פסקי דין על גולן לב שרותים רפואיים | פסקי דין על ד"ר גולן מיכאל | פסקי דין על מרכז רפואי רב תחומי בע"מ

23293/07 א     26/04/2011




א 23293/07 גולן לב שרותים רפואיים בע"מ, ד"ר גולן מיכאל נ' מרכז רפואי רב תחומי בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 23293-07 גולן לב שרותים נ' מרכז רפואי רב תחומי בע"מ






בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


תובעים

1 גולן לב שרותים רפואיים בע"מ
2. ד"ר גולן מיכאל


נגד


נתבעים

מרכז רפואי רב תחומי בע"מ




פסק דין


בתיק זה הוגשה תובענה על ידי התובעים
לתשלום הסכום של 352,487 ₪, וזאת בגין שירותים שניתנו על ידי התובע 2, ד"ר גולן מיכאל
למטופלים של הנתבעת, בתחום אנטיאייג'ינג במרפאת הנתבעת.

הנתבעת, טענה כי ההתקשרות הייתה בינה לבין התובעת 1 בלבד, וכי לא היה בינה לבין התובע 2 כל קשר עסקי.

הנתבעת טענה, כי הסתבר לה שהתובעים גונבים ממנה לקוחות ותרופות ומשכך ולאחר שחקירה אימתה את חשדותיה, הודיעה לתובעת מס' 1, (להלן: "התובעת"), על סיום ההתקשרות.

התובע מס' 2, (להלן: "התובע"), הגיש לבית הדין לעבודה תביעה, בה עתר לקבוע כי הוא עובד של הנתבעת, תביעתו נדחתה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ומשהגיע מועד הדיון להוכחות הסכימו באי כוח הצדדים, כי יוגשו מסמכים, בעיקר מסמכי התובענה שנוהלה בבית הדין האזורי לעבודה, ויינתן פס"ד על יסוד המסמכים כפי שיוגשו.

משהוגשו המסמכים ניתן פסק דיני זה.

דיון:

כאמור לעיל הצדדים הסכימו כי לתיק יוגשו המסמכים שנוגעים להליך בבית הדין האזורי לעבודה ועל יסוד המסמכים לרבות החקירות והסיכומים יינתן פס"ד.

מרבית הטיעונים שנוהלו בבית הדין האזורי לעבודה אינם רלוונטיים, שכן עוסקים בשאלה האם התובע מס' 2 היה עובד
של הנתבעת והאם זכאי לקבלת הסכומים הנתבעים על ידו והנובעים מיחסי עבודה.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי התובע מס' 2 לא היה עובד של הנתבעת, ומשכך אין מקום להידרש כלל לכל הטיעונים הנוגעים לנושאים אלו, ואתייחס לשאלות שנותרו במחלוקת, ככל שלא הוכרעו על ידי פסק דינו של בית הדין.

השאלה הראשונה הינה יתרת החוב;

אין מחלוקת כי התובעת באמצעות התובע נתנה שירותים למטופלים של הנתבעת.

אין מחלוקת שנותרה יתרת חובה.

בית הדין האזורי בפסק דינו (עב' 2839/03 עמוד 9), קובע כך:

"התובע הינו רופא עצמאי בעל מומחיות בתחום הלב, והתקשר עם הנתבעת באמצעות חברה שבבעלותו. אופן הטיפולים, והדרך שבה ניתנו היו לשיקול דעתו המקצועית.
התובע ניהל את כל מערכת הטיפולים באמצעות המחשב הפרטי שלו. הוא החזיק ברשימת המטופלים והיה קובע לכל מטופל את סוג הטיפול ומספר הטיפולים בלי כל צורך בתיאום עם הנתבעת.
לתובע הייתה רשימת מטופלים, שנשמרה במחשבו האישי ולפיה הגיש לנתבעת חשבון לתשלום. כך גם עבד בבית חולים "רמת המרפא" כאשר הגיש חשבוניות תמורת תשלום."

מהעדויות והתצהירים עולה, ולמעשה על כך אין כל מחלוקת כי התובעת הייתה מנהלת רשימה של המטופלים, ובהתאם לדיווחים של התובעת לנתבעת, הייתה הנתבעת משלמת בעבור הטיפולים שנעשו, עד שבמהלך שנת 2002, ביקש התובע מהנתבעת, להמתין עם התשלומים בשל הליכי גירושין שעבר, וכך אומר על כך בית הדין האזורי לעבודה בפס"ד הנ"ל בעמוד 17:

"לפי העדויות החל התובע במהלך שנת 2002 במערכת גירושין בגינה הודיע למר האופטמן ולמר עזריה כי אין באפשרותו ו/או באפשרות החברה שלו לקבל כספים בסכומים שהיה מקבל בשנת 2001 ולפיכך דרש כי תשלומים קטנים ישולמו לו באופן שוטף ויתרת הכספים המגיעים לו תשולם במזומן וחשבוניות מס תונפק בעתיד."

אם כך, התובעת קיבלה במהלך שנת 2002 כספים, אך לא את מלוא הכספים, ונותרת יתרה שאינה משולמת.

אופן ההתחשבנות כעולה מתוך האמור לעיל, ומתוך המסמכים ואשר בעיקרה אינו שנוי במחלוקת, היה כי התובעת ממציאה רשימות של הטיפולים והמטופלים והנתבעת הייתה משלמת בהתאם לרשימותיה של התובעת.

על כך אומר בית הדין האזורי לעבודה, בעמוד 14:

"לכלל האמור יש להוסיף, כי התובע ביצע עבודתו באמצעות מחשבו הנייד האישי, ולא הוכח כי לנתבעת הייתה אפשרות גישה למחשב באופן שיאפשר ביקורת על נתונים שהזין התובע למחשב ולעקבו אחר הטיפולים שניתנו על ידו."

בחקירה בפני
בית הדין האזורי, ובתצהירו בפני
י , טוען התובע כי הרשימה שהוגשה על ידו מיום 12.2.03 היא הרשימה הנכונה, בעוד הרשימה מיום 31.2.2002 הינה רשימה מוקדמת שעברה תיקונים, על ידי נציגה של הנתבעת, גב' בשם מזל.

בסיכומיו שהוגשו לבית הדין האזורי לעבודה טוען ב"כ התובע, כי היה על הנתבעת להביא את הגב' מזל כדי לסתור את עדותו זו של התובע.

הנתבעת לעומת זאת, מאשרת כי לתובעת מגיע הסכום של 155,008 ₪ בעבור טיפולים בשנת 2002, וסכום של 17,740 ₪ בעבור נסיעות.

כאשר אני שוקלת את המסמכים, הרשימה של התובעת, שאינה מצביעה על התיקונים שנעשו, והינה רשימה שלא עמדה במבחן החקירה הנגדית, (ראה חקירתו של התובע במסגרת ההליך בבית הדין האזורי לעבודה מיום 27.11.05, עמודים 18-20), חקירה שממנה עולה, לכאורה, כי הרשימה המקורית מיום 31.12.2002 נערכה על ידי התובעת ונמסרה לנתבעת, הרשימה מיום 13.2.2003, הינה רשימה שלכאורה מתקנת את הרשימה הקודמת, בעוד שגם ברשימה זו מתגלות טעויות ואי התאמות לדוגמת מטופלים הרשומים פעמיים, (פאראזן לילי, עמוד 18 לפרוטוקול הנ"ל), לדוגמא, תשובתו של ד"ר גולן בחקירתו, כי "אינו רוצה לענות", (שם עמוד 20).

כאשר אני מתייחסת לעובדה כי אין מחלוקת שהתובעת שהינה חברה בניהולו של ד"ר גולן ביקשה מהנתבעת כי תשלם לה במזומן, לנוכח הליכי גירושין, והנתבעת משלמת במזומן, והעובדה שנקבעה על ידי בית הדין האזורי כמפורט לעיל, כי המחשב היה בחזקתו של ד"ר גולן, והנתבעת לא יכלה לעשות בו שינויים, הרי יש לאמץ את הרשימה שמטיבה עם הנתבעת, ואני קובעת כי לתובעת היה מגיע לשנת 2002, הסכום של 155,008 ש"ח ובנוסף 17,740 ₪ בעבור נסיעות
= סה"כ
172,748 ₪.

הסכומים ששולמו;

אין מחלוקת כי במהלך שנת 2002 שולמו לתובעת סכומים שונים.

ד"ר גולן נחקר ביחס לסכומים ששולמו לו, על פי טענת הנתבעת, קיבל ד"ר גולן סכומים שונים בשיקים, בגינם לא ניתנה חשבונית, בנוסף קיבל 7,000 ₪ כל חודש במזומן.

הנתבעת מפרטת את הסכומים שלטענתה שילמה כך:

שיקים בסכום של 51,030 ₪ בשיקים,
מזומן בסכום של 84,000 ₪ וזאת בתשלום חודשי בסכום של 7,000
x
12 חודשים,
סך של 13,200 ₪ שולם בגין ביטוח מקצועי.

התובע מכחיש את התשלומים שבוצעו, וטוען, כי לא קיבל כל תשלום במזומן, ולא קיבל כל תשלום בלא שמסר חשבונית.

מתוך תדפיס כרטיס הנהלת החשבונות של הנתבעת, עולה לכאורה כי הסכומים היחידים ששולמו על ידי הנתבעת, ואשר יש לה ראיות ששולמו לתובעת ו/או לתובע, הם ביחס לשיקים בסכום של 51,030 ש"ח ₪.

כאשר התובע נשאל בחקירתו בבית הדין האזורי לעבודה האם קיבל סכום זה בשנת 2002, הוא אינו מכחיש, ואומר כי, "יכול להיות". (ראה עמוד 8 לפרוטוקול הדיון
מיום 27.11.05).

ראיות לתשלומים אחרים הנתבעת לא מציגה.

הנתבעת הגישה לבית הדין האזורי תצהיר של מר האופטמן, אשר מעיד בחקירתו בבית הדין האזורי לעבודה, כי אין לו אסמכתא על קיזוז הביטוח המקצועי שנעשה לד"ר גולן, וכי נושא זה לא מופיע בהסכם, (ראה עדותו בעמוד 35 לפרוטוקול מיום 11.5.2006).

ביחס לנושא התשלומים במזומן, נטען על ידי מר האופטמן כי נעשו במשרדו, וכי פעמיים שולמו לד"ר גולן כספים על ידי המטופלים והושלם הסכום של 7,000 ₪ על ידי הנתבעת.

תמיכה חלקית לטענות הנתבעת אני מוצאת בעדותו של ד"ר גולן, אשר מעיד כי חצי שנה לא קיבל כל תשלום עבור עבודתו.

עיון בתדפיס כרטסת הנהלת החשבונות יגלה, (נספח ד'1 לתצהירו של מר האופטמן), כי התשלומים המופיעים בו הינם עד ליום 15.7.2002.

לנוכח האמור אני קובעת, כי התובעת קיבלה את הסכום של 7,000 ₪ כל חודש במהלך התקופה הראשונה של שנת 2002, כאשר הצדדים היו ביחסי עבודה טובים, והנתבעת פעלה להסתרת כספיו של ד"ר אצלה מפני הליכי הגירושין שלו מאשתו, בעוד שמחצית השנייה של שנת 2002, אני קובעת כי התובעת לא קיבלה מאומה.

אני קובעת כי לנוכח עדותו של מר האופטמן הנתבעת לא רשאית לקזז את הסכום הנוגע לביטוח מקצועי, בהעדר אסמכתא בהסכם לביצוע האמור, מה גם שלא הוצגה כל אסמכתא לעצם ביצוע התשלום.

מכל הנתונים אני קובעת כי הנתבעת שילמה:

51,000 ₪,
ובנוסף 6
x
7,000 ₪ = 42,000 ₪,
בס"ה שילמה הנתבעת לתובעת את הסכום של 93,000 ₪, ונותרה חייבת אם כך בגין שנת 2002, הסכום של 172,748 ₪ בניכוי הסכומים ששולמו =נותרה יתרה לתשלום בעבור שנת 2002 בסה"כ של
79,748 ₪.

נסיעה לקונגרס,

בנוסף לסכום לו זכאית התובעת בגין עבודתו של ד"ר גולן בגין מתן שירותי טיפולים למטופלים של הנתבעת, טוענת התובעת, כי היא זכאית לקבלת הסכום של 11,739 ₪ השתתפותו בקונגרס מטעם הנתבעת.

ביחס לכך טוענת הנתבעת, כי ד"ר גולן נסע מיוזמתו, והנתבעת לא התחייבה לשלם לו עבור נסיעתו.

אני סבורה כי טענה זו אינה נכונה ואין לקבלה. הד"ר גולן נסע לכנס שהינו במסגרת ההשתלמות מקצועית, והטיעון כי נסע מיוזמתו ועל חשבונו ללא קשר לנתבעת הינו טענה שאין לה כל בסיס.

אני סבורה כי בנושא זה, אין לקבל את עמדת הנתבעת באשר הטיעון שלה סתמי ומופרך ונובע ככל הנראה מאופן סיומם של ערכת היחסים בין הצדדים ולא מתוך נימוק ענייני, בעניין זה אני מקבלת את עדותו של ד"ר גולן.

אני קובעת כי התובעת זכאית לתשלום של 11,739 ₪.

תביעת התובע;

הנתבעת טענה, כי כל ההתקשרות הייתה בינה לבין התובעת ולא בינה לבין ד"ר גולן באופן אישי, ואכן, החשבוניות, התשלומים, וכל ההתנהלות הייתה למול החברה התובעת מס' 1 ולא בקשר עם התובע.

לא ברור מדוע בחר התובע להגיש התביעה מטעמו בנוסף לתביעת התובעת, החברה שבשליטתו, ייתכן שהדבר נובע ממערכת היחסים שבינו לבין אשתו ו/או גרושתו, נושא זה לא הובהר, אולם אין כל ראייה שהתובע הוא שהתקשר עם הנתבעת, ואין כל אסמכתא הסכמית או אחרת לכך שהתובע הוא שזכאי לאיזה סכום, להבדיל מזכותה של התובעת.

לפיכך אני דוחה את התביעה מטעם התובע וקובעת כי כל תשלום שנפסק על פי פסק דיני זה ישולם לתובעת בלבד.

גניבת לקוחות,

מערכת היחסים הסתיימה לאחר שהנתבעת חשדה בתובע, כי הוא גונב ממנה לקוחות.

כיצד? בדרך של הצעה ללקוח הפונה לקבלת טיפול אנטיאייג'ינג במרפאה של הנתבעת, לקבל טיפולים פרטיים בביתו של התובע, ד"ר גולן, ותשלום ישירות לד"ר גולן.

ד"ר גולן מכחיש טיעון זה, ולהוכחה הציגה הנתבעת, דוחות חקירה של חוקרים במסגרתם הוקלט ד"ר גולן כשהוא מציע הצעות ללקוחות של הנתבעת.

הנתבעת ביקשה לקזז את הסכום של 150,000 ₪, בטיעון כי היא מעריכה שד"ר גולן העביר 10 לקוחות לטיפול פרטי, כל לקוח משלם 15,000 ₪ וכך הגיעה הנתבעת לסכום הקיזוז.

אלא שהנתבעת לא הציגה ראיות לקיומם של עשרה מקרים.

כאמור הוצג דוח חקירה ממנו עולה לכאורה כי חוקרת שהציגה עצמה כמטופלת פוטנציאלית ביקשה לקבל טיפול, וד"ר גולן הציע לה לכאורה לקבל טיפול פרטי אצלו במחיר זול יותר, (ראה דוח החקירה שצורף כנספח ו3').

לא צורפה הקלטת המצביעה על קיומה של השיחה ועל לתוכנה, לעומת זאת החוקרת שביצעה את השיחה הנטענת התייצבה למתן עדות בפני
ביהמ"ש, בהליך שנוהל בבית הדין האזורי לעבודה, וטענה כי היא
האמור בדוח משקף את תוכנה של השיחה שניהלה עם ד"ר גולן.

גם לתיק זה הקלטת ותמלול שלה, לא צורפו משום מה, וד"ר גולן בעדותו הכחיש בתוקף את הטענה כי אכן נעשה על ידו ניסיון למתן טיפול פרטי לחוקרת או לאחר, והנתבעת למרות שהמדובר בטענה רצינית וקשה של גניבת לקוחות לא המציאה כל ראייה נוספת למעט עדותה של החוקרת, שגם לא מצאה תמיכה בהעדר הקלטת, אשר הייתה הזדמנות חוזרת להגישה שלא נוצלה.

בנסיבות אלה אני סבורה כי אין מקום לכל ביצוע קיזוז שהוא מתוך הסכומים המגיעים לתובעת. הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התובעת ו/או ד"ר גולן גנב לקוחות או העביר לקוחות מהנתבעת לטיפולים פרטיים.

סיכום:

קבעתי כי התובעת הוכיחה שהיא זכאית לקבלת תשלום בסכום של 91,487 ₪, כאשר סכום זה נכון לחודש יולי 2002, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

קבעתי כי על הנתבעת לשלם את הסכום ובנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות כדין, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ בהתחשב בכך שהתביעה של ד"ר גולן אישית נדחתה.

דחיתי את תביעת התובע.

דחיתי את טענות הנתבעת בדבר גניבת לקוחות.


ניתן היום,
כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 23293/07 גולן לב שרותים רפואיים בע"מ, ד"ר גולן מיכאל נ' מרכז רפואי רב תחומי בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/04/2011)