פסקי דין על פטריק אפק | פסקי דין על יאנינה לי | פסקי דין על אלכסיי לי | פסקי דין על חברת אפק פ. מדיקל סנטר ואח' |

17728-02/11 א     12/05/2011




א 17728-02/11 פטריק אפק נ' יאנינה לי, אלכסיי לי, חברת אפק פ. מדיקל סנטר בע"מ ואח'








בית משפט השלום בקריות



12 מאי 2011

ת"א 17728-02-11 אפק נ' לי ואח'






בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי


התובע/המבקש

פטריק אפק


נגד


הנתבעים/המשיבים

1. יאנינה לי
ת.ז. 310978366
2. אלכסיי לי
ת.ז. 311003313
3. חברת אפק פ. מדיקל סנטר בע"מ ח.פ. 519753319
4. חברת אפק מ.סי מדיקל סנטר בע"מ ח.פ. 514211713




החלטה


בעקבות מתן צו עיקול זמני ברישום להבטחת תביעה בתיק זה עד לסך של 350,000 ₪ , צו מיום 15.2.11, הוגשה בקשה לביטול העיקול והמחלוקת התבררה במעמד הצדדים ביום 14.4.11. המבקש טוען כי


יש להותיר את צו העיקול הזמני בתוקפו ואילו המשיבים טוענים כי יש לבטלו ולחילופין לצמצמו.

עמדת המבקש:

משנת 2006 ניהל המבקש חברה בשם אפק פ. מדיקל סנטר בע"מ והיה בעל השליטה בה. החברה עסקה במתן שירותי אסתטיקה. המשיבה 1 הועסקה בחברה כמנהלת ומטפלת והמבקש סמך על הכשרתה ונסיונה גם בתחום הנהלת החשבונות.

משלב מסוים במהלך שנת 2006 נאלץ המבקש להעדר מעבודתו מנימוקים רפואיים לתקופה ממושכת והמשיבה 1 ניהלה את החברה למעשה.
בשנת 2007 החליט המבקש, לנוכח מצבו הרפואי, למכור את מניותיו בחברה שהייתה רווחית ופנה בהצעת רכישה אל המשיבה 1. לאחר בדיקה מקיפה מצד המשיבה 1 חתמו הצדדים על
זכרון דברים ב – 23.10.07 במסגרתו הוסכם כי התמורה תעמוד ע"ס של 800,000 ₪ "בניכוי המינוס בבנקים וזאת לפי יום העברת פעילות הבנקים ליאנה". בתאריך 25.10.07 נחתם ההסכם הפורמאלי כאשר המשיבה 1 ערבה אישית לקיום ההתחייבויות שבהסכם, לרבות על דרך של חתימת ערבות בגב כל שיק שנמשך מחשבון החברה לכיסוי התמורה על פי ההסכם, מכוחו אמור היה המבקש לקבל תמורה בסך כולל של 650,000 ₪. כן נקבעו פיצויים מוסכמים למקרה של הפרה בסך 40,000 דולר.

כעבור תקופה של פחות מחודש ימים ובעקבות פניית המשיבה 1 להקלה מסכום התמורה, הסכים המבקש להפחית סכום של 25,000 ₪ וביום 18.11.07 נחתם נספח להסכם לעיגון הסכמה זו.

בתאריך 28.11.07 ובעקבות פניה נוספת של המשיבה 1 להוסיף ולהקטין את סכום התמורה, הסכים המבקש להעמיד את התמורה ע"ס של 550,000 ₪ וצורף נספח נוסף ביום 28.11.07 לעיגון ההסכמה.

בפברואר 2008 סורבה על פי הוראת המשיבה 1 המחאה בסך 100,000 ₪ שניתנה למבקש וזאת במסגרת לחץ נוסף שהפעילה המשיבה 1 בנסיון להוריד עוד את סכום התמורה ובחודש זה נחתם נספח נוסף שבמסגרתו הסכים המבקש להפחית את סכום התמורה שהועמד על 500,000 ₪. סוכם כי החוב של המשיבה 1 נכון לאותו מועד מסתכם ב – 341,000 ₪ שהמשיבה 1 התחייבה לשלם בהמחאות
מעותדות – 12 ע"ס 8,000 ₪ כל אחת, 9 המחאות ע"ס 5,000 ₪ כל אחת והמחאה נוספת ע"ס 200,000 ₪ שמועד פרעונה 24.5.09.

עד לאוקטובר 2008 כובדו 8 המחאות של 8,000 ₪ כל אחת ו – 6 המחאות של 5,000 ₪ כל אחת ובסך הכל 94,000 ₪ מסכום החוב הנ"ל ואולם בסמוך לנובמבר 2008 הורתה המשיבה 1 לבטל שאר ההמחאות.

בנוסף לכך נמנעה המשיבה 1 מליטול על עצמה הלוואה פרטית שנלקחה לצורך רכישת כלי רכב ע"י המבקש למרות שהתחייבה לכך בנספח מיום 28.11.07, כלי הרכב הועברו לחזקתה
והזכויות נרשמו על שם החברה. כתוצאה ממחדל זה ננקטו הליכי הוצל"פ נגד המבקש שנאלץ לשלם לבנק סך כ - 15,898 ₪.

מכיוון שהמשיבה 1 צפתה כי יינקטו הליכים משפטיים על ידי המבקש היא הקדימה והגישה במאי 2009 תביעה בבימ"ש השלום בחיפה כנגד המבקש בטענה להפרת הסכם. התביעה הוגשה ע"ס 514,124 ₪, זאת לאחר שבשיחה טלפונית הציעה המשיבה 1 לשלם למבקש תמורת חובה כלפיו סך של 100,000 ₪. החוב על פי ההסכם באותה נקודת זמן עמד על כ – 240,000 ₪.

התביעה כנגד המשיב 2 הוגשה מכח הסכם ערבות.

התביעה כנגד המשיבים היא תביעה מבוססת ועל כן יש לדחות הבקשה לביטול העיקולים שהוטלו. את טענתם החילופית של המשיבים כי די בעיקול שהוטל על זכויות בדירת מגורים כדי להבטיח את התביעה יש לדחות משלא השכילו המשיבים להציג ראיות לנתונים שמסרו לעניין ערך הדירה, על אף שבנקל יכולים היו לעשות כן כיוון שבזמנו נערכה שומה לנכס.


עמדת המשיבים 1 ו – 2:

התביעה דנן המוגשת זמן ניכר לאחר הגשת תביעת המשיבה 1
כנגד המבקש לבימ"ש השלום בחיפה, הינה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש ומטרתה להוות אמצעי לחץ על המשיבה על מנת שתוותר על המגיע לה כמפורט בכתב התביעה שהגישה בבימ"ש השלום בחיפה.

דין התביעה ככל שנוגעים הדברים למערכת היחסים שבין המבקש לבין המשיב 2 להידחות על הסף בהעדר יריבות ומכיוון שהמשיב 2 ערב אך ורק להתחייבויות על פי הנספח להסכם שנחתם ביום 18.11.07 ועליו בלבד. במועדים מאוחרים יותר נחתמו בין המבקש לבין המשיבה 1 הסכמים נוספים אשר ביטלו את הנספח מיום 18.11.07 וערבותו של המשיב 2 פקעה.

לבד מכך אין כל תשתית ראייתית המאפשרת לקבוע ולו לכאורה מהו הסכום אשר חייב המשיב 2 למבקש לשיטתו.

עוד מוסיף המשיב 2
כי המבקש ביקש להטיל עיקולים על מקורות כספיים המשמשים אותו לצורך תשלום מזונות לבתו ומכיוון שדמי מזונות גוברים על כל חוב קיים אין מקום להותיר העיקולים הללו על כנם.

אשר לדרישה הכספית כלפי המשיבה 1 -

ההסכם הראשון מיום 25.10.07 נכרת בנסיבות של הטעיה מצד המבקש והפעלת לחצים קשים על המשיבה 1 כאשר בסופו של דבר הוסכם כי המשיבה 1 תשלם למבקש סך של 800,000 ₪ בניכוי 150,000 ₪ בגין טיפולים אשר טרם הוענקו ללקוחות ששילמו. במעמד חתימת ההסכם מסרה המשיבה 1 למבקש המחאות דחויות בסך כולל של 650,000 ₪.
לאחר החתימה על ההסכם גילתה המשיבה 1 כי הוסתרו ממנה פרטים מהותיים לרבות התחייבויות ותשלומים שנלקחו לפני מכירת החברה. התברר כי החברה נטלה הלוואות בסכומים גבוהים ומצויה בחובות כבדים. בפגישה עם רוה"ח של החברה ביום 14.11.07 מסר רוה"ח כי הנתונים שבידי המשיבה 1 אינם מעודכנים והעמיד לרשותה דוחות עדכניים.

ב – 18.11.07 נפגשו הצדדים ונחתם הנספח הראשון אשר אליו צורף כתב ערבות אישית של המשיבה 1 וכתב ערבות של המשיב 2.
לאחר החתימה על הנספח גילתה המשיבה 1 כי שני כלי רכב אשר המבקש טען כי הם בבעלותו והתחייב להעבירם לחברה בתנאים כאלה ואחרים, הם למעשה בבעלות החברה. מכיוון שכך, נפגשו הצדדים פעם נוספת ביום 28.11.07 וחתמו על נספח שני תוך ביטול הנספח הראשון. סכום מכירת המניות הופחת ל – 550,000 ₪ והמבקש התחייב שלא קיימים חובות נוספים. המשיבה 1 התחייבה להעביר למבקש 60,000 ₪ ב – 18 תשלומים, כלי רכב מסוג טויוטה יועבר לחברה, כלי רכב מסוג פורד יישאר אצל המבקש אך יופסק שירות פזומט, הלוואה פרטית שנטל המבקש בבנק לאומי תשולם על ידי החברה, שלושה טלפונים ניידים הרשומים על שם החברה והמצויים ברשות המבקש ומשפחתו יישארו בחזקתם ועלותם לרבות עלות השימוש בהם יקוזזו מן הסכום הכולל של מכירת החברה.

בדיעבד התברר למשיבה 1 כי סכום החובות שהותיר אחריו המבקש במועד החתימה על הנספח השני היה גבוה בשיעור ניכר לעומת הנתונים שמסר המבקש והמשיבה 1 נאלצה לנקוט בשורה של פעולות כגון פיטורי עובדים על מנת להחזיר את חובות החברה.
לפיכך נפגשו הצדדים פעם נוספת על מנת להסדיר את החובות שנחשפו ממועד חתימת הנספחים הראשון והשני ובתאריך 29.2.08 נחתם נספח נוסף שבמסגרתו הופחת סכום המכירה ל – 500,000 ₪, זאת על סמך הצהרה חוזרת של המבקש כי אין עוד מידע נוסף שלא גילה בעניין חובות קיימים. עד לאותו מועד קיבל המבקש תשלומים בסך כולל של 159,000 ₪. המחאות קודמות שנמסרו למבקש הוחזרו ובוטלו והמבקש קיבל 12 המחאות מעותדות בסכומים המפורטים לעיל ובסך הכל 341,000 ₪. הוסכם כי אם ביום 24.5.09 לא יהיה באפשרות המשיבה 1 לפרוע ההמחאה ע"ס 200,000 ₪ תהיה רשאית להחליפה ב – 8 המחאות דחויות ע"ס 25,000 כל אחת.

גם לאחר חתימת הנספח הנוסף הוסיפה המשיבה 1 וגילתה כי המבקש הסתיר ממנה חובות נוספים אשר שולמו מחשבון החברה בתשלומי אשראי עתידיים בסכום כולל של 190,351 ₪. עוד נאלצה המשיבה 1 לשאת בהוצאות שונות להם התחייב המבקש עובר למכירת החברה, לרבות חוב בגין

פסק דין
של בימ"ש לתביעות קטנות בעפולה בסך כולל של 41,579 ₪. המשיבה 1 אף מצאה עצמה מעורבת במספר תביעות משפטיות שהוגשו כנגד החברה בגין טיפולים ללקוחות שניתנו בזמן שהחברה הייתה בבעלות המבקש, תביעות שהוגשו עוד טרם מכירתה. סך כל העלויות בהן נשאה המשיבה 1, לאחר רכישת החברה, כתוצאה מחובות המבקש – 746,506 ₪ לפי פירוט אשר נמסר במסגרת ההליך בבימ"ש השלום בחיפה.

בנוסף להתחייבויות הנ"ל שבהן נשאה המשיבה 1 היא שילמה למבקש במישרין סך של 266,000 ₪ כדלקמן: 159,000 ₪ ששולמו עד למועד החתימה על הנספח השלישי, המחאות ע"ס 5,000 ₪
שנמשכו לתאריכים שונים בין מרץ 2008 לנובמבר 2008 ובסך הכל 45,000 ₪ , המחאות ע"ס 3,000 ₪
שנמשכו לתאריכים שונים בין מרץ 2008 לנובמבר 2008, סך הכל 27,000 ₪ , המחאות ע"ס 5,000 ₪
שנמשכו לתאריכים שונים בין מאי 2008 עד נובמבר 2008 סך הכל 35,000 ₪ .

לבד מכל הנתונים הנ"ל שדי בהם על מנת להצדיק ביטול צו העיקול שניתן, לא הוכח כי יש הצדקה להטלת עיקולים מכיוון שהמבקש לא הניח תשתית לטענה כי העיקול נחוץ על מנת למנוע סיכול אפשרות גביה של

פסק דין
אם וכאשר יינתן לזכותו.

תביעתו של המבקש מבוססת על סכום ההמחאות שלטענתו לא נפרעו, טענה שלא הוכחה ועל סכום המהווה פיצוי מוסכם לפי החוזה. שווי הנכסים והרכוש של המשיבים, אלה שעוקלו לבקשת המבקש, עולה לאין ערוך על ערך התביעה. שווי דירת המגורים על פי הערכת שמאי 520,000 ₪
כאשר על הנכס רובצת משכנתא בסך 116,836 ₪ באופן ששווי היתרה כ – 404,000 ₪.
החשבון
בבנק לאומי סניף 962 עומד ביתרת חובה בסך 19,000 ₪ ונתפסו כספי חסכון בסך כ – 7,000 ₪ שהיו מיועדים לתשלום חלק מיתרת החוב ולתשלום מזונות.

מאזן האינטרסים נוטה לטובת המשיבים בנסיבות אלה
וגם מטעם זה דין העיקול להתבטל.

בכל מקרה פקעו עיקולים שהוטלו אצל מחזיקים שלא אישרו החזקת כספים או זכויות של המבקש ולא הוגשה על ידי המבקש בקשה מנומקת לאישור העיקולים כלפי מחזיקים שלא הודו או שלא השיבו לצו העיקול.

מטעמי זהירות ולחילופין מבוקש לצמצם את הצו לזכויות בדירת המגורים, עיקול שדי בו על מנת להבטיח את התביעה.


דיון:

העיקול להבטחת תביעה עד לסך של 350,000 ₪ הוטל
כדלקמן: על נכס דירה ברח' העמקים 5/51 בקרית ביאליק, על כספים ו/או זכויות של המשיבים בבנקים שונים (לאומי, מזרחי והפועלים), על כספים ו/או זכויות בקופות גמל / קרנות פנסיה וזכויות בחברות ביטוח שונות (מנורה, הפניקס ומגדל). הצו ניתן ב – 15.2.11.

מבין המחזיקים השונים
התקבלה לתיק ביהמ"ש רק תשובת בנק לאומי לישראל / צד ג' 2 על פיה נרשם עיקול על תוכנית חסכון בסך 7,000 ₪ וניירות ערך בסך 9,420 ₪ בכפוף לזכויות קדימה של הבנק.
על פי תקנה 378 לתקנות סדרי הדין אמור היה המבקש להגיש בתוך פרק זמן נקוב בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול כנגד מחזיקים שלא הודו ועל פי תקנה 380 לתקנות סדרי הדין תוצאתו של מחדל מלהגיש בקשה כזו, ביטול העיקולים. דא עקא שבשלב זה אין נתונים מספיקים אשר מכוחם ניתן לקבוע אלו מחזיקים מסרו תשובות ואלו לא והמידע אשר בתיק ביהמ"ש איננו בהכרח המידע המלא שכן אפשר שתשובות נשלחו ישירות לצדדים. ניתן להסיק מתוכן הבקשה לביטול העיקולים כי נרשמו עיקולים גם אצל המחזיקים בקופות גמל וקרנות פנסיה או מי מהם ובנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כבר עתה איזה מן העיקולים פקע, אם בכלל.

אשר לטענת המשיב 2 לפיה בוטלה ערבותו בהסכמת הצדדים משהוסכם על ביטול הנספח מיום 18.11.07 –

טענה זו דינה להידחות. מעיון בתוכן ההסכם שבין הצדדים מיום 25.10.07 עולה כי בה הוא
להסדיר נושאים שונים במסגרת העברת השליטה בחברה מן המבקש/התובע אל המשיבה 1/הנתבעת: הצהרות הפתיחה המשמשות חלק מן ההסכם בעניין המידע שהועמד לרשות המשיבה, כוונת הצדדים בהסכם, העברת השליטה בחברה והתמורה המוסכמת, לוח הזמנים לביצוע ההתחייבויות, שחרור המבקש מהתחייבויות כלפי צדדים שלישיים, בטוחות, הסדרים למקרה של הפרה, עניינים נוהליים שונים.
הנספח מיום 18.11.07 נועד להסדיר נושא העברת זכויות ב – 3 כלי רכב ושימוש בכרטיסי אשראי וההשלכות הנובעות על התמורה אשר נקבעה תוך הסכמה בעניין תשלומים וקיזוזים המתבקשים מהסדרת נושאים אלה. בעיקרו של דבר לא נועדו ההסדרים הללו לשנות מבסיס ההסכמות שבחוזה מיום 25.10.07.
המשיבים 1 ו – 2 צרפו ב – 21.11.07 כתבי ערבות אישית לקיום כל ההתחייבויות כפי שנרשמו בחוזה העיקרי ובנספח.
הנספח מיום 28.11.07 אשר ביטל ובא במקום הנספח מיום 18.11.07 לא שינה אף הוא הסדרים יסודיים אשר גובשו בין הצדדים בחוזה העיקרי ועניינו התאמות שהיה צורך בביצוען לנוכח עובדות שנתגלו בקשר לכלי הרכב ועיגון הסכמות מסוימות בקשר לשחרור המבקש/התובע וערב מטעמו, כלפי צדדים שלישיים. "בשורה התחתונה" הייתה תוצאת השינויים, מן ההיבט הכספי, הפחתה מסכום התמורה הכוללת. ברור על פניו מתוכן הנספח שאין הוא מתייחס לשינויים יסודיים בהסכם המקורי מיום 25.10.07 שלגביו קיבל על עצמו המשיב 2 ערבות אישית לקיום התחייבויות המשיבה/הנתבעת 1. סעיף 5(ג) לחוק הערבות תשכ"ז 1967 מורה כדלקמן:

"חל בחיוב הנערב שינוי אחר על פי הסכם בין החייב לבין הנושה משתנה חיובו של הערב לפי השינוי אולם הברירה בידי הערב –
(1)
למלא ערבותו ללא שינוי אם ניתן לעשות כן.
(2)
לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב".

ביטולו של הנספח מיום 18.11.07 איננו בגדר של שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב, ממילא לא ביטל המשיב 2 את ערבותו וזכויותיו שמורות לו למלא ערבותו ללא השינוי, ככל שהיה כזה, על פי הנספח מיום 28.11.07.

לעניין המחלוקת שבין הצדדים בשאלה מי מהם הפר את ההסכם מ – 25.10.07 –
מחלוקת זו שהיא לב הסכסוך אמורה להתברר בבימ"ש השלום בחיפה בעקבות ההליך שיזמה המשיבה 1. לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי יש להניח כי ההסכם שבין הצדדים שריר וקיים, למעשה אין חולק כי לא נשלחה הודעת ביטול לגביו ואף אין חולק כי יתרת התמורה, בניכוי הסכומים ששולמו, לא הועברה אל המבקש. יתרה זו מסתכמת בסכום קרן של כ – 240,000 ₪ נכון לשלהי 2008, בלא להביא בחשבון את הזכות לדרוש תשלום הפיצוי המוסכם, לשיטת המבקש. לא ניתן בשלב זה של הדיון לקבל את טענת המשיבה 1 כי הוטעתה על ידי המבקש ונאלצה לשלם סכומים העולים במידה רבה על אלה אשר קיבלה על עצמה בהסכם לשלם למבקש תמורת רכישת השליטה בחברה, טענה זו טעונה הוכחה וכמבואר מתבררת המחלוקת בבימ"ש השלום בחיפה.

מנגד מקובלת עליי טענת המשיבים כי הטלת עיקולים זמניים באופן גורף כפי שהוטלו לבקשת המבקש, איננה מידתית בנסיבות העניין ועל פי הנתונים שהוצגו. את השיהוי הרב בהגשת ההליך יש לזקוף לחובת המבקש אשר המתין תקופה של כמעט שנתיים ימים בין מועד הגשת התביעה בבימ"ש השלום בחיפה לבין מועד הגשת התביעה דנן, ללא סיבה סבירה. משיהוי זה ניתן להסיק כי לא אצה למבקש דרכו ונראה כי לא חשש לגורל הכספים המגיעים לו כתוצאה מן השיהוי בהגשת התביעה. ניתן להניח כי המבקש סמך על כך שלמשיבים הכנסות ממקורות מספקים. הרי החברה שבשליטת המשיבה 1 פעילה ומעצם העובדה כי לא ביקשה ואיננה מבקשת לבטל את החוזה נלמד שסבורה היא כי יש הצדקה כלכלית להמשיך, להחזיק ולהפעיל את החברה. מכאן שאין חשש מיידי בעניין ההכנסות השוטפות. מכאן גם מתבקשת המסקנה שככל שהוטלו עיקולים על מקורות המשמשים להכנסה שוטפת או על מקורות נזילים בטווח קצר אשר המשיבים משתמשים או מתכוונים להשתמש בהם לצרכים מיידיים, אין מקום להותירם על כנם. את החשש האחר להברחת נכסים אפשרית ניתן לאיין על דרך של הותרת העיקול על זכויות בדירת מגורים, על אף שעיקול זה איננו מבטיח פירעון החוב אם וכאשר יינתן

פסק דין
לזכות המבקש, אלא בנסיבות מורכבות. לבד מכך נראה לי כי יש מקום להותיר את העיקול על מקורות כספיים שאינם נזילים לכאורה ומשמשים כחסכון לטווח ארוך. זאת עד אשר תתבהר תמונת המחלוקת בהליך בבימ"ש השלום בחיפה.

לפיכך אני מורה כדלקמן:

העיקולים שהוטלו, על פי צו העיקול המתוקן מיום 15.2.11, על זכויות בנכס מקרקעין, דירה ברח' העמקים 5/51 בקרית ביאליק, על כספים ו/או זכויות המגיעים ו/או שיגיעו למשיבים מקופת הגמל מגדל פלטיניום וממיטבית עתודות חברה לקרנות ניהול פנסיה בע"מ, יישארו בתוקפם, בכפוף להוראות כל דין.

העיקולים שהוטלו אצל צדדי ג' 2-4 ו – 7-9 יוסרו.

אני קובע הוצאות הליך הביניים לסך של 4,000 ₪, לפי תוצאות ההליך העיקרי.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים והודעות לצדדי ג' 2-4 ו – 7-9 הנקובים בצו העיקול המתוקן, כמתחייב.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 17728-02/11 פטריק אפק נ' יאנינה לי, אלכסיי לי, חברת אפק פ. מדיקל סנטר בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 12/05/2011)