פסקי דין על פורטונה קלודין זוארץ | פסקי דין על אברהם דיין

5556-08/09 תאמ     07/04/2011




תאמ 5556-08/09 פורטונה קלודין זוארץ נ' אברהם דיין








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 5556-08-09
זוארץ נ' דיין






בפני

כב' השופט
ד"ר שאול אבינור


תובעת

פורטונה קלודין זוארץ


נגד


נתבע

אברהם דיין





פסק דין


א.
רקע כללי וטענות הצדדים:
1.
לפניי תובענה בסדר דין מהיר. לפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, פסק הדין מנומק להלן באופן תמציתי.
2.
התובעת רכשה בשנת 2007 דירה בבית המשותף שברח' אידלסון 16 א' תל אביב (להלן – הבניין ודירת התובעת או הדירה, בהתאמה). הנתבע הינו הבעלים או המחזיק ביתר חמש הדירות שבבניין (להלן – דירת או דירות הנתבע).
3.
למרבה הצער, הגם שהצדדים הינם שכנים, הם אינם מסוגלים לסיים המחלוקות שביניהם בדרכי פשרה. בנוסף לתובענה דנא, הנתבע הגיש נגד התובעת תובענה לפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב (בתיק ת/149/09, בו ניתן

פסק דין
ביום 9.6.10), והתובעת מצידה הגישה התנגדויות לבקשות שהגיש הנתבע לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה במחוז תל-אביב (להלן – הוועדה המקומית).
4.
לטענת התובעת, בחודש מאי 2007 היא החלה לבצע שיפוצים בדירה, במיטב כספה, שאת רובם סיימה בחודש ספטמבר 2007. במסגרת השיפוצים הסכימה התובעת לאפשר לנתבע לבצע שיפוצים בבניין, ובין הצדדים אף נחתם הסכם בעניין זה, שבו התחייב הנתבע לשאת בעלות השיפוצים ולתקן מיד ועל חשבונו כל קלקול שיתגלה בדירת התובעת.
5.
התובעת, המחלקת את זמנה בין ישראל לבין איטליה, נעדרה לתקופה מסוימת מן הארץ. והנה, בשובה לארץ, לקראת סוף חודש נובמבר 2007, הסתבר לה, להוותה, כי דירתה הוצפה במי גשמים כתוצאה ישירה מהעובדה שהנתבע, בעת שביצע תיקונים ושיפוצים בבניין ובדירתו שמעל לדירתה, לא אטם את הרצפה במרפסתו ומי הגשמים חדרו לדירתה וגרמו לה לנזקים רבים.
6.
לגרסת התובעת, כאשר פנתה לנתבע בעניין זה השיב לה הלה כי מכיוון שאינה מסכימה לכך שהוא יבנה קומה נוספת על הגג, ואינה מסכימה לחתום על הבקשות שהגיש לוועדה המקומית, הוא לא יאטום את הרצפה שבדירתו.
7.
לאחר שפנתה התובעת לחברת הביטוח שלה, הסתבר כי אין כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו בדירתה משום שמדובר בדליפת מי גשמים. סוכן הביטוח של התובעת, מר דרור בילבסקי, פנה אפוא לנתבע וציין בפני
ו כי עליו לשאת בעלות הנזקים. ואולם, כך לגרסת מר בילבסקי, גם לו השיב הנתבע כי כל עוד התובעת לא תחתום על בקשותיו הנ"ל הוא לא יתקן את הדרוש תיקון מבחינתו.
8.
באשר לנזקיה צירפה התובעת את חוות דעתו של שמאי מר יעקב ברוכים (להלן – שמאי התובעת), המפרטת את הנזקים אשר נגרמו בדירה כתוצאה מדליפת המים. במהלך חקירתו הנגדית לפניי עמד שמאי התובעת על מסקנותיו, וחזר וטען כי הנזקים בדירה נגרמו כתוצאה מדליפת מים מהדירה שמעליה. שמאי התובעת הדגיש עוד, כי ניתן לראות את הדברים בבירור בתמונות אשר צורפו לחוות הדעת.
9.
התובעת הוסיפה וטענה כי, כתוצאה מהעבודות שביצע הנתבע בבניין, אירע פיצוץ בצינור ביוב שבחצר הבניין, אשר היא נשאה בחלק מעלות ביצועו. יתר על כן, גם לאחר האירועים נשוא חוות דעת השמאי מטעמה, נתגלתה רטיבות נוספת בתקרת חדר השינה בדירתה, שאף היא נבעה מדירת הנתבע שמעליה, וכך נגרמו לה לנזקים נוספים.
10.
לפיכך תבעה התובעת, בתובענה דנא, את נזקיה לפי חוות דעת השמאי מטעמה, וכן את החזרת התשלום ששילמה בעבור תיקון הפיצוץ בצינור הביוב שבחצר הבניין.
11.
הנתבע, מצידו, הכחיש את גרסת התובעת. הנתבע העלה, גם בתצהירו וגם בעדותו ובסיכומיו לפניי, טענות רבות כנגד התובעת והתנהלותה, לרבות בכך שהתובעת שינתה מסלול צינור בבניין שלא כדין, ובכך שנזילות מים שונות מדירתה גרמו לנזקים בדירה שמתחת לה, שאף היא נמצאת בבעלותו.
12.
לגופו של עניין טען הנתבע כי מקורה של הרטיבות בדירת התובעת הינה תולדה של מצב הקירות החיצוניים של הבניין, אשר נדרש לשיפוץ יסודי בהיותו מבנה שהוכרז כמסוכן. הנתבע שב והדגיש כי הרטיבות בדירת התובעת לא נגרמה כתוצאה מבעיות צנרת וכדומה, אלא ממי גשמים כבדים במיוחד, אשר חדרו לדירות השונות בבניין בשל מצבו הכללי הרעוע.
13.
הנתבע הוסיף וטען בתצהירו, לחילופין, כי הסכומים שנתבעו בכתב התביעה, בהתאם לחוות דעת שמאי התובעת, הינם מנופחים ומופרכים, שכן הנזק שנגרם לדירה היה מזערי. בהקשר זה הוסיף וטען הנתבע כי, על פי ידיעתו, הנזק תוקן בעבודה של יום וחצי של נער בן 17 (ר' בפרוטוקול עמ' 13 שורה 13), וגם מכך יש ללמוד כי מדובר כאמור בנזק מזערי.
14.
גם באשר לפיצוץ צינור הביוב בחצר הבניין הכחיש הנתבע את אחריותו. יתר על כן, הנתבע הדגיש כי הוא זה שהזמין את תיקון צינור הביוב האמור, והחזר התשלום אותו תובעת התובעת בתובענה אינו אלא חלקה היחסי – דהיינו שישית – מעלות התיקון.
15.
הנתבע הוסיף וטען כי התובעת הינה אישה אמידה תושבת חוץ, שבבעלותה מספר דירות, ואין לקבל כלל את טענתה לפיה היא התכוונה להתגורר בדירה ורק עקב נזילת המים נמנע ממנה מלגור בדירה.
16.
יתר על כן, העובדה שהתובעת לא כללה בתביעתה נזקים בגין ריהוט וציוד, שלטענתה נפגעו עקב הנזילות, מצביעה על כך שלא נגרמו נזקים כאלה, ומחזקת את טענת הנתבע לפיה הנזילה אירעה עוד במהלך השיפוץ שביצעה התובעת בדירה וממילא לא גרמה לנזק ממשי לדירה.
17.
הנתבע צירף לתצהירו חוות דעת של המהנדס מר אורי שוורץ, אשר ציין כי בדירת התובעת נסגרה מרפסת ללא היתר כדין והבניין הוכרז כמבנה מסוכן. כמו כן ציין מר שוורץ כי בתקופות בהן ירדו גשמים בשנת 2007 התברר לו, בביקוריו בבניין, כי בכל הדירות היו רטיבויות גם בקירות וגם בתקרות, והדבר נוצר כתוצאה מכך שלא היו מרזבים בבניין. עם זאת, הנתבע לא דאג להתייצבות מר שוורץ לעדות, וממילא אין ליחס משקל לחוות דעתו.
18.
כאמור, הנתבע טען כי גם לדירתו, הנמצאת מתחת לדירת התובעת, נגרמו נזקים שונים בשל נזילות מים, שהוא אף צירף את תצלומיהם (ר' התמונות נ/3). עם זאת, הנתבע לא צירף חוות דעת באשר לנזילות אלה, לרבות באשר למועדיהן או לשיעור הנזק שנגרם לטענתו בהן.

ב.
דיון והכרעה:
19.
על פני הדברים, כאשר חודרים מים מדירה אחת לדירה שנייה, האחריות לנזקים שנגרמו בגין חדירת המים רובצת לפתחו של בעל הדירה ממנה חדרו המים. כאמור, הנתבע חזר וטען כי חדירת המים במקרה דנא לא נבעה מפיצוץ צנרת, או כיוצא בזה, אלא מחדירת מי גשמים. אכן, גם התובעת מציינת בתצהירה כי מדובר בחדירת מי גשמים, אך בעובדה זו אין כדי לפתור את הנתבע מאחריותו.
20.
אך מובן הוא כי היה על הנתבע לדאוג לכך שדירתו, לרבות המרפסת שבה, תהיה אטומה, באופן אשר ימנע חדירת מים, לרבות מי גשמים, מדירתו – כולל מרפסתה – לדירת התובעת. משהנתבע לא עשה כן, ומי גשמים חדרו וגרמו נזק בדירת התובעת, על הנתבע לשאת באחריות לכך.
21.
יש להדגיש כי לפי עדות שמאי התובעת חדירת המים נגרמה מדירת הנתבע, והתצלומים שצורפו לחוות הדעת ממחישים זאת היטב. אכן, גם הנתבע לא הכחיש קטגורית את טענת הנתבעת לחדירת מים לדירתה ואף טען, אם גם "לחילופין", כי הנזקים שנגרמו בדירת התובעת היו מזעריים.
22.
באשר לשיעור הנזק, חוות דעת שמאי התובעת לא נסתרה, ועל כן, לכאורה, על הנתבע לשאת בעלות הנקובה בה. יחד עם זאת, כפי שעלה במהלך הדיון לפניי, הנזק תוקן, אם גם באופן חלקי בלבד, ובנסיבות אלה היה על התובעת להציג את עלות התיקון בפועל, שכידוע הינה ראיה טובה יותר לשיעור הנזק מאשר חוות דעת, אשר הוכנה בטרם ביצוע התיקון. בנסיבות אלה, ולנוכח העמימות המסוימת הקיימת בהיעדר הראיות האמורות, אני קובע כי על הנתבע לשאת רק במחצית הנזקים שפורטו בחוות הדעת, דהיינו בסך של 10,495 ₪.
23.
לנוכח העובדה, כי, כמסתבר, לתובעת אמנם היה באותה תקופה דיור חלופי, איני פוסק לתובעת פיצוי בגין ראש הנזק של דיור חלופי אשר צוין בחוות דעת השמאי מטעמה. בנוסף, לא הובאה לפניי ראייה של ממש באשר לסיבה שבעטיה אירע הפיצוץ בצינור הביוב שבחצר הבניין, ועל כן גם איני פוסק לתובעת החזר בגין השתתפותה בתיקונו של צינור זה.
24.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ופוסק כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 10,495 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום עריכת חוות דעת שמאי התובעת (27.1.08) ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

התשלומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום,
ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 5556-08/09 פורטונה קלודין זוארץ נ' אברהם דיין (פורסם ב-ֽ 07/04/2011)