פסקי דין על בנק מזרחי טפחות בע"מ | פסקי דין על יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) | פסקי דין על גבע זיו שירותי ייעוץ כלכלי |

158290/09 תאמ     01/05/2011




תאמ 158290/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) בע"מ, גבע זיו שירותי ייעוץ כלכלי בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 158290-09 בנק מזרחי טפחות בע"מ
נ' יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) בע"מ


בפני

כב' השופט
רונן אילן


תובע

בנק מזרחי טפחות בע"מ


נגד


נתבעות

1. יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) בע"מ
2. גבע זיו שירותי ייעוץ כלכלי בע"מ



פסק דין


בפני
תביעה לביצוע שיקים אשר מסתבר שנמשכו במסגרת עסקת "גלגול שיקים", קרי: עסקה אשר במסגרתה מחליפים צדדים ביניהם שיקים בלא בסיס עסקי של ממש ואך בכדי להציג בפני
צדדים שלישיים מצג שווא של פעילות עסקית. בעסקה שכזו, כל עוד נפרעים השיקים כסדרם, צוחק המושך וצוחק הנפרע. מאידך, מרגע שמפר מי מהם את התחייבותו ביחס לשיקים שמשך, בוכה המושך ובוכה הנפרע. במצב זה חדשות לבקרים ממהר המושך לבטל את השיקים שמשך ונוכח ניסיון צד ג' לפורעם, זועק המושך חמס וניתלה באותה עסקה מלאכותית לה היה שותף כאמתלה לפטור מפירעון השיקים. כך גם במקרה שבפני
. הנתבעים משכו שיקים בעסקה מלאכותית של "גלגול שיקים", השיקים שקבלו הנתבעים חוללו בהעדר כיסוי וכעת הם מבקשים להימנע מפירעון השיקים שמשכו הם, אף שבינתיים סוחרו לידי התובע, צד ג'.
כך מסתבר שכל תמרורי האזהרה אשר הציבו בתי המשפט בפני
עסקאות מלאכותיות שכאלו נפלו על אזניים ערלות ואין אלא לשוב ולהידרש להלכות שימיהן כמעט כימי המדינה.
העובדות
1.
במהלך 2008 פעלה חברה בשם הקופון של ישראל בע"מ (להלן : "חברת הקופון"), אשר במסגרת פעילותה העסקית ניהלה חשבון עסקי אצל התובע, בנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן: "התובע").
2.
חברת הקופון עמדה בקשרים עסקיים עם חברת יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993) בע"מ (להלן: "יוני את יעקב") וחברת גבע זיו שירותי יעוץ כלכלי בע"מ (להלן: "גבע זיו"). יוני את יעקב וגבע זיו יכונו ביחד להלן: "הנתבעות".
3.
בתחילת שנת 2008 לערך, נקלעו עסקיה של חברת הקופון לקשיים ומנהליה חששו מפני סגירת קווי האשראי אשר הועמדו לחברת הקופון בבנקים, לרבות אצל התובע. חברת הקופון בקשה לפיכך להציג לבנקים מצג של פעילות עסקית תקינה. פעילות הכוללת הפקדות של שיקים מעותדים לחשבונה של חברת הקופון. הנתבעות התגייסו לסייע לחברת הקופון ביצירת מצגי פעילות עסקית נרחבת. בין חברת הקופון לנתבעות הוסכם כי הנתבעות ימסרו לחברת הקופון שיקים מעותדים וכנגדם תמשוך חברת הקופון ותמסור להן שיקים נגדיים בסכומים זהים, אך למועדים קרובים יותר. יחסי מסחר אלו שבין חברת הקופון לנתבעות נמשכו מספר חודשים במהלכם אכן נפרעו שיקים של חברת הקופון ונפרעו גם השיקים של הנתבעות.
4.
במסגרת אותן עסקאות שבין הנתבעות לחברת הקופון, משכה יוני את יעקב שיק לפקודת חברת הקופון על סך 8,500 ₪ ליום 28.6.08 ומשכה גבע זיו שיק לפקודת חברת הקופון על סך 4,550 ₪ ליום 17.7.08 (להלן: "השיקים"). חברת הקופון הפקידה את השיקים בחשבונה אצל התובע, אשר היה ביתרת חובה. דא עקא, שבמועד פירעונם של השיקים ביטלו הנתבעות את השיקים ואלו חוללו. לנוכח זאת הגיש התובע בקשה לביצוע השיקים כנגד הנתבעות והדיון בשתי הבקשות אוחד במסגרת תיק זה.
טענות הצדדים
5.
לטענת הנתבעות, עסקת היסוד במסגרתה נמשכו השיקים ונמסרו לחברת הקופון, הייתה עסקה של "גלגול שיקים" וזו כללה תנאי לפיו יוצגו השיקים לפירעון אך ורק באם יפרעו ההמחאות הנגדיות אשר נמסרו להן מטעם חברת הקופון. הואיל וההמחאות אשר נמסרו לנתבעות על ידי חברת הקופון כלל לא נפרעו, הרי שלא נתקיים תנאי המסירה ומה גם שהנתבעות סבלו כשלון תמורה מלא מחברת הקופון.
6.
ביחס לתובע, טוענות הנתבעות כי לא נתן כל ערך בעד השיקים ולא נהג בתום לב, כך שאיננו יכול לטעון להיותו אוחז כשורה בשיקים.
לגרסת הנתבעות, ידע התובע כי השיקים נמסרו לחברת הקופון במסגרת אותה עסקה הכרוכה במסירת שיקים נגדיים של חברת הקופון, כך שהשיקים ייפרעו רק בתנאי שייפרעו השיקים הנגדיים של חברת הקופון. התובע קבל דיווחים לגבי מחזורי והיקפי פעילות חברת הקופון כך שהיה מודע היטב למצבה הפיננסי. לראיה, מצביעות הנתבעות על דפי חשבונה של חברת הקופון אצל התובע מהם ניתן ללמוד כיצד בחודשים ינואר ואפריל 2008 זוכה חשבונה של חברת הקופון בסכומים העולים בהרבה על סכומי מחזור עסקיה עקב הפקדות שיקים ו/או ניכיונות.
7.
לתמיכה בגרסתן אודות חוסר תום ליבו של התובע, הציגו הנתבעות תצהיר של מר יצחק סבג, מנהל בחברת הקופון בזמנים הרלוונטיים. עוד הציגו הנתבעות תצהיר של מר יופן יעקב, מחברת אופטי-מיקה בע"מ. לפי תצהירו זה, אף הוא היה מעורב באותה עסקה ממש עם חברת הקופון, עסקת מסירת שיקים כנגד שיקים נגדיים של חברת הקופון. עוד הצהיר מר יופן כי התובע ידע אודות מערכת יחסים זו של החלפת שיקים, שכן כך נאמר לו במפורש על ידי פקידת התובע, ענבל, בחודש פברואר 2008. אף עסקי החלפת השיקים של חברת הקופון עם חברת אופטי-מיקה נגדעו ביוני 2008, כאשר חוללו השיקים של חברת הקופון בהעדר כיסוי.
ראיה נוספת לחוסר תום ליבו של התובע ומודעותו לעסקת החלפת השיקים מוצאות הנתבעות בעסקאות דומות שנוהלו מתוך חשבונה אצל התובע של רעיית אחד ממנהלי חברת הקופון.
התובע, טוענות הנתבעות, לא אמור היה לקבל המחאות לביטחון או לבצע בהם נכיון בטרם בדק שההמחאות ניתנו במסגרת עסקה מסחרית אמיתית בין חברת הקופון לבין הנתבעות כמושכות ההמחאות. התובע אפשר עסקאות אלו שכן המשיך להרוויח ריביות ועמלות מהמשך ניהול חשבון הבנק של חברת הקופון ובה בעת היו בידיו בטחונות בצורת ההמחאות שהופקדו בחשבון. עוד מצביעות הנתבעות, כראיה תומכת לגרסתן, על הימנעות התובע מהבאתן לעדות של פקידות הבנק אשר טיפלו בפועל בחברת הקופון.
מכל זאת מסיקות הנתבעות כי התובע פעל בחוסר תום לב ואיננו זכאי לתבוע את פירעון השיקים.
8.
התובע מצידו, טוען כי יש לדחות את טענות הנתבעות על שני ראשיהן.
ביחס למישור יחסי הנתבעות וחברת הקופון, טוען התובע כי הנתבעות לא הוכיחו כלל כשלון תמורה. ההמחאות הוחלפו בין הנתבעות לבין חברת הקופון בהסכמה חופשית, מתוך אינטרס עסקי משותף של הצדדים, ועל מנת לסייע לחברת הקופון בפעילותה העסקית מול התובע. מטרת החלפת ההמחאות היתה יצירת מצג שווא בעיני התובע לפיו קיימים בטחונות מספיקים וזאת על מנת שהתובע יספק אשראי לחברת הקופון ו/או לנתבעות. החלפת ההמחאות בין הצדדים מהווה תמורה בת ערך וסותרת את טענתם לכישלון תמורה. בנוסף, טוען התובע כי הנתבעות אף לא הביאו כל ראיה לפיה שיגרו לחברת הקופון הודעת ביטול ו/או לכך שהוסכם שתנאי למסירת ההמחאות מטעמן הינו פירעון המחאות חברת הקופון.
ביחס למישור יחסי חברת הקופון והתובע, טוען התובע כי השיקים סחירים והופקדו על ידי חברת הקופון לניכיון בחשבון הבנק אשר ניהלה אצל התובע. בעת הפקדת השיקים (כל אחד לפי מועד פירעונו) היה מצוי חשבונה של חברת הקופון ביתרת חובה ולאחר הפקדתם, זוכה החשבון ומשכך, הרי שניתנה תמורה בת ערך על ידי הבנק.
במועד עריכת עסקת הנכיון וסיחור ההמחאות לידי התובע היתה חברת הקופון פעילה ולא היו נסיבות אשר היה בהן כדי להעיד על חילולן העתידי שכן באותה העת לא היה חשבונה מוגבל. התובע ביצע את הבדיקות הדרושות טרם קבלת השיקים לנכיון וממילא אין על הבנק, כאוחז בשטר, חובה לערוך בדיקות משמעותיות טרם קבלת השטר לידיו מעבר לבדיקות שגרתיות אשר ממילא בוצעו על ידי הבנק ובשים לב לכך שהמדובר בהמחאות אשר סחרותן לא הוגבלה. חשבון חברת הקופון אצל התובע, היה חשבון בעל פעילות עסקית ערה והטענה כי הבנק ידע כי מדובר ב"גלגול שיקים" הינה טענה מופרכת.
עוד טוען התובע כי תום הלב הנדרש מאוחז כשורה הינו חוסר ידיעה אודות פגם בזכות הקניין של המסחר בשעת הסיחור. אף אם לצורך העניין, הבנק ידע על עסקאות הגלגול, הרי שאין הדבר מייחס לבנק ידיעה אודות פגם בזכות הקניין של המסחר באותה העת כיוון שהנתבעות לא הוכיחו כי הצדדים מחליפים ביניהם המחאות בגין עסקאות פיקטיביות כעניין שבשגרה וכי חברת הקופון תפר את התחייבויותיה וההמחאות שנמסרו על ידה לא יכובדו על ידה.
משכך, טוען התובע כי הינו אוחז כשורה בשיקים.
9.
התובע תמך טענותיו בעדותה ובתצהירה של הגב' אורית סביניק, אשר היתה בעת הרלבנטית, מנהלת תחום בנקאות עסקית אצל התובע. היא זו אשר טפלה, לפי טענת התובע, בחומר הרלוונטי ואין יסוד לטענה בדבר אי זימון עדים נוספים מטעמו.
דיון
10.
מעיון בחומר הראיות, אין ספק כי השיקים נמשכו על ידי הנתבעות ונמסרו לחברת הקופון במסגרת עסקה של "החלפת שיקים", קרי: עסקה במסגרתה מסרה חברת הקופון לנתבעות שיקים נגדיים למועדים סמוכים שלפני המועדים הנקובים בשיקים שמשכו הנתבעות.
כך הצהיר מנהל הנתבעות, בן עזרי יונתן, כאשר הוא מפרט בדיוק את השיקים אשר נמסרו לנתבעות כנגד השיקים (סע' 14 בתצ' בן עזרי). כך גם אישר בעדותו מנהל התפעול של חברת הקופון, סבג יצחק ועל שיטה דומה העיד יופאן יעקב.
השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא באם מסד עובדתי זה מבסס את טענת היעדר התמורה לו טוענות הנתבעות.
11.
העסקה אשר רקמו הנתבעות עם חברת הקופון הינה כזו אשר מכונה "גלגול שיקים". במסגרת עסקה מסוג זה, מוסר צד אחד לצד השני שיקים מעותדים ומקבל כנגדם שיקים מעותדים של הצד השני, משוכים לפקודתו הוא. כל אחד מהצדדים יכול לסחר את השיקים שקבל. כל אחד מהצדדים יכול להציג את השיקים שקבל בפני
צדדים שלישיים כראיה לפעילות עסקית, למחזורי עסקאות, להכנסות צפויות ולשם קבלת אשראי. הצד השלישי, לו מסוחרים השיקים, איננו יכול כלל לדעת מעיון בשיקים עצמם שמקורם בעסקה מלאכותית ושאין הם מבטאים פעילות כלכלית של ממש.
12.
"שיטה" עסקית זו זכתה בפסיקה לקיתונות של צוננים. פעם ושוב הבהירו בתי המשפט את סלידתם מתופעה עסקית זו, כאשר עסקינן במערכת יחסים שתכליתה הברורה, המוצהרת, זריית חול בעיני צדדים שלישיים והצגת מצגי שווא. כך התייחס לתופעה זו השופט (כתוארו אז) זוסמן עוד בשנת 1960:
"ערעור זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תל אביב יפו, נובע מעסקת כספים מפוקפקת, אשר למרבה הצער נפוצה למדי בחוגי מסחר מסוימים בארץ"
(ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או., פ"ד י"ד, 2,122)
למעלה מיובל שנים חלפו ונראה כי דבר לא נשתנה, הלקח לא נלמד ותופעת "גלגול השיקים" לא נעלמה. בתי המשפט מתריעים ומוחים, והצדדים - בשלהם (ראו למשל: ת.א. (ת"א) 42141/03 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' א.ר.י. פלדמר חב' לעבודות עפר
[29.6.05]). מקרה זה – יוכיח. הנה באלו המילים העיד סבג יצחק, מנהל בחברת הקופון (עמ'9 בפרוט' 25.1.11):
"הפיקציה אליה התייחסתי נועדה לבנקים. רצינו שהבנקים יחשבו שיש שם עסקה מסוימת, אבל זה היה מוגזם...לשאלה מה רצינו שהבנק יבין כתוצאה מההזמנה הפיקטיבית, שבאותו שיק ייחודי שהבנק יידע שאותו שיק כשר."
כך בדיוק העיד מנהל חברת הקופון ובכך הוא בטא את תכלית אותה עסקה בה השתלבו הנתבעות – זריית חול בעיני הבנק והצגת מצג שווא של פעילות עסקית של חברת הקופון.
בתשובה לפנייתו המוקדמת של הבנק בדרישה לפירעון השיקים, טענו הנתבעות בתחילה כי התקשרו עם חברת הקופון בעסקת פרסום כושלת ורק אחר כך חזרו בהם והודו כי מדובר בגלגול שיקים ופשוט התביישו להודות בכך (סע' 33 לתצ' בן עזרי). אותה תחושת בושה של הנתבעות במקומה הייתה, שכן אותה עסקה שכולה פיקציה מוטב לה לולא באה לאוויר העולם משבאה.
13.
ככלל, בבדיקת טענות מושך שיק בדבר היעדר תמורה או כשלון תמורה, יש לבחון את מערכת יחסיו עם הצד הקרוב, בדרך כלל הנפרע בשיק. בדיקה שכזו במערכת יחסים כגון דא של "גלגול שיקים", עשויה להביא לכדי מסקנה כי במסגרת עסקת היסוד לא עמד הנפרע בהתחייבותו הוא לפרוע את השיק הנגדי שמסר למושך ובכך נתקיימה טענת כשלון התמורה. לכלל זה יש את היוצא מן הכלל ועסקת "גלגול שיקים" הינה כזו.
ביחס לעסקת "גלגול שיקים" קובעת ההלכה מלפני בית המשפט העליון, כי התמורה אשר מקבל מושך השיקים הינה השיקים הנגדיים אותם מושך הצד השני לטובתו. השיק הנגדי עצמו, אותו מסמך סחיר, הוא הוא התמורה ואחת היא אם מקבל השיק עשה בו שימוש אם לאו, סיחר אותו לצד ג' אם לאו, פרע אותו שמא חולל.
"ראובן הוציא שטר לשמעון או הסב לו שטר שנכתב לפקודתו, וחלף השטר האמור קיבל משמעון שיק. האם אוחז שמעון את השטר בעד ערך? האם אוחז ראובן את השיק בעד ערך? התשובה בשני המקרים היא, ללא ספק, כן. מסמך סחיר משמש תמורה למסמך סחיר אחר".
(י' זוסמן, דיני שטרות (מהדורה ששית) 1983, 140)
זו ההלכה וכך גם ראוי שתהא נוכח השאיפה למנוע מצדדים פסיעה בדרך חתחתים זו של עסקאות מלאכותיות.
14.
לטענת הנתבעות, בפסיקה אחרת נקבע כי ניתן לבחון טענת כשלון תמורה גם בעסקת "גלגול שיקים" ובכך הם מפנים לפסק הדין בעניין בן עליזה (ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ

נ' אליהו בן עליזה
, פ"ד לח(4) 281).
דא עקא, שבעניין בן עליזה דובר בשיק אשר הופקד בחשבון שהיה מצוי ביתרת זכות ואשר בכלל הופקד תוך מילוי מסמך לפיו השיק ייזקף לזכות חשבון הלקוח באופן ארעי ואין הלקוח רשאי למשוך את תמורתו לפני גבייתו. הנסיבות בעניין בן עליזה היו אם כן חריגות שאכן, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע במפורש שאין ההכרעה בעניין בן עליזה באה לשנות או לסטות מההלכה אשר נקבעה בעניין עסקאות "גלגול השיקים" והובהר כי יש להגבילה "לנסיבות המיוחדות של אותו מקרה" (ע"א 775/85 בנק לאומי נ' ברוש מסחר בברזל בע"מ, פ"ד מ"ב (1) 294, 296). למותר מלציין שהנסיבות נשוא תיק זה אינן דומות לאלו נשוא עניין בן עליזה, השיקים לא הופקדו באופן ארעי, חשבונה של חברת הקופון לא היה ביתרת זכות ואף הובהר שניתן לחברת הקופון אשראי, בין היתר על יסוד השיקים שהופקדו.
15.
זו אם כך בדיוק העסקה שרקמו הנתבעות עם חברת הקופון ואשר במסגרתה נמשכו השיקים.
הנתבעות אישרו כי השיקים נמסרו על ידן לחברת הקופון במסגרת עסקת "גלגול שיקים" כאשר מנגד נמסרו המחאות חברת הקופון לידי הנתבעות (ראה עמ' 13 שורות 3-4 לפרוטוקול, עמ' 12 שורות 17-18 לפרוטוקול וכן סעיפים 10, 11 ו- 26 לתצהיר יונתן עזרי). מצב עובדתי זה של "גלגול שיקים" וההלכה הפסוקה שומטים הקרקע תחת טענות הנתבעות בדבר כשלון תמורה. תמורה כנגד השיקים ניתנה לנתבעות גם ניתנה, בעצם מסירת שיקים סחירים של חברת הקופון.
16.
למעלה מכך, במעבר ממישור יחסי הנתבעות עם חברת הקופון למישור זכותו של התובע, מצב עובדתי זה אף מקעקע את טענת הנתבעות לפגם בזכות הקניין של התובע, להיעדר ערך או לחוסר תום לב. אם כנגד השיקים קבלו הנתבעות תמורה כאמור, הרי אפילו אין התובע אוחז בעד ערך אלא אוחז סתם, רשאי הוא להיפרע מהנתבעות (ראו גם

בש"א (י-ם) 13150/08

זאב גולדשטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
[13.12.09]).
אף את טענת הנתבעות בדבר פגם קנייני בשיקים יש לבחון באספקלריה זו של עסקת "גלגול השיקים". לטענת הנתבעות, השיקים נמסרו לחברת הקופון על תנאי שייפרעו רק כנגד פירעון השיקים הנגדיים של עסקת הקופון. תנאי כזה הפוגע בזכות הקניין אכן עשוי היה לעמוד לנתבעות לו אך מצא ביטוי ברור על גבי השיקים עצמם. אלא שלו כך היה, לא יכלו הנתבעות וחברת הקופון להשלים את תוכניתן ליצירת מצגי שווא של עסקאות שגרתיות. לכן אין על גבי השיקים ולו רמז לתנאי כלשהו בפרט או הפניה לעסקת היסוד שבין הנתבעות לחברת הקופון בכלל. השיקים נמשכו וסוחרו כשהם "פקודה ללא תנאי" ואין טענה זו עומדת כנגד ההלכה בדבר מתן התמורה לנתבעות.
17.
אפשרות נוספת לבחינת העסקה שבין הנתבעות לחברת הקופון הינה בראיית השיקים כ"שיקים טובה". בבחינת "טובה" שעשו הנתבעות לחברת הקופון, אשר בגינה לא קבלו תמורה כלל. אפשרות לראיית עסקת "גלגול שיקים" ככזו אשר נתפסת במסגרת של "שיקים טובה" הועלתה על ידי בית המשפט העליון (ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או, פ"ד י"ד, 2,122, 2,124) אך נדחתה לטובת הגישה לפיה זו עסקה במסגרתה השיקים הנגדיים הם הם התמורה (ע"א 523/64 רייף נ' בורנשטיין, פ"ד יט (1) 603, 605).
יחד עם זאת, אפילו בראיית עסקת היסוד ככזו במסגרתה נמשכו השיקים כ"שיקים טובה", לפי סעיף 27 לפקודת השטרות [נוסח חדש] די שיימצא התובע כאוחז בעד ערך כדי שתידחה טענת ההגנה ואין לו צורך להוכיח שהינו "אוחז כשורה".
18.
בבחינת שאלת מתן הערך על ידי התובע, התברר כי עובר להפקדת השיקים בחשבון חברת הקופון אצל התובע הייתה חברת הקופון ביתרת חובה, כאשר התובע מבהיר כי בלא שיופקדו כספים לחשבונה יוגבל החשבון והיא לא תוכל להמשיך ולפעול.
כך הצהירה הגב' אורית סביניק מטעם התובע, כי במועד פרעון ההמחאות נשוא התביעה חשבונה של חברת הקופון היה מצוי ביתרת חובה וההמחאות נשוא התביעה נמסרו לנכיון אצל התובע, כאשר התאריכים בהם נוכו השיקים קדמו לתאריכי הפרעון של השיקים. כך אף עולה מהנספחים אשר צורפו לתצהירה של גב' סביניק. כך אף אישר מר יצחק סבג בעדותו (עמ' 8, שורות 22 – 24 בפרוט') וכך גם אשר מר בן-עזרי בעדותו (עמ' 11 – 12 בפרוט').
למעשה, מתברר כי התכנית אשר רקמו הצדדים "הצליחה", כאשר התובע מסתמך על השיקים המופקדים לחשבון חברת הקופון, כולל השיקים דנא, לשם מתן אשראי לחברת הקופון ואפשרות להמשך פעילותה. בדיוק כפי שבקשו הנתבעות.
הוכח לפיכך, כי בעת שהופקדו השיקים היה חשבונה של חברת הקופון ביתרת חובה, בעקבות ועל יסוד הפקדת השיקים לניכיון המשיך הבנק להעמיד אשראי לחברת הקופון וגם במועד המיועד לפירעון השיקים היה חשבונה של חברת הקופון ביתרת חובה.
רכישת השיקים על ידי התובע בעסקת נכיון, הפקדתם בחשבונה של חברת הקופון אשר בעת מועד פירעון ההמחאות היה מצוי ביתרה שלילית והענקת אשראי לחברת הקופון להמשך ניהול עסקיה –הינם בבחינת "ערך".
19.
נוכח האמור לא מצאתי מקום לניתוח נרחב של טענות הנתבעות בדבר חוסר תום הלב של התובע. טענה זו הרי מתבססת על הטענה כי התובע ידע, ולמצער - צריך היה לדעת, שמקור השיקים בעסקה מלאכותית של "גלגול שיקים". דא עקא, שטענה שכזו לאו טענה היא ואפילו איננה מצדיקה מתן רשות להגן (ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או, פ"ד י"ד, 2,122, 2,123). לבנק הזכות לתבוע את פירעון השיקים אפילו ידע על עסקת "גלגול השיקים" כאשר תום לב של התובע איננו תנאי לקיום זכותו בגין השיקים.
למעלה מהצורך אומר אך כי לא מצאתי כל ראיה של ממש לשלילת תום הלב של התובע, לשותפות כלשהי לעסקת "גלגול השיקים" או אף למודעות לקיומה.
ראשית, לא הובאה על ידי הנתבעות כל עדות ישירה, ודאי לא כתובה, למסירת מידע אודות "גלגול השיקים" לתובע. כך העיד מר סבג כי לא שוחח בעניין זה עם נציגי התובע (עמ' 8 בפרוט'),
כך העיד גם מר בן עזרי שאף הוא לא עשה כן (עמ' 13 בפרוט'). העדות היחידה בדבר מודעות אפשרית של התובע לעסקאות המלאכותיות ניתנה על ידי יופן יעקב, אשר טען כי שוחח עם עובדת התובע בשם ענבל (סע' 5 לתצהירו), אלא שהתברר כי אותה עובדת של התובע, עובדת בסניף בבאר שבע וטיפלה בחשבון חברת אופטי-מיקה ולא בחשבון חברת הקופון (עדות יופן יעקב בעמ' 7 לפרוט'). במצב זה היו הנתבעים צריכים לדאוג לזמן את אותה "ענבל" לעדות וזאת לא עשו. כנגד זאת, העידה גב' סביניק מטעם התובע כי לו ידע הבנק כי מדובר בעסקאות "גלגול שיקים" לא היה מתבצע בגינם ניכיון שהרי אין לתובע עניין ליטול חלק בעסקאות מלאכותיות (עמ' 20 לפרוט'). עדות זו מקובלת עלי כאשר גב' סביניק, היא ולא אותה "ענבל" מסניף באר-שבע, טיפלה בחשבון חברת הקופון.
שנית, מר בן עזרי אף העיד כי לצד עסקאות מלאכותיות של גלגול שיקים היו לחברת הקופון עסקאות אמיתיות (עמ' 12 בפרוט') כך שקשה להבין כיצד אמור היה התובע לבור את המוץ מהתבן, לחקור ולהפריד בין עסקאות אמיתיות למלאכותיות.
עדויות אלו מתיישבות עם הגיונם של דברים. כאשר רקמו הנתבעות וחברת הקופון את עסקת "גלגול השיקים" הרי זממו להציג מצג שווא של פעילות עסקית ענפה. ולמי יועד אותו מצג שווא? – לתובע כמובן. לבנק אשר ממשיך להזרים אשראי לחברת הקופון ולא תובע פירעון מיידי של האשראי שכבר ניתן. מודעות התובע לגלגול השיקים הרי עומדת בסתירה לתכלית אותה עסקה. אני סבור איפה כי התובע לא ידע כי מדובר בשיקים שנמסרו במסגרת עסקאות מלאכותיות וכי לא ניתן לייחס חוסר תום לב לתובע על רקע טענה למודעותו לעסקת "גלגול השיקים".
20.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
21.
לסיכום, הוכח כי השיקים נמשכו במסגרת עסקת "גלגול שיקים" כאשר התמורה ניתנת לנתבעות בשיקים נגדיים של חברת הקופון, והוכח כי אין על פני השיקים כל תנאי המגביל את סחירותם או מתנה את פירעונם בתנאי חיצוני. עוד הוכח, כי כנגד השיקים ניתן על ידי התובע ערך ובמצב זה אין נפקות לתום ליבו או מודעותו של התובע לעסקת היסוד של גלגול השיקים, מה גם שלא הוכח כי התובע ידע אודותיה.
נוכח האמור לעיל אין יסוד להתנגדות הנתבעות לפירעון השיקים. אכן, בכך עלולות הנתבעות לצאת וידן על ראשן ביחסיהן עם חברת הקופון, אך על כך אין להן להלין אלא על עצמן שכן השתלבו בעסקה מלאכותית שמוטב לה לולא נרקמה משנרקמה.
אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לפרוע את השיקים במלואם.
הנתבעות יישאו באגרת בית המשפט ובשכר טרחת פרקליטי התובע בסך של 6,000 ₪.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"א, 1 במאי 2011, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 158290/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) בע"מ, גבע זיו שירותי ייעוץ כלכלי בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/05/2011)