Google

דב צור - עיריית ראשון לציון, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ, מועצת העיר ראשון לציון, כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ

פסקי דין על דב צור | פסקי דין על עיריית ראשון לציון | פסקי דין על החברה הכלכלית לראשון לציון | פסקי דין על מועצת העיר ראשון לציון | פסקי דין על כ.א. והבנים חברה לבניין |

617/04 הפ     24/05/2004




הפ 617/04 דב צור נ' עיריית ראשון לציון, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ, מועצת העיר ראשון לציון, כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ





דב צור

בעניין:
המבקש
א. שטמר

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1. עיריית ראשון לציון

ע"י ב"כ עוה"ד אחיקם שוסטר

2. החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד גיורא אונגר
3. מועצת העיר ראשון לציון

ע"י ב"כ עוה"ד אחיקם שוסטר

4. כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יעקב גינדי
המשיבות
פסק דין
רקע

משיבה 2, תאגיד עירוני שהוקם על ידי עיריית ראשון לציון
(להלן: "החברה הכלכלית"), ביקשה לגשת למכרז שפרסם משרד הבינוי והשיכון לבניה והשכרה של הוסטל לעולים הזכאים להשתתפות מטעם המדינה בדיור.
כהכנה להשתתפות החברה הכלכלית במכרז האמור התכנסה מועצת עיריית ראשל"צ והחליטה להחכיר לחברה הכלכלית מגרש בשטח של 4 דונם ברח' פריימן בראשון לציון (להלן: "המגרש"), לתקופה של 24 שנה ועוד 11 חודש, בתמורה ל - 12% מהתקבולים שיתקבלו על ידי החברה הכלכלית מהשכרה והפעלת ההוסטל. בעקבות החלטת מועצת עיריית ראשון לציון
, נכרת חוזה חכירה בין עיריית ראשון לציון
והחברה הכלכלית, לפיו הוחכר המגרש לחברה הכלכלית.
החברה הכלכלית לא זכתה במכרז שפורסם על ידי משרד הבינוי והשיכון.
בסמוך ניגשה החברה הכלכלית למכרז שפרסם המשרד לקליטת עליה, באמצעות חברת "עמידר", לבניה השכרה והפעלה של הוסטל לעולים (להלן: "מקבץ דיור") וזכתה בו. ביום 9.2.04 נכרת חוזה בין המשרד לקליטת עליה, באמצעות חברת "עמידר" והחברה הכלכלית, לביצוע עבודות המכרז ובו נקבע כי מקבץ הדיור יאוכלס לכל המאוחר ביום 31.12.05 (להלן: "ההסכם").
ביום 27.1.04 החליטה ועדת הכספים של החברה הכלכלית לבצע את התחייבויותיה על פי החוזה בדרך של הכנסת שותף פרטי שיתכנן ויקים את מקבץ הדיור במימונו. באותה ישיבה הוחלט על אופן בחירת הקבלן ואף נקבע מועד להגשת הצעות על ידי הקבלנים המעוניינים מתוך 14 קבלנים שנפגשו עם נציגי החברה הכלכלית בקשר עם ביצוע המכרז (נספח ו).

שלושה קבלנים הגישו את הצעותיהם במועד שנקבע ואחד המציעים חזר בו מהצעתו בהמשך. חלק מחברי הועדה לניהול מו"מ של החברה הכלכלית סיירו בפרוייקטים של שני הקבלנים שנותרו והתרשמו מאיכות הבניה והאחזקה של אותם פרוייקטים.

ביום 29.2.04, החליטה ועדת ניהול מו"מ של החברה הכלכלית לבחור בהצעת משיבה 4 שהציעה לשלם לחברה הכלכלית 30% מהתקבולים במקבץ הדיור. הצעת משיבה 4 הייתה הגבוהה ביותר מבין ההצעות ואף גבוהה מהערכת השמאי שעמדה על 24% מהתקבולים.

ביום 2.3.04 התקשרה החברה הכלכלית עם משיבה 4 בחוזה, לפיו משיבה 4 תתכנן תבנה ותפעיל את מקבץ הדיור על פי המכרז בו זכתה החברה הכלכלית (נספח יב).

ביום 3.3.04, התכנסה מועצת עיריית ראשון לציון
ודנה באופן התנהלות החברה הכלכלית בקשר עם בחירת משיבה 4. לאחר דיון ארוך בו שטח המבקש, המשמש כחבר מועצת עיריית ראשון לציון
, את טענותיו באשר לאופן התנהלות החברה הכלכלית ומועצת העיר בעניין, התקיימה הצבעה של חברי המועצה, והצעתו של ראש העיר, לפיה יש לאשר את ההליכים בהם נקטה החברה הכלכלית, התקבלה.

ביום 4.3.04 נכרת חוזה חכירה חדש בין עיריית ראשון לציון
לחברה הכלכלית, לפיו, החכירה העירייה לחברה הכלכלית את המגרש לתקופה של 24 שנה ועוד 11 חודש מיום 1.1.06, כאשר החברה הכלכלית מתחייבת להתחיל בבניית מקבץ הדיור מיום 1.4.04.

ביום 18.3.04 עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מינהליים, לביטול החלטת החברה הכלכלית להתקשר עם משיבה 4. יחד עם העתירה הגיש המבקש בקשה לצו ביניים שיאסור על המשיבים לפעול למימוש החוזה שנכרת בין החברה הקבלנית למשיבה 4.
בהחלטתי מיום 15.4.04 קיבלתי את טענת המשיבים לפיה בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לקיים פיקוח שיפוטי על ההליך שנוהל על ידי החברה הכלכלית.
בעקבות החלטה זו משך המבקש את עתירתו המנהלית והגיש את התובענה שבפני
בה עותר המבקש להצהיר כדלהלן:

1. כי החלטת החברה הכלכלית להתקשר עם "שותף" לצורך ו/או בקשר לביצוע פרויקט של מקבץ הדיור על מגרש ברח' פריימן בראשון לציון, בטלה בהיותה נוגדת את הוראות חוזה החכירה שנחתם בין העירייה לבין המשיבה 2 ביום 1.7.02.

2. כי החלטת החברה הכלכלית שלא לקיים מכרז פומבי ביחס למקבץ הדיור, בטלה ו/או להצהיר כי החלטת החברה הכלכלית, ככל שהתקבלה בכלל החלטה כזו, לקיים "מעין מכרז" ביחס למקבץ הדיור, הינה החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני ו/או נגועה בשיקולים זרים, ולפיכך היא בטלה.

3. כי ההליך אותו קיימה שהחברה הכלכלית לבחירת משיבה 4 כזוכה במקבץ הדיור הוא הליך פסול, הלוקה בחוסר סבירות קיצוני ו/או בשיקולים זרים, ו/או להצהיר כי ההליך שהחברה הכלכלית קיימה לבחירת הזוכה במקבץ הדיור הוא הליך "תפור" מראש למידותיה של משיבה 4, כאשר לא היתה מעולם כל כוונה לבחור זוכה אחר פרט למשיבה 4, ולפיכך ו/או מכל טעם אחר כפי שיקבע בית המשפט הוא פסול ובטל.

4. כי החלטת החברה הכלכלית לקבל את הצעת משיבה 4 כהצעה הזוכה במקבץ הדיור, בטלה, להצהיר כי החוזה שנחתם בין החברה הכלכלית למשיבה 4, ביום 2.3.04, ביחס למקבץ הדיור, בטל ולהצהיר כי החוזה שנחתם בין העירייה לבין החברה הכלכלית ביום 4.3.04 בטל אף הוא.

5. לחייב את החברה הכלכלית לקיים מכרז פומבי ביחס למקבץ הדיור, ולחילופין לחייב אותה לקיים מכרז על פי אמות מידה של גוף ציבורי.

טענות המבקש

א. תקנה 92 א לתקנון החברה הכלכלית שאושר על ידי משרד הפנים קובע שכל התקשרות של החברה הכלכלית תהיה אך ורק לאחר פרסום מכרז, על פי אמות מידה של גוף ציבורי. החברה הכלכלית התקשרה עם משיבה 4 מבלי שקדם להתקשרות זו פרסום מכרז ולפיכך יש לבטל ההתקשרות.

ב. מועצת העיר ראשון לציון
אישרה את החכרת המגרש להקמת ותפעול מקבץ הדיור על פי תנאי המכרז אליו ניגשה החברה הכלכלית, ולא אישרה לחברה הכלכלית להכניס גוף נוסף להקמת ותפעול מקבץ הדיור ו/או להעביר לו את זכויות החברה הכלכלית במגרש.
טענות המשיבות

א. לטענת המשיבות, נציג מסיעת המבקש במועצת העירייה ידע כבר ביום 27.1.04 שועדת הכספים של דירקטוריון החברה הכלכלית החליטה על שילובו של שותף בביצוע המכרז, ולבד מהמנעות בהצבעה לא נקט המבקש בכל פעולה כדי למנוע את הליך בחירת השותף.
המבקש ידע כי ביום 22.2.04 אמורות להפתח מעטפות הצעות הקבלנים שיגישו את הצעותיהם לביצוע מקבץ הדיור.
חוות דעת מטעם היועץ המשפטי של עיריית ראשל"צ, לפיה אין צורך בפרסום מכרז לצורך ההתקשרות עם השותף, נמסרה לחבר סיעת המבקש ביום 23.2.04.
החברה הכלכלית ומשיבה 4, התקשרו בחוזה כבר ביום 2.3.04, ומפאת לוח הזמנים הצפוף הקבוע בחוזה התקשרה משיבה 4 בחוזים עם צדדים שלישיים והתחייבה לשלם לאותם צדדים סכומים כוללים המגיע לכדי כ - 5,000,000 ₪ תמורת ביצוע עבודות מקבץ הדיור. כן המציאה משיבה 4 ערבות בנקאית על סך 1,100,000 ₪.

בנסיבות אלה, יש לראות במחדל המבקש להזדרז ולפנות לבית המשפט שיהוי המצדיק את דחיית התובענה.

ב. החברה הכלכלית, ערכה הליך שבמהותו שווה ערך למכרז. היא פנתה לקבלנים רלבנטיים, קיימה ישיבה עם כ - 14 קבלנים בקשר עם מקבץ הדיור, בחנה את ההצעות שהוגשו ובחרה בהצעה הטובה ביותר מבחינה כלכלית.

ג. ההתקשרות של החברה הכלכלית עם משיבה 4 בקשר עם מקבץ הדיור אושרה בהחלטת מועצת העיר מיום 3.3.04.

דיון

א. השאלה המרכזית בה חלוקים בעלי הדין היא האם חלה על החברה הכלכלית חובה לפרסם מכרז פומבי.
תקנה 92 א לתקנון החברה הכלכלית שאושרה על ידי המנהל הכללי במשרד הפנים, קובעת:

"כל התקשרויות של החברה לרבות לביצוע עבודות קבלניות, תהיינה אך ורק לאחר פרסום מכרז, על פי אמות מידה של גוף ציבורי".
פרשנותו הראויה של המונח "פרסום מכרז" הינו פרסום מכרז פומבי.
פניה למספר נבחר של קבלנים בהזמנה להציע הצעות אינה בגדר פרסום, שהרי פניה כזו אינה יוצאת מדלת אמותיהם של הקבלנים הנבחרים ואינה מתפרסמת ברבים.

המונח "אמות מידה של גוף ציבורי" אוצר בתוכו, אם לא החלת דיני המכרזים לפרטיהם ודקדוקיהם, למצער את עקרונות שיטת המכרזים, ובראשם את עקרון השוויון ואת עקרון שוויון ההזדמנויות להשתתף במכרז. כדי לעמוד בדרישה "לאמות מידה של גוף ציבורי" על המכרז לקבוע תנאים המבטיחים כי ההשתתפות במכרז תתאפשר לכל בעלי הכשירויות הראויות, הן מבחינת הסיווג המקצועי, הן מבחינת הנסיון המקצועי והן מבחינת האיתנות הפיננסית, ומכאן החובה לתת את הדעת לתנאים אלה ולנסחם, וכן לקבוע אמות מידה ומשקולות שיבטיחו את יעילות וכשרות הליך הבחירה.

כאמור, אין חולק כי החברה הכלכלית לא פרסמה מכרז פומבי והסתפקה בפני
ה ל-14 קבלנים מסויימים.
לא זו בלבד אלא שלא הוצג פרוטוקול המתעד דיון בשאלת דרך בחירת הקבלנים אליהם תיעשה פניה להציע הצעות, לא הוגדר הסיווג הקבלני הנדרש, לא נקבעו תנאים באשר לנסיון הקודם הנדרש ובאשר להוכחתו, ולא היתה התייחסות לבחינת איתנות פיננסית, אף שמדובר בפרוייקט בו הקבלן אמור לממן מאמצעיו שלו את הבניה כולה ואינה יכול להסתייע במכירת יחידות דיור למימון הבניה. לא זו אף זו, לא נקבעו משקולות לאמות המידה הרלבנטיות להערכת ההצעות ולקביעת ההצעה הזוכה.
בהעדרם של כל אלה אין ערובה לבחירת הצעה ראויה, אין ערובה לשקילת השיקולים הרלבנטיים, ושיקולים אלה בלבד, ועל דרך פעולה זו אין לומר כי היא מודרכת "על פי אמת מידה ציבורית".

המסקנה המתבקשת היא שהחברה הכלכלית הפרה את הוראות התקנון כאשר החליטה שלא לפרסם מכרז.

לטענת המשיבות, אופי ההתקשרות המתוכנן, שכלל שיתוף פעולה עם יזם שיממן, יבנה וישכיר את מקבץ הדיור, מורכבות הפרוייקט והתקשרות לטווח של כ - 25 שנה, חייב את החברה הכלכלית לפנות למציעים מסויימים ולא להפנות פניה פומבית לציבור הרחב.

איני שולל את האפשרות שחרף חובת המכרז הקבועה בסעיף 92 א לתקנון החברה הכלכלית יתכנו מקרים בהם רשאית החברה להסתפק במעין מכרז, כשם שכך הדבר גם בגופים ציבוריים הכפופים לחובת המכרז על פי חוק חובת המכרזים. ואכן, המשיבים טוענים כי כזה הוא המקרה שבפני
נו.

איני רואה בפרוייקט מורכבות העושה את המכרז הפומבי הליך לא מתאים לבחירת הזוכה.
בפרוייקטים גדולים ומורכבים בהרבה מהפרוייקט דנן נבחר הזוכה במכרז פומבי, ולא עלה בידי המשיבים לשכנעני שמהותו של הפרוייקט הכתיבה המנעות ממכרז פומבי.
אוסיף כי השיטה בה נקטה החברה הכלכלית כשלא הגדירה מראש את תנאי הכשירות והנסיון ולא ערכה בחינה ראויה של איתנות פיננסית, בוודאי ובוודאי אינה הליך ראוי.

מסקנתי היא איפוא שהליך בחירת משיבה 4 נעשה תוך הפרת ברורה של החובה הקבועה בסעיף 92 א לתקנון החברה הכלכלית, ותמהני על חוות הדעת של עו"ד בר שהונחה בדיעבד בפני
משיבות 1-3 להכשרת ההליך הפגום.

ב. משיבה 4 טוענת כי התקשרה עם גוף ציבורי ולכן הניחה כי הוא פועל כדין ובדרך הראויה.
סעיף 92 א לתקנון החברה הכלכלית הינו חלק ממסמכים הציבוריים של החברה, והוא פתוח לעיון הציבור.

משיבה 4 ידעה ללא ספק כי לא פורסם מכרז פומבי, ומתוך הפניה אליה ידעה כי לא נוסחו אמות מידה לבחינת סיווגם המקצועי של המציעים, נסיונם המקצועי, איתנותם הפיננסית ואמינתם, ולא נקבעו משקולות לפיהן תיקבע ההצעה הזוכה. היה על משיבה 4 להבין, ואם אמנם היא קבלן מנוסה בעבודות עם גופים ציבוריים כפי שהוצגה, חזקה כי הבינה, שההליך בו הוחלט למסור לה את ביצוע הפרוייקט, אינו הליך מקובל ותקין.

ג. כאמור המשיבים מייחסים למבקש שיהוי.
טענה זו מבוססת על זיהוי ידיעתו של המבקש עם זו של חברו לסיעה שהשתתף בדיוני החברה הכלכלית.

איני רואה מקום לזהות את ידיעת המבקש עם זו של חברו לסיעה, שכן אין שמץ ראיה להעברת דיווח שוטף למבקש אודות כל דיון והחלטה במוסדות החברה הכלכלית סמוך לעריכתם.
המבקש לא השתתף בדיוני החברה הכלכלית, שכן אינו ממלא בה כל תפקיד, וכשהנושא בא ב-3.3.04 לדיון בפני
מועצת העירייה הביא בפני
המועצה את נימוקי התנגדותו להליך בחירת הצעות משיבה 4.

החוזה בין החברה הכלכלית למשיבה 4 נחתם ב-2.3.04, יום לפני כינוסה של המועצה, ועל כן המבקש לא יכול היה להקדים ולפנות לבית המשפט בטרם חתימת החוזה ובטרם נערכה ישיבת המועצה.
בנסיבות אלה עתירתו של המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים ב-18.3.04 ומיד לאחר החלטת בית המשפט בנושא הסמכות, פנייתו לבית משפט המחוזי בתיק שבפני
, אינן לוקות בשיהוי כלל ועיקר.

ד. המשיבים טוענים כי מאחר ומשיבה 4 מצידה התקשרה בחוזים עם קבלני משנה והמציאה לחברה הכלכלית ערבות בנקאית בסך -.1,100,000 ₪, יש לראות בהתקשרות בין החברה הכלכלית למשיבה 4 מעשה עשוי, שהנזק הצפוי מביטולו גדול עד כדי להצדקת המנעות מהושטת הסעד המבוקש.

לא מצאתי בחומר בפני
ראיה להוצאה כלשהי שהוצאה על ידי משיבה 4, למעט ביול הערבות, או ראיה לכך שמי מקבלני המשנה החל במלאכת התכנון, אין צורך לומר הבניה.

בנסיבות אלו איני רואה בשלב הראשוני בו הדברים מצויים נימוק להמנעות ממתן הסעדים המבוקשים.

ה. העירייה והחברה הכלכלית טוענים כי מתן הסעדים המבוקשים יחייב פרסום מכרז ויגרום לעיכוב בביצוע הפרוייקט, וכתוצאה מכך צפויה החברה הכלכלית להתבע לתשלום פיצויים על איחור בהשלמת הפרוייקט.
איני בטוח שנזק זה שקול כנגד הנזק מהליך בחירה לא ראוי.

כאמור בפרוייקט דנן על הזוכה לממן מאמצעיו את הבניה מתחילה ועד סוף, ורק לאחר השלמת הבניה הוא מתחיל להנות מפירות הפרוייקט בדרך של גביית דמי שכירות.

בפרוייקט מסוג זה נודעת חשיבות רבה מאוד לאיתנותו הפיננסית של הקבלן כדי להבטיח שיבחר קבלן שברשותו אמצעים זמינים לביצוע הבניה מתחילתה ועד סופה, שאם לא כן עלול הפרוייקט להקלע לקשיים בשל מחסור באמצעי מימון.

כאמור, בענייננו לא נקבעו אמות מידה לבחינת האיתנות הפיננסית, ואפילו מידע שנמסר לחברה הכלכלית מחב' דן אנד ברדסטריט בדבר קיומם של שיעבודים ותביעות לא הניע את החברה הכלכלית לערוך בדיקת עומק של איתנותה הפיננסית של משיבה 4.

לדעתי הסיכון לנזק מבחירת קבלן בפרוייקט מסוג הפרוייקט דנן ללא בדיקה ראויה של איתנות פיננסית עולה על הנזק מעיכוב תחילת ביצוע הפרוייקט.

ו. המבקש טוען כי ההליך בו נבחרה הצעת משיבה 4 "נתפר" למידותיה של משיבה 4, וכי המטרה סומנה מראש.

מטבע הדברים טענה כזו קשה להוכחה, ואיני רואה בחומר שבפני
בסיס לקביעת ממצא כטענת המבקש.

עם זאת אומר כי אם מאן דהוא מהמעורבים בקביעת הדרך בו תתנהל בחירת הזוכה חפץ מעיקרא ביקרה של משיבה 4, הדרך שנבחרה היתה היעילה ביותר להשגת המטרה.

לאור האמור לעיל אני מצהיר כי הליך בחירת הצעת משיבה 4 היה הליך פסול, וכי היה על משיבה 1 לקיים מכרז פומבי ולכלול בו תנאי סף ואמות מידה כמתבקש ממהות המכרז, וכי החוזה בין החברה הכלכלית למשיבה 4 בטל.

משיבים 1-3 ישלמו למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ד (24 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

י. זפט
, שופט
1
בתי המשפט
הפ 000617/04
בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
כב' השופט יהודה זפט

בפני
:








הפ בית משפט מחוזי 617/04 דב צור נ' עיריית ראשון לציון, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ, מועצת העיר ראשון לציון, כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/05/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים