פסקי דין על יוסף בנית | פסקי דין על פלומורן פיתוח ובניה (1994) | פסקי דין על אפרים בן אברהם | פסקי דין על מרים בן אברהם | פסקי דין על בן דוד אברהם | פסקי דין על יוסף ישורון | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על אוהד אלוני | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על יוסף בנית | פסקי דין על |

4378/03 בשא     19/05/2004




בשא 4378/03 יוסף בנית נ' פלומורן פיתוח ובניה (1994) בע"מ,אפרים בן אברהם,מרים בן אברהם,בן דוד אברהם ,יוסף ישורון, עו"ד,אוהד אלוני, עו"ד,בנק דיסקונט לישראל בע"מ,יוסף בנית,




8
בתי המשפט

בשא 4378/03
בשא 008219/03
בית משפט מחוזי חיפה
בתיק עיקרי: א 001275/00

19/05/2004
תאריך
בפני
כב' השופט ר. ג'רג'ורה
ת.ז. 7351361
יוסף בנית
בעניין:
בשא 8219/03
המבקש
ע"י ב"כ עוה"ד עמי פולמן ואח'

רחוב קרן היסוד 38
ירושלים 92149
נ ג ד
המשיבה

1. פלומורן פיתוח ובניה (1994) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מוסרי ואח'

רחוב אבן גבירול 76
תל אביב 64162
ת.ז. 3454534
ת.ז. 6330233

2. אפרים בן אברהם

3. מרים בן אברהם
ת.ז. 57167533
4. בן דוד אברהם

המשיבים הפורמליים

ע"י ב"כ עוה"ד ערן לאופמן
רחוב טרומפלדור 4
תל אביב

צד ג' מס' 1 בתביעה העיקרית
5. יוסף ישורון
, עו"ד
ע"י ב"כ עוה"ד ח. גלזר ואח'
שד' פל-ים 2
חיפה 33095

צד ג' מס' 2 בתביעה העיקרית

6. אוהד אלוני
, עו"ד
ע"י ב"כ עוה"ד א. שטיין
רחוב יהודה הלוי 48
תל אביב
המשיבים 5 עד 8 - משיבים פורמליים בבש"א 6825/03

7. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

8. החברה הצפונית ליבוא ושיווק בע"מ

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד י. ישורון
שד' פל-ים 5
חיפה 33095
המבקש
יוסף בנית
ע"י ב"כ עוה"ד עמי פולמן ואח'

רחוב קרן היסוד 38
ירושלים 92149
ובעניין
בש"א 4378/03

נגד
המשיבה

1. פלומורן פיתוח ובניה (1994) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מוסרי ואח'

רחוב אבן גבירול 76
תל אביב 64162
ת.ז. 3454534
ת.ז. 6330233
ת.ז. 57167533
2. אפרים בן אברהם

3. מרים בן אברהם

4. בן דוד אברהם

המשיבים הפורמליים

ע"י ב"כ עוה"ד ערן לאופמן
רחוב טרומפלדור 4
תל אביב
החלטה

1. המשיבה מס' 1, להלן: "המשיבה", היא התובעת בת.א. 1275/00, להלן: "התביעה", והמשיבים מס' 2 עד 4 הם הנתבעים בתביעה, להלן: "המשיבים". נגד המשיבה הוציאו המשיבים או מי מהם, צו מניעה זמני, בהליך אחר כפי שיוסבר בהמשך, אשר במסגרתו הופקד סכום השווה לסך של 130,000$ להבטחת הנזקים שיגרמו, בין היתר, למשיבה, כתוצאה ממתן הצו, להלן:"כספי הפקדון". המשיבה הגישה את התביעה לחייב את המשיבים ביחד ולחוד, לשלם פיצויים המגיעים לה, לטענתה, כתוצאה מצו המניעה הזמני. כן התבקש בית המשפט, במסגרת התביעה, להורות שכספי הפקדון ישמשו לתשלום פסק הדין כולו או חלקו, אם וכאשר ינתן בתביעה נגד המשיבים.

אסקור להלן את השתלשלות הענינים כפי שעולה מכתבי הטענות המונחים בפני
, שהביאו להגשת התביעה. ההדגשות בהחלטה הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

2. המשיבה, חברה רשומה כדין בישראל, רכשה ביום 28/2/95 נכס מקרקעין בצפת הידוע כחלקות 36, 43, 53-65, 59 בגוש 13605, להלן: "הנכס". הנכס נרכש מהחברה הצפונית ליבוא ושיווק בע"מ (בכינוס נכסים), היא צד ג' מס' 2 בתביעה, באמצעות כונס הנכסים עו"ד

אוהד אלוני
, (המשיב מס' 6), והכל במסגרת הליכי מכירת הנכס בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, להלן: "ההסכם", שאושר ע"י ראש לשכת ההוצל"פ.

3. המשיבה עמדה בכל תנאי ההסכם וביום 18/5/95 שילמה את מלוא התמורה. על פי ההסכם היתה אמורה המשיבה לקבל את החזקה בנכס עם תשלום מלוא התמורה. אולם משביקשה המשיבה לקבל את החזקה בנכס, התברר כי לא ניתן לקבל את החזקה בנכס היות ובמקום מצויים המשיבים או מי מהם הטוענים לזכות חזקה בנכס.

4. המשיבים, אשר סירבו לפנות את הנכס, הגישו ביום 24/5/95 לבית משפט זה בר"ע 664/95, על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. במסגרת הבר"ע, עתרו, בהמרצה 665/95, למתן צו מניעה זמני נגד המשיבים מס' 1, 7, ו -8 המפורטים בכותרת להחלטה זו ונגד אחרים, האוסר עליהם למסור את החזקה בנכס למשיבה, להלן: "צו המניעה הזמני".

כב' השופט ג'ובראן נעתר, באותו יום, לבקשה והתנה את כניסתו לתוקף של צו המניעה הזמני בהפקדה כספית בקופת בית המשפט סך השווה לסכום של 130,000$. הכסף הופקד וצו המניעה הזמני נכנס לתוקף.

5. ביום 30/4/96 החליט כב' השופט ג'ובראן לבטל את צו המניעה הזמני. בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים לבית המשפט העליון על החלטתו של כב' השופט ג'ובראן, בר"ע 3501/96, נדחתה ביום 8/8/96.

6. המבקש עתר לבית המשפט השלום בירושלים בה.פ. 804/96 נגד המשיבה, המשיב מס' 7, להלן: "הבנק", המשיבים ואחרים, למתן

פסק דין
הצהרתי לפיו הוא הבעלים של כספי הפקדון. בית המשפט השלום דחה את העתירה, אך בית המשפט המחוזי, אליו ערער המבקש ב-ע.א. 6382/99 (י-ם), קיבל את הערעור ביום 3/2/02 והצהיר כמבוקש. הבנק הגיש בקשת רשות ערעור, בר"ע 2225/02, אך בית המשפט העליון דחה את הבקשה ביום 8/5/02. היום אין מחלוקת שהמבקש הוא הבעלים של כספי הפקדון.
7. המבקש הגיש בקשה, בש"א 7511/02, לבית משפט זה להחזרת כספי הפקדון. כב' השופט גרשון, בסמכותו כרשם, דחה את הבקשה. על הדחייה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. סגן הנשיא כב' השופט גינת המליץ בפני
המבקש להגיש בקשה לעיון חוזר על החלטתו של כב' הרשם. המבקש הגיש את הבקשה אך שוב כב' הרשם דחה אותה. המבקש הגיש ערעור, ע"א 1239/03, על ההחלטה השניה, שנדון בפני
כב' השופט גינת אשר החליט ביום 25/5/03 כי "כספי הפקדון יוחזרו למשיב", הוא המבקש בבקשות שבפני
י. עוד קבע כב' השופט גינת כי ניתנת למשיבה אורכה של 60 יום מיום פסק הדין בערעור על מנת לקבל סעד זמני המונע את החזרת כספי הפקדון למבקש.

8. לאחר שערעור המשיבים לבית המשפט העליון על פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן נדחה, הגישה המשיבה ביום 20/8/00 את התביעה נגד המשיבים, בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני. ביום 1/6/03, מספר ימים לאחר פסק דינו של כב' השופט גינת, הגישה המשיבה, בש"א 6825/03, במסגרת התביעה, וביקשה שבית המשפט יורה שכספי הפקדון ישארו בקופת בית המשפט עד למתן

פסק דין
בתביעה. לטענתה, "כספי הפקדון מטרתם לשמש כבטחון לפרעון כל נזק שנגרם ועדיין ממשיך להיגרם למשיבה כתוצאה מאי קבלת הנכס", שנמסר לידיה רק ביום 3/5/00, באיחור של 5 שנים. ביום 2/6/03 נעתר בית המשפט לבקשה, במעמד צד אחד, מבלי לבקש את תגובת המבקש, והורה על עיכוב מסירת כספי הפקדון למבקש עד למתן

פסק דין
סופי בתביעה, להלן: "החלטת העיכוב".

9. בפני
בקשה, בש"א 8219/03, שהגיש המבקש לביטול החלטת העיכוב, להלן: "הבקשה לביטול". בבקשה לביטול, טען המבקש כי יש לבטל את החלטת העיכוב, בין היתר, מן הנימוקים הבאים:

1) בית משפט לא חייב את המשיבה בהמצאת ערובה להבטחת נזקי המבקש, על אף הוראת תקנה 364 לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: "התקנות", הקובעת באופן מפורש כי לא ינתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת ערובה ובית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערובה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

2) סגן הנשיא כב' השופט גינת קבע תקופה של 60 יום כדי לאפשר למשיבה להגיש בקשה לעיכוב כספי הפקדון, דהיינו עד 25/7/03. הבקשה לעיכוב הוגשה ביום 1/6/03, ולכן לא היתה כל דחיפות לקבלת הבקשה במעמד צד אחד וניתן היה לבקש את תגובת הצד השני, כמקובל, בטרם מתן ההחלטה, וזאת לאור העובדה כי היה די זמן לקבל את התגובה.

3) למבקש ייגרם נזק כתוצאה מהשארת כספי הפקדון בקופת בית המשפט שאינם צוברים ריבית אלא הצמדה בלבד וזאת בהתאם לתקנות בית המשפט והוצאה לפועל, (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א - 1981. מסקנתו של המבקש כי ההחלטה אינה נכונה או בטעות יסודה, גורמת נזק מיותר למבקש, ניתנה במעמד צד אחד ולכן הוא סבור כי יש לבטל אותה, ולחילופין הוא מבקש לקיים דיון.

4) המבקש אינו חולק על העובדה כי כספי הפקדון הופקדו על מנת לשפות את המשיבה בגין נזקי צו המניעה, אולם הוא חולק על התקופה שבגינה דורשת המשיבה פיצוי ומכל מקום, כך לטענתו, סכום הפיצוי המקסימלי המגיע בנסיבות אלה אינו עולה על סך 55,000$. ב"כ המבקש מפרט כיצד הגיע לסכום המוצע, לטענתו:

הפקדון נועד לשפות את המשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה, לכאורה, כאשר צו המניעה היה עדיין בתוקף, משמע כ - 15 חודשים ולא מעבר לכך. עוד טען ב"כ המבקש, בס' 16 לבקשת הביטול, שעל פי חוות הדעת של המומחה שצורפה לתביעה, הסכום המקסימלי המגיע בתור פיצוי הוא על סך 46,500$, לסכום זה אפשר להוסיף, כך לטענתו, עוד הוצאות שונות כמופיע בכתב התביעה ובסך הכל מגיע פיצוי בסכום שאינו עולה על 50,000$ עד 55,000$, ולכן אין כל הצדקה להחזיק את יתרת הכסף בקופת בית המשפט ויש להחזירה למבקש.

לתמיכה בטענתו הפנה המשיב להחלטתה של כב' השופטת שטרסברג-כהן שניתנה בבר"ע 7273/97, רבדים (נכסים בע"מ) נ. עמי רובין בניה ויוזמות בע"מ, תק-על 98 (1), 60, בהסתמכה על ע"א 732/80 ארנס נ. בת אל, פד"י לח(2), 649:

"תוקפה של ערבות להבטחת נזקיו של מי שהוצא נגדו צו ארעי ובוטל, יכול ותחשוף את משך תוקפו של הצו הזמני (ההדגשה אינה במקור - ר.ג') או את משך הזמן הדרוש להכרעה שיפוטית בדבר מימוש ההתחייבות, לפי המאוחר".

ומסקנתו שניתן לקבל שיפוי מערובה שהופקדה בקשר עם צו זמני בגין התקופה בה היה הצו הזמני בתוקף. הערובה תוארך עד למתן ההחלטה בבקשת הפיצוי, אולם מובן כי עילת התביעה תתייחס לתקופה בה היה הצו בתוקף ולא לכל תקופה אחרת, רחוקה יותר.

10. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשת הביטול. לטענתו, בקליפת אגוז, טרם גובש הנזק ולכן לא ניתן היום לדבר על סכום מסויים שכביכול מהווה את הנזק, ומכאן מסקנתו שיש לדחות את בקשת הביטול ואין להחזיר את כספי הפקדון למבקש עד למתן

פסק דין
סופי בתביעה. עוד טען ב"כ המשיבה כי קבלת הבקשה וביטול החלטת העיכוב משמעותה העברת כספי הפקדון שהופקדו כתנאי לצו המניעה הזמני, ושנועדו להבטיח את הנזקים שייגרמו למשיבה כתוצאה מצו המניעה הזמני מקופת בית המשפט לידי המבקש עוד בטרם מתן

פסק דין
, יהיה בניגוד למטרה שלשמה הופקדו הכספים ודי בכך כדי להשאיר את החלטת העיכוב על כנה ולהמתין עד למתן

פסק דין
סופי.

ב"כ המשיבה חולק על הפרשנות שמציע ב"כ המבקש בעניין היקף השיפוי שניתן לקבל מכספי הפקדון, ולדעתו יש להשאיר את כל הכסף בקופת בית המשפט עד למתן

פסק דין
סופי בתביעה. כל החלטה אחרת, לטענתו, תהיה נוגדת את המטרה שלשמה ניתנו כספי הפקדון.

11. הבקשה לביטול הוגשה לבית המשפט ביום 29/6/03. ביום 3/7/03 ביקשתי את תגובת ב"כ המשיבה לבקשה. התגובה הוגשה ביום 7/9/03. בתקופה זו הייתי בחופשת שבתון. הבקשה הועברה למתן החלטה לכב' השופט שיף. כב' השופט שיף ביקש מב"כ המבקש בהחלטתו מיום 26/2/04 להשיב לתגובת המשיבה. ב"כ המבקש הגיש הודעה לבית המשפט ביום 8/2/04, בה ציין שאין צורך בתשובה כלשהי וכי יש לתת החלטה על פי החומר הנמצא בבש"א 8219/03 ובבש"א 4378/03. לאחר שחזרתי מחופשת השבתון בחודש מרץ, ובהסכמתי, הועברה הבקשה אלי למתן החלטה.

12. המבקש הגיש בקשה לצרף אותו כנתבע בתביעה, בבש"א 4378/03 להלן: "הבקשה לצירוף", בהתאם לתקנה 24 לתקנות. לטענתו, הן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, והן בפסק דינו של בית המשפט העליון, נקבע, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המבקש הינו הבעלים של כספי הפקדון. משבית המשפט החליט לעכב את החזרת כספי הפקדון למבקש, בהיותו הבעלים של כספים אלה, הדבר מחייב צירופו לתביעה כדי שיוכל להגן על זכויותיו הקנייניות בכספי הפקדון. הוא לא יכול לסמוך על המשיבים להגן על זכויות אלה ולכן הוא מבקש להצטרף בתור נתבע נוסף לתביעה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה ואילו ב"כ המשיבים משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. החלטה זו מתיחסת לשתי הבקשות: לבקשת הביטול ולבקשת הצירוף.

13. כפי שכבר ציינתי, כיום ברור כי כספי הפקדון שייכים למבקש אך לדעתי אין בכך כדי להועיל לו. עיינתי בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון, אך אין להסיק מהאמור בהם לענייננו. אין בפני
י שום אינדיקציה או ראיה שכספי הפקדון, כשהופקד בקופת בית המשפט, נטען שהם של המבקש או למבקש יש זכויות כלשהן. הכסף הופקד לשיפוי כל נזק שייגרם למשיבה כתוצאה מצו המניעה הזמני שניתן לבקשת המשיבים או מי מהם, ולכן לא נראה לי שיש מקום להתערבותו של המבקש, בשלב זה, ולבקש את קבלת הכסף. גם אם נכונה הטענה שהוא נתן את הכסף למשיבים והמשיבים הפקידו את הכסף על מנת לקבל את צו המניעה הזמני, עדיין אין בכך כדי לקבל את בקשתו. משכך הם פני הדברים, לא נראה לי כי יש מקום להיכנס, בשלב זה, להתחשבנות לשווי הפיצוי שתובעת המשיבה ובאיזה מידה יש לקצץ מסכום הפקדון. התביעה הוגשה ביום 20/9/00 על סך 1,170,825 ₪ ובמידה והמשיבה תוכיח את תביעתה, כספי הפקדון לא יספיקו לפצות את המשיבה על נזקיה כמפורט בכתב התביעה, וזאת כמובן, מבלי לנקוט עמדה ביחס לטענותיה בעניין זה.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון לדון ביתר הטענות שהעלה המבקש בבקשתו. גם אם לא ביקשתי את תגובת המבקש לבקשת העיכוב, הרי כשהוגשה הבקשה לביטול, והמשיבה הגישה תשובה לבקשה, התבררה בפני
י התמונה ואין לשנות את התוצאה אליה הגעתי.

באשר לטענת המבקש כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה לפיצוי המבקש על הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מהחלטת העיכוב, נראה לי שבנסיבות העניין, אין מקום לבקש מהמשיבה להמציא ערובה להבטחת נזקי המבקש, בעיקר, מהנימוק, שהמבקש לא הפקיד את כספי הפקדון ואין כל רלוונטיות לעובדה שכספי הפקדון שייכים למבקש. כספי הפקדון הופקדו, כפי שציינתי קודם, לשם הבטחת נזקי המשיבה. מאחר והמשיבים הם שהפקידו את כספי הפקדון כתנאי לכניסתו לתוקף של צו המניעה הזמני. לדעתי, אין בסיס לבקשת המבקש בענין הפקדת הערבויות. מי שצריך לטעון בענין זה הם המשיבים ולא המבקש.

יחד עם זאת, נראה לי כי יש מקום לשנות את מקום הפקדת כספי הפקדון ואהיה מוכן לשקול השקעתם בכל תוכנית רווחית אשר תהיה יותר רווחיות מהפקדת הכספים בקופת בית המשפט. בעניין זה אדון בישיבת קדם המשפט שתיקבע בהמשך.

14. אני דוחה את הבקשה לצרף את המבקש כנתבע נוסף, בהתאם לתקנה 24 לתקנות, העדר עילה או יריבות בין המבקש והמשיבה. העובדה, כשלעצמה, שהמבקש הוא הבעלים של כספי הפקדון, שבעת הפקדתם לא הוזכר שמו בכלל, אינה מקנה לו זכות להיות בעל דין בתביעה. לדעתי, הנוכחות של המבקש בתביעה אינה דרושה להכרעה במחלוקת בין בעלי הדין העיקריים בתביעה - דהיינו המשיבה והמשיבים.

תקנה 24 לתקנות קובעת שבית המשפט רשאי "לצוות ...... על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו דרושה בבית המשפט כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בספרו של כב' הנשיא א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 54 מובא סיכום ההלכה בעניין הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בצירוף בעלי דין בהתאם לתקנה 24:
"... המבחן הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ושיהא מעשה בית דין גם כלפיו.
בצד הכלל העקרוני, שלפיו מצויים בפני
בית המשפט בעלי הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי, מצווה בית המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו במקרים המתאימים לכך גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפני
ו. מטעם זה מוסמך, לעיתים בית המשפט לצרף צדדים להליך עצמו מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם על פי תקנה 24 לתקנות".

לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, דעתי היא שהמבקש "אינו בעל דין דרוש להכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". זכויותיו של המבקש בכספי הפקדון אינו בין השאלות השנויות במחלוקת בתביעה ונוכחותו של המבקש אינה דרושה להכרעה ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה.

דחיתי את שתי הבקשות של המבקש. אני מחייב אותו לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד

בסכום של 5,000 ₪ להיום ועוד מע"מ כחוק, בגין ההליכים שנקט המבקש נגד המשיבה.

15. בפני
מונחות מספר בקשות בין הנתבעים בתיק העיקרי וצדדי ג': בש"א 2133/01, בש"א 15530/01, בש"א 15331/01, בש"א 16532/01. בית המשפט עשה נסיון להביא את הצדדים העיקריים לפשרה, במידה והפשרה תושג, יתייתר הצורך במתן החלטות בבקשות הביניים התלויות ועומדות, ובאי כח הצדדים יתבקשו להתיחס לשאלת ההוצאות בגין הבקשות שהוגשו.

16. אני קובע את התיק העיקרי לקדם משפט ליום 21/6/04 בשעה 09.20, במעמד הנתבעים עצמם ונציג מוסמך מטעם התובעת. אין צורך בהופעתם של באי כח צדדי ג' והמשיבים מס' 7 ו - 8 המופיעים בכותרת החלטה זו.

ניתנה היום כ"ח באייר, תשס"ד (19 במאי 2004) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם, על פי הייצוג כמפורט בכותרת להחלטה, העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל.
ר. ג'רג'ורה
, שופט

הקלדנית: אתי באזוב ואורלי א.








בשא בית משפט מחוזי 4378/03 יוסף בנית נ' פלומורן פיתוח ובניה (1994) בע"מ,אפרים בן אברהם,מרים בן אברהם,בן דוד אברהם ,יוסף ישורון, עו"ד,אוהד אלוני, עו"ד,בנק דיסקונט לישראל בע"מ,יוסף בנית, (פורסם ב-ֽ 19/05/2004)