פסקי דין על 10 חברת הדואר ומר אבי הוכמן | פסקי דין על עיתון הארץ

203/20 תיק     01/03/2011




תיק 203/2010 חברת הדואר ומר אבי הוכמן נ' עיתון הארץ




תיק:203/2010
בית הדין לאתיקה
של מועצת העיתונות
הרכב בית הדין: מעוזיה סגל
- יו"ר
מנשה רז - חבר
אורי בינדר - חבר
בעניין: תלונת חברת הדואר ומר אבי הוכמן
נגד עיתון הארץ
.

הרכב בית הדין נתבקש לדון בתלונת חברת הדואר בע"מ ומר אבי הוכמן, לשעבר מנכ"ל חברת הדואר כנגד עיתון הארץ
וכנגד הכתבת דנה ויילר פולק בעניין כתבה שפורסמה בעיתון הארץ
ב 15.10.10 ובאתר האינטרנט של העיתון בעקבות נסיעותיו של מר הוכמן לחו"ל במסגרת עבודתו כמנכ"ל חברת הדואר על הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות על פי :
א) סעיף 4(א) האוסר על פרסום ידיעה שאינה מדוייקת, מטעה או מסולפת.
ב) סעיף 5(א) המחייב בדיקה ראויה של נכונות הידיעה המפורסמת.
ג) סעיף 8 המחייב פנייה מוקדמת לנוגע בדבר, ומתן אפשרות ראויה להגיב לטענות הנטענות בכתבה.

לדעת המתלונן באמצעות עורך דינו מר אייל בליזובסקי "סעיפים 4(א) ו-5(א) לתקנון האתיקה הפרו העיתון והכתבה משום שהם פרסמו בהבלטה (גם אם ברמיזה) ידיעה בלתי נכונה בעליל ומסולפת אודות חקירה שלא הייתה ולא נבראה של מבקר המדינה על מר הוכמן, שהיא לכאורה הרקע להתפטרותו. זאת במיוחד לאור הדגש בכתבה כאילו "תחקיר" העיתון מגלה כי מבקר המדינה חוקר את העניין". עוד מוסיף המתלונן שהידיעה הקשורה לריבוי נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן בקונטציה שלילית, בסמיכות לידיעה על חקירת מבקר המדינה ובסמוך להתפטרותו המפתיעה, כפי שמופיע בכתבה, בכותרת העיתון ואף מספר פעמים בהמשך הכתבה מהווה אף היא הפרה של סעיפים אילו.
באשר לסעיף 8 של תקנון, טוען בא כוח המתלונן כי העיתון והכתבת הפרו אותו כיוון ש"הטענות הספציפיות אשר נטענו בכתבה לא הועברו לעיון חברת הדואר ומר הוכמן"

המתלונן מבקש בית הדין לנזוף בעיתון הארץ
והכתבת בשל הפרת כללי האתיקה ולחייבם לפרסם התנצלות ראויה ומלאה בגיליון סוף השבוע של העיתון, כמו גם בגיליונות סוף השבוע של עיתונים אחרים.

בפני
בית הדין עמדה חוות דעתה של עו"ד יעל גרוסמן - היועצת המשפטית של מועצת העיתונות המציינת ארבע שאלות לדיון בבית הדין:
א) האם ניתנה למתלוננים, באופן הוגן, הזכות להגיב לכתבה?
ב) האם היה על הנילונים להעביר למתלוננים פרטיים נוספים ומדויקים יותר לצורך מתן תגובה?
ג) האם הכותרת מטעה את הקורא לחשוב שיש קשר בין בדיקת מבקר המדינה לבין התפטרות המנכ"ל, או שמא ברור לקורא שאין קשר כזה?
ד) בנוסף, לאור טענת המתלוננים כי אין כלל חקירה של מבקר המדינה, יש מקום לבדוק אם הפרסום בדבר קיום חקירה של המבקר הסתמך על מקורות אמינים, כנטען.

במהלך הדיון הציג עו"ד אייל בליזובסקי בשם חברת הדואר ומר אבי הוכמן
באריכות רבה, בין השאר טען עו"ד בליזובסקי:
א) בפני
יתה הראשונה בכתב של העתונאית דנה ויילר - פולק אל חברת הדואר מיולי 2010, לא הועלה ואפילו ברמז עניין נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן.
ב) הנושא הוזכר בשולי הפגישה בין מר הוכמן ודוברת החברה הגב' מירב לפידות ב 15.7.10.
ג) למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא הועברו לחברת הדואר רשימת הנסיעות לחו"ל אותם התכוונה גב' ויילר-פולק להזכיר בכתתבתה.
ד) כיוון שעבר זמן רב בין יולי לאוקטובר, החודש בו פורסמה הכתבה, כל בר דעת יבין כי הכתבה נגנזה.
ה) הגב' ויילר-פולק פנתה ב 14.10.10, ערב פרסום הכתבה, בשעה 17.00 לחברת הדואר על מנת לקבל את תגובת החברה ומר אבי הוכמן לכתבה, זמן שלדעת עו"ד בליזובסקי לא היה מספיק כדי להכין תגובה ראוייה.
ו) לטענת עו"ד בליזובסקי פרסום 28 נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן, בסמוך לפרסום חקירת מבקר המדינה את חברת הדואר, בסמוך לפרסום התפטרותו המפתיעה כביכול של מר הוכמן מחברת הדואר מגמתית, לא נכונה, מטעה את הציבור ופגעה במועמדותו של מר הוכמן לתפקיד מנכ"ל גאון אחזקות. עו"ד בליזובסקי אף העביר פרוטוקול מישיבת ועדת הביקורת של חברת ב. גאון אחזקות בע"מ בה מעלה חבר הדירקטוריון רענן כהן שאלות לגבי פרסום כתבתה בעיתון הארץ
של גב' ויילר-פולק.
ז) על כל אלה טוען עו"ד בליזובסקי שכל נסיעותיו של מר הוכמן היו באישור ובשקיפות מלאה, שמבקר המדינה לא חקר את רשות הדואר, שמר הוכמן לא התפטר במפתיע אלא היה מועמד לתפקיד אחר ושלהתפטרותו אין קשר כלל ועיקר לנסיעותיו לחו"ל או לחקירה כלשהי של מבקר המדינה כפי שהשתמע מכותרת הכתבה ומהכתבה עצמה.
ח) מדבריו אלה ומדברים נוספים המופיעים בפרוטוקול הדיון ולא הוזכרו כאן, מסיק עו"ד בליזובסקי כי העיתון והכתבת נהגו בחוסר יושר, חוסר הגינות, חוסר נאמנות לאמת, חוסר אובייקטיביות ועוד.

נציין שוב כי עו"ד אייל בליזובסקי נשא דבריו באריכות מרובה, תוך שהוא חוזר על טיעוניו יותר מפעם אחת, זאת למרות שיו"ר ההרכב העיר לו על כך לא פעם ולא פעמיים.

עו"ד פז מוזר השיב בשמה של גב' דנה ויילר-פולק. לדבריו, ב 23.8.10 פנתה העיתונאית לדוברת הדואר בשלושה נושאים:
א) נסיעותיו של אבי הוכמן לחו"ל.
ב) עריכת דיונים שלחברת הדואר מחוץ למשרדי החברה.
ג) העברת דיבידנדים של החברה למדינה.

לטענתו, במקום תגובה כמקובל, התקבלה ממשרד עו"ד מי-דן ושות' פנייה בכתב ובה בקשה לשהות נוספת להכנת תגובה לצד תגובה עניינית אותה נדרשה הכתבת לכלול בכתבתה. הכתבת נעתרה לבקשה. לדעת עו"ד מוזר, תגובה לשאלות גב' ויילר-פולק לא הגיעה, במקומה הגיע מכתב נוסף ממשרד עו"ד מי-דן ושות' המבקש לגנוז את הכתבה. מקבלת אותה בקשה ועד לאוקטובר, לא עסק עיתון הארץ
בעניין זה. כיוון שבמהלך אוקטובר הודיע מר הוכמן על התפטרותו מחברת הדואר, החליט העיתון לפרסם את הכתבה. עו"ד מוזר מדגיש כי למרות שהמתלוננים ויתרו לכאורה על זכותם להגיב, פנתה העיתונאית שוב לדוברות חברת הדואר ובקשה את תגובתם. התגובה של חברת הדואר אליבא דעו"ד מוזר הגיעה מעורכי הדין של החברה ובה נכתב כי חברת הדואר הופתעה מהחלטת העיתון לפרסם את הכתבה. עו"ד מוזר אינו מבין מדוע הופתעה חברת הדואר, זאת כיוון שהעיתונאית פנתה אליהם כבר בחודש יולי ופנייתה של הנוספת של הכתבת לקבל תגובה מהמתלוננים נעשתה, כדין ובאופן מקצועי וראוי.

באשר לחקירת מבקר המדינה, הציג עו"ד מוזר את פנייתה של עמותת אומץ למבקר המדינה מיד לאחר פרסום הכתבה המתייחס לנסיעותיו של מנכ"ל חברת הדואר לחו"ל ואת תשובתה של עו"ד גאיה הבר - עוזרת למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מה 18.11.10 המוכיח לטענתו כי מבקר המדינה אכן עסק בעניין נסיעותיו של מר הוכמן לחו"ל ואף העביר את המידע שנאסף במשרדו, ליועץ המשפטי לממשלה.

נציין שעו"ד בליזובסקי - בא כוחה של חברת הדואר הציג במקביל מכתב שנשלח אליו ב 5.12.10 מעו"ד הבר המוכיח לדעתו את ההיפך.

בהתייחסו לכתבה גופא, מציין עו"ד מוזר כי הכתבה הייתה מאוזנת, ציינה ואף הבליטה גם את הישגיו של מר הוכמן ונתנה ביטוי ראוי להתייחסות חברת הדואר לנושאים המופיעים בה, התבססה על מידע מהימן ולכן אין בעבודת הכתבת משום הפרה של כללי האתיקה המקצועית ויש לדחות את התלונה על הסף.

הערה: לאחר הדיון העלה יו"ר הועדה בפני
המתלוננת את אי נוחותו מהיעדרותו של מר אבי הוכמן מהדיון, עו"ד בליזובסקי הסביר כי מר הוכמן רצה להיות נוכח בדיון אך עו"ד בליזובסקי עצמו ייעץ לו לא להגיע כיוון שאושרה הופעת עורכי דין בדיון. עו"ד בליזובסקי אף ביקש לקיים דיון נוסף ולאפשר למר הוכמן להשמיע את דבריו. בקשתו של עו"ד בליזובסקי נדחתה בעודה באיבה.
לדעת בית הדין על מועצת העיתונות לקבוע באופן נחרץ כי גם במקרה בו מאשרת מועצת העיתונות לעורכי דין להופיע בדיון כלשהו, על המתלונן להופיע לדיון ולקבוע כי לא יתקיים דיון ללא נוכחותו של המתלונן. במקרה ונבצר ממתלונן להופיע בדיון, יהיה עליו לבקש זאת מראש ממועצת העיתונות ולקבל את הסכמתה לכך, להוציא מקרים שקרו והם בידי שמיים.

החלטה: הרכב בית הדין דן בכובד ראש בתלונת חברת הדואר והמנכ"ל לשעבר מר אבי הוכמן, תוך שהוא מתייחס לארבעת הנקודות לדיון שהועלו על ידי עו"ד יעל גרוסמן - היועצת המשפטית של מועצת העיתונות.

א) האם ניתנה למתלוננים באופן הוגן הזכות להגיב על הכתבה? הכתבה התפרסמה ב 15.10.10, הכתבת פנתה לחברת הדואר עוד ביולי 2010. לעניות דעתו של בית הדין, שלושה חודשים הינם זמן מספיק הן לחברת הדואר והן למר אבי הוכמן להכין את תגובתם.
ב) האם היה על הנילונים להעביר למתלוננים פרטים נוספים ומדויקים יותר לצורך מתן התגובה, או שניתן היה להסתפק בפני
יה הכללית שנשלחה אליהם? מדבריה של גב' מירב לפידות - דוברת הדואר, ואין מחלוקת על כך בין הצדדים, נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן היו בתפקיד ובאישור. לדעת בית הדין, באם כך, באם הייתה חברת הדואר רוצה בכך, הייתה יכולה להעביר את האינפורמציה לכתבת עוד באותו יום. הכתבת לא הייתה חייבת לפרט מעבר למה שפירטה בפני
חברת הדואר וכי בעניין זה פעלה כפי שהיה פועל כל כתב המבקש תגובה לטענותיו.
ג) האם הכותרת מטעה את הקורא לחשוב שיש קשר בין בדיקת המבקר לבין התפטרות המנכ"ל או שמא ברור לקורא שאין קשר כזה? בית הדין קרא בתשומת לב את כותרת הכתבה ומצא כי הכותרת מחמיאה למר הוכמן על שהוביל את חברת הדואר לעידן חדש, לצד הידיעה על נסיעותיו לחו"ל ואף הביאה בכותרת את תגובת דוברת הדואר. אין בכותרת רמיזה כלשהי שהתפטרותו של מר הוכמן קשורה לבדיקת מבקר המדינה.
ד) יש מקום לבדוק אם הפרסום בדבר קיום חקירה של המבקר הסתמך על מקורות אמינים כנטען. בית הדין תמה על הנחייה זו. ברי וידוע לכל כי אחת מעקרונות היסוד של העיתונות החופשית הינו חיסיון מוסר המידע ואין צורך להוסיף על כך. הבקשה דנן הינה בבחינת לשים מכשול בפני
עיוור. ברם, מהמסמכים שהוצגו בפני
בית הדין מסתבר כי מבקר המדינה עסק בצורה זו או אחרת בעניין נסיעותיו של מר הוכמן, ואף העביר את המידע שבידו ליועץ המשפטי לממשלה. מכאן אין לנו אלא להסיק כי המידע שהיה בידי הכתבת היה מידע אמין.

משענה בית הדין על ארבעת השאלות שהוצגו בפני
ו, החליט בית הדין לדחות את תלונת חברת הדואר ומנכ"ל החברה בעבר מר אבי הוכמן נגד עיתון הארץ
והכתבת דנה ויילר-פולק.
אורי בינדר - חבר מעוזיה סגל
- יו"ר מנשה רז - חבר








תיק מועצת העתונות בישראל 203/2010 חברת הדואר ומר אבי הוכמן נ' עיתון הארץ (פורסם ב-ֽ 01/03/2011)