פסקי דין על מנחם פרידמן | פסקי דין על מאיר עובדיה | פסקי דין על אברהם גולדנברג ואח' |

4123/09 פ     19/05/2011




פ 4123/09 מדינת ישראל נ' מנחם פרידמן, מאיר עובדיה, אברהם גולדנברג ואח'




בפני
כב' השופטת יהודית אמסטרדם
בענין: מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד טוני גולדנברג ועו"ד לילך כץ
המאשימה
נ ג ד
1. מנחם פרידמן

2. מאיר עובדיה
- התייצב
3. אברהם גולדנברג
4. דוד וענונו
5. רפי עובדיה
6. אייל קורנבליט
7. ניסים נרדיה - התייצב
8. מרדכי בנבנישתי - התייצב
הנאשמים 2, 7 ו-8 ע"י בא-כוחם עו"ד ששי גז

הנאשמים

גזר דין (בעניינם של נאשמים 2, 7 ו-8)

א. פתח דבר

1. נאשם 2 הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן : סיוע לקבלת דבר במרמה (נשוא האישומים הראשון, השלישי, הרביעי והשמיני), וכן תיווך לשוחד (נשוא האישום השמיני) - עבירות לפי סעיפים 415 רישא ביחד עם סעיף 32, וסעיף 295 (ב) ביחד עם סעיף 290 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. נאשמים 7 ו-8 הורשעו עפ"י הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירה נשוא כתב האישום המתוקן - קבלת דבר במרמה עבורם ועבור אחר (אישום שלישי בעניינו של נאשם 7, ואישום שביעי בעניינו של נאשם 8) - עבירות לפי סעיף 415 רישא יחד עם סעיף 438 לחוק העונשין.

3. עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, שימש מנחם פרידמן
(להלן: "נאשם 1") מנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי סניף 800 שברחוב יהודה הלוי בת"א (להלן: "הסניף המרכזי").
במסגרת תפקידו היה לנאשם 1 סמכות להקצות אשראי ללקוחות הבנק, אך זאת עפ"י כתב סמכויות שקבע את תקרות האשראי ואת נוהלי ותנאי הבנק במתן אשראי ללקוחות, ובין השאר נקבעה חובה להעביר לוועדת אשראי בקשות אשראי מעל לסכום מסוים.

4. נאשם 2 הינו חברו הקרוב של נאשם 1 מזה שנים ארוכות, וכן היה בעל חשבון בסניף המרכזי.
בשל תפקידו של נאשם 1 ומידת היכרותו עם נאשם 2, היה נאשם 1 מנוע מלטפל בחשבונו של נאשם 2, וכן לא היה רשאי לאשר לו אשראי.

5. נאשם 2 הודה כי סיכם עם נאשם 1 שהוא ישלח למשרדו אנשים שיפתחו חשבונות בסניף המרכזי, ויבקשו אשראי סולו בסכום של מיליוני ₪.
אשראי סולו ניתן על בסיס היכרות פיננסית קודמת של הלווה או מוניטין פיננסי מוכח שלו, לרבות בדיקת יכולתו לעמוד בהחזרי ההלוואה.
בהלוואת סולו הלווה אינו נדרש להעמיד בטחונות כנגד ההלוואה, ודי במילוי הצהרת עושר פיננסי, במסגרתה מצהיר הלווה על רשימת נכסיו והתחייבויותיו.

נאשם 2 סיכם איפוא, כי נאשם 1 שהאחרון יאשר האשראי המבוקש ע"י לווים המופנים אליו מבלי לבדוק את אמיתות הנתונים המוצהרים בהצהרת העונש הפיננסי, ומבלי לבדוק את היכולת או הכוונה של הלווה להחזיר את ההלוואה שנטל.
נאשם 2 הודה, כי סוכם בינו לבין נאשם 1, שמסמך הצהרת העושר הפיננסי יוחזק בכספת של נאשם 1 במקום בדרך הנהוגה בדרך-כלל - בתיק הביטחונות של ההלוואה.

6. נאשם 2 הודה, כי הוא וכן גם בנו - נאשם 5 ביחד עם שותפו לחברה שעסקה בניכיון שיקים איתרו אנשים עמם סיכמו שאלו יגיעו לסניף המרכזי, יפגשו עם נאשם 1, ויקבלו אשראי סולו בסכום של מיליוני ₪. כמו-כן סוכם, כי לאחר קבלת ההלוואות על בסיס הצהרות עושר פיננסי כוזבות, יעבירו הלווים סכומי כסף מכספי ההלוואות לבנו של נאשם 2 ושותפו באמצעות חברה שבבעלותם.

7. במועדים שונים בין ינואר 2006 ועד ספטמבר 2007 הגיעו לווים שונים למשרדו של נאשם 1 בסניף המרכזי, כשחלקם נשלח במישרין ע"י נאשם 2.
כפי שסוכם בינם לבין נאשם 2 ובנו ביקשו הלווים הלוואות בסכומים כוללים שנעו בין מיליון וחצי עד 4 מיליון ₪.

8. נאשם 1 אישר את ההלוואות המבוקשות מבלי להכיר את הלווים, ומבלי שבדק את הנתונים עליהם הצהירו ו/או את יכולתם להחזיר את ההלוואות שנטלו.

נאשם 2 פעל במישרין בעניינו של אברהם גולדנברג, כאשר בתאריך 29.01.2006 הכיר בינו לבין נאשם 1, ובהתבסס על הצהרת עושר פיננסי כוזבת שהלה מילא - אושרה לו הלוואה בסך 2 מיליון ₪.
נאשם 1 לא בדק את הנתונים שבהצהרת העושר הפיננסי של אברהם גולדנברג, וכן לא העביר את בקשתו לאישור וועדת האשראי.
עפ"י הנטען, כך אושרה לנאשם 3 הלוואה בסך 2 מיליון ₪, וזאת לאחר שנאשם 1 הציג אותו בפני
מנהל קשרי הלקוחות בסניף המרכזי כאדם אמיד המוכר לו באופן אישי, והורה לפתוח לו חשבון בסניף המרכזי, וכן להעמיד לרשותו אשראי בסך 2 מיליון ₪, בכפוף להפקדת בטוחה בסך 500,000 ₪ בלבד.
נאשם 3 לא עמד בתנאי ההלוואה, ולא הפקיד את סכומי ההחזר החודשי במלואם. יתרה מזאת, בעת שביקש הבנק לנקוט בהליכים משפטיים נגדו , טען נאשם 1 כי הוא מכיר אותו וישוחח עמו, ובכך השהה את נקיטת ההליכים המשפטיים נגדו. (אישום ראשון).

9. נאשם 2 סייע גם לבנו בכך שקבע לחברו - עופר דיגמי פגישה עם נאשם 1 בסניף המרכזי, והאחרון אישר לדיגמי הלוואה בסך 3 מיליון ₪ בהתבסס על הצהרת עושר פיננסי כוזבת שנתוניה לא נבדקו, וכן לא נבדקה יכולת החזר ההלוואה של דיגמי, אשר לא פרע את מלוא חובו לבנק. (אישום שלישי).
באופן דומה פעל נאשם 1 בעניינו של דוד וענונו אשר קיבל אשראי סולו בסך 4 מיליון ₪. אף דוד וענונו העביר לבנו של נאשם 2 מכספי ההלוואה שהוא קיבל במרמה. (אישום רביעי).

10. בנוסף סיכום נאשם 2 עם דני ונתי שבס (להלן: "האחים שבס"), אותם הכיר באמצעות חבר, כי יקבע עבורם פגישה עם נאשם 1, וידאג שהם יקבלו אשראי בסניף המרכזי. נאשם 2 עשה כן תמורת תשלום שוחד שקבל של עשרות אלפי שקלים.
בהתאם לסיכום עם נאשם 1 כמפורט בסעיף 5 לעיל, הסביר נאשם 2 לאחים שבס שעליהם למלא הצהרת עושר פיננסי במסגרתה יציגו את עצמם כבעלי רכוש, וכך יוכלו לקבל הלוואת סולו בסך 3 מיליון ₪.
עוד הוסבר להם, כי תוכנו של מסמך הצהרת עושר פיננסי לא ידלוף מאחר והמסמך יישמר בכספת של נאשם 1.
בפועל, כך עפ"י הנטען, האחים שבס התייצבו בתאריך 17.01.2007 במשרדו של נאשם 1, מילאו הצהרת עושר פיננסי כוזבת, ובאותו יום הורה נאשם 1 לפתוח חשבון לחברה שבבעלותם, ולהעמיד האשראי המבוקש לתקופה בת 3 וחצי שנים, כל זאת מבלי שידע דבר על יכולתם הפיננסית של האחים שבס, לא בדק את הנתונים עליהם הצהירו או את יכולתם וכוונתם להחזיר את ההלוואה, וכן לא העביר את בקשת ההלוואה שלהם לאישור וועדת האשראי.
זאת ועוד, למחרת הועמדה לחשבונם של האחים שבס הלוואה נוספת על סך 2,540,000 ₪.
בעקבות הסיכום בין נאשם 1 לנאשם 2 נתן נאשם 1 ידו למרמה וביצע אותה בצוותא חדא עם האחים שבס, תוך שהוא גורם להם לבצע רישום כוזב במסמכי תאגיד.
למותר לציין, כי האחים שבס לא עמדו בתשלומי החזר ההלוואה שקיבלו.

11. במעשיו כמפורט לעיל, קיבל נאשם 2 כספים מהאחים שבס על מנת שיניע את נאשם 1 שלא יערוך את הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת הלוואה מהבנק, ובכך עבר נאשם 2 עבירה של תיווך לשוחד, כמו-כן עבר עבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה. (אישום שמיני).

12. נאשם 7 הודה, כי בתאריך 08.05.2007 הוא קיבל הלוואת סולו בסך 3 מיליון ₪ בהתבסס על הצהרת עושר פיננסי כוזבת בחלקה שמסר לבנק לאומי אשר כללה נכסים עליהם הצהיר שהוא בעליהם, בעוד שאלו לא היו בבעלותו.
נאשם 7 ידע שהוא מצהיר הצהרה כוזבת בחלקה, ועשה כן בכוונה לקבל במרמה את סכום ההלוואה המבוקשת אשר הועמדה לרשותו ביום הגשת בקשת ההלוואה. נאשם 7 העביר מכספי ההלוואה שקיבל סך של מיליון ₪ לחשבון בנו של נאשם 2, וסך 1,992,500 ₪ לפקודת חברה בבעלות בנו של נאשם 2.

בפועל, נאשם 7 החזיר לבנק רק חלק מסכום ההלוואה, חלק נוסף - שלושה תשלומים על חשבון החזר ההלוואה שולמו ע"י החברה בבעלות בנו של נאשם 2.

נאשם 7 עבר איפוא, עבירה של קבלת דבר במרמה עבורו ועבור אחר. (אישום שלישי).

13. נאשם 8 הודה, כי בתאריך 24.09.2007 הוא קיבל הלוואת סולו בסך 2.75 מיליון ₪, לאחר שמילא הצהרת עושר פיננסי בה הצהיר הצהרת כוזבת בחלקה, ולפיה חלק מהנכסים עליהם הצהיר שהוא בעליהם - לא היו בבעלות נאשם 8, ידע שהוא מצהיר הצהרה שחלקה כוזבת, אך עשה כן בכוונה לקבל במרמה את ההלוואה.

נאשם 8 קיבל את ההלוואה המבוקשת על סך 2,750,000 ₪ ביום הגשת בקשת ההלוואה, ומסכום זה העביר סך של 1,550,000 ₪ לחברה שבבעלות בנו של נאשם 2.
נאשם 8 איפוא, ביצע עבירה של קבלת דבר במרמה עבורו ועבור אחר. (אישום שמיני).

ב. הסדר הטיעון

14. ב"כ המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם נאשם 2, ולפיו, עתרו בא-כוח הצדדים במשותף לבית המשפט להטיל נאשם 2 קנס בסך 150,00 ₪ או מאסר תמורתו. כמו-כן הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, כי התביעה תעתור לבית-המשפט להטיל על נאשם 2 שמונה חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי, ואילו להגנה נשמרה הזכות לטעון לעונש באופן חופשי.

15. ב"כ המאשימה אף הגיעה להסדר טיעון עם נאשמים 7 ו-8, ולפיו, תוקן כתב האישום באופן שנמחק האישום הראשון מכתב האישום שהוגש נגד שני הנאשמים שעניינו היה ביצוע עבירה של קשירת קשר לבצע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות) - עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, וכן נמחקו הנסיבות המחמירות שבאישום השלישי כנגד נאשם 7, ושבאישום השביעי כנגד נאשם 8.
באי-כוח הצדדים עתרו במשותף לביהמ"ש להטיל על נאשמים 7 ו-8 עונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪ לכל אחד משני הנאשמים.

ג. טיעוני ב"כ המאשימה

16. ב"כ המאשימה בהגינותה לא התעלמה ממעשיו הטובים של נאשם 2 אשר תוארו ע"י עדי אופי מטעמו, ועל כן ציינה, כי "במהלך הטיעונים לעונש לא תיקח מהנאשם שום דבר שלא ראוי לקחת ממנו". וכן ציינה, שהיא שמה מיבטחה בבית המשפט שיתן את המשקל הראוי גם למעשים הטובים שהלה ביצע.

עוד לדבריה, בשל הנסיבות האישיות יוצאות הדופן של משפחת נאשם 2 כפי שעלו מן המסמכים הרפואיים, ונוכח מצוקתו הנפשי והכלכלית על רקע מחלת קרובי משפחתו, הגיעה התביעה להסדר טיעון עמו, שבבסיסו "שיקולי חסד" כלשונה.

17. ב"כ המאשימה ציינה, כי נאשם 2 סייע לאחרים לקבל כספים במרמה, וכן תיווך לשוחד







פ בית משפט מחוזי 4123/09 מדינת ישראל נ' מנחם פרידמן, מאיר עובדיה, אברהם גולדנברג ואח' (פורסם ב-ֽ 19/05/2011)