פסקי דין על דוד ברוך | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי - סניף תל אביב

18658-05/10 בל     03/05/2011




בל 18658-05/10 דוד ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף תל אביב








בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו


תאריך: 03 מאי 2011

ב"ל 18658-05-10 ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי סניף תל אביב מחלקה משפטית




בפני
:
כב' השופטת רוית צדיק


נ.צ. – מר אלכסנדר לוין (עו')
נ.צ. – גב' חגית פורת (מע')

התובע:
דוד ברוך

ע"י ב"כ עו"ד יסקה אלדר

-
נ
ג
ד
-

הנתבע
:
המוסד לביטוח לאומי - סניף תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה



פסק דין


1.
בפני
נו תביעתו של מר ברוך דוד (להלן -
התובע) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן
- הנתבע ) להכרה בטנטון באוזניו כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2.
התובע הוכר כנפגע עבודה לעניין ירידה בשמיעה בלבד כאשר ועדה רפואית מיום 10.2.10 קבעה כי נכותו הצמיתה עומדת על 19% , תביעת התובע להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה נדחתה מאחר ולא התקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק בדבר פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי.

תמצית טענות התובע:

3.
התובע יליד 1946 עובד כנגר עצמאי מזה כ- 46 שנה, התובע עובד כל יום 6 ימים בשבוע
החל משעה 8.00 ועד לשעה 18.00 ולעיתים אף מעבר לכך.

4.
הכלים מהם בוקע רעש ואיתם עובד התובע הם- מסור סרט, מסור הקרייזיק, קומפרסור אוויר, מקדחות שונות, שלייף (מכונות ליטוש) פרייזר (מכונת קנטים), פטישון, ג'קסון וכד' וכן קיימים תהליכי עבודה נוספים מהם בוקע רעש.

5.
במהלך היום עובד התובע עבודה פיזית בתוך הנגריה באמצעות הכלים שצוינו לעיל, ובנוסף ברקע רעש חזק ממכונות נוספות אותם מפעילים שני העובדים האחרים.

6.
בשנים האחרונות החל התובע לחוש בירידה משמעותית בשמיעה וצפצופים באוזניים. הצפצופים נמשכים כל היום, באופן רציף וללא הפסקה.
7.
הצפצופים פוגעים בתפקוד היומיומי בעיקר במנוחה, שיחה קריאה ריכוז ושינה. התובע סובל מהרעשים ואין לו כל הקלה. בלילה הדבר מפריע במיוחד כאשר התובע נאלץ להירדם עם רעשים באוזניו המונעים את שנתו.

8.
כתוצאה מהסבל אשר נגרם לתובע, עקב הרעשים באוזניים פנה מספר פעמים לרופאים והתלונן על כך. בכל הפעמים תועדו תלונותיו בעניין הטנטון – בתאריך 12.9.04 פניה לד"ר ולדימיר יעקובזון; בתאריך 23.9.04 פניה לד"ר מרים אהרונוביץ; בתאריך 7.3.2005 פניה לד"ר קלנדרוב ניסים;
בתאריך 21.3.2005
פניה בשנית לד"ר קלנדרוב ניסים;
בתאריך 8.9.2008 פניה בשלישית לד"ר קלנדרוב ניסים.

9.
כמו כן במהלך השנים ביצע התובע בדיקות שמיעה אשר הן מתעדות את תלונותיו לגבי הטנטון- בתאריך 6.9.04 בדיקת שמיעה במכון שמואל; בתאריך 17.11.2004 בדיקת שמיעה בבי"ח אסף הרופא; בתאריך 17.9.08 בדיקת שמיעה במכון רוט נבט.
כמו כן ביצע התובע בדיקת אפיון טנטון בתאריך 18.9.08.

תמצית טענות הנתבע:

10.
אין קשר סיבתי בין הטנטון הנטען לבין עבודתו ברעש מזיק.

11.
לחילופין, השפעת העבודה על העבודה הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו התחלואתי הטבעי של התובע.

12.
לפי סעיף 84א(ב)(3) לחוק תנאי להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה הוא קיומן של פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית בהן פנה לטיפול רפואי עקב טנטון בשתי האוזניים וכן תלונות על הפרעה בתפקוד – תנאים אלה לא מתקיימים אצל התובע כאשר לראשונה הוא מתלונן על טנטון בשתי האוזניים ביום 8.9.08. מעבר לציון כי מתלונן על צפצופים באוזניים לא העלה ולו תלונה אחד על הפרעה בתפקוד.

דיון והכרעה:

13.
השאלה הדרושה להכרעתינו היא האם התקיימו בתובע תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק.
סעיף 84 א' קובע כי:

"(א)
אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970 (להלן – רעש מזיק);
(2)
כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)
הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)
היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב)
היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב)
רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1)
כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחות בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2)
הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3)
הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

14.
ההלכה הפסוקה קבעה כי:


"על פי דרישת סעיף 84א(ב)(3) לחוק הרי ש"הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". בסעיף זה נקבעו איפוא תנאים מקדמיים כדלקמן:

[א]
פגיעה בתפקוד עקב הטנטון;

[ב]
אשר חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי;

[ג]
תיעוד ברשומה רפואית של הפניות לטיפול רפואי.

דרישות אלו תואמות את תכלית הסעיף. ליקוי שמיעה וטינטון דרכם להתפתח משך זמן רב; בשלב שבו הליקויים האמורים מתחילים להציק למבוטח בפועל ולהפריע לתפקודו חזקה היא שהוא יפנה לבירור בנדון, לבדיקות ולטיפול רפואי. זאת, במהלך הטבעי של חייו ולא לצורך הגשת תביעה בלבד. ברשומות הרפואיות מתועדות, בין השאר, תלונות המבוטח. רעש תמידי באוזניים, היינו טינטון, מפריע למבוטח כאמור לעיל וגורם לסבל ואך סביר שהוא יזכיר סבל זה, על היבטיו מפריעי התפקוד, בביקוריו אצל רופאיו ויתלונן בגין זאת".
(עב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 02/10/08).



ובהמשך נקבע:


"העדר תלונות על טנטון בכלל ועל פגיעה תפקודת בפרט משך תקופת זמן שלפני הפסקת החשיפה לרעש, כמו גם הופעת התלונות לראשונה לאחר היוועצות בעורך דין במסגרת הכנת תביעה בנדון או סמוך להגשתה, מהווה דרך כלל ראיה המצביעה על העדר טנטון הפוגע בתפקוד המבוטח".

15.
מועדי תלונות המבוטח הינם רלבנטים ביותר לענין אוטנטיות תביעתו. בית הדין הארצי יחס חשיבות לתלונות מבוטח סמוך להגשת התביעה וכך נקבע:


"סמיכות הזמנים בין פניותיו של המשיב לקבלת טיפול רפואי לבין מועד הגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי, מטילה צל על אוטנטיות פניותיו לקבלת טיפול. כפי שעמדנו על כך לא אחת, הטנטון אינו נבחן בפרמטרים רפואיים מדעיים ומדובר בתלונה סובייקטיבית הנסמכת על דבריו של המבוטח. מטעם זה נודעת חשיבות לבחינת אוטנטיות תלונותיו של המבוטח על טנטון, בין היתר, באמצעות בחינת פרק הזמן בו התלונן על הטנטון עובר להגשת התביעה למוסד לשם כך, קבענו ב

פסק דין
ברכליס כי הפניות לקבלת טיפול רפואי צריך שתהיינה על פני פרק זמן ממושך קודם להגשת התביעה".
(עב"ל 325/08 המוסד לביטוח לואמי – בוחבוט שרלי, ניתן ביום 12/10/09).



עוד נקבע כי:


"ככלל, פניות שנעשו לרופא שנעשו לשם הגשת תביעה למוסד, אינן מהוות 'פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי'". (עב"ל 682/07 שלום שלי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 02/10/08).



16.
מהמסמכים המצויים בתיק בית הדין ניתן ללמד כי עוד ב - 12.9.04 פנה התובע לרופא והתלונן על ירידה בכושר שמיעתו ורעש באוזן ימין. בין לבין נבדק ביום 23.9.04 כאשר בתוצאות הבדיקה נרשם טינטוס לא כתלונה אלא כאחת האבחנות הקיימות כמו כן בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 23.9.04 נרשם טינטוס כאבחנה. ביום 21.3.05 נרשם שוב כי התובע מתלונן על רעש באוזן ימין ובתאריך 8.9.08 נרשם לראשונה כי "התובע מתלונן על כאבים באוזניים, רעש וצפצופים , סובל מזה מספר חודשים", בבדיקת אפיון טנטון מיום 18.9.08 נרשם – "הנבדק אפיין את הטנטון בעקביות ובחזרתיות טובה. תדר הטנטון זוהה ללא קושי. עוצמת הטינטון הוגדרה ללא קושי". ביום 16.3.09 הגיש התובע את תביעתו לנתבע.

לפיכך, אין חולק כי תלונות התובע בענין הטנטון נטענו טרם הגשת התביעה ובכך מתחזקת הטענה כי הפניה אכן יסודה בבעיה רפואית, הגם שבתחילה דובר על אוזן ימין בלבד.

17.
כמו כן, יש ליתן את הדעת לעובדה כי
עסקינן בפני
ות אשר תחילתן כארבע וחצי שנים טרם הגשת התביעה. באשר לטענת הנתבע כי בתעודה הרפואית הראשונה כמו גם תוצאות הבדיקה מיום 23.9.04 נרשם טנטון כאבחנה ולא כתלונה סבורים אנו כי האבחנה לא נרשמה "בחלל ריק" אלא בעקבות תלונות התובע על טנטון וכפועל יוצא מהן.הדעת נותנת כי תלונות התובע בפרק זמן זה טרם הגשת התביעה אכן משקפות בעיות רפואית לבר מהכנת החומר הראיתי הדרוש לצורך ההליך כדרישת סעיף 84
א (ב) (3) לחוק.

18.
נציין כי הפניות בשנת 2004 הופנו לרופא א.א.ג ולא לרופא משפחה. עם זאת, יש לבחון האם התיעוד כולל תלונות בדבר פגיעה בתפקוד.

19.
אומנם בתלונות התובע לא נזכר דבר אודות הפרעה בתפקוד, אולם מצאנו כי תלונותיו החוזרות ונשנות כאמור לעיל מעידות על טנטון אשר גרם להפרעה כלשהי לתובע, אחרת לא ברור מדוע חזר התובע לקבלת טיפול שוב ושוב. ויודגש הפניות כולן נעשו טרם הגשת התביעה לנתבע. לשיטתנו התנהלות זאת בתדירות ובמועדים הנזכרים לעיל הינה בבחינת "הדבר המעיד על עצמו".
לעניין זה יפים דברי כבוד השופט י. פליטמן בפרשות יחזקאל איזיקאל, שם נקבע כי:


"מעבר לזה יודגש כי דרישת הפגיעה בתפקוד משמעה האפשרי לעיתים הינה עצם התלונה בשל הטנטון. שהרי, מדוע אדם פונה לרופא לקבל מזור לליקוי ממנו הוא סובל אם אותו ליקוי אינו מפריע ופוגע בתפקודו". (עב"ל 494/08 המוסד לביטוח לאומי – יחזקאל איזיקאל, ניתן ביום 25/06/09).




בנוסף בפרשת בוחבוט שרלי נקבע כי:


"אכן, סביר להניח, כי במקרים רבים ניתן ללמוד מתיעוד רפואי של תלונה לגבי טנטון, על פגיעה בתפקוד אשר הביאה את המבוטח לפנות לטיפול רפואי, אולם יש לבחון עניין זה בכל מקרה על פי נסיבותיו".

לאחרונה , בפרשת מיכאל קנטור נפסק מפי השופטת ליבנה –


"באשר לבחינתנו את הנסיבות שבפני
נו הנני סבורה כי פנייה לרופא תעסוקתי ולאחר מכן לרופא א.א.ג, זאת לאורך כשנתיים וחצי לפני מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, מלמדים על האותנטיות של התלונות. ועל כך אף חברי הנשיא בפסק דינו בהלכת ברלכיס אומר כי ייתכנו מקרים שבהם הפניות לרופאים ילמדו על האותנטיות של התלונה גם אם לא נרשמה מפורשות פגיעה בתפקוד.

בנסיבות שלפנינו, במיוחד לאור אורך התקופה של התלונות והפניה דווקא לרופא תעסוקתי ולרופאי אף אוזן גרון ולא לרופא המשפחה, שכנעו אותי כי מדובר בתלונה אמיתית העונה על תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק". (עב"ל 535/08
המוסד לביטוח לאומי- מיכאל קנטור ניתן ביום 10.3.10).

20.
לאור ההלכה הפסוקה ומספר הפניות בהן פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בשל בעיית הטנטון, החל משנת 2004, הגם שאין בתיעוד הרפואי קביעה לעניין פגיעה תפקודית, סבורים אנו כי עסקינן בפני
ות אותנטיות, אמיתיות המעידות כי התובע חזר, פנה והתלונן על הטנטון ממנו סובל הוא בשל ההפרעה
התפקודית.


21.
סוף דבר, התביעה מתקבלת.

22.
הנתבע יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.








23.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.


ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.









אלכסנדר לוין, נציג עובדים

רוית צדיק
,שופטת

חגית פורת, נציגת מעבידים
קלדנית: אגם – יקירה צריקר.







בל בית דין אזורי לעבודה 18658-05/10 דוד ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף תל אביב (פורסם ב-ֽ 03/05/2011)