגינה. בעניין זה הנני מפנה לת.א (מחוזי חיפה) 300/03 מכלוף אילן נ' נרות עציון-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו), שבו אושרה תחולתו של סעיף 38 הנ"ל על מקרה הדומה למקרה שבפני
נו.

13.
להרמת נטל זה, הפנו הנתבעות לקביעה שהשבר במנוף הווסת היה אירוע פתאומי שהתרחש עקב כשל בחומר, שלא ניתן היה לגלותו או לצפותו מראש בעת ביצוע הבדיקה התקופתית. עוד הפנו הנתבעות לעדויותיהם של עדי ההגנה מר מזרחי ומר מורדוך שלא נסתרו, ואשר על פיהם בדיקת תקינות הוסת נעשית בהתאם לדרישות משרד העבודה ו/או משרד התשתיות ו/או לפי תקן 158, בשני אופנים בלבד, בדיקה חיצונית ובדיקת לחצים, וכי בדיקה פנימית של הוסת הינה בלתי אפשרית מחמת טיב המוצר, ומשכך, אין להטיל עליהם כל אחריות בגין הכשל הפנימי שהתגלה בווסת ואשר גרם להתלקחות.

עוד הפנו לעדותו של מר מזרחי שלפיה הוסת אינו נושא תאריך יצור, וכי אין בתקן הרלוונטי שהוא תקן 158, כל הוראה באשר לתקופה המרבית להחלפתו, והדברים הנ"ל אף הם לא נסתרו. בהקשר זה אצטט חלק מהדברים שנאמרו על ידי מר מזרחי כדלקמן:

"כל 5 שנים אנו עושים בדיקות יזומות מטעם החברה ללקוחות בבתים. חובה. בבדיקה הזו בודקים את אטימות המערכת מהברז בתוך הבית עד לבלונים. אח"כ עושים בדיקה לווסת בנפרד ע"י שעוני לחץ. לא פותחים את הווסת כדי לראות מה שבפני
ם, אלא בודקים רק ע"י לחץ. אם פותחים את הווסת אז צריך לזרוק אותו, מאחר שהוא מגיע מביהח"ר הרמטי.... יש בדיקה חזותית של הווסת ובדיקת לחץ.... אין בתקן אורח חיים. כל עוד הווסת עומד בבדיקת הלחצים וחזותו החיצונית שהוא לא נאכל, אז משאירים אותו. כאשר הוא מתחיל לזייף טיפה קטנה לא לוקחים סיכונים.... כשרואים ווסת, שלא נראה לעין חזותית, ישר מחליפים אותו. זו הוראה."

14.
לעניין ביצוע הבדיקה על ידי מר מורדוך, טענו הנתבעות כי יש לקבל את גרסתו של מר מורדוך לעניין בדיקת הוסת על ידו במהלך ביצוע הבדיקה התקופתית, ולעניין נסיבות אי מילוי הסעיף הרלוונטי על ידו בטופס הבדיקה. לחילופין, ולמקרה שגרסתו הנ"ל לא תתקבל, גם אז טענו הנתבעות כי לא ניתן להטיל עליהן אחריות נזיקית בשל העדר קשר סיבתי בין אי ביצוע הבדיקה לבין האירוע שהתרחש, שכן בכל מקרה, לא ניתן היה לגלות לשיטתן, במהלך ביצוע בדיקה תקופתית, את הכשל בווסת (שבירת המנוף) שגרם להתרחשות האירוע, וזאת בהתבסס על הקביעה שנפסקה בהליך הפלילי ואשר נתמכה בעדויותיהם של עדי ההגנה בהליך זה.

15.
דיון

לעניין ביצוע בדיקת הוסת על ידי מר מורדוך, לא שוכנעתי כי מר מורדוך ביצע את הבדיקה האמורה, ולא שוכנעתי כי אי הרישום בטופס הבדיקה על ידו נבע מטעות של "קפיצת שורה" כגרסתו, בשים לב לניסיון הרב שיש למר מורדוך במילוי טפסים כנ"ל במשך תקופה של 15 שנה. אדגיש כי תשובותיו של מר מורדוך בחקירתו הנגדית לעניין נסיבות ביצוע הרישום המוטעה על ידו, לא היו סבירות, שכן על פי עדותו, "קפיצת השורה" החלה בין סעיפים 5.1 ו-5.2 בטופס, באופן שבמקום סעיף 5.2 הוא סימן את סעיף 5.1, ובמקום סעיף 6 המתייחס לבדיקת הוסת, הוא סימן את סעיף 5.2 שמתייחס לאטימות המערכת (ראה עדותו בעמ' 33 ש' 19-1). אולם בעדות קודמת הוא מסר כי סימן את סעיף 5.1 לאות ביצוע הבדיקה המופיעה בו (ראה עדותו בעמ' 32 ש' 13-8), וברי הוא כי תשובה זו משמיטה את הקרקע מתחת לעדותו המאוחרת. אוסיף על כך הסתירות שצוינו בהכרעת הדין לעניין עדותו בהקשר זה ואשר פורטו בעמ' 100 להכרעת הדין.

16.
למרות ששוכנעתי כי מ.נ אנרגיה התרשלה כלפי התובעת בכך שלא ערכה
בדיקה לווסת במהלך ביצוע הבדיקה התקופתית על ידי מר מורדוך, ולמרות שבטופס הבדיקה נ/13
צויין כי הבדיקה התקופתית הקודמת נערכה בשנת 1990 וזאת בניגוד לדבריו של מר מזרחי שלפיה בדיקה כאמור יש לבצע אחת לחמש שנים, ולמרות צירוף המקרים האומלל שלפיו האירוע התרחש כחודש ושבוע לאחר המחדל שתואר לעיל, הגעתי לידי מסקנה, ולא בלי התלבטות, כי לא ניתן לייחס למי מהנתבעות אחריות בגין האירוע המצער שקרה לתובעת, וזאת לאחר שהוכח שהגורם לאירוע היה שבר במנוף הווסת שלא ניתן היה לגלותו או לצפותו מראש, גם לא על ידי בדיקה תקינה של הווסת אילו היתה נערכת על ידי מר מורדוך בהתאם לדרישות משרד העבודה.


במה דברים אמורים?


בדיקת הווסת היתה אמורה להתבצע על פי הוראות משרד העבודה וכפי שצויין לעיל, בשני אופנים, בדיקה חיצונית ובדיקת לחץ.


לעניין הבדיקה החיצונית - הווסת נשוא ענייננו נלקח לבדיקה על ידי מכון התקנים, ונבדק גם על ידי מומחה פרופ' ירניצקי כפי שעולה מהכרעת הדין, ולא הוכח כי התגלה בו איזשהו פגם חיצוני בבדיקות הנ"ל.

לעניין בדיקת הלחץ, הוכח כי מאז ביצוע הבדיקה התקופתית ועד לקרות האירוע, לא היה שינוי בלחץ הגז היוצא אל הכיריים, והתובעת המשיכה להפעיל את הגז מבלי שנצפו שינויים בלהבות הגז או תקלות כלשהן. משמעות הדבר, שבדיקת לחץ של הוסת, בדיקה אשר לא בוצעה על ידי מר מורדוך כאמור, לא היה בה כדי להקדים את פני הסכנה שהתרחשה.

בנוסף, העובדה שלא נצפו שינויים בלהבות הגז מאז ביצוע הבדיקה ועד להתרחשות האירוע, מתיישבת עם המסקנה כי שבירת המנוף היתה פתאומית ולא התרחשה בהדרגתיות, וזאת כפי שגם נקבע בהליך הפלילי. לעניין גורם ההפתעה, אצטט להלן חלק מעדותו של מר מזרחי שבה אמר:

"... יש שתי אפשרויות. או המנוף נשבר או הממבראנה נקרעת. אחד משניהם. שזה אפשרות פתאומית. זה יכול לקרות, אחד למיליון. אני עובד 17 שנים בחברה, וזו פעם ראשונה שנתקלנו בדבר הזה שנשבר המנוף. לא ניתן לבדוק את המנוף הזה, מה שקרה, התקלה שקרתה בתוך הווסת – לא ניתן לבדוק עד שקורה דבר כזה."
(עמ' 18 ש' 14-9).

17.
יוצא איפוא, שבבדיקה תקופתית לא ניתן היה לגלות את הפגם בווסת, ולא ניתן היה לצפות את תהליך הגרימה הפתאומי (השבר במנוף) שגרם לאירוע, ומשכך לא ניתן להטיל על מי מהנתבעות אחריות נזיקית בגינו. בעניין זה הנני מפנה לדבריו של עמוס הרמן בספרו מבוא לדיני נזיקין עמ' 189 שלפיהם כתב:

"גם תהליך גרימה לא צפוי אינו יכול להקים חבות, באשר הוא אינו מצוי בתחום הסיכון שבשלו מוערכת התנהגות כרשלנית."

עוד הנני מפנה לע"א 8593/05 בית עדה עידן נ' עירית קרית אונו ואח' (פורסם בנבו), שבו נידונה תביעה נזיקית של תלמיד בבית ספר בגין נזק שנגרם לו על ידי תלמיד אחר, ובו נאמרו על ידי כב' השופט גרוניס הדברים הבאים:

"בנסיבות אלו, לא נראה כי הייתה דרך למנוע את התרחשות התאונה אפילו היה פיקוח הדוק יותר. במילים אחרות, לא קיים קשר סיבתי בין רמת הפיקוח לבין אפשרות מניעתו של האירוע (
ע"א 715/79

דניאל נ' אורט ישראל נתניה, פ"ד לה
(2) 764, 772 (1981))."

18.
לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי לא ניתן להטיל על מי מהנתבעות אחריות נזיקית בגין התרחשות האירוע המצער נשוא התובענה, ומשכך הנני דוחה את התביעה נגדן.

כפועל יוצא מכך, נדחות גם ההודעות לצדדים שלישיים שנשלחו על ידי הנתבעות.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות, וניתן פטור מתשלום יתרת אגרה בתביעה העיקרית ובהודעות לצדדים שלישיים.

למעלה מן הצורך אציין כי גם אם הוכח קיומה של התרשלות המקימה אחריות בנזיקין, התביעה כנגד נתבעת מס' 1 היתה נדחית בכל מקרה, מהטעמים שצויינו בהכרעת הדין ואשר הוכחו במהלך המשפט.

19.
לא יכולתי לחתום את פסק הדין מבלי להתייחס לעובדה שהכשל שגרם לאירוע המצער נשוא ענייננו ואשר התרחש בשנת 2005, מקורו בווסת שהותקן בדירתה של התובעת לכל המאוחר בשנת 1990, ולהביע את הרהוריי באשר להעדר קיום הוראות בתקן רשמי לגבי אורח חייו של ווסת המותקן במערכת גז ביתית, ובאשר לאי קיום הוראות מוגדרות בעניין החלפת ווסת, דבר שיש בו כדי למנוע את התרחשותם של מקרים דומים בעתיד שסיבתם ב"כשל בחומר" או ב"עייפות החומר".

20.
המזכירות מתבקשת להעביר עותק מפסק הדין לפרקליטות מחוז חיפה, מחלקה אזרחית, בהתייחס לאמור בסעיף 19 לפסק הדין.




ניתן היום,
22 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 20313/06 רני גלעד נ' דור גז החדשה בע"מ, מ.נ. אנרגיה 1990 בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/02/2011)