פסקי דין על דוד מור | פסקי דין על התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") | פסקי דין על אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב |

5857-08/07 א     04/05/2011




א 5857-08/07 דוד מור נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי מרכז



ת"א 5857-08-07 מור ואח' נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ
ואח'




בפני
כב' השופטת מיכל נד"ב




התובע:
דוד מור


נגד

הנתבעות:
1. התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה
("הפול") בע"מ
2.אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ






פסק דין


1.

לפניי תביעת התובע, יליד 28.12.78, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 8.9.99 (להלן: "התאונה").

2.
ביום 12.1.2004 ניתן

פסק דין
חלקי על ידי כב' השופטת לבהר שרון במחלוקת שהייתה בשאלת הכיסוי הביטוחי. התביעה נגד קרנית נדחתה ונקבע כי הנתבעות שלפניי הן שחייבות לפצות את התובע בגין נזקיו.

3.
נכויות התובע

לבדיקת התובע בגין פגיעותיו בתאונה מונו מספר מומחים שקבעו נכויותיו על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), כדלקמן:

ד"ר עמרני, מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית - קבע לתובע את הנכויות הבאות:
10% -
הגבלה ביישור מרפק שמאלי (תקנה 41(7)ב'
iii
).
5% -
הפרעה בסופינציה אמה שמאל (תקנה 41(10)ז').
10% -
הפרעה סנסורית רדיאלית משמאל (תקנה 31(3)א'
i
).
8% -
קשיון אצבע 4 (תקנה 43(4)ג').

ד"ר עמרני נדרש לחוות דעתו בחוות דעת נוספת לגבי פגיעה של התובע בתאונת עבודה ביום 12.7.09 וקבע שבגין הפגיעה נותרה לתובע נכות בשיעור 10% עקב דחיסה בקדמת חוליה
l1
בלי פגיעה בעמודה אחורית, עם דחיסת הקיר הקדמי כדי 50% (תקנה 37(8)ב').

ד"ר קוטלר, מומחה פסיכיאטרי - קבע לתובע נכות לצמיתות בשיעור 7.5% לפי סעיף 34א' וב' בתקנות. כן קבע לתובע נכות זמנית בשנים 2000- 2004 בשיעור של 15% לפי סעיפים 34ב' -ג' בתקנות.

פרופ' בן ארי, מומחה בתחום הכירורגיה – קבע לתובע את הנכויות הבאות:
20% - בקע בדופן הבטן (תקנה 20(ג) בתקנות).
20%- צלקות נרחבות ומכערות באזורי גוף שונים (תקנה 75 בתקנות).

פרופ' אלדר, מומחה בקרדיולוגיה – קבע כי לתובע אין נכות כלשהי בגין מום לבבי עימו נולד וכי אין למום זה השפעה על תוחלת חייו של התובע.

סך כל נכותו המשוקללת של התובע עקב התאונה – 58%.

המומחים לא נחקרו על חוות הדעת.

4.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה נזקי התובע. להלן אדון בראשי הנזק השונים שנתבעו על ידי התובע.

5.
כאב וסבל
הצדדים חלוקים למעשה על יום אישפוז אחד. בנסיבות אלה אני מקבלת את חישובו של התובע לפי 239 ימי אשפוז (להבדיל מ- 238 כטענת הנתבעים) ופוסקת לו 252,198 ₪ על פי חישוב התובע.

6. הפסדי השתכרות

א.
מצב התובע לפי גרסתו

- בתצהירו טען התובע: כי היה מאושפז עקב התאונה משך 248 יום; כי משך כ-16 חודשים "התהלך עם בטן פתוחה" וכי אמו נאלצה לחבוש את בטנו מס' פעמים ביום;
כי עד היום הוא סובל כאבים; כי מאז שחרורו מהאשפוז ועד למועד התצהיר לא הצליח להתמיד במקום עבודה כלשהו מחמת הטיפולים הרפואיים ומחמת מגבלותיו הגופניות; בספטמבר שנת 2000 ובמשך כשנה למד התובע במכינה להנדסאים באורט בראודה במימון המל"ל.
בחקירתו בבית המשפט העיד התובע: כי השתחרר שחרור מוקדם מהצבא עקב צנתור שנאלץ לעבור. כי עבד משך כ-16 חודשים עד התאונה; כי לאחר התאונה לא הסתדר בעבודה עקב הפגיעה בבטנו;

כי נסע לתאילנד עם תרמיל שמשקלו היה 30 ק"ג, לפני כ-8 שנים ושהה שם כשלושה וחצי חודשים. התובע הסביר כי למרות מגבלותיו הוא עוסק בעבודות פיזיות "זה מה שאני מכיר, זו הדרך היחידה שאני מצליח להתפרנס בה. אני לא יכול לשבת במשרד, אני בן אדם של בחוץ. זו הדרך היחידה שלי להתפרנס, לצערי וזה מה שאני מנסה לעשות בחיים – לשנות את זה ולנסות לעבוד בעבודות יותר משרדיות אבל זה העבודות מבחינת הנפש שלי, אני לא יכול לשבת במקום סגור. זה שאני עושה עבודות פיזיות זה לא אומר שאני לא פגוע, זה אומר שאני יותר סובל בלילה מכאבים ואני מסכן את הבריאות שלי". (פרוטוקול עמ' 23 שורות 2 – 7).
ב"כ הנתבעים הציג לתובע את האישור נ/1 שבו מצוין כי לא נעדר מהלימודים לתואר הנדסאי כלל. התובע הכחיש שהאמור באישור הוא נכון. התובע אישר כי מאוגוסט 2008 הוא עובד בחברת א.ד.ל. היטרס בע"מ (להלן: "היטרס"). תפקידו שם חשמלאי ראשי של החברה (פרוטוקול עמ' 26, שורה 25). התובע אישר כי עבודתו מתבטאת בכך שהוא "מתכנן תכניות חשמל, יוצא להדרכות של קבלנים, יוצא להדרכות של לקוחות על המערכת, הקבלנים הייתי מדריך אותם באיך להכין במהלך הבניה ומה הם צריכים להכין. את הלקוחות הייתי מדריך בסוף התהליך איך להשתמש במערכת, הייתי עושה בדיקות, תקלות, תקלות קשות יותר" (פרוטוקול עמ' 27 שורות 1 – 3).
התובע אישר כי הוא גם עושה שם עבודות פיזיות מעטות (שם, שורה 8). העבודות הפיזיות הן התקנת בקרים, עריכת בדיקות, נסיעה פיזית לבתים של אנשים, לאתרים, לבדיקות בלוח חשמל ותכנות בקרים (פרוטוקול עמ' 27, שורות 10 -11).
התובע אישר כי הוא נחשב כעובד טוב בחברה (פרוטוקול עמ' 28 שורה 6) וכי הוא עובד בהיטרס משך שנתיים ולא נעדר מן העבודה (פרוטוקול עמ' 29, שורה 7).
התרשמתי מכנות עדותו של התובע שלא ניסה להאדיר את נזקו, שאישר את עובדת נסיעתו לחו"ל לאחר התאונה, כשם שהמשיך לעבוד וללמוד חרף התאונה הקשה שעבר.

ב.
שכר התובע ערב התאונה

– התובע נפגע בגיל 21. התובע שוחרר מהשירות הצבאי במאי 1998, ונסע לעבוד כמלצר באילת. על פי טופס 106 הנספח לתצהירו, השתכר סכום נטו של 6,095 ₪ לחודש, במשך 7 חודשי עבודה בשנה זו.
בשנת 1999 ועד לתאונה, עבד במלון באילת במשך 9 חודשים נוספים והשתכר שכר ברוטו של 6,888 לחודש (השכר נטו לחודש עמד על 6,496 ₪) גם זאת על פי טופס 106 הנספח לתצהירו. סכום זה בשערוך להיום עומד על 8,445 ₪. בספטמבר 1999 עמד השכר הממוצע במשק על 6,300 ₪ ברוטו. משמע שכרו של התובע עלה בכ-9% על השכר הממוצע במשק במועד הרלבנטי.

ג.
הפסדי השתכרות בעבר

- אין מחלוקת כי התובע היה מאושפז 239 יום, שהם כמעט 8 חודשים (עד 16.4.00). כמו כן טענת התובע שלא עבד עד סוף חודש יוני 2000 לא נסתרה. בהתחשב במשך האישפוז ובכך שנקבעה לתובע
נכות פסיכיאטרית זמנית בשיעור של 15%, אני סבורה
שבגין תקופה זו זכאי התובע לפיצוי מלא בגין הפסדי שכר לפי שכר של 8,445 ₪ בחודש, סה"כ 80,227 ₪ בצירוף רבית מאמצע התקופה.

בספטמבר 2000 ובמשך שנה למד התובע במכינה להנדסאים באורט בראודה (פר' עמ' 23 ש' 25). בתקופה זו קיבל מהמל"ל מגורים ודמי מחייה 1,500 ₪ בחודש (סיכומי התובע סעיף 3). בגין תקופה זו אינני סבורה שיש לפסוק לתובע הפסדי השתכרות מלאים, מאחר ועקב הלימודים לא יכול היה לעבוד במשרה מלאה, ואני מעמידה ההפסדים בתקופה זו על 20,000 ₪ כערכם היום, על פי אומדנא.

מספטמבר 2001 ועד אוקטובר 2004 עבד התובע בעבודות מזדמנות (פר' עמ' 24 ש' 1) בשכר משתנה (ר' נספח לתצהיר התובע). בשנת 2002 השתכר 23,222 ₪ נטו; בשנת 2003 השתכר 25,692 ₪ נטו; בשנת 2004 השתכר 15,586 ₪ נטו. סה"כ בממוצע השתכר התובע בשנים אלה 1,791 ₪ לחודש ובשיערוך - 2,092 ₪. בתקופה זו ירד שכרו החודשי של התובע, לעומת שכרו לפני התאונה ב- 6,353 ₪ לאחר שערוך. על כן אני פוסקת לתובע הפסדים אלה בגין 37 חודשים בסכום של 235,061 ₪ בצירוף רבית מאמצע התקופה.

מיום 17.10.04 ועד 21.6.06 למד התובע לתואר הנדסאי (ר' האישור נ/3).
בשנת 2005 השתכר 2,170 ₪; בשנת 2006 השתכר 13,198 ₪. התובע אישר בחקירתו, כי
למד באותה תקופה 4 -5 ימים בשבוע וכי היו לו שעורי בית גם כן
)
פר' עמ' 26 ש'1- 7). לא מצאתי לפסוק לתובע הפסדי שכר בגין תקופת הלימודים הזו, שכן נראה לי כי ההשתכרות הנמוכה משך שנים אלה הייתה בשל דרישות הלימודים, ללא קשר לתאונה.

בכל שנת 2007 השתכר התובע נטו 37,595 ₪ ובממוצע
3,132 ₪ בחודש. בכל שנת 2008 השתכר 70,785 ₪ נטו או 5,898 ₪ בחודש. הפסדי התובע בתקופה זו, לעומת שכרו לפני התאונה 81,768 ₪ לאחר שערוך. אני פוסקת לתובע סכום זה ומורה כי לסכום זה תתווסף רבית מאמצע התקופה.

התובע עובד בהיטרס מאוגוסט שנת 2008 (ר' תלושים שצורפו לתצהיר התובע). אין מחלוקת, כי החל מיולי שנת 2009 לא עבד משך 8 חודשים עקב תאונת עבודה שארעה לו במקום עבודתו (פר' עמ' 28 ש' 8).
התובע המציא תלושים עדכניים, מהם עולה כי השתכרותו החודשית הממוצעת בחודשים מרץ – מאי 2010 עמדה על 7,000 ₪ ברוטו ועל 6,398 ש"ח נטו (ובשערוך להיום 6,678 ש"ח). התובע עובד עד היום בהיטרס
(פר' עמ' 28 ש' 2).
נוכח נתונים אלה אני קובעת, כי מתחילת עבודתו של התובע בהיטרס ועד היום, נגרמו לו הפסדי שכר משך 33 חודשים בגובה ההפרש שבין שכרו הנוכחי לשכרו ערב התאונה ובסה"כ בשערוך, בסכום של 71,511 ₪.

סה"כ הפסדי העבר -
488,567 ₪, בצירוף רבית מאמצע התקופה.

ד.
הפסדי השתכרות לעתיד

– השכר הממוצע במשק במועד פסק הדין עומד על 8,552 ₪ ברוטו. שכרו של התובע עומד על 7,000 ₪ בלבד, והוא נופל בכ- 19% מהשכר הממוצע במשק, בעוד שעובר לתאונה השתכר התובע מעל לשכר הממוצע במשק.

אינני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים, כי בסיס השכר הרלבנטי הוא השכר הממוצע במשק בשל העובדה שהתובע נפצע בגיל 21, וכמוהו כקטין שלא עבד. התובע עבד משך 16 חודשים בשנים 1998 ו-1999 עד התאונה, והשתכר בגילו הצעיר שכר שעלה על השכר הממוצע במשק. אני סבורה כי יש בכך כדי ללמד על פוטנציאל ההשתכרות שלו ועל כך שבמומו אכן נפגע כושר השתכרותו.
לנוכח חוות הדעת ועדות התובע שוכנעתי, כי לתובע מגבלות אמיתיות שמקשות עליו. התרשמתי מהתובע כי הוא מנסה לעבוד ולהתקדם למרות קשייו עקב התאונה. כמו כן האמנתי לו כי מאמציו הפיסיים בעבודתו נותנים אותותיהם בתחושותיו לאחר שעות העבודה, וכי מאמצים אלה מקשים עליו. גם האמנתי לו, כי הוא מתקשה נפשית בעבודה משרדית וכי הוא מעדיף לשאת בסבל הכרוך בעבודת שטח (פר' עמ' 23 ש' 3- 7).
עם זאת אני ערה לכך, כי לאחר התאונה למד מקצוע והחל את דרכו המקצועית החדשה, וכי משכורתו עתידה לעלות עם השנים.

על כן אני קובעת, כי יש להעמיד את בסיס השכר של התובע לעתיד על כפל השכר הממוצע במשק, קרי על סכום נטו של 12,828 (לאחר ניכוי של 25%), וכי בהתחשב בטיב הנכויות של התובע, יש לקבוע כי נגרמה לו פגיעה בשיעור של 35% בכושר ההשתכרות שלו.
על כן הפסדי העתיד יעמדו על 1,147,458 ₪, לאחר היוון מתאים. (12,828
x
35%
x
255.57= 1,147,458).

ה.
הפסדי פנסיה

– התובע בסיכומיו מבקש לפסוק לו סכום של 50,000 ₪. בהתחשב בשיעור הפסד השכר סכום זה נראה לי סביר ואני פוסקת אותו לתובע.

ו.
עזרת צד ג' בעבר

– התובע עתר לפיצוי בגין נזק מיוחד בסכום של 5,000 ₪ לחודש למשך 24 חודשים בשל הטיפול שנצרך לו מידי אמו. מקובל עלי כי בעת אשפוזו ובסמוך לאחר שחרורו מבית החולים, נזקק התובע לעזרת אימו. עם זאת הסכום הנתבע נראה לי מוגזם. אני מעמידה את הפיצוי בגין עזרה זו על סכום של 15,000 ש"ח.

התובע לא עתר לפיצוי בגין עזרת צד ג' בעתיד.

ז.
הוצאות

– התובע ביקש לפסוק לו סכום של 30,000 ₪ בגין הוצאותיו. לטענתו רכש תרופות, סדים, חומרי חבישה, ועוד. התובע לא הציג קבלות, למרות שמדובר בנזק מיוחד, הטעון כידוע, הוכחה כדבעי. בנסיבות אלה אני פוסקת לו סכום של 8,000 ₪ על דרך האומדנא.

7.
סוף דבר
הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

בגין כאב וסבל -

252,198 ₪ נכון ליום פסק הדין.
בגין הפסדי השתכרות בעבר –

488,567 ₪ בצירוף רבית מאמצע התקופה.
בגין הפסדי השתכרות בעתיד –

1,147,458 ₪ נכון ליום פסק הדין.
בגין הפסדי פנסיה -

50,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.
בגין עזרת צד ג' –

15,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.
הוצאות –

8,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.

מהסכומים שנפסקו לעיל ינוכו גמלאות המל"ל ששולמו לתובע עקב התאונה,
בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק.


הנתבעים יישאו בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בשיעור 13%.


המזכירות תשלח העתק

פסק דין
זה לצדדים.


ניתן היום,
ל' ניסן תשע"א, 4 מאי 2011, בהעדר הצדדים.


חתימה











א בית משפט מחוזי 5857-08/07 דוד מור נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/05/2011)