Google

יצחק בוקריס, דוד בן ישי - בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף טבריה

פסקי דין על יצחק בוקריס | פסקי דין על דוד בן ישי | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף טבריה

43264-01/11 הפ     22/05/2011




הפ 43264-01/11 יצחק בוקריס, דוד בן ישי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף טבריה








בית המשפט המחוזי בנצרת



ה"פ 43264-01-11 בוקריס ואח' נ' בנק דיסקונט טבריה 11046






בפני

כב' השופט
זיאד הווארי


המבקשים:

1
.
יצחק בוקריס

2
.
דוד בן ישי

059282558


נגד

המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ – סניף טבריה
11/046




פסק דין


1.
בפני
י תביעה ל

פסק דין
הצהרתי, אשר יצהיר כי המבקש מס' 1 הינו בעל מחצית הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 15013 חלקה 23 תת חלקה 21 (להלן: "המקרקעין"), הרשומים בלשכת רישום המקרקעין על שם המנוח עו"ד ישי בוקריס ז"ל (להלן: "המנוח"), וזאת מכוח הסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
ע"י בית משפט זה בתיק ע"מ 41/02 ביום 20/05/09, ולהורות על מחיקת העיקול אשר נרשם לטובת המשיב על זכויותיו של המנוח במקרקעין.

2.
העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:


א.
המבקשים 1, 2 הינם אחים ובניו של המנוח, אשר הלך לעולמו ביום 26/08/09.

ב.
מחצית מהמקרקעין רשומים בבעלות המנוח, ויתרת החצי השני רשומים על שם שלושת ילדיו של המנוח מנישואים ראשונים וביניהם המבקשים 1, 2.

ג.
בשנת 2003 במסגרת תמ"ש 2834/03, הגיש המבקש מס' 2 תביעה כספית נגד אביו המנוח. ביום 18/06/08 ניתן

פסק דין
המחייב את המנוח לשלם למבקש מס' 2 כ- 250,000 ₪. לשם אכיפת פסק הדין הנ"ל, נפתח תיק הוצל"פ מס' 05-02119-08-2. ביום 28/09/08 ובמסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל, הוטל עיקול על זכויותיו של המנוח במקרקעין להבטחת קיומו של פסק הדין הנ"ל.

ד.
ביום 18/09/08 הגיש המנוח ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית משפט זה במסגרת ע"מ 41/08.

ה.
במהלך הדיון בערעור ובהמלצת בית המשפט, הוסכם בין הצדדים, כי המבקש מס' 2 יוותר על חובו הפסוק ובתמורה יעביר המנוח את זכויותיו במקרקעין לטובת המבקש מס' 1. להסדר זה ניתן תוקף של

פסק דין
.

ו.
בהתאם להסכם אשר קיבל תוקף של

פסק דין
, נרשמה ביום 08/07/09 הערת אזהרה לטובת המבקש מס' 1.

ז.
ביום 16/08/09 דווח על העסקה נשוא ההסכם לשלטונות המס.

ח.
לאחר שנרשמה הערת האזהרה, הגיש המשיב תביעה נגד המנוח, וביום 29/04/10 נרשם בפנקס המקרקעין צו עיקול לטובת המשיב על זכויותיו של המנוח במקרקעין.

3.
טענות המבקשים בתמצית:

א.
הערת האזהרה לטובת המבקש מס' 1, נרשמה ביום 08/07/09. העיקול לטובת המשיב נרשם בפנקס המקרקעין ביום 29/04/09, על כן ובהתאם לסעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין התש"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), גוברות זכויות המבקש מס' 1 הנובעות מהסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
, על העיקול לטובת המשיב.

ב.
ההסכם עם המנוח נחתם בתום לב וקיבל תוקף של

פסק דין
.
ג.
המנוח קיבל תמורה בגין העברת הקרקע על שם המבקש מס' 1, וזאת בעצם הוויתור על החוב על פי פסק הדין.
ד.
המבקש מס' 2 שינה את מצבו לרעה בעקבות פסק הדין, שכן וויתר על החוב שבעל הקרקע המנוח היה חייב לו.

4.
טענות המשיב בתמצית:
א.
הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
, הינו לכל היותר התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, עסקה אשר לא בוצעה בסופו של יום.
ב.
הערת האזהרה שנרשמה בפועל דינה להתבטל, ולכל היותר יש לראותה כהערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, אשר אינה מקנה זכות עדיפה כלשהי על פני העיקול שנרשם לטובת המשיב.
ג.
המבקשים עצמם ראו בהסכם הפשרה שניתן לו תוקף של

פסק דין
כמבוטל, ומשכך גם חידש המבקש מס' 1 ההליכים במסגרת תיק ההוצל"פ שפתח כנגד החייב המנוח והטיל עיקול זמני, זמן קצר אחר רישום הערה על פי פסק הדין.

5.
בישיבה ביום 22/03/11, הצהירו הצדדים, כי אין ביניהם כל מחלוקת עובדתית, וכי המחלוקת היחידה הינה בשאלה משפטית. בהינתן האמור, סוכם כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב, ובית המשפט יתן

פסק דין
על פי הראיות שהונחו בפני
ו ולאור סיכומי הצדדים. על פי הסיכום, הוגשו סיכומי הצדדים.

6.
דיון והכרעה:

בעניין שלפנינו מתעוררות שתי סוגיות משפטיות עיקריות, אשר ראויות לדיון והכרעה, האחת הינה באם יש לראות בהסכם הפשרה, אשר נחתם בין המנוח לבין המבקש מס' 2, ואשר ניתן לו תוקף של

פסק דין
ע"י בית משפט זה, כעסקה במקרקעין כהגדרתה בחוק המקרקעין, או שהמדובר לכל היותר בהתחייבות לעשות עסקה.

השאלה השניה הינה, האם הערת האזהרה שנרשמה ביום 08/07/09, מהווה הערת אזהרה שנרשמה לזכות המבקש מס' 1 על המקרקעין הנ"ל לפי סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין, ועדיפה על זכותו של המשיב אשר לטובתו נרשם עיקול על המקרקעין במועד מאוחר להערת האזהרה.


באשר לשאלה הראשונה: על מנת להכריע בשאלה זו, עליי לבחון לגופו את אותו הסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של

פסק דין
על ידי בית משפט זה, וכן לבחון אם הוא כולל פרטים מהותיים הנדרשים לעסקה במקרקעין. מעיון בהסכם בכללותו עולה, כי המדובר בהסכם פשרה אשר הושג בין המנוח לבין המבקש מס' 2, וזאת במסגרת של ערעור בתיק ע"מ 41/08 אשר הגיש המנוח על פסק הדין שניתן נגדו בבית המשפט לענייני משפחה. כזכור, באותו

פסק דין
שלבית המשפט לענייני משפחה, חוייב המנוח לשלם למבקש מס' 2 סכום של כ- 250,000 ₪. בערעור על אותו

פסק דין
, הגיעו הצדדים להסדר, על פיו בתמורה לחוב הפסוק על פי פסק הדין, התחייב המנוח להעביר על שם המבקש מס' 1, את מלוא זכויותיו במקרקעין. אותו הסכם כלל פרטים מהותיים אשר נדרשים לקיומה של עסקה במקרקעין, למשל בסעיף 1.2 הסדירו הצדדים את עניין רישום הערת אזהרה. בסעיף 1.3 להסכם, הוסדר מועד אחרון להעברת הבעלות במקרקעין על שם המבקש מס' 1. בסעיף 1.4 להסכם, הוסדר עניין תשלום המסים. בסעיף 1.5 להסכם, הוסדר מנגנון לאכיפת ההסכם. בסעיף 1.6 להסכם, נקבע פיצוי מוסכם למקרה של הפרת ההסכם על ידי המנוח. בסעיף 2.2 להסכם, הוסדר עניין החזקה במקרקעין.

"






הפ בית משפט מחוזי 43264-01/11 יצחק בוקריס, דוד בן ישי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף טבריה (פורסם ב-ֽ 22/05/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים