פסקי דין על אפרת אהוד ועמית ואח' | פסקי דין על גב' רונית תירוש

1292/03 עתמ     24/05/2004




עתמ 1292/03 אפרת אהוד ועמית ואח' נ' גב' רונית תירוש





אפרת אהוד ועמית ואח'

ע"י ב"כ עו"ד ח. מינסקי

בעניין:
העותרים
- נ ג ד -

המשיבים
1. גב' רונית תירוש

ע"י פרקליטות מחוז חיפה - עו"ד גב' מצא

2. ביה"ס המקיף מאיר שפיה
ע"י עו"ד ע. מיכלין ואח'
3. עמותת מופת - קבוצה לקידום הוראה
ע"י ב"כ עו"ד גיצלטר
4. עירית אור-עקיבא
ע"י ב"כ עו"ד גורה ואח'
5. איגוד ערים שומרון
ע"י ב"כ עו"ד א.פורת ואח'

פסק דין
העותרים הם הורי 49 תלמידי שתי כיתות ז' בכפר הנוער "מאיר שפיה" (להלן: "העותרים" ו"כפר הנוער"), תושבי זכרון יעקב, אור-עקיבא ("אורות") וחריש-קציר, ביקשו בעתירתם המקורית להורות למשיבה 1, הגב' רונית תירוש
, מנהלת כללית של משרד החינוך (להלן: "מנכ"ל משרד החינוך"), לבטל הוראת סגירה ופיזור שהוציאה כנגד ילדי העותרים, להורות למשיבות 2 ו-3 להמשיך ולהפעיל את שתי הכיתות בהתאם לתוכניות המפורטות ולהתחייבויות שנתנו המשיבות 2 ו-3 לעותרים.
העותרים 23-1 הינם תושבי זכרון יעקב 39-24 הינם תושבי אור-עקיבא ו-47-40 הינם תושבי היישוב קציר.

המשיב 2, ביה"ס המקיף "מאיר שפיה" (להלן: "ביה"ס"), תיכון פנימייתי, מקיף-חקלאי ובו מסלול לימודי מכיתה ח' ועד י"ב. בביה"ס כמה מסלולי לימוד, אוכלוסיית תלמידיו מגוונת, כפוף למינהל לחינוך התיישבותי ולעליית הנוער שבמשרד החינוך (להלן: "המינהל") והינו חברה ממשלתית מעורבת כך ש-50% מן הבעלות מוחזקת בידי המדינה ו-50% בבעלות תנועת "הדסה". הכפר משמש מזה כ-80 שנה מקום חינוך לנערים ונערות שבשל סיבות שונות נזקקו לחינוך במסגרת פנימייתית. הפנימיה בכפר מונה כ-280 חניכים הבאים מכל קצות הארץ וכן תלמידים מחו"ל (פרוייקט נעלה). עד שנת הלימודים תשס"ד ניזון בית הספר בעיקר מחניכי הפנימיה שהופנו לכפר ע"י גורמי ההשמה המוכרים. הפרוייקטים העיקריים המופעלים בבית הספר בנוסף לפרוייקט נעלה פרוייקט קדם עתידים - להכנת צוות מקרב עולים מאתיופיה ללימודים גבוהים והשתלבות בקצונה בצה"ל, פרוייקט מבר - מבחני בגרות רגילים לתלמידים שבמהלך השנים צברו פערים גדולים, פרוייקט אומץ לתלמידים שצברו לפחות 8 שליליים בתעודה, פרוייקט ברנקו וייס, בגרות 2001 שמטרתו ללמד כיצד ללמוד, פרוייקט לטיפוח הזהות היהודית והציונות ופרוייקט שיעור אחר המפגיש תלמידים עם עולם החוק והמשפט.
בפברואר 2003 החליט המשיב 2 לפתוח את שערי בית הספר לתלמידים מהסביבה שילמדו בבית הספר כאקסטרנים, ובכך משרת את האינטרס החינוכי שהשירותים הניתנים בבית הספר ושיטות הלימוד ישמשו אוכלוסיית תלמידים גדולה יותר מהאוכלוסיה שמתחנכת בבית הספר במסגרת הפנימיה. אז נוצר הקשר עם עמותת מופת - קבוצה לקידום הוראה - המשיבה 3.

המשיבה 3, "עמותת מופת - קבוצה לקידום הוראה" (להלן: "מופת"), הוקמה כדי להתמקד בהפעלת כיתות מדעיות בעיקרון המוטיבציה של הלומד, תוך מיצוי היכולת הלימודית של התלמיד בין אם הוא תלמיד חלש, בינוני, טוב או מצויין. מופת שמה את הדגש כי הכיתות המדעיות יהיו כיתות אינטגרטיביות ומתקצעת בתחומים של מתימטיקה, פיסיקה ומחשבים, תוך שמירה על העיקרון כי תלמיד לא יעזוב את התוכנית אלא אם הוא יחליט על כך. התוכנית קיימת בחינוך הפורמלי מזה כ-6 שנים אולם פועלת כ-10 שנים בשעות אחר הצהריים במקומות שונים. ישנם כ-25 בתי ספר בחינוך הפורמלי שם מתנהלת התוכנית ועוד 7 מקומות בהם פועלת מופת אחר הצהריים. התוכנית מוכרת ומגובה ע"י שלושה מוסדות אקדמיים מוכרים והם: הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן.
בהתאם לעקרונות שהוסכמו בין העמותה למשרד החינוך כפי שעולה מדו"ח סיכום ישיבה שהתקיימה במינהל הפדגוגי בנושא "פעילות עמותת מופת במערכת החינוך" מיום 21.8.02, בה סוכם כי העמותה תהיה רשאית לפעול בבתי הספר בכפוף לתנאים האמורים בו.

מן העתירה, ביום 26/2/03 קיימה העמותה ישיבת מנהלים בה החליטו המשתתפים מנהלי העמותה ומנהל ביה"ס על הקמת כיתות "מופת" בביה"ס ונקבעו דרכי שיתוף הפעולה על מנת להביא את הנושא לידיעת הורי התלמידים באזור.

במענה לפניית מנהל ביה"ס, מר זאב טויטו, ביום 14/4/03 אישרה מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך הגב' מרים קוסטרינסקי, פתיחת כיתות ז' מדעיות בשיתוף תוכנית "מופת" בביה"ס ואיחלה לביה"ס הצלחה בקליטת תלמידים מהסביבה.

מתחילת חודש אפריל 2003 פעל מנהל ביה"ס דרכים מספר להביא לידיעת הורי התלמידים בוגרי כיתות ו' ביישובים סמוכים, דבר התכנית לפתיחת הכיתות בביה"ס. כך, אל חלק מן המשפחות פנו טלפונית, אצל חלקן בקרו נציגי ביה"ס, פורסמו מודעות בעיתונות המקומית ואף נשלחו מכתבים המתייחסים להליך הרישום לבית הספר. ההורים וילדיהם הוזמנו לביקור וראיונות קבלה בביה"ס לקראת השתלבות בכיתה ז' המדעית, במהלכם שילמו ההורים 540 ₪ עבור המכינה ובעקבותיהם נשלחה לבתיהם אגרת המפרטת תכנית המכינה לכיתות ז' המדעיות.

בין התאריכים 2/7/03 - 11/7/03 התקיימה המכינה במהלכה עברו התלמידים בחינות שונות ומבחני התאמה. עם סיום המכינה נשלחו אל הורי התלמידים שעברו בהצלחה הודעות, כאשר ביום 18.8.03 שלח מנהל ביה"ס לאותם תלמידים פירוט הציוד שעליהם לרכוש באופן עצמאי, הודעה על פרוייקט השאלת הספרים של ביה"ס ותוכנית ההסעות. שלושה ימים טרם פתיחת שנת הלימודים שלח מנהל ביה"ס אל ההורים פירוט תשלומים עבור שורת שירותים ואופן תשלומם אשר עלה כדי 2,350 ₪.

ביום 31.8.03 החלו הלימודים, במסגרת פרוייקט "מופת" אותו יזמה ומבצעת העמותה. לטענת ההורים העותרים, רק בחלוף שבוע נודע להם על כוונת מנכ"ל משרד החינוך באמצעות מנהל המחוז לסגור הכיתות ולפזר התלמידים בחזרה ליישוביהם.
לאחר שלטענת העותרים פנייתם בעניין אל מנכ"ל משרד החינוך נענתה בתוהו, פנה ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, מר ישי שיבובסקי, אל מנכ"ל משרד החינוך וביקש לאפשר המשך לימודי התלמידים תושבי זכרון יעקב בביה"ס.

במכתב מיום 14.9.03, הורה מר יחיאל שילה, מ"מ מנהל המינהל, למנהל כפר הנוער וביה"ס לפי הנחיית מנכ"ל משרד החינוך, להחזיר בו ביום את התלמידים הלומדים בביה"ס "ואשר אין בידיהם אישורים מהרשות המקומית וממנהל המחוז", לבתי הספר לפי אזור הרישום שלהם.

לאחר שביום 15.9.03 הודיע מנהל ביה"ס לעותרים כי נאלץ להפסיק לימודי ילדיהם החל מיום 17.9.03, שלח מר שאול אלבז, מנהל כפר הנוער, ביום 16.9.03, למנכ"ל משרד החינוך מכתב המבקש הפעלת שיקול דעת מחודש.

ביום 18.9.03, הוגשה העתירה עמה כרכו העותרים אף בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד כמבוקש בעתירתם. בהחלטתי מאותו יום ניתן צו מניעה זמני עד למתן החלטה בבקשה וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 7.10.03 לשמיעת הבקשה ולדיון מוקדם בעתירה. בהתאם להחלטתי מאותו יום, צורפה רשות החינוך המקומית של עירית אור-עקיבא כמשיבה 4 בעתירה ואחר כך גם איגוד ערים איזור שומרון (מוסדות חינוך על יסודיים) כמשיב 5.
המשיבה 4 אשר בתחומה בית הספר תיכון "עתידים" ובו חטיבת ביניים, התנגדה נמרצות לעתירה ועיקר טענתה באי מיצוי ההליכים, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט אותם נקטו העותרים. נטען שלמעט שניים מהתלמידים אשר ביטלו את רישומם לביה"ס "עתידים" באוגוסט 2003, לא טרחו יתר התלמידים, תושבי אור-עקיבא לבטל את רישומם לביה"ס ובאופן כזה נלקחו אלו בחשבון הן בבניית ותכנון הכיתות בביה"ס "עתידים" והן בבניית התקנים לשנת הלימודים תשס"ד. לא רק זאת, אלא שהעותרים פעלו בניגוד לתקנות הרישום ותקנות ההעברה הקובעות מסגרת מינהלית ברורה שנועדה ליתן לרשויות המוסמכות לשקול את הנסיבות האינדיבידואליות של כל בקשה וליתן החלטה מנומקת בדבר בקשת העברה. על החלטת הרשויות ניתן לערער למנהל המחוז ואת החלטתו ניתן לתקוף ככל החלטה מינהלית אחרת.
מדובר בקבוצה גדולה של תלמידים אשר העירייה השקיעה בהם מגיל רך, היו אמורים להוות גורם מוביל במערכת החינוך באור עקיבא, עזיבתם פוגעת במרקם החברתי וברמת הלימוד באור עקיבא, מחייבת את העירייה לבטל אחר פתיחת שנת הלימודים כיתת לימוד ולצופף תלמידים בכיתות האחרות. העירייה מוכנה וערוכה לקבל חזרה את התלמידים. כן טוענת העירייה לחוסר תום לב ואי ניקיון כפי העותרים אשר התעלמו ביודעין לאורך כל הדרך מהתנגדות והתרעות העירייה ומנכ"ל משרד החינוך ומן החוק והתקנות בעושם דין לעצמם.

על פי הוראות החלטתי מיום 31.12.03, הגישו המבקשים, כל אחד מהם, בקשה לרשות החינוך אליה הם שייכים בדבר המשך לימודיהם בביה"ס לקראת שנת הלימודים הבאה.

המשיב 5, שהינו איגוד ערים המאגד בתחומו גם את המועצה המקומית זכרון-יעקב, מוסמך לנהל ולהחזיק מוסדות חינוך בתחום הרשויות החברות בו ומשמש למעשה כרשות החינוך ברשויות אלה. האיגוד הקים ועדת מעברים המטפלת בבקשות של תלמידים והיא מורכבת מנציגי הרשויות החברות באיגוד. האיגוד מפרסם מבעוד מועד מודעות המופנות לציבור ההורים והתלמידים בהם נקבעו איזורי הרישום תוך הדגשה כי בקשות למעבר תלמידים יש להגיש לועדת המעברים.
המשיב 5 חלק בתוקף על עמדת ביה"ס כאילו נתן הסכמתו למעבר תלמידים תושבי האיגוד ללמוד בביה"ס ושלל את דרך התנהגות ביה"ס והעותרים בהגשת העתירה, מתוך מגמת אלה לקבוע "עובדה מוגמרת" מתוך הנחה שלאחר פתיחת שנת הלימודים ימנעו הצדדים מלבצע פעולות העלולות לשבש את לימודי התלמידים, שהחלו ללמוד בביה"ס. ואמנם, מאחר והאיגוד ראה לנגד עיניו את טובת התלמידים כערך עליון, ובגלל החשש מפני תוצאות הלוואי העלולות לבוא בעקבות הוצאת תלמידים מבי"ס אחד למשנהו, החליטה ועדת המעברים של האיגוד, משהוגשו לפניה בקשות ההורים, לתת אישור בדיעבד להמשך לימודיהם של התלמידים בביה"ס שפייה עד סוף שנת יב'.
גם אם תוצאות החלטת ועדת המעברים היא דחיית העתירה ככל שהיא נוגעת לאיגוד, מבקש המשיב 5 שביהמ"ש יאמר את דברו גבי התנהגות ביה"ס והעותרים למען יובהר כי לא היו רשאים לעשות דין לעצמם לבצע במודע פעולה בניגוד לדין תוך העמדת התלמידים במרכז המחלוקת.
בהודעה שנמסרה ע"י ביה"ס ביום 10.5.04, נרשם כי שנת הלימודים תשס"ה בפתח (נרשם בטעות תשס"ו) ההרשמה הסתיימה בפסח, והנרשמים הגישו בקשה לועדת מעברים ביישוב בו הם גרים. ועדת המעברים בזכרון יעקב אליה הוגשו כ-50 בקשות (שאינן נשוא העתירה שבפני
י), דחתה את הדיון בבקשה עד להכרעה בעתירה ואח"כ קבעה מועד ל-17.5.04. בהחלטתי מ-11.5.04, רשמתי שאין סיכוי שפסק-הדין ינתן עד 17.5.04. מאחר ובמועד הגשת העתירה היה המשיב 5 אחראי על העותרים תושבי זכרון יעקב, אין הדיון המתוכנן בועדת המעברים של זכרון יעקב, שהתנתקה מהאיגוד מתייחס לעותרים שבפני
י.

ועדת המעברים של המשיבה 4 טרם התכנסה ובכל מקרה לא נרשם המועד לכינוסה.

דין העתירה להידחות בכל הקשור לרישום התלמידים בביה"ס ללא דיון קודם בועדת המעברים, משהגישו העותרים בקשות העברה, יש לאפשר לרשויות המוסמכות ליתן החלטתן.
אין עוד צורך בסעד גבי הוראת הסגירה של ביה"ס, כמתואר בעתירה המקורית שהוגשה ביום 18.9.03.
למרות דחיית העתירה, אני מוצאת לנכון להביא עמדתי באשר לנסיבות רישום ילדי העותרים לביה"ס, בהנחה שתהיה לכך השלכה על הדיונים וההחלטות של ועדות המעברים.

הנחת המוצא לפי סעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג-1953 (להלן: "החוק"), המתייחס לרישום תלמידים, כי תלמיד יירשם לבית ספר הקרוב למקום מגוריו, כפי שתקבע הרשות המוסמכת, כאשר חריגה מתנאיו מצריכה פניה לאמור בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט-1959, ותקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי"ט-1959 (להלן: "תקנות הרישום ו"תקנות ההעברה" בהתאמה).
דומה שהחוק והפסיקה היו ערים לאותה דילמה העומדת בראש מעייני ההורים מחד והרשות מאידך ובמרכזה האיזון הנדרש בין חשיבות האינטגרטיביות של מערכות החינוך שלנו אל מול האינטרס המובהק של אינדיבידואל למצות כשרונותיו לפי השקפתו, נטיותיו ומאווייו:
"בסוגיית חינוכו של הדור הצעיר מצויות שתי זכויות-חובות יסוד: האחת - זכותם-חובתם של ההורים להקנות חינוך נאות לצאצאיהם, ודעתם-השקפתם בדבר חינוך נאות מהו היא ללא ספק בעלת משקל רב וחשובה מאוד; והשניה - זכותה-חובתה של המדינה, באמצעות מוסדותיה שהוסמכו לכך, לדאוג להקניית חינוך נאות בצורה מאורגנת ומתוכננת, הקבועה בחוק, ואף זכות-חובה זו בעלת משקל רב היא וחשובה מאוד. כדי לעמוד בשתי זכויות-חובות אלה קובע החוק מצד אחד, דרך משל, סוגים שונים של בתי-ספר שבהם קיימות מגמות חינוך שונות, כגון ממלכתי, ממלכתי-דתי ובתי-ספר מוכרים אחרים ומצד שני - הוראות שונות שיש בהן משום טובת הציבור ותקנתו, כגון הדאגה לאיכלוס הכיתות וריכוז התלמידים בבית-הספר, סדרי הרשמה וענינים מינהליים- תכניים רבים אחרים, ואחרון אחרון חשוב - מגמה של אינטגרציה למען הרבות במאחד ובשווה בחינוכו של הדור הצעיר. שתי מגמות יסוד אלה מתרוצצות הן בקרב תחום רגיש זה של מערכת החינוך ודרושות זהירות וגמישות מרובות בניווט ביניהן. ואכן יש, ובמקרה מסויים תועדף המגמה האחת על פני השניה" (בג"צ 421/77 עמליה ו-מיכאל ניר נ' המועצה המקומית . פ"ד לב(2), 253 ,עמ' 265-266).

שומה עלינו למצוא את שביל הזהב אשר ימנע ולכל הפחות יצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתלמידים מחד ומאידך לא יערער יסודות מנהליים המבוססים על שיקולים נרחבים ומגוונים ויש לאוכפם.

רוח זו לא נעלמה גם מעם המחוקק הקובע בסעיף 7(ב) לתקנות ההעברה כי:
"(ב) בשעת הדיון בבקשת העברה תעיין רשות החינוך המקומית בדו"ח על התלמיד ובחוות דעת על בקשת ההעברה מאת מנהל המוסד שבו לומד התלמיד; בהחלטת הרשות יינתן משקל גם לנימוקים של טובת הילד".

ובעקבות כך נפסק:
"הנה כי כן, החוק התקנות והפסיקה מתווים מרקם רעיוני אך גם מעשי למדיניות הרצויה בסוגיה הנדונה - דבקות בעקרון האינטגרציה ורישום התלמידים בבתי הספר שבתחום האזורים שנקבעו מחד גיסא, וגמישות מסויימת המאפשרת סטיה מעקרון זה במקרים מסויימים בהתחשב בנסיבות אישיות מיוחדות המצדיקות חריגות מאידך גיסא. חריגים אלה מטבעם שהם על בסיס אינדיבידואלי, ולא על פי כללים נוקשים, אולם קווים כלליים מנחים מצאנו בפסיקה... (בג"צ 3533/90 משה שורצבוים ו-2 אח' נ' עירית רמת גן .תק-על 90(3), 325 ,עמ' 330, פסקאות 18-19 בדעת השופט ד.לוין).

חינוך במדינתנו הינו זכות יסוד אשר אינה מצומצמת למסגרת חינוכו של האינדיבידואל לסיפוק צרכיו השכליים הצרים גרידא ומורכבת אף ראשית ועיקר מהקניית כלים מוסריים וערכיים, מהתוויית מהלכים חברתיים והתערות משותפת של אוכלוסיות שונות אלה באלה. הצורך בצירופנו החברתי בכור ההיתוך עולה ומתחדש הן באינטגרציה שבין עולים חדשים לתושבים ותיקים, הן בין שכבות סוציאליות ואקונומיות שונות, הן בתוך קבוצות האוכלוסין עצמן. אלא שבהשתנות העיתים, גוברת הדעה, התואמת את השקפתי, שיש לתת משקל רב יותר לאוטונומיה של ההורים על דרך חינוך ילדם תוך יצירת איזונים מתאימים בין בתי הספר, לדוגמת המלצות ועדת דברת שבימים אלו הוגשו למשרד החינוך.

גישתי בעניין הצרכים האינטגרטיביים, קביעת אזורי רישום והגמישות הראויה להם, הבעתי זה מכבר בפס"ד אורי בן יהודה נ' המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער בו קבעתי כי:
...לא ניתן להתעלם מכך שבבתי הספר התיכוניים (כיתות י-יב) אין בכלל איזורי רישום ובמקומות רבים בארץ בוטלו לחלוטין איזורי רישום נוקשים במיוחד בערים הגדולות וניתנת להורים זכות בחירה. דומה כי על חשיבותה של האינטגרציה, כ"יסוד מוסד במדיניות החינוך", אין מי שיחלוק; וכבר נפסק, שבנושאי מדיניות החינוך, המופעלת במסגרת הדין, אין בית-משפט נוטה להתערב (בג"צ 518/80, בעמ' 206; ובג"צ 754/88 הנ"ל, בעמ' 288). עם זאת אין להיאחז באינטגרציה ולדבוק בה בעיניים עצומות, שכן יש ושיקולים נכבדים וחשובים מצדיקים, במקרה כזה או אחר, סטייה מהמדיניות הכללית הנקוטה דרך כלל. (עת"מ (חיפה) 648/02. תק-מח 2003(1), 6454 ,עמ' 6460, פסקה 16).

משפנו ההורים בבקשות העברה לרשויות, נותר לעסוק בשאלה המהותית היא שאלת האיזון בין החוק המנהלי, וטובת הילדים במציאות החדשה שנוצרה, תחילת לימודיהם בביה"ס וחלוף שנת הלימודים תשס"ד.

העותרים, הורים לילדיהם, קראו פרסום בעיתון המתייחס לפתיחת תכנית מופת בשפיה. התכנית אינה חדשה ופועלת בהצלחה מזה כמה שנים במקומות אחרים וסביר שאכן שמעה יצא ובייחוד בקרב עולים יוצאי רוסיה עליהם נמנים מקימי העמותה ואף כמה וכמה מן העותרים.
בית הספר הינו מוסד ותיק ביותר וידוע, בידי העמותה היה אף אישור משרד החינוך לפעול בבתי הספר ועל כל אלה אישור וברכת מפקחת כוללת במינהל הגב' מרגלית קוסטרינסקי, לפתוח כיתות ז' מדעיות בשיתוף תוכנית "מופת" בביה"ס ואיחוליה להצלחה בקליטת תלמידים מהסביבה.
במכתב מנהל ביה"ס להורים המתייחס לראיון הקבלה לכיתה ז' המדעית גם נכתב מפורשות: "כפי שהודעתי לכם, קיבלנו אישור ממשרד החינוך לפתוח כיתות ז' מדעיות בשיתוף עמותת "מופת" לתלמידי הסביבה".
אם כן, מכתבים נשלחו לעותרים, הוזמנו עם ילדיהם לביקור וראיונות קבלה, נוצר קשר טלפוני, נשלחה לבתיהם אגרת המפרטת תכנית המכינה, נערכה מכינה במהלכה עברו התלמידים בחינות שונות ומבחני התאמה, נגבו אגרות, נשלח לתלמידים שהתקבלו פירוט הציוד שעליהם לרכוש ופירוט מידע נוסף הכולל תשלומים נוספים שעליהם לשלם, העותרים עמדו בקשר רציף עם נציגי ביה"ס והעמותה אשר עדכנו את העותרים באופן שוטף ובפתיחת שנת הלימודים אף החלו ילדיהם ללמוד כתלמידים מן המניין.

נוכח מצג זה כלפי העותרים, איני רואה כי הייתה לעותרים סיבה להניח שתתעורר בעיה מצד משרד החינוך ומובנת תחושתם כי נקלעו, שלא מרצון, למאבק לא להם בין הגורמים החינוכיים השונים. איני שותפה לדעה שההורים ניסו לחתור תחת פעולת הרשות באופן המסכל במכוון פעילות מנהלית תקינה ונראה כי ביקשו בתום לב לרשום את ילדיהם לביה"ס, המתאים לחינוכם בשנים הכי חשובות בהתפתחותם.

ביטוי לדברים אלה כבר נתן בית המשפט העליון בבג"צ 5273/97, דליה מוננזון נ' עיריית אשדוד - אגף החינוך ,תק-על 97(3), 698 ,עמ' 700, פסקה 7, עמ' 701 פסקה 9).

"...לתלמידים העותרים - אין צריך לומר - לא היה כל חלק בגרימת הפגמים שנפלו בהליכי אישורה, פרסומה והחלתה של תכנית "מופת". הם נענו לפרסום בדבר פתיחת הכיתות, בהן תופעל התכנית, בפני
תלמידים מתאימים מכל תחומיה של אשדוד. הם רואיינו ונבחנו, ומשעמדו בבחינה השתתפו, כפי שנדרשו לעשות, בלימודי הכיתה המכינה. בהיפתח שנת הלימודים הלכו לבית הספר ונעשו לתלמידים מן המניין... "

עם זאת, אין לקבל טענת העותרים כי קמה להם זכות מכח הבטחה שלטונית ברורה, כי יינתן להם להמשיך לימודיהם בתכנית החדשה ולפחות עד לסוף שנת הלימודים, שכן:

"על פי ההלכה הפסוקה, התנאים לחיובה של הרשות המינהלית מכוח הבטחה הם, כי ההבטחה ניתנה על ידי מי שמוסמך לכך בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי; כי בכוחו לקיים את הבטחתו וכי אין לרשות סיבה מוצדקת לסטות ממנה... ההבטחה חייבת להיות חוקית... ההבטחה חייבת להיות מפורשת וברורה ... יש להבדיל היטב בין התחייבות חד משמעית וברורה לבין הבעת דעה כללית ועקרונית בלבד". (ע"א 2019/92 משרד הבינוי והשיכון ו-2 אח' נ' מרדכי זיסר . פ"ד נב(3), 208 ,עמ' 219-220).
לא נמצאה בכתבי העותרים ראיה מבוססת משפטית, ואף לא התייחסות מספקת שעונה על תנאים אלה מעבר לאמירות בעלמא, וגם בבחינת הדברים לגופם לא מצאתי קיומה של הבטחה שלטונית.

אל מול התנהגות העותרים, נפלה שגגה בהתנהלות ביה"ס. לכשנודע למשרד החינוך על ההליכים לקראת קבלת התלמידים הודיע מנהל מחוז חיפה, מר אהרון זבידה (להלן: "מנהל המחוז"), למנהל ביה"ס כבר ביום 26.6.03 כי חל איסור מוחלט על קליטת ילדי חוץ בשנת הלימודים הבאה בחטיבת הביניים ללא אישור משרד החינוך וכי על ביה"ס להודיע לתלמידים להירשם לבתי ספר לפי אזור הרישום שלהם ומאוחר יותר ביום 17.7.03 אף הודיע מר זבידה למנהל המינהל מר יחיאל שילה על האיסור שבפריצת אזורי הרישום והזהיר בנקיטת צעדי ענישה.
בהמשך למכתבו זה זומנה ביום 14.8.03 ישיבה בלשכת ד"ר שילה, מנהל המינהל, בהשתתפות מנהל ביה"ס ומנהל המחוז בו הבהיר האחרון כי אין די בהסכמת העמותה ואישור המפקחת, כי יש צורך באישור ראשי הרשויות ומהם הצעדים על ביה"ס לנקוט.
גם מנהל רשות החינוך הרלוונטית, איגוד ערים לחינוך אזור שומרון (להלן: "איגוד ערים"), מר דני חפשי, הודיע למנהל כפר הנוער במכתב מיום 18.8.03 כי חל עליו איסור לקבל תלמידים שלא קיבלו אישור וועדת המעברים של איגוד ערים.
אף אם בית הספר אכן שגה לכתחילה בצעדיו המנהליים, יש לזכור כי אף כלפיו נוצר מצג של אישור מפקחת משרד החינוך ואישורי העמותה לעבוד בבתי ספר של משרד החינוך. בעדותו של ד"ר שי כנעני, סגן מנהל מינהל ופיקוח במשרד החינוך, שהתייצב לדיון במקומה של המנכ"לית הגב' תירוש, אליו הוזמנה על פי הוראות החלטתי מ-31.12.03, הסביר כי:

"המפקחים אחראים לקיים את מערכת החינוך בצד המינהלי והפדגוגי. הפיקוח איננו אחראי על השאלה של גודל בתי ספר, מספר התלמידים בו וכיוצ"ב... הפיקוח איננו אחראי על גודל ביה"ס, כמה תלמידים יקלוט ומהיכן".

לא נלמד מעדותו מהן ההוראות הנדרשות מביה"ס, אם יש בכלל, ומהם האישורים הניתנים, בנוסף לאישור המפקחת. לצערי, גם לא ידע את פרטי תוכנית מופת והתייצב למתן עדות כי נתבקש להגיע במקומה של המנכ"לית יומיים לפני המועד שנקבע. עמדתה של המנכ"לית, בעניין לא נמסרה לו בטרם הדיון, או בכלל.
גם אם הסביר מצב הדברים מבחינת מערכת היחסים הפנימית במשרד החינוך, המכתב מתאריך 14.4.03, מדבר בעד עצמו (נספח ה' לעתירה) כותרתו "אישור לפתיחת כיתות מדעיות בשיתוף תוכנית מופת" ומלשונו רשאי היה ביה"ס להסיק כי ישנה הסכמה ואישור של הגורמים המוסמכים במשרד החינוך לביה"ס לפתיחת כיתות ז' מדעיות וקליטת תלמידים מהסביבה. אז החל ביה"ס להערך לקראת קליטת התלמידים. שנת הלימודים נפתחה כמתוכנן ביום 31.8.03 ובכיתה ז' מדעית פיסיקלית החלו לימודיהם 30 תלמידים ובכיתה המקבילה מדעית ביולוגית 23 תלמידים.
האישור ממשרד החינוך נתקבל רק לאחר שביום 31.8.03 בכל זאת החלו התלמידים לומדים בביה"ס ובלשכת מנכ"ל משרד החינוך הוחלט בדיון מיום 10.9.03, כי "אם יובאו אישורים של הרשויות השולחות, נבליג השנה. אם לאו יוחזרו התלמידים והמנהל הקולט, שאין בידיו אישורי הרשויות השולחות, יעמוד בפני
בי"ד משמעתי". לאור זאת, החליטה המנכ"ל בדיון בלשכתה מיום 2.10.03 כי אינה מתנגדת למעבר התלמידים כל עוד יהיו לכך אישורים בכתב מן הרשויות השולחות ובתנאי שלא ידוללו כיתות ברשויות השולחות. אלו כאמור הגיעו רק לאחר הגשת הבקשות במקביל לדיוני עתירה זו. סיכום הפגישה האמורה נושא תאריך 26.10.03.

למעלה מהנדרש, אתייחס לטענת ביה"ס כי הוא מהווה בי"ס "על אזורי" לפי סעיף 35א לחוק חינוך חובה כי הוא מוסד לעולים חדשים וילדים הבאים משכונות מצוקה, בפועל קולט כל העת ילדים מכל רחבי הארץ וממילא אין מדובר בקליטה לפי אזורי רישום ולכן יש להכריז עליו כ"בית ספר על אזורי" בשל ייחודיותו, הפנימייה וההכשרה החקלאית המדעית שמעניק לתלמידיו.
איני סבורה כי עתירה זו אשר מרכז עילותיה פורט לעיל, תכליתה בחינת הקריטריונים המנהליים לפיהם נקבע איזהו בית ספר "על אזורי". לא זאת, אלא שחיפשתי, ועל אף התכתובת הענפה בין הגורמים השונים, לא מצאתי כי ביה"ס או מי מנציגיו, טען במכתב כלשהוא מאותן התכתבויות שבית ספר הוא "על אזורי" ואינו צריך לקבל אישור או לחילופין שזכאי לקבלו. מכאן, שעל פי הפרוש לפני, טענה זו בא שמעה לראשונה בעתירה זו. יתירה מזאת, אף לא מצאתי כי ביה"ס פנה באיזושהי דרך לגורמים המוסמכים, קודם פנייתו לביהמ"ש, בבקשה כי יכריזו עליו כעל בית ספר "על אזורי".

יש להניח כי ועדת המעברים של המשיבה 4 תשקול את טובת הילדים במגמה שלא לפגוע בהם כי אם לא יאושר רישומם בביה"ס והם יאלצו לעבור לביה"ס "עתידים", לאחר שהשלימו שנת לימודים בתוכנית מופת עלול להיגרם להם נזק. התוכנית, היא תוכנית 6 שנתית שתחילתה בכיתה ז' וסיומה בכיתה יב'.
שוכנעתי כי ההמשכיות של התוכנית מהווה אבן פינה בתוכנית עצמה ויש בה מעורבות חברתית גבוהה והמשכיות בתחום המדעים הנבנית שנה אחר שנה.
יש טעם לדאגה שהובעה ע"י העותרים, ביה"ס והעמותה בהתייחסותם לדבריו של מנהל אגף החינוך בעיריית אור עקיבא, מר שמעון אמויאל, שאמר בדיון מיום 25.3.04, כי:
"כל התלמידים מאור-עקיבא שהלכו למופת הם רוסים והם התלמידים המצטיינים ביותר באותו שנתון וזה גם פגע. אם היו צריכות להיות 7 כיתות עם אותם תלמידים בגלל שעזבו יש רק 6 כיתות עם כמעט 40 תלמידים בכיתה. זה גרם נזק פדגוגי לתלמידים ולביה"ס".

על אף דברים אלה, אין להתעלם מהמציאות החדשה שעומדת בפני
נו. מתכנית הפעילות של העמותה ומסיכומיה מודגש, בין השאר, כי תכנית מופת מתמקדת במוטיבציה של הלומד תוך מיצוי יכולתו הלימודית בין אם הוא "חלש", "בינוני" או "טוב". בהתאם לכך מחולקות הכיתות באופן שמספר התלמידים מכל רמה יהא שווה וה"חזקים" מושכים את ה"חלשים" וה"בינוניים" למיצוי יכולתם. התכנית דוגלת בעקרון לפיו "אין הנשרה". לאור זאת, סבורה אני כי אחר שניתנו אישורים לגבי 37 תלמיד זכרון יעקב וקציר, אי מתן אישורים לתלמידי אור עקיבא יפגע במרקם אכלוס הכיתות ויערער יסוד התכנית כולה. זאת, בעיקר נוכח העובדה שהתכנית שש-שנתית ופגיעה בהמשכיותה תפגע בתלמידים הלומדים בה כיום, שהתכנית בנויה על מעורבות חברתית גבוהה והמשכיות הנבנית שנה אחר שנה. מדובר ב-17 תלמידים המהווים 8%-7% מתוך מעל 220 תלמידי שכבת כיתות ז' באור עקיבא ודומה כי אין בכך דילול כפי שאכן נדרש באישור משרד החינוך בישיבה בלשכתה מיום 2.10.03.
באשר לרמת הציונים של התלמידים, לשאלתי בדיון מיום 31.12.03, סיפר מנהל בית הספר כי "לא כולם תלמידים טובים" אך כולם מתאימים לתכנית שהאידיאולוגיה של מופת היא שאין הנשרה. כך למשל, בחנוכה למדו 6 תלמידים בעלי ממוצע 50 והמורים למדו אותם בהתנדבות כדי להשלים פערים. זאת, בניגוד לטענת מר אמויאל כאמור לעיל כל התלמידים העוברים הם "המצטיינים ביותר". אין בכך או בכך להמעיט מן הנזק הניהולי והמנהלי שנגרם כתוצאה מעצם עזיבתם את מסגרת הלימוד במשיבה 4, ובנזק הנוצר, ולו למראית עין, כתוצאה מעזיבת קבוצת תלמידים ובייחוד קבוצה הומוגנית של עולים מרוסיה, על המשתמע מכך.

מבחינה אינטגרטיבית, ביה"ס וכפר הנוער לכשעצמם מהווים אף הם מקום המממש רעיונות אינטגרטיביים הן בתוכנית מופת עצמה בה לומדים תלמידים ברמות שונות הן מעצם היותו מקום המקבץ אל תוכו תלמידים מכל רחבי הארץ, מקבוצות אוכלוסין שונות, מרמות שונות ומשלב פרוייקטים המיועדים לעולים חדשים, לתלמידים אשר צברו פערי לימוד או שנשרו, פרוייקט משותף עם הצבא ועוד.
יודגש, כי איני מטילה ספק ביכולות בתי הספר בשפיה ובאור-עקיבא ובמאמציהם החינוכיים ואין כל צורך ותועלת בהכרעה מהם טוב יותר, איכותי יותר או מספק מאזן חינוכי שלם יותר. הנחת המוצא לצורך הכרעתי בעתירה זו, כי שניהם שווי תועלת מצד יכולת הקניית תכנים חינוכיים לתלמידיהם.

בסיכום הפגישה בנושא ביה"ס מיום 2.10.03 שהתקיימה במינהלת הכללית של משרד החינוך, בהשתתפות המנכ"לית גב' תירוש נרשם בסעיף 4 של ההמלצות כי:
"לקראת שנת הלימודים תשס"ה יתקיים דיון עקרוני ברמת מטה, שבו יבדק המרקם האיזורי של בית הספר. הדיון יובא לשולחנה של גב' וינשטיין".

למרות שסיכומי המשיבה 1 הוגשו רק ב-23.5.04, לא נרשם מפי המשיבה מה עלה בגורל הדיון העקרוני האמור, וחבל. אניח כי בטרם קבלת החלטת ועדת המעברים של המשיבה 4, או ועדת מעברים מרשויות חינוך אחרות, שתבחון בקשות חדשות של תלמידים, תינתן התייחסות המשיבה 1 לתוכנית מופת בביה"ס, בהשתלבות התוכנית עם המלצות ועדת דברת, במיוחד בהתחשבות רצון ההורים והתלמידים ללמוד בביה"ס שפייה במסגרת תוכנית מופת.

אשר על כן העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק פסה"ד לבאי כח הצדדים ותודיע להם טלפונית כי פסה"ד ניתן היום.
ניתן היום ד' בסיון, תשס"ד (24 במאי 2004) בהעדר.

ב. גילאור
, שופטת
סגן נשיא
הקלדנית: פ.ב.
001292/03עתמ
1
בתי המשפט

עת"מ 1292/03
בבימ"ש המחוזי בחיפה
בשבתו כבימ"ש לעניינים מינהליים
24/05/2004
תאריך:
כב' השופטת ב. גילאור
- ס. נשיא
בפני
:








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1292/03 אפרת אהוד ועמית ואח' נ' גב' רונית תירוש (פורסם ב-ֽ 24/05/2004)