פסקי דין על יעקב אדרי

19827-07/09 א     09/05/2011




א 19827-07/09 מדינת ישראל נ' יעקב אדרי










בית משפט השלום בתל אביב - יפו




09 מאי 2011

ת"א 19827-07-09 אדרי נ' מדינת ישראל



מס' תיק הוצל"פ :
מספר תיק חיצוני






בפני

כב' הרשם
משה כהן



המבקשת
מדינת ישראל



נגד

המשיב
יעקב אדרי





החלטה


הובאה לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה ומחמת העדר עילה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את דבריהם הגעתי מסקנה שיש להיעתר לבקשה.

בתאריך 23.11.99 המשיב התגייס לשירות חובה בצה"ל וביקש לשרת בתור שוטר חובה במשטרה, שירות המכונה שח"מ. בקשתו של המשיב באה על רקע פעילותו בשירות "המשמר האזרחי" במקום מגוריו. המשיב טען בסעיף 10 לכתב תביעתו שעל-פי נתוניו היה ברור וטבעי שהוא יגויס לשח"מ וכך הובטח לו שייעשה. אולם לאחר גיוסו נודע למשיב שהמשטרה מסרבת לקבלו לשח"מ. המשיב לא השלים עם החלטה זו ובשל התנהלותו שוחרר ביום 7.3.01 משירותו הצבאי. המשיב לא נואש ולאחר שחרורו מצה"ל ביקש להצטרף לשורות המשטרה ונדחה. מבירור שערך גילה המשיב שסירוב המשטרה לקבלו לשורותיה נבע מחמת רישום פלילי הרשום על שמו. רישום זה היה מוטעה והוא תוקן במשטרה מיד עם גילוי הטעות.

המשיב טען בסעיף 15 לכתב התביעה שסירוב המשטרה לקבלו לשח"מ היה מחמת הרישום המוטעה. בסעיף 33 לכתב התביעה טען המשיב עוד שהרישום המוטעה פגע בחייו וגרם לו נזקים, כאשר המשיב קושר זאת לאי שיבוצו לשח"מ, כנטען בסעיף 19 לכתב התביעה.

מעיון בכתב התביעה עולה שהמשיב מבסס את תביעתו על כך שנגרמו לו נזקים בשל רישום פלילי מוטעה על שמו שגרם לו לדבריו לביטול יכולתו להתגייס לשח"מ במהלך שירותו הצבאי. אולם טענה זו אינה מבוססת משום שגזר הדין, אשר מכוחו נעשה הרישום הפלילי המוטעה, ניתן ביום 22.10.00 כטענת המבקשת טענה שלא נסתרה על-ידי המשיב בתגובה שהגיש. מכאן שאין כל קשר סיבתי או אחר בין טענת המשיב לנזקים שנגרמו לו בשל אי גיוסו לשח"מ לבין הטעות ברישום הפלילי על שמו, שהרי הרישום הפלילי לא היה קיים בעת שהמשטרה סירב לקבלו לשח"מ. משום כך כתב התביעה אינו מגלה עילה ודינו להימחק על הסף.

יצוין כי בתגובה שהגיש לא התייחס המשיב לבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה וגם משום כך יש להיעתר לבקשה.

המבקשת טענה עוד לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

ביום 7.3.01 שוחרר המשיב משירותו הצבאי. עם שחרורו המוקדם מצה"ל ביקש המשיב להתגייס למשטרה אך נדחה. מבירור שערך גילה המשיב שבקשתו נדחתה מחמת רישום פלילי שגוי הרשום על שמו. המשיב הגיש את תביעתו בתיק הנוכחי ביום 27.7.09, דהיינו - בחלוף שבע שנים מעת שנודע לו על הרישום השגוי שגרם לו לדבריו לנזקים הנטענים ומשום כך תביעתו התיישנה.

המשיב טען שהמבקשת הודתה בטעותה עם תיקון הטעות שנתגלתה ברישום הפלילי ולכן מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ממועד ההודאה בטעות. איני מקבל טענה זו משום שאין בתיקון הטעות כדי ללמד על כך שהמבקשת מודה באופן מפורש וחד משמעי בזכות המשיב לתבוע את נזקיו הנטענים בכתב התביעה. מה עוד שבמקרה הנוכחי המבקשת אינה מודה בקיום זכות המשיב להגיש את תביעתו שהרי היא טוענת להעדר עילת תביעה נגדה.

כמו-כן, איני מקבל את טענת המשיב לפיה טרם חלפה תקופת ההתיישנות משום שמועד התגבשות נזקיו הנטענים היה סמוך למועד הגשת התביעה וכי מועד הנזק הוא מועד תיקון הטעות ברישום הפלילי השגוי. טענה זו נדחית משום שהעובדות המהוות את עילת התביעה היו ידועות למשיב עוד בעת גילוי הטעות ברישום הפלילי והן לא נעלמו ממנו. שהרי כבר עם שחרורו מצה"ל ופנייתו להתגייס למשטרה גילה המשיב את הטעות ברישום הפלילי על שמו והיה מודע לנזקיו הנטענים שנגרמו לדבריו כתוצאה מהרישום השגוי.

איני מקבל את עמדת המשיב לפיה יש לדחות את הבקשה בשל זכות הגישה שלו לערכאות. שהרי זכות זו של המשיב לא נפגעה והוא רשאי היה להגיש את תביעתו לבית המשפט. בכל אופן, יש לאזן בין האינטרסים, לרבות בין זכויות דיוניות, המנוגדים והסותרים של שני הצדדים. כפי שלמשיב יש זכויות דיוניות גם למבקשת קיימות זכויות מסוג זה ולא ניתן להתעלם מהן. כפי שהמשיב רשאי להגיש תביעתו כך המבקשת רשאית שלא להיתבע בחלוף תקופת ההתיישנות כפי שהדין קובע.

מסקנת הדברים העולה מהאמור לעיל היא שכתב התביעה אינו מגלה עילה וכי התביעה התיישנה ומשום כך אני מורה על מחיקת התביעה.

לאחר הדיון שנערך במעמד הצדדים ביקש המשיב לפנות למבקשת בבקשה לוותר על טענת ההתיישנות מכוח נוהל 16.8 להנחיות פרקליטות המדינה. למשיב ניתנה אפשרות לפנות למבקשת ולכן נדחה מועד מתן ההחלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף. ביום 27.3.11 הודיעה המבקשת על דחיית בקשת המשיב. בעקבות הודעה זו ביקש המשיב לעכב שוב את מתן ההחלטה על מנת לפנות לבג"צ נגד החלטת המבקשת. המבקשת התנגדה לבקשה. עמדת המבקשת מקובלת עלי משום שהמשיב לא נימק את בקשתו ולא הבהיר מהו הבסיס המשפטי לתקיפת החלטת המבקשת בבג"צ. משום כך לא ראיתי לנכון לעכב עוד את מתן ההחלטה בבקשה.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוגשה על בסיס תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ביום 21.9.10 החליט בית המשפט להעביר אלי את הבקשה ותגובות הצדדים למתן החלטה. לפיכך ניתנה החלטה זו למרות שהבקשה החלופית של המבקשת היא לדחיית התביעה על הסף שלא הייתה בסמכותי. החלטה זו ניתנת בגדר סמכותי למחיקת התביעה ולא לדחייתה.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.


ניתנה היום,
ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 19827-07/09 מדינת ישראל נ' יעקב אדרי (פורסם ב-ֽ 09/05/2011)