פסקי דין על אורן לוי | פסקי דין על הדסה ראובן

11996-04/10 תט     03/05/2011




תט 11996-04/10 אורן לוי נ' הדסה ראובן








בית משפט השלום בנתניה



ת"ט 11996-04-10 לוי נ' ראובן






בפני

כב' הרשמת
גלית אוסי שרעבי


תובע

אורן לוי


נגד


נתבעת

הדסה ראובן



החלטה


הנתבעת הגישה בקשה להארכת מועד לתשלום הוצאות כפי שנפסק בהחלטתי מיום 13.10.10.

1.
בהחלטה האמורה קבעתי כי בקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת התנגדות בתיק זה וההתנגדות תתקבלנה, בכפוף לכך שהנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וזאת בתוך 30 ימים מהמצאת אותה החלטה לב"כ הנתבעת.

2.
עפ"י רישומי התיק, ההחלטה האמורה הומצאה לב"כ הנתבעת ביום 19.10.10, ומשלא שולם סכום ההוצאות בתוך 30 ימים מאותו מועד, פנה התובע בבקשה להורות על דחיית ההתנגדות.
ביום 4.1.11 הוריתי כי, בהעדר תשלום מטעם הנתבעת, נדחית בקשתה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

3.
ביום 30.1.11 הגישה הנתבעת בקשה
להארכת מועד לתשלום ההוצאות מן הטעם שבמועד בו היה עליה לשלם את ההוצאות על פי ההחלטה האמורה, שילמה סך 2,000 ₪ למעקלים מטעם התובע במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא הבקשה.

בהחלטה מיום 30.1.11 הופנתה הנתבעת להחלטה כפי שניתנה ביום 3.1.11.

4.
הנתבעת הגישה בקשה נוספת "לעיון חוזר" בטענה כי אולצה לשלם במסגרת הליך עיקול מטלטלין את הסכום האמור ובשל סיכויי טענותיה, אין לנעול את שערי בית המשפט בפני
ה.

5.
התובע בתגובתו טען כי היה על הנתבעת להגיש ערעור על ההחלטות מיום 3.1.11 ומיום 30.1.11
ואין מקום להגשת בקשה לעיון חוזר, לא צורף לבקשה תצהיר מטעם הנתבעת ולפיכך יש לדחות את הבקשה.
הנתבעת בתשובתה טענה כי בפי התובע טענות פורמאליות בלבד אשר לא נוגעות לענין העיקרי.

6.
הנתבעת פנתה לב"כ התובע על מנת לשלם את סכום ההוצאות בטרם הגשת הבקשה, אך סורבה על ידו.

7.
עיינתי בטענות הצדדים.

אין חולק כי המועד שנקבע בהחלטתי מיום 13.10.10 לתשלום ההוצאות על ידי הנתבעת כתנאי לקבלת התנגדותה חלף ובדין ניתנה החלטתי מיום 4.1.11 בדבר דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

ניתן לראות בבקשת הנתבעת כבקשה לביטול אותה החלטה.

אתייחס לטענות הנתבעת כפי שהובאו בתצהיר התומך בבקשתה מיום 30.1.11 ולפיו, סכום ההוצאות הופקד בידי ב"כ הנתבעת, כאשר לא ניתן היה לשלמו במועד, נוכח הליך עיקול מטלטלין שנקט התובע בתיק ההוצל"פ.
הנתבעת הצהירה כי פנתה למשרד ב"כ התובע וביקשה להפקיד את הכסף לחשבונו בבנק ואולם סרבו למסור לה את פרטי החשבון.

אמנם, ככל והיתה הנתבעת פועלת להפקדת הסכום שנקבע בהחלטה מיום 13.4.10 כתנאי לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ, ממילא לא היה באפשרות התובע לנקוט בהליכים כנגד הנתבעת במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבעת לא הפקידה הסכום האמור בקופת בית המשפט ולפיכך רשאי היה התובע להמשיך ולנקוט הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ.
הנתבעת לא פרטה בתצהירה מועד מדויק בו שילמה כספים במסגרת הליך עיקול המטלטלין, אך הדבר לא הוכחש בתגובת התובע.

8.
בנסיבות המקרה דנן, כאשר החלטתי בדבר דחיית הבקשה להארכת המועד ניתנה ביום 4.1.11
וביום 30.1.11 הוגשה בקשת הנתבעת להארכת המועד לתשלום ההוצאות, תוך שהינה מצהירה כי סכום ההוצאות הופקד בידי בא כוחה, ועל מנת ליתן לנתבעת את יומה בבית המשפט, סבורני כי יש להורות על ביטול ההחלטה מיום 4.1.11 ולאפשר לנתבעת להתגונן מפני התביעה, בכפוף לכך שהנתבעת תשלם את סכום ההוצאות כפי שנקבע בהחלטה מיום 13.10.10 בתוך 10 ימים מהמצאת החלטה זו לב"כ הנתבעת ואף תישא בהוצאות נוספות לטובת התובע בסך 1,000 ₪, שאף הן תשולמנה בתוך המועד האמור.


המזכירות תמציא ההעתק ההחלטה לב"כ הצדדים.






ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.




איילת.ב






תט בית משפט שלום 11996-04/10 אורן לוי נ' הדסה ראובן (פורסם ב-ֽ 03/05/2011)