פסקי דין על מתן ביטון | פסקי דין על יצחק ביטון | פסקי דין על שלומי אלעזר

1988/09 תק     15/05/2011




תק 1988/09 מתן ביטון, יצחק ביטון נ' שלומי אלעזר








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע




ת"ק 1988-09 אלעזר נ' ביטון




בקשה מס' 1

בפני

כב' השופט
עמית
כהן

המבקשים
1. מתן ביטון
2. יצחק ביטון


נגד

המשיב
שלומי אלעזר


החלטה


1.
בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 2/03/11 בהיעדר המבקשים (להלן: "הבקשה").
2.
על פי נימוקי הבקשה, מבקש 2 לא קיבל זימון לדיון ואילו מבקש 1 נפל למשכב.
3.
בהחלטה האם לבטל

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. לצורך ביטול על בסיס שיקול דעת בית המשפט יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחת המבקשים.
4.
למרות שמבקש 2 טוען שלא קיבל זימון לדיון,

אינני סבור שקמה עילת ביטול מחובת הצדק.
תקנה 481 של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, קובעת: "
... די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, ...
".
על כן, לנוכח העובדה ששני המבקשים מתגוררים יחדיו, אני דוחה טענה זו וקובע כי המסמכים הומצאו למבקש 2 כדין.
5.
מבקש 2 טוען גם שמספר תעודת הזהות שלו לא צוין בכתב התביעה. לנוכח יחסי המשפחה בין מבקש 1 למבקש 2, העובדה שהמבקשים מתגוררים יחדיו ושאין ספק בקשר לזהותו של מבקש 2, אינני רואה חשיבות לעובדה שמספר תעודת הזהות לא צוין בכתב התביעה.
6.
במקרה זה,

למרות ש
הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, החלטתי לדחות את הבקשה, מהנימוקים הבאים:
6.1.
התנהגותם של המבקשים מלמדת על זלזול קיצוני בבית המשפט ובצד שכנגד.
נראה לי שנתבע 2 התחמק מהגשת כתב הגנה ומהתייצבות לדיון, תוך שהוא ניתלה בטענה הטכנית שהתובע לא ציין את מספר תעודת הזהות שלו בכתב התביעה. אני סבור שמבקש 2 היה צריך להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון, כדי לקדם את ההליך ולא להאריכו בטענות סתם.
לטענת מבקש 1, הוא נפל למשכב ביום 28/02/11. גם אם נכונה הטענה, היה על מבקש 1 לבקש לדחות את הדיון. למצער, אם המבקשים לא היו מזלזלים בבית המשפט ובצד שכנגד, היה מבקש 2 מתייצב לדיון, בשמו ובשם מבקש 1, דבר שהיה מאפשר לקדם את הדיון.
6.2.
אינני סבור שיש סיכוי רב להגנת המבקשים. מבקש 1 מודה באחריותו לתאונה וחובתו לפצות את התובע בשווי הרכב. טענתו היחידה של מבקש 1 היא כי השומה שהגיש התובע אינה משקפת את השווי הריאלי של הרכב. מבקש 1 טוען כי בידיו שומה המוכיחה את טענותיו בקשר לשווי הרכב, אולם, הוא לא צירף שומה כזו לבקשתו.
גם אם שווי הרכב קצת נמוך מזה המופיע בשומה שהגיש התובע וגם בהתחשב בשווי השרידים אשר נמכרו ע"י התובע, לטענת המבקשים, אינני סבור שיש בהפרש שנוצר, אם נוצר, כדי להצדיק ביטול פסק הדין.
בסופו של יום, נראה שהסכום שעל המבקשים לשלם למשיב לא ישתנה באופן מהתי, אם בכלל, כאשר מוסיפים לשווי הרכב ריבית והצמדה כדין ממועד התאונה (27/05/09), הצורך לחייב את המבקשים בפיצוי על כך שהתחמקו מתשלום, הוצאות משפט לו היה פסק הדין מבוטל והוצאות משפט על ניהול ההליך.

סוף דבר- הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח עותק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

עמית כהן

, שופט










תק בית משפט לתביעות קטנות 1988/09 מתן ביטון, יצחק ביטון נ' שלומי אלעזר (פורסם ב-ֽ 15/05/2011)