פסקי דין על מ.י. תביעות ראשל"צ | פסקי דין על גולן כהן

3148/08 פ     02/05/2011




פ 3148/08 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' גולן כהן




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 3148-08 מ.י. תביעות ראשל"צ
נ' כהן



02 מאי 2011








בפני
כב' השופטת איטה נחמן


המאשימה
מ.י. תביעות ראשל"צ


נגד

הנאשם
גולן כהן



<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גיל יואש

הנאשם וב"כ עו"ד איילת מרגלית


<#3#>
הכרעת דין

1.
בפתח דבריי, אציין כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום - חבלה חמורה במזיד לרכב בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 413 ה + 29 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") ועבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 415 רישא + 25 + 29 בחוק.

2.
עובדות כתב האישום:

על פי כתב האישום, מיוחס לנאשם כי בתאריך 18/3/07 בשעה 08:30 או בסמוך לכך, הגיע האחר (להלן: "עת/3") למוסך ומסר את הרכב לתיקון הנאשם. בהמשך, בדרך שאינה ידועה למאשימה הגדילו עת/3 והנאשם את הנזק לרכב בכך שפגעו בחלקי הרכב וזאת במטרה להגדיל את התשלומים המגיעים לנאשם מחברת הביטוח של הרכב.

3.
כנגד עת/3, מר צבי גרוס, הוגש כתב אישום נפרד בעבירות זהות - חבלה חמורה במזיד לרכב בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 413 ה + 29 בחוק וניסיון קבלת דבר במרמה בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 415 רישא + 25 + 29 בחוק.

4.
בדיון שהתקיים בעניינו של עת/3 ביום 30/9/2009 בפני
כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן באופן שהעבירה של חבלה חמורה במזיד - תימחק והנאשם יודה בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במירמה בצוותא חדא, יורשע וייגזר עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. בסופו של הליך נגזרו על עת/3 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.

5.
ראיות המאשימה:
א.
עת/1 מר גבריאל פישר - חוקר פרטי מטעם חברת הביטוח.

בחקירתו הראשית העיד כי נתבקש על ידי חב' הביטוח "מנורה" לבצע חקירה הנוגעת לנזק שנגרם לרכב של עת/3, מר צבי גרוס, לאחר שקיבל דיווח ותצלומים מאיש התביעות של חב' הביטוח לפיו יש פער גדול בין צילום הרכב לבין החשבונית לתשלום שהגיעה מהמוסך המתקן.


עוד העיד כי חקר את מכונאי המוסך אשר דיווח לחברת הביטוח על כך שעת/3 פנה אליו על מנת שיתקן לו את נזק שנגרם לרכב כאשר הוא מתנה זאת בכך שהמוסך יספוג את ההשתתפות העצמית שלו, דיווח שלווה בתצלומים של הרכב שצילם בעל המוסך, לפיהם לרכב נגרם נזק קל בלבד.


עוד העיד כי חקר את מר נתן מוסקל, השמאי מטעם חב' הביטוח, אשר הגיש חוות דעת וצילומים המעידים כי לרכב נגרם נזק קשה. צילומים הסותרים את הצילומים אותם הגיש בעל מוסך "דלתא" לחב' הביטוח.


בחקירתו הנגדית כאשר נשאל מתי נעשתה אליו הפנייה מחב' הביטוח לחקור את המקרה, השיב כי נראה לו שזה היה ב- 19/3/07, שכן, נפגש עם עת/3 יומיים לאחר מכן.


לשאלה האם נכח באחד מהאירועים המתוארים בדו"ח החקירה שהגיש, השיב בשלילה.


לשאלה האם הוא יודע מי ביצע את הגדלת הנזק לרכב עת/3, השיב כי אין לו ידיעה אישית.


לשאלה האם תיעד את החקירות שערך לעת/3, השיב כי תיעד אותן הן בכתב והן בהקלטה, אך לא הגיש את הקלטות למשטרה בעת שנחקר.

דו"ח החקירה - הוגש וסומן ת/1.
חוו"ד השמאי מר נתן מוסקל - הוגש וסומן ת/2.
סט תמונות שצילם השמאי - הוגש וסומן ת/3.
צילום רישיון הנהיגה של מר צבי גרוס - הוגש וסומן ת/4.
תצלום הרכב אשר צולם על ידי בעל המוסך - הוגש וסומן ת/5.
תצלום הרכב שצולם על ידי השמאי - הוגש וסומן ת/6.
תצלום הרכב שצולם על ידי העד - הוגש וסומן ת/7.
חשבונית המס - הוגשה וסומנה ת/8.

עת/2 מר איתי בן חיים
- בעל מוסך לפחחות וצבע.
בחקירתו הראשית
העיד כי עת/3 הגיע אליו וביקש ממנו לתקן לו את הנזק שנגרם לו לרכב מבלי לשלם השתתפות עצמית, אך הוא סירב בשל העובדה כי היה מדובר בנזק קטן מגובה ההשתתפות העצמית של עת/3 ולכן, עת/3 נסע מהמקום, לא לפני שהוא צילם את הנזק ברכב, צילומים אשר נשלחו לחב' הביטוח.
עוד העיד כי בדק את הנזק ברכב, והעריך אותו בשווי של 1,000 - 1,500 ₪, שכן, הנזק היה בפגוש הקדמי ובפנס השמאלי אשר היה שקוע קצת בפני
ם.

בחקירתו הנגדית
העיד כי אינו זוכר מתי עת/3 הגיע אליו, וציין כי הבהיר לעת/3 כי אם הנזק היה גדול יותר יכול להיות שהמוסך היה סופג את ההשתתפות העצמית ונימק זאת בכך שבעל מוסך מקבל הנחות על חלפים ועל כן הוא יכול לתת הטבות לעת/3. עוד העיד כי עת/3 לא חזר אליו פעם נוספת לתקן את הנזק ברכב.

עת/3 מר צבי גרוס­
- בעל הרכב נשוא כתב האישום שבפני
נו.
בחקירתו הראשית העיד כי רכבו היה מעורב בתאונת דרכים ביום 13/3/07 וכי נגרם נזק קל לרכב בפגוש ובפנס, לכן נסע ישר ממקום התאונה למוסך של הנאשם, הראה לו את הנזק וביקש ממנו לקחת על עצמו את ההשתתפות העצמית מאחר וזה דבר נהוג. עוד העיד כי בתחילה הנאשם אמר לו שאינו יכול אך הוא הצליח לשכנע אותו ולכן סגרו ביניהם כי הרכב ייכנס לתיקון במוסך ביום א'. עוד העיד כי לאחר מכן הגיע הביתה ודיווח לסוכנת הביטוח על התאונה וזו מסרה לו כי הוא יכול לתקן את הרכב במוסך הסדר. היות ומוסך 2000 לא נמצא במוסכי הסדר על כן, פנה לשלושה מוסכים נוספים, ביניהם מוסך "דלתא", שם צולם רכבו עם הנזק הקל, אך בשלושת המוסכים לא היו מוכנים לקבל על עצמם את ההשתתפות העצמית, ולכן חזר שוב למוסך 2000.
עוד העיד העד כי בתאריך 18/3/07 הגיע למוסך 2000 עם רכבו, כאשר קיבל מאביו טלפון לפיו היתה לו תאונה והוא מבקש ממנו לבוא לצלם את הרכב עם הטלפון הסלולארי, על כן ביקש מהנאשם שיקפיץ אותו למקום התאונה, ליד בית הכנסת הגדול, הנאשם הוריד אותו במקום התאונה ונסע. עוד העיד העד כי אביו לא ראה את הרכב באותו יום אלא כמה ימים לפני כן. עוד העיד כי למחרת הוא הגיע למוסך לבדוק את הרכב, ראה שיש ברכבו נזק גדול ושמאי בודק אותו וכאשר שאל את בעל המוסך "למה עשית את הנזק הזה", השיב לו הנאשם שלא ידאג כי יקבל הכל חדש.
בחקירתו הנגדית
השיב כי התאונה ברכבו של אביו היתה ליד בית הכנסת הגדול בראשל"צ בחנייה ועל מנת לראות את הרכבים יש צורך להכנס לחנייה, כפי שהנאשם עשה. לשאלה האם כאשר הגיעו למקום התאונה הנאשם ירד מהרכב, השיב העד בשלילה. לשאלה האם לא ביקש מהנאשם לראות את הנזק שנגרם לרכבו של אביו, השיב כי לא היה צורך, שכן, אביו הסתדר עם בעל הרכב השני והוא הגיע רק כדי לצלם את הפגיעות ברכבים על מנת שלא יהיו תביעות בעתיד. לשאלה האם נכון שהוגש כנגדו כתב אישום זהה, השיב העד "זה לא אומר שזה שהורשעתי אני אשם" (עמ' 25, שורה 5, לפרוטוקול). לשאלה האם הגיע עם רכבו למוסך של הנאשם לאחר שהגדיל את הנזק ברכב, השיב העד בשלילה. לשאלה מדוע לאחר שגילה שהנאשם גרם נזק גדול לרכבו לא עשה עם זה דבר, כגון: הגשת תלונה, השיב העד "ראיתי שהוא עשה נזק ורציתי שהוא יתקן את הנזק וזה לא יתן לי שום דבר..." (עמ' 25 שורה 31 לפרוטוקול).
לשאלה האם הוא הגיש את התביעה, השיב העד בחיוב. לשאלה מדוע לא כתב בתביעה לחב' הביטוח כי הנזק נגרם על ידי הנאשם, השיב העד כי שיקר לחב' הביטוח.

בהודעתו בפני
חוקר הביטוח מיום 21/3/07 מסר העד כי בתאריך 12/3/07 עשה תאונה עם רכבו והנזק שנגרם לו הינו נזק בפגוש קדמי, פס שמאלי, מכסה מנוע ורדיאטור, לכן הודיע לסוכן הביטוח ונסע למוסך 2000, הרכב תוקן ונמסר לרשותו. עוד מסר כי שילם לבעל המוסך בשיק דחוי ע"ס 22,031 ₪.
כאשר נשאל העד האם מוסך 2000 היה המוסך הראשון אליו הביא את הרכב, מסר כי מאחר והוא מכיר את הנאשם, נסע אליו ללא צורך בגרר.
לשאלה נוספת של החוקר האם הוא משוכנע שלא ביקר במוסך אחר לפני שנסע למוסך 2000, השיב כי הוא בטוח בכך, אך בהמשך שינה את גרסתו ומסר כי לפני כן היה במוסך של חב' "מנורה", שם ראו את רכבו.
בהמשך, לכשנשאל האם מכונאי או פחח של מוסך הסדר ראה את הרכב וקבע כי מדובר בנזק קל בסכום הנמוך מההשתתפות העצמית, השיב בחיוב והוסיף כי אמר לבעל המוסך כי הוא רוצה לתקן את הרכב אך מאחר ומבקשים ממנו השתתפות עצמית הוא מבקש שהמוסך יספוג את זה על עצמו, אך הוא לא הסכים. לכן נסע למוסך 2000, דיבר עם בעל המוסך, הנאשם, הראה לו את הנזק הקטן וביקש מהנאשם לספוג את עלות השתתפות העצמית, בהתחלה הנאשם לא הסכים אך הוא הצליח לשכנע אותו לאחר שלחץ עליו הרכב נמסר לידי הנאשם במצבו המקורי, היינו עם הנזק הקל ולא הוא זה אשר החמיר את מצב הנזק ולא ראה מי גרם לנזק עליו הוצאה החשבונית.

בהודעתו השנייה בפני
חוקר הביטוח מיום 22/3/07, ביקש העד לספר את כל הסיפור מהתחלה, לפיו בתאריך 12/3/07 עשה תאונה עם רכבו, החליף עם בעלת הרכב פרטים ונסע משם מיד למוסך 2000, נפגש עם הנאשם, הראה לו את הנזק שהיה קל והם סיכמו ביניהם כי המוסך יקח על עצמו את השתתפות העצמית ונקבע כי הרכב ייכנס לתיקון ביום א' שלאחריו, זאת מאחר והוא היה זקוק לרכב ביום שבת כדי לנסוע לבנו ואציין כי המשיך לנסוע עם הרכב ללא בעיות חימום או בעיות אחרות. עוד ציין העד כי למחרת, יום ג', התקשר לסוכן הביטוח שלו ודיווח על התאונה והסוכנת מסרה לו את רשימת מוסכי ההסדר, אליהם נסע ביום 13/3/07, אך אף אחד מבעלי המוסך לא היה מוכן לקחת על עצמו את ההשתתפות העצמית. עוד ציין כי באותו יום נסע למוסך "דלתא", אך גם שם סירבו להצעתו, על כן נסע למוסך 2000 והציע לו שבערב הוא יביא לו את הרכב בתנאי שיתקן את הרכב עד יום שבת, אך בעל המוסך טען שלא יספיק, לכן הוחלט כי יכניס את הרכב ביום א' בבוקר. עוד מסר העד כי ביום א', 18/3/07 הכניס את הרכב למוסך והנאשם הקפיץ אותו עם הרכב שלו לאזור בית הכנסת הגדול בראשל"צ לאחר שאביו התקשר ומסר לו כי עשה תאונה עם הרכב וביקש כי יגיע לצלם את הרכב שלו. עוד מסר כי למחרת בבוקר הגיע למוסך 2000 ראה את השמאי והבחין כי חזית הרכב כולל מכסה מנוע, פנס ופגוש פגועים, וזאת בניגוד לנזק שהיה ברכב בעת שמסר אותו לנאשם, לכן לא התייחס לעניין כי זה הטיפול שלו והנאשם ביקש ממנו לעזוב את המוסך כדי שהשמאי לא יראה אותו. עוד מסר כי הגיע ביום שהרכב היה מוכן ושילם לנאשם סך של 22,031 ₪ עבור התיקון וציין כי בדיעבד הוא מצטער על כך שהסכים להגדלת הנזק. בסוף עדותו ציין העד כי הוא רואה בנאשם כאחראי להגדלת הנזק ולתביעה המוגדלת, אך הוא אינו מעורב בכך והוא לא אשם שהנאשם רצה להרוויח כל כך הרבה על נזק כל כך פעוט.

שיק שנמסר על ידי עת/3 לפקודת המוסך - הוגש וסומן - נ/1.
העתק התצהיר אותו הגיש העד בהתנגדות לביצוע שטר - הוגש וסומן - נ/2.

עת/4 מר משה גרוס
- אביו של מר צבי גרוס.
העיד כי בתאריך 18/3/07, בערך בשעה 08:00 התקשר לבנו, מר צבי גרוס, לאחר שעשה תאונה וביקש ממנו להגיע למקום התאונה על מנת לצלם את הפגיעה ברכבו. עוד העיד כי בנו הגיע למקום התאונה כאשר גבר שאינו מכיר נוהג ברכב, ולשאלתו מי נוהג ברכב השיב בנו כי בעל המוסך נוהג ברכב וציין כי הרכב היה במצב טוב. כאשר הוצג לעד ת/5, העיד כי הוא לא ראה את הרכב במצב כפי שנראה בתמונה.

בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל העד לגבי העובדה כי נכון ליום הדיון בנו לא שילם את חובו למוסך בגין תיקון הנזק, השיב בחיוב והוסיף כי היו הליכים בהוצל"פ ובעל המוסך לא הגיע לדיון, על כן השיק הוחזר לבנו.
לשאלה מדוע הוא לא מספר את האמת, השיב העד כי הוא מדבר אמת וגם בחקירתו במשטרה דיבר אמת ולטעמו, אם בנו היה מספר את האמת לחב' הביטוח לפיו הוא עשה את הנזק, חב' הביטוח היתה משלמת את הנזק.
לשאלה, האם במשטרה הראו לו תמונות של הנאשם, השיב העד כי ראה את הנאשם רק כאשר בנו הגיע עמו למקום התאונה ואמר לו שהנהג הוא בעל המוסך.
לשאלה מה היה מספר הרכב אשר, לטענתו,
פגע ברכבו, השיב כי אינו זוכר אך כאשר בנו צילם את הרכב, הסכים בעל הרכב הנפגע לקבל ממנו 100 ₪ תמורת הנזק ואף נתן לו פתק שאין לו דרישות אחרות.

בחקירתו על ידי חוקר מטעם חב' הביטוח, ביום 25/3/07 מסר העד כי הוא זוכר שראה את הרכב של בנו עם תאונה קלה מאחר והוא מגיע אליו מידי יום עם הרכב שלו ואף הראה לו את הנזק. עוד מסר כי ביום א, ה - 18/3/07, היה בבית הכנסת הגדול בראשל"צ, שם פגע ברכב אחר, נהג הרכב יצא והתחילו ויכוחים לגבי הנזק, על כן התקשר לבנו וביקש ממנו לבוא לצלם את הנזק שנגרם לרכב הנפגע ונשאר במקום עם בעל הרכב השני. לאחר זמן מה הגיע בנו כאשר אדם שהוא אינו מכיר נוהג ברכב, עוד טען כי הבחין כי חזית הרכב נראתה כפי שנראתה קודם בתמונות עם נזק קל ובנו אמר לו שהנהג ברכב הוא בעל המוסך.

עת/7 רס"מ אבי צרפתי
- השוטר שחקר את כל המעורבים בפרשה נשוא כתב האישום.
העיד כי גבה מהנאשם אמרה.
בחקירתו הנגדית נשאל העד האם ישנה אפשרות ששאל את הנאשם שאלה שאינה מופיעה באמרה, השיב העד כי ישנן שאלות שהוא שואל שאינן רלבנטיות רק כדי שיצליח להבין משהו שהוא שואל וכי אין שאלה רלבנטית שהוא שאל ושלא תופיע באמרה של הנאשם.

הודעתו של הנאשם הוגשה וסומנה ת/9.

6.
ראיות ההגנה:

עה/1 גולן כהן
, הנאשם
- בעל מוסך 2000 ראשון, לשם הובא לתיקון הרכב נשוא כתב האישום.

העיד כי הנוהל לקבלת רכב לתיקון הוא שהלקוח מגיע, מציג את הבעיה ולאחר שמסכמים דברים וטרם תחילת העבודה פותחים כרטיס עבודה, מכיוון שאם לא פותחים כרטיס עבודה הרכב לא מבוטח. עוד העיד כי הרכב נשוא כתב האישום הגיע למוסך לתיקון ב- 19/3/07, כאשר הוא מסתמך על כרטיס העבודה וכן על הגעת השמאי מטעם הביטוח. עוד העיד כי הרכב הגיע אליו עם הנזק כפי שנראה בת/6, אך ניתן היה לנסוע עם הרכב. עוד העיד כי טרם הגעתו של מר צבי גרוס למוסך ראה אותו בפעם האחרונה כשנה שנתיים לפני כן.

בחקירתו הנגדית כאשר נשאל מתי לטענתו קיבל את הרכב, השיב הנאשם שהוא קיבל את הרכב ביום 19/3/07, ביום בו נפתח כרטיס עבודה לתיקון הרכב וכי מדובר בכרטיס שנפתח במחשב ולכן הוא אינו יכול לשנות תאריך. לשאלה מי הזמין את השמאי, השיב הנאשם כי הוא זה שהזמין את השמאי אשר הגיע באותו יום בו נכנס הרכב לתיקון. לשאלה מתי פנה אליו מר צבי גרוס, השיב הנאשם כי הוא פנה אליו יום או יומיים לפני שהגיע אליו ושלל את העובדה כי מר גרוס היה אצלו במוסך ביום התאונה.


בחקירתו על ידי חוקר מטעם חב' הביטוח מיום 22/3/07
(ת/1) מסר הנאשם כי הוא מכיר את עת/3, כמי שמטפל ברכבו במוסך בו הוא עובד. עוד מסר כי כמה ימים לפני החקירה הגיע אליו עת/3 עם רכבו כאשר ברכב יש פגיעות התואמות לצילומים אותם ערך השמאי, הנזק תוקן ועת/3 שילם לו 20,381 ₪ בהתאם לנזקים שתוקנו על ידו.

לשאלה האם סיכם עם עת/3 כי יספוג את ההשתתפות העצמית, השיב בחיוב והסביר זאת בכך שהוא עושה את החישוב הכלכלי שלו, תוך שהוא דוחה את טענת עת/3 לפיה הוא הגדיל את הנזקים.


גם בחקירתו במשטרה (ת/9)
הכחיש הנאשם כי הוא האחראי להגדלת הנזק וטען כי עת/3 הכניס את רכבו לתיקון במוסך בתאריך 19/3/07 ולא ביום 18/3/07 כפי שנטען על ידו. עוד מסר בהודעתו כי אינו זוכר מתי בדיוק פתח את כרטיס העבודה, האם לפני שהקפיץ את עת/3 או אחרי שחזר, אך הוא פתח את הכרטיס ביום ששמאי הרכב הגיע למוסך.


עה/2 מר נתן מוסקל - שמאי במקצועו, בדק את הרכב נשוא כתב האישום.


העיד כי הגיע לבדוק את הרכב על פי הזמנתו של הנאשם. עוד העיד כי הרכב במצבו יכול היה לבצע נסיעה, שכן הפגיעות שהיו במצנן הרכב התגלו תוך כדי פירוק ולא משום שהיתה דליפה בבדיקה הראשונה.

בחקירתו הנגדית העיד כי הוא בא כמה פעמים לבדוק את הרכב, טרם תחילת העבודה, ולאחר פירוק החלפים. לשאלה כמה זמן לדעתו מרגע התאונה קוראים לשמאי, השיב כי אינו רואה סיבה מדוע לא יזמינו שמאי בזמן.


בחקירתו על ידי החוקר מטעם חב' הביטוח מיום 22/3/07 (ת/1) מסר כי בעקבות פניית בעל המוסך בתאריך 19/3/07 הגיע בבוקר או בצהריים למוסך 2000 וביצע בדיקת נזק לרכב נשוא כתב האישום, ומצא כי ברכב סימני פגיעה בפגוש קדמי, מכסה ופנס שמאל, כונס אויר ומצנן מים ובהמשך, לאחר פירוק החלקים, הבחין בנזק נוסף במעבה המזגן ומגן קדמי.

7.
סיכומי המאשימה:

ב"כ המאשימה עתר להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בהסתמך על עדותו של עת/3 שמסר כי לאחר שפנה למספר מוסכים ונתקל בסירוב לטפל ברכב ללא תשלום ההשתתפות העצמית, הגיע בסופו של יום אל הנאשם שהסכים בדרך כזו או אחרת, לטפל ברכב שלו ואילו הוא התחמק מתשלום דמי ההשתתפות, כך שהנאשם ועת/3 יצאו נשכרים חוץ מחברת הביטוח. באשר למועד הכנסת הרכב למוסך, הסתמך ב"כ המאשימה על עדותו של עת/3, הנתמכת בעדותו של עת/4, לפיה הרכב הוכנס למוסך ביום 18/3/07. לטעמו, מאז הכנסת הרכב למוסך ביום 18/3/07 ועד הגעת השמאי ביום 19/3/07 היה סיפק בידי הנאשם להגדיל הנזק ברכב. עוד הוסיף וטען כי גרסתו של הנאשם אינה מהימנה ואינה מתיישבת גם עם עדות השמאי לפיה מצב הרכב כפי שנבדק על ידו היה כזה שלא ניתן היה לנסוע יותר מ10 – 12 ק"מ כאשר לגרסת עת/3 נסע עם הרכב בסוף השבוע, טרם הכנסתו למוסך, לצפון כאשר הרכב לאחר תאונה.

8.
סיכומי ההגנה:

לטעמו של ב"כ הנאשם על בית המשפט להסיק מתוך הראיות שבפני
ו מי באמת ביצע את הגדלת הנזק שאין מחלוקת שבוצעה והאם לנאשם יש יד או רגל בדבר.


לטענתו, על פי הראיות שהוצגו בפני
בית המשפט יש להעדיף את גרסת הנאשם על פני גרסת עדי התביעה. עת/3 בגרסתו מסר כי הגיע לנאשם כמוסך ראשון מיד לאחר התאונה ולאחר מכן פנה לעוד שלושה מוסכים, דבר הסותר לחלוטין את הגרסה המאוחרת שלו ויש בה כדי להעלות תמיהה משמעותית בקשר למהלך העניינים, שהרי, אם הייתה הסכמה לגבי הגדלת הנזק על ידי הנאשם למה ללכת לעוד מוסך ואם הוא היה קודם אצל הנאשם, מדוע לא בוצע הדבר באופן מיידי.


עוד לטענתו, מעדותו של עת/2 ניתן להבין כי עת/3 הבין שאין סיכוי שבעל מוסך יגדיל בסיטואציה כזאת את הנזק ולפיכך, המסקנה ההגיונית והמסתברת היא, שעת/3 עצמו פעל להגדלת הנזק, ואז ניגש למוסך של הנאשם ושם הגיע לאחר שהגדלת הנזק כבר נגרמה ובעקבות כך הצליח לסגור עסקה לפיה המוסך יספוג חלק מההשתתפות העצמית. באשר למועד הכנסת הרכב למוסך, אין מה לסמוך על טענת עת/3 ועת/4, שכן, אם באמת הייתה תאונה לעת/4, היה על המאשימה להציג מסמך או תמונה או אישור לגבי קרות התאונה ביום 18/3/07.


באשר למהימנות גרסתו של עת/3, שהרי אם היה מדובר בנזק שהוגדל על ידי הנאשם מבלי שעת/3 היה מעורב בו, הרי שלא היה נותן לו שיק לפרעון (נ/1) ואף היה דורש ממנו אישור בכתב בגין אחריותו להגדלת הנזק.


בנסיבות אלה, עתר ב"כ הנאשם לקבל את גרסת הנאשם שהיתה קוהרנטית, מתיישבת עם ההגיון ונסיון החיים ולזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.




9.
הדיון המסכם:


לאחר שנתתי דעתי לראיות, ולעדויות שהובאו בפני
י, מצאתי כי אין מחלוקת שרכבו של עת/3 ניזוק עקב תאונה בתאריך 12/3/07, נזק קל, כשלאחר מכן הוגדל הנזק ברכב.


התרשמתי כי המחלוקות היחידות בהן נדרש בית המשפט לדון הינן:
א.
מי אחראי להגדלת הנזק.
ב.
באיזה תאריך הוכנס הרכב למוסך.


לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך
להידרש לעדויות כל עדי התביעה ועדי ההגנה וניתן להכריע במחלוקות אלו על סמך עדויותיהם של עת/3, עת/4 והנאשם בלבד.

א.
האחראי להגדלת הנזק:

המאשימה בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשם תוך שהיא מתבססת על עדי התביעה ועל הראיות שהוצגו, לפיהן הנאשם הוא אשר הגדיל את הנזק ברכבו של עת/3.


אין בידי לקבל טיעון זה.


התרשמתי כי עת/3 אינו אמין. מדובר במי ששינה את גרסאותיו חדשות לבקרים, כל אימת שהרגיש כי החבל סביב צווארו מתהדק. רואה אני בחומרה יתרה את התנהלותו זו לאור העובדה כי מדובר בגמלאי של המשטרה, אשר אמון על שמירת החוק ואמירת האמת.


בחקירתו הראשונה על ידי חוקר חב' הביטוח מיום 21/3/07 (ת/1) טען עת/3 כי בתאריך 12/3/07 פגע עם רכבו ברכב צד ג', כאשר הנזק שנגרם לרכבו הוא הנזק המתואר בחוו"ד השמאי. עוד טען כי נסע ממקום התאונה ישירות למוסך 2000, ללא צורך בגרר, הראה לנאשם את הנזק וביקש ממנו לספוג את ההשתתפות העצמית. הנאשם הסכים והוא מסר לו את הרכב לתיקון.


בחקירתו השנייה על ידי חוקר חב' הביטוח מיום 22/3/07 ביקש עת/3 לספר את האמת לפיה מיד לאחר התאונה נסע למוסך 2000, שוחח עם הנאשם והראה לו את הנזק שהיה נזק קל בפגוש הקדמי והם סיכמו ביניהם כי הנאשם יקח על עצמו את ההשתתפות העצמית והרכב ייכנס לתיקון רק בשבוע לאחר מכן, ביום א'.


אם אכן עת/3 נסע ישירות ממקום התאונה למוסך בו עובד הנאשם וסגר איתו על התיקון, עולה השאלה, מדוע נזקק הוא לבדוק בעוד שלושה מוסכים ולנסות לשכנעם לקחת על עצמם את ההשתתפות העצמית, שהרי סיכם זאת עם הנאשם מלכתחילה?!

תמיהה נוספת עולה, אם התאונה אכן ארעה
ביום 12/3/07, שהינו יום ב' בשבוע, מדוע לא הוכנס רכבו של עת/3 לתיקון מיידית, שכן, כפי שהעיד עת/3 הנזק ברכבו היה נזק קל והוא נזקק לרכבו רק בסוף השבוע?!
לא זו אף זו. גרסתו זו של עת/3 אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם השכל הישר, שכן, על פי החשבונית שהוצאה לעת/3 (ת/8), רכבו נכנס לתיקון ביום 19/3/07 ויצא בתאריך 21/3/07, היינו התיקון לקח שלושה ימים וזאת כאשר מדובר בתיקון הנזק המוגדל.
לפי גרסתו של עת/3 כי מדובר בנזק קל, עת פנה לנאשם, הרי ששהות הרכב בתיקון הייתה קצרה יותר ואין ספק כי ניתן היה לתקנו עוד בטרם סוף השבוע.

גרסאותיו אלו של עת/3 מעלות ספקות ותמיהות רבות, שלא ניתן להתעלם מהם.

תמיהות אלו מתחזקות גם לנוכח גרסתו של עת/3 (ת/1) לפיה הרכב הוכנס למוסך עם נזק קל וכאשר הוא הגיע למוסך לבדוק את רכבו, מצא כי הנאשם הגדיל את הנזק,
והוא, במקום לעצור את הכל באותו רגע לא התייחס לעניין ועזב את המוסך לבקשתו של הנאשם, אך דאג להגיע כל יום לבדוק שהרכב מתוקן כמו שצריך ואף שילם את מלוא סכום הנזק שהוגדל?!


גרסה זו של עת/3 אינה הגיונית, שכן, סבורה אני כי האדם הסביר שהיה רואה כי גרמו לרכבו נזק גדול יותר מהנזק המקורי,
היה פונה לבעל המוסך, עוצר את העבודה ואף מגיש תלונה, או, למצער, לא היה משלם על תיקון הנזק ומדווח לחב' הביטוח. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במי שבעברו שירת במשטרה. גם גרסתו לפיה הגיע למוסך ושילם סך של 22,000 ₪ לערך, מבלי לדווח על כך לחב' הביטוח, אינה הגיונית, בהנחה שמדובר בנזק אשר הוגדל על ידי המוסך. שכן, על פי גרסתו של עת/3 בפני
, השיק אותו נתן לנאשם הינו שיק לפרעון ולא לבטחון או על תנאי.

מכל האמור לעיל, עולה כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחות מעבר לספק סביר כי הנאשם הוא אשר הגדיל את הזנק ברכבו של עת/3.

ב.
תאריך כניסת הרכב לתיקון:

מעדויותיהם של עת/3 ועת/4 ניתן היה לכאורה ללמוד כי הרכב הוכנס למוסך בתאריך 18/3/07, אך אין בידי לקבל גרסאות אלו ואני מעדיפה את גרסתו של הנאשם על פני גרסאות עדים אלה. ואפרט:


עת/3 מסר לחוקר הביטוח בהודעתו השנייה מיום 22/3/07 (ת/1) כי הכניס את רכבו למוסך בתאריך 18/3/11 בין השעות 08:30 - 09:00 וחזר על גרסה זו בעדותו בפני
, לפיה הרכב הוכנס למוסך בשעה 08:30.


לעומתו, העיד עת/4, אביו של עת/3 בפני
חוקר הביטוח, כי פגע ברכב חולף בסמוך לשעה 07:45 והוא התקשר מיד לבנו וביקש ממנו להגיע למקום התאונה כדי שיצלם את הנזק, ובנו אכן הגיע למקום.


בעדותו בפני
העיד עת/4 כי התקשר לבנו בשעה 08:00, וביקש ממנו להגיע למקום התאונה עם מצלמה ובנו הגיע למקום לאחר כמה דקות:

"ש. כמה זמן חיכיתם עד שהבן שלך הגיע

ת. אני לא יכול להגיד לך בדיוק. אני התקשרתי אליו וכמה דקות זה לקח..."
(עמ' 20, שורות 29-30 לפרוטוקול).


אם כך, כיצד מסתדרים הזמנים, כאשר יש מרווח של כחצי שעה בין הכנסת הרכב למוסך לפי גרסת עת/3 לבין קרות התאונה של עת/4 והגעת עת/3 ביחד עם הנאשם למקום התאונה?!


לחיזוק גרסת עת/3 ועת/4 יכלה המאשימה להגיש פלטי שיחות טלפון שנעשו ביניהם, על מנת לאמת טענתם כי אכן הרכב הוכנס למוסך בתאריך 18.3.07, אך משום מה, לא עשתה כן.


עוד העיד עת/4 כי בנו צילם את הרכב:
"ת. ראו שמצלמים אותו אז הוא אומר אתה רוצה לגמור נגמור... אז נתתי לו 100 שקל ואז גמרנו את העסק.."
(עמ' 20, שורות 17-18, לפרוטוקול).


כמו כן העיד עת/4 כי בעל הרכב שנפגע נתן לו פתק שאין לו דרישות:

"... נתתי לו 100 שקל, והוא נתן לי פתק שאין לו דרישות אחרות..." (עמ' 20, שורה 7 לפרוטוקול).


אציין כבר עתה כי התביעה לא הגישה כראיות את התמונות שעת/3 צילם וכן את הפתק שמסר בעל הרכב הנפגע לעת/4, לפיו אין לו דרישות. לו הייתה המאשימה מגישה ראיות אלה, היה בהם כדי לחזק את גרסת עת/3 לפיה הרכב נכנס למוסך ביום 18/3/07.


אל מול גרסת עת/3 קיימת גרסת הנאשם הקוהרנטית, הן בחקירתו במשטרה והן בעדותו בפני
י, כי הרכב הוכנס למוסך בתאריך 19/3/07, כאשר תמך גרסתו זו בכרטיס עבודה ממוחשב שנפתח לרכב נשוא כתב האישום בתאריך 19/3/07.


אציין כי העובדה שהנאשם לא זכר באיזו שעה פתח את כרטיס העבודה באותו יום, אינה רלוונטית להוכחת יום כניסת הרכב למוסך.


לאור גרסת הנאשם לפיה הרכב הוכנס למוסך ביום 19/3/07, כאשר הוא תומך זאת בכרטיס עבודה ממוחשב, גרסה העומדת בסתירה לגרסאותיהם של עת/3 ועת/4, אשר לא נתמכה בראיות חיצוניות, אף שהיה ניתן להציגן, היה על המשטרה לבדוק גרסה זו על מנת לאשש או להפריך מי מבין הגרסאות היא הנכונה, דבר שלא נעשה!


לפיכך, לא עלה בידי המאשימה לסתור את גרסתו של הנאשם המגובה ברישום ממוחשב.




10.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה ואני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"א, 02/05/2011 במעמד הנוכחים.



איטה נחמן
, שופטת



הוקלד על ידי: יפעת שלומוב







פ בית משפט שלום 3148/08 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' גולן כהן (פורסם ב-ֽ 02/05/2011)