פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על שמואל אלישיוב | פסקי דין על דוד אלישיוב | פסקי דין על משיח אלישיוב ואח' |

911/10 עא     31/05/2011




עא 911/10 בנק הפועלים בע"מ נ' שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב ואח'




פסק-דין בתיק ע"א 911/10


בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 911/10

ע"א 7261/10


בפני
:

כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופט
י' דנציגר


כבוד השופט ע' פוגלמן


המערער:
בנק הפועלים בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. שמואל אלישיוב



2. דוד אלישיוב



3. משיח אלישיוב


4. שלום חי אלישיוב


5. בנק מזרחי-טפחות בע"מ


6. הבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ


7. הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן זמני בהליך הקפאה


8. עו"ד יצחק מלכו
המשיב הפורמאלי:

9. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
המשיב הפורמאלי:

10. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
המשיב הפורמאלי:

11. בנק דיסקונט לישראל בע"מ


12. בנק אדנים למשכנתאות בע"מ


13. בנק ירושלים בע"מ
המשיבים הפורמאליים:

14. 14 רוכשי דירות בפרוייקט אלעד 60
המשיבים הפורמאליים:

15. 30 רוכשי דירות בפרויקט אלעד 90


ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.12.2009 ומיום 13.6.2010 בתיק פש"ר 4214/07 שניתן על ידי כבוד השופט י' צבן


תאריך הישיבה:
ט"ו באדר ב' תשע"א

(21.3.11)

בשם המערער 1 בע"א 911/10 והמערערים בע"א 7261/10:

עו"ד נ' פוזנר
; עו"ד י' דיין



בשם המשיבים 4-1 בע"א 911/10 והמשיבים 5-2 בע"א 7261/10:


עו"ד א' וסקר



בשם המשיב 5 בע"א 911/10 והמשיב 1 בע"א 7261/10:

עו"ד ו' בלוך-שכטמן
; עו"ד פ' יניב


בשם המשיב 7 בע"א 911/10 והמשיב 6 בע"א 7261/10:

עו"ד א' פורת


בשם המשיב 8 בע"א 911/10 והמשיב 7 בע"א 7261/10:

עו"ד ג' אפרתי




פסק-דין

השופט
י' דנציגר
:

לפנינו שני ערעורים אותם שמענו במאוחד, שהגיש בנק הפועלים בע"מ
(להלן:
בנק הפועלים
)
על החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא
י' צבן
)
שניתנו בתיק פש"ר 4214/07 מיום 22.12.2009 ומיום 13.6.2010, במסגרתן הורה בית המשפט המחוזי על הנפקת ערבויות על פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974
(להלן

:
ערבויות חוק מכר

ו-

החוק
,
בהתאמה) לטובת
המשיבים 4-1 (להלן

:
האחים אלישיוב
),
ולממשן לזכות בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן:
בנק מזרחי טפחות
).

רקע עובדתי
1.
הערעורים דנן הם חלק ממסכת ההתדיינות העניפה שהולידה פרשת קריסת קבוצת החברות "חפציבה" באוגוסט 2007, עליה אין צורך להרחיב. להלן יובאו העובדות הרלוונטיות לערעורים שבפני
נו
.

2.
חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן
:
חפציבה
)
בנתה בישוב אלעד מספר פרויקטים למגורים, בהם פרויקט "אלעד 60" ופרויקט "אלעד 90", כאשר בנק הפועלים מימן וליווה את האחרון. בנובמבר 2002 מכרה חפציבה לאחים אלישיוב, 30 דירות בפרויקט "אלעד 90". במרץ 2003 מכרה חפציבה לאחים אלישיוב 14 דירות נוספות בפרויקט "אלעד 60".


3.
אקדים ואומר כי האחים אלישיוב קיימו יחסים עסקיים עם החברות "חפציבה", במסגרתם רכשו דירות רבות במספר פרויקטים שונים, ואין זו הפעם הראשונה שעניינם מגיע לבית משפט זה בהקשר לקריסתה של חפציבה. כך, בע"א 4409/08

אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי

(לא פורסם, 14.11.2010) (להלן

:
עניין פרויקט "מחסיה
"), נדונה רכישה של 82 דירות בפרויקט "מחסיה" על ידי האחים אלישיוב. יובהר כבר עתה, כי בניגוד לנטען לפנינו, עניין פרויקט "מחסיה" אינו משליך על ענייננו. הדיון בעניין פרויקט "מחסיה" בחן את זכאותם של האחים אלישיוב לקבל את הדירות שרכשו, בהתאם להסדר שגובש בין המנהל המיוחד והנאמן הזמני לנושה שבידיו שעבוד על מקרקעי הפרויקט, ואשר איפשר לרוכשים ה"צרכניים" לקבל בתנאים מסוימים את דירותיהם על אף שגם הם כמו האחים אלישיוב, לא הפקידו את מרבית כספי הרכישה לחשבון הליווי של הפרויקט ולא הייתה בידם בטוחה אחרת כלשהי. באותו עניין דחה בית המשפט המחוזי את טענות האחים אלישיוב, לפיהן יש להחיל את ההסדר הנ"ל אף על רכישותיהם וערעורם על החלטתו נדחה, תוך שנשמרו להם זכויותיהם הכספיות. עניין פרויקט "מחסיה" אינו משליך על ענייננו, הן נוכח העובדה כי עסקינן בפרויקטים שונים ובנסיבות שונות, ובהקשר זה די להצביע על כך שבענייננו, כפי שיתבהר בהמשך, הופקדו כספי הרכישה לחשבון הליווי, והן נוכח העובדה כי בעניין שלפנינו נדרשים אנו לשאלת זכויותיהם הכספיות של האחים אלישיוב, אשר פסק הדין בעניין פרויקט "מחסיה" כלל לא מתיימר להכריע בהן. עניין פרויקט "מחסיה" כן רלוונטי בהקשר לטענת המניעות אותה מעלים המשיבים נגד בנק הפועלים, שהיה צד גם להתדיינות ההיא, ואולם, כפי שיובהר להלן, לא ראיתי צורך להכריע בה.

4.
נחזור לענייננו. האחים אלישיוב מימנו את רכישת הדירות בפרויקטים "אלעד 60" ו-"אלעד 90" בהלוואות מבנקים שונים, ובהן הלוואות מהבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ

(להלן

:
הבנק הבינלאומי למשכנתאות
)
ומבנק העצמאות בע"מ (להלן:
בנק העצמאות
).
עוד נטלו האחים אלישיוב 16 הלוואות מבנק טפחות בע"מ, כיום בנק מזרחי טפחות, בסך כולל של 10.2 מיליון ש"ח, לצורך רכישת 16 דירות. ההלוואות כולן ניתנו לצורך רכישת דירות בפרויקט "אלעד 90". לבנקים נותני ההלוואות ניתנו התחייבויות לרישום משכנתא על דירות אלה. גם אין חולק כי מתוך אותו סכום של 10.2 מיליון ש"ח שהועמד לטובת האחים אלישיוב על ידי בנק מזרחי טפחות, לצורך רכישתן של 16 הדירות הנ"ל, סכום של 9,820,800 ש"ח הופקד לחשבון הליווי בבנק הפועלים.

5.
ביום 10.4.2005 נחתם בין חפציבה לבין האחים אלישיוב הסכם לביטול רכישת 44 הדירות הנזכרות לעיל (להלן
:
הסכם הביטול

ו-

הדירות המבוטלות
, בהתאמה). בהסכם הביטול נקבע כי כל המשכנתאות הרשומות בתיקי חפציבה של הדירות המבוטלות יגררו לדירות חלופיות שרכשו האחים אלישיוב בפרויקט אחר "אלעד 73" (להלן

:
הדירות החלופיות
).
הביטול לא דווח לבנקים המלווים או לבנקים נותני ההלוואות. בינתיים נמכרו הדירות המבוטלות לרוכשים אחרים, שהפקידו את כספי הרכישה לחשבון הליווי של הפרויקט בבנק הפועלים.

6.
גרירת המשכנתאות מהדירות המבוטלות לא בוצעה בסופו של יום, משום שהאחים אלישיוב החליטו ליטול משכנתאות חדשות לצורך רכישת הדירות החלופיות. המשכנתאות לבנק מזרחי טפחות שולמו בינתיים על ידי חפציבה, כאשר כספי הרכישה ממכירת הדירות המבוטלות משמשים למימון תשלומן.

7.
בבקשות מושא ערעור 911/10 עתרו האחים אלישיוב ובנק מזרחי טפחות בבקשה להורות לבנק הפועלים – הבנק המלווה של פרויקט "אלעד 90" – להנפיק ערבויות חוק מכר לטובת אלישיוב בגין הכספים שהופקדו בחשבון הליווי, ולממשן לטובת האחים אלישיוב. בנק מזרחי טפחות ביקש כי בית המשפט המחוזי יורה על הסבת הערבויות לטובתו, ועל העברת
כספי המימוש אליו ישירות.

ההליך בבית המשפט המחוזי והחלטתו

8.

עוד טרם דן בית המשפט המחוזי בבקשות מושא הערעור שלפנינו, נדון עניינם של הרוכשים החדשים, ונקבע כי זכויותיהם בדירות המבוטלות עדיפות על זכויות הבנקים ועל זכויות האחים אלישיוב. בהקשר זה, דחה בית המשפט המחוזי את טענתם של האחים אלישיוב לפיה הסכם הביטול נזנח ולחלופין בוטל בשל הפרתו ועל כן שב הסכם המכר המקורי לתוקף. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

9.

במסגרת הדיון בבקשות מושא הערעור שלפנינו טענו האחים אלישיוב ובנק מזרחי טפחות כי מעת שהופקדו הכספים בחשבון הליווי היה על בנק הפועלים להנפיק ערבויות חוק מכר, ולדרישת בנק מזרחי טפחות היה על בנק הפועלים להסב את הערבויות לטובתו. עוד טענו כי העובדה שהחוזים בוטלו אינה סיבה לאי מימוש הערבויות, אלא להפך.


10.

בנק הפועלים טען כי יש לדחות את בקשות האחים אלישיוב ובנק מזרחי טפחות למימוש הערבויות מכיוון שלא הוכח כי נתקיימו התנאים למימוש ערבות חוק מכר הקבועים בסעיף 2(1) לחוק. עוד טען בנק הפועלים כי אין לבנק מזרחי טפחות זכות להסבת הערבויות, שכן בכתבי הערבות נכתב מפורשות כי הערבויות אינן ניתנות להסבה. בנוסף, טען בנק הפועלים כי התנהלותם של האחים אלישיוב, אשר ביטלו את החוזים ולא הודיעו לבנקים על הביטול על אף התחייבותם, מלמדת על קנוניה שרקחו עם חפציבה, ולפיכך הם מושתקים מלהעלות טענות נגד הבנק המלווה.


11.

בית המשפט המחוזי קבע כי האחים אלישיוב אכן לא דיווחו לבנק הפועלים על ביטול רכישת הדירות, אולם בנק הפועלים ידע על הביטול, ולמצער היה עליו לדעת אודותיו, נוכח העובדה שדירות אלה נמכרו לאחרים שכספיהם הופקדו בחשבונות הליווי, והבנק אף אפשר את רישומן במנהל מקרקעי ישראל על שם הרוכשים החדשים באמצעות מכתבי החרגה מהשעבוד לטובתו.

12.

עוד נקבע כי בנק הפועלים, כבנק המלווה של הפרויקט, חייב היה להנפיק ערבויות חוק מכר מרגע שהפקידו הרוכשים את כספיהם בחשבון הליווי, וכי הרוכשים, קרי האחים אלישיוב, יהיו מובטחים מעת שהופקדו הכספים כנדרש. בהקשר זה תמה בית המשפט המחוזי על שינוי הגישה של בנק הפועלים, אשר בהליך אחר המתנהל בפני
אותו בית משפט (בש"א 6971/07), בו נמצא בנק הפועלים במעמד של מי שנתן את ההלוואות, טען להיפוכם של דברים.

13.

בית המשפט המחוזי דחה אף את טענת בנק הפועלים לפיה לא מתקיימים התנאים למימוש ערבות חוק מכר לפי סעיף 2(1) לחוק. בית המשפט המחוזי קבע כי תכלית החוק היא להבטיח רוכשי דירות ששילמו כספים לרכישת דירה כאשר לא ניתן להעביר להם את זכות הבעלות בדירה או זכות אחרת. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי תוקף ערבות חוק המכר אינו נפגע עם ביטול חוזה הרכישה, שכן חובת המוכר להשבה, הקמה עם הביטול, טרם קוימה.

14.

עוד דחה בית המשפט את טענת בנק הפועלים לעניין השלכת סיווגם של האחים אלישיוב כרוכשים מסחריים, להבדיל מרוכשים צרכניים, על זכותם להבטחת הכספים שהופקדו בחשבון הליווי. נקבע כי מרגע שהופקדו הכספים בחשבון הליווי, הזכות להבטחתו עדיפה בלי קשר לשאלה האם הרוכש הינו בגדר "רוכש צרכני". כן נדחתה טענת הבנק לעניין העדר אפשרות ההסבה של הערבות לטובת בנק מזרחי טפחות, מהטעם שמדובר בטענה במישור הטכני, שכן בכל מקרה יכולים האחים אלישיוב להעביר את הכספים לבנק מזרחי טפחות בדרך אחרת.

15.

לאור כל האמור הורה בית המשפט המחוזי לבנק הפועלים להנפיק ערבויות חוק מכר עד לסכום של 9,820,800 ש"ח לטובת האחים אלישיוב, ולממשן לזכות בנק מזרחי טפחות בהתאם ליתרת החוב באותן הלוואות. כן הורה בית המשפט כי דין זה יחול גם בנוגע לסכומים
נוספים, אם יש כאלה, שהופקדו מטעם האחים אלישיוב בחשבונות הליווי של פרויקט "אלעד 90", שמקורם בהלוואות שניתנו על ידי הבנק הבינלאומי למשכנתאות או על ידי בנק העצמאות.





כנגד החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור 911/10.

ההתפתחויות לאחר החלטת בית המשפט המחוזי
16.

בהמשך להחלטה מושא ערעור 911/10, מיום 22.12.2009, העביר בנק מזרחי טפחות לבנק הפועלים את יתרת החוב של האחים אלישיוב, שעמדה על 8,503,453.81 ש"ח נכון ליום 14.1.2010. ביום 25.1.2010 העביר בנק הפועלים לבנק מזרחי טפחות סך של 7,951,958.17 ש"ח. בעקבות כך, ביקש בנק מזרחי טפחות מבית המשפט המחוזי כי ייתן פסיקתה המורה לבנק הפועלים לשלם את יתרת החוב, העומדת, נכון ליום 16.3.2010, על סך של 650,970 ש"ח.

17.

הצדדים נחלקו בבית המשפט המחוזי בשאלה אלו מרכיבים של החוב על בנק הפועלים לכסות – האם על בנק הפועלים לכסות את מלוא יתרת החוב של האחים אלישיוב לבנק המזרחי או שמא עליו לכסות רק את מרכיבי ההלוואה בגין כספים שהופקדו בחשבון הליווי. עיקר המחלוקת נסוב על כספים שהעביר בנק המזרחי לחברת הביטוח

emi ltd

.
(להלן

:
כספי הביטוח
)
ונזקפו על חשבון אותו חוב של האחים אלישיוב לבנק מזרחי טפחות.

18.

בית המשפט המחוזי קבע כי הערבות שבענייננו בעלת מאפיין אוטונומי בדומה לערבות בנקאית אוטונומית, כלומר חל לגביה עקרון העצמאות, המורה על ניתוק מעסקת היסוד. לפיכך, משהתקיימו התנאים למימוש הערבות זכאי המוטב למימושה, והשאלה לאן יועברו הכספים ומה ייעשה בהם אינה מעניינו של הערב. בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי, כי בנק הפועלים היה חייב להשיב את הכספים לאחים אלישיוב, ונקבע כי תמורת הערבויות ישמשו לפרעון החוב של האחים אלישיוב לבנק מזרחי טפחות. השאלה אלו ממרכיבי החוב יכסו כספי הערבות ואלו לא אינה מעניינו של בנק הפועלים כל עוד יתרת החוב לא עולה על סכום הערבויות. לאור האמור קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת בנק מזרחי טפחות.


כנגד החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור 7261/10.


הכרעה
19.

לא מצאתי מקום להתערבותנו בהחלטות בית המשפט המחוזי, ועל כן אציע לחבריי כי נדחה את שני הערעורים. השאלה העומדת לפתחנו היא האם הכספים שהופקדו בחשבון הליווי לטובת רכישת 16 הדירות צריכים להישאר בו ולהיות כפופים לשעבוד לטובת בנק הפועלים, או שמא יש להשיבם לאחים אלישיוב ולהעבירם לבנק מזרחי טפחות נוכח המחאת זכויותיהם של האחים אלישיוב לאחרון. להלן אביא נימוקיי תוך התייחסות לטענות הצדדים.

20.

טענתו המרכזית של בנק הפועלים בע"א 911/10 היא כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה התקיימו התנאים למימוש ערבות חוק המכר, המנויים בסעיף 2(1) לחוק. לטענת בנק הפועלים, סעיף 2(1) לחוק הקובע את תנאי המימוש הקוגנטיים הנדרשים בערבות בנקאית על מנת שניתן יהיה לראותה כערבות חוק מכר, מורה כי על ערבות חוק מכר להבטיח את הכספים ששילם רוכש הדירה "במקרה שלא יוכל [המוכר] להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה". לגישת בנק הפועלים ערבות חוק המכר מבטיחה העברת "בעלות או זכות אחרת כמוסכם בחוזה", אך אינה מבטיחה את זכות ההשבה במקרה של ביטולו המוסכם של החוזה כבענייננו. עוד טוען בנק הפועלים כי סעיף 2(1) מחריג מתחולתו את הסיטואציה בה המניעה להעביר זכויות לפי הסכם המכר נובעת מביטול החוזה. עוד נטען כי נוסח הערבויות במקרה של האחים אלישיוב אינו מאפשר מימושן בסיטואציה דנן.

21.

טענותיו של בנק הפועלים והכרעתו של בית המשפט המחוזי מעלות שאלות נכבדות בכל הנוגע להנפקת ערבות חוק מכר ומימושה, ובראשן השאלה האם ניתן לממש את ערבות חוק המכר על מנת להבטיח את השבת כספי הרכישה שהופקדו לחשבון הליווי בעקבות ביטול מוסכם של חוזה המכר. אכן, מילותיו של החוק לכאורה מקשות על האפשרות להביא למימוש ערבות חוק מכר בנסיבות בהן המניעה להעברת זכות הבעלות בדירה (או זכות אחרת כמוסכם בחוזה המכר) נובעת מביטולו של החוזה, ואולם אין במניעה להעביר את זכות הבעלות בעקבות ביטולו של ההסכם כדי לאיין את ערבות חוק המכר ולהפכה ל"אות מתה". תוצאה לפיה ערבויות חוק מכר, בנסיבות בהן אין חולק כי המוטבים זכאים להשבת כספיהם שהופקדו לחשבון הליווי, לא תבטחנה את כספי ההשבה אך משום שהערבות מבטיחה לפי לשונה "בעלות או זכות אחרת כמוסכם בחוזה", אינה אלא תוצאה אבסורדית. יש לזכור כי כל תכליתה של ערבות חוק מכר היא כי רוכש דירה לא ימצא במצב בו הוא ייצא קירח מכאן ומכאן, קרי יוותר ללא זכויות בדירה וללא כספי הרכישה במקרה שהקבלן יקלע למצב של חדלות פירעון. תכלית זו של ערבות חוק המכר ברורה וידועה מראש הן לבנק-הערב והן לרוכש-המוטב, וזו גם ציפייתו הסבירה של האחרון. משכך, ונוכח יחסי האמון המיוחדים בין הבנק לרוכש, המוטב
לפי ערבות חוק המכר, יש לפרש את המונח "בעלות או זכות אחרת כמוסכם בחוזה המכר" על דרך ההרחבה. כך ניתן לומר כי זכות הבעלות לה לא יזכה הרוכש בשל הביטול מגולגלת לזכות ההשבה לה הוא זכאי בעקבות הביטול, ועל כן ערבות חוק המכר מבטיחה אף אותה. במילים אחרות, ערבות חוק המכר שהבטיחה את זכות הבעלות בדירה, עשויה להבטיח, בנסיבות מסוימות ובלתי רגילות כבענייננו, את זכות ההשבה שצמחה בעקבות הביטול וניתן יהיה לממשה מקום שהמוכר אינו יכול להשיב את כספי הרכישה, מחמת התקיימות אחת הנסיבות המנויות בסעיף 2(1) לחוק, קרי מחמת עיקול, צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק, צו למינוי כונס נכסים וכו'.

22.

זאת ועוד, פרויקט "אלעד 90", מושא ענייננו, נבנה על ידי חפציבה בשיטת הליווי הפיננסי, שניתן לה על ידי בנק הפועלים. לפי שיטה זו מתנהל הפרויקט כמשק סגור המופרד מיתר פעילות הקבלן, כאשר רוכשי הדירות מפקידים את כל כספי הרכישה לחשבון הליווי, המשועבד לבנק המלווה. הוצאת הכספים מחשבון הליווי נשלטת ומפוקחת על ידי הבנק המלווה [ראו: אבי וינרוט ובועז אדלשטיין "אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות ובעלי קרקע"
הפרקליט

מח 68, 71-70 (2004); יחיאל בהט "מימון בניה ב'פרויקט סגור' – בטוחות ואחריות הבנק"
הפרקליט

מה 56 (2000)].
כאמור לעיל, הסכם הביטול כולל תניה לפיה המשכנתאות יגררו לרכישת הדירות החלופיות, אך לבסוף האחים אלישיוב החליטו לקחת משכנתאות חדשות לצורך אותה רכישה. במצב דברים זה, משהוברר כי הכספים הנמצאים בחשבון הליווי בפרויקט "אלעד 90" מושא ענייננו לא יועברו לטובת הרכישה החלופית, הייתה חייבת חפציבה בהשבת אותם כספים. רוצה לומר, לחפציבה לא הייתה עילה להמשיך ולהחזיק בכספים שהופקדו לחשבון הליווי מקום שתכלית החזקתם בחשבון הליווי, קרי מימון פרויקט "אלעד 90", אינה רלוונטית ומטרת החזקתם לשם זקיפתם לצורך הרכישה החלופית, אף היא אינה קיימת עוד.


23.

יתירה מכך, בנק הפועלים, כבנק מלווה, חייב היה להיות ער לכך שלחשבון הליווי הופקדו כספים בגין מכירת דירות בכפל. מרגע שהובהר לבנק הפועלים כי הדירות המבוטלות נמכרו בשנית היה עליו לברר מה דינם של הכספים שהופקדו בחשבון הליווי על חשבון הדירות המבוטלות. אין זה ראוי כי בנק מלווה, האמון על הפיקוח ושולט הלכה למעשה בחשבון הליווי, יישב בחיבוק ידיים כאשר הוא נוכח כי דירות שנמכרו זה מכבר נמכרות בשנית. לא ייתכן כי הוא יותיר תחת השעבוד לטובתו, כך סתם ללא עילה, כספי הפקדות כפולות על חשבון 16 דירות. על הבנק המלווה לברר עם הקבלן מדוע הופקדו בגין דירות מסוימות כספים כפולים,
וככל שעולה כי הסכמים מסוימים בוטלו, ודאי כאשר בוטלו בהסכמת הקבלן, עליו לדאוג להוציא את אותם כספים מחשבון הליווי, ולדאוג להשיבם לזכאי להם. הותרת הכספים הכפולים בחשבון הליווי עלולה להביא לכשלים חמורים נוכח חוסר הבהירות בדבר היתרה האמיתית בחשבון הליווי, ומביאה בהכרח להתעשרותו של הבנק המלווה המחזיק בבטוחות גבוהות מהמגיע לו.

24.

מכאן יוצא שהכספים שהופקדו על ידי האחים אלישיוב בחשבון הליווי של פרויקט "אלעד 90" בבנק הפועלים הינם בגדר נטע זר בחשבון הליווי, ולבנק הפועלים אין זכות להמשיך לשעבד אותם. משכך, במחלוקת שבין בנק הפועלים לבין האחים אלישיוב ובנק מזרחי טפחות, אין כל ספק בעיני כי לבנק הפועלים אין זכות להחזיק בכספים תחת השעבוד לטובתו.

25.

בהקשר זה של חובת ההשבה החלה על חפציבה, אותה כאמור חייב בנק הפועלים להוציא אל הפועל באמצעות שחרור הכספים המצויים תחת שליטתו בחשבון הליווי, אציין כי ניתן היה לטעון כי מקומם של כספים אלו בקופת הפירוק, ואולם משלא העלו הצדדים, לרבות המנהל המיוחד והכונס הרשמי, טענה זו – איני נדרש לה לצורך ההכרעה בערעורים שבפני
נו. ואולם, למעלה מן הצורך אציין כי לכל המאוחר דבר ביטול המכירה לאחים אלישיוב נודע לבנק הפועלים במהלך השנים 2006-2005, בהן אותן דירות שנמכרו כביכול לאחים אלישיוב נמכרו שוב לרוכשים אחרים שהפקידו את כספיהם לחשבון הליווי. בשלב זה, כאמור, חייב היה בנק הפועלים להוציא את כספי הרכישה שהפקידו האחים אלישיוב לחשבון הליווי, וזאת לאור חובותיו כגורם מפקח ובשים לב לחובות האמון המוגברות שלו כלפי הרוכשים, מפקידי הכספים בחשבון הליווי. בנק הפועלים המשיך להחזיק באותם כספים, אשר בשלב זה כבר לא הייתה לו או לחפציבה כל זכות להחזיק בהם. במצב דברים זה יש לראותו כמי שהחזיק החל משנת 2006 את הכספים עבור האחים אלישיוב.

26.

בכל הנוגע להנפקת ערבויות חוק המכר ולמימושן, לבנק הפועלים טענות נוספות. כך טוען בנק הפועלים כי כלל לא ראוי שהחוק יחול בעניינם של האחים אלישיוב שכן אין לראותם כ"רוכשי דירות" כהגדרתם בחוק, נוכח תכליתו הצרכנית והיות האחים אלישיוב "רוכשים עסקיים". לעניין העברת כספי מימוש הערבויות ישירות לבנק מזרחי טפחות, טוען בנק הפועלים כי שגה בית המשפט בקביעתו אשר עומדת בניגוד לתניה מפורשת בערבויות האוסרת על הסבתן. לבסוף, טוען בנק הפועלים כי שגה בית המשפט המחוזי שהורה על הנפקת הערבויות בגין הכספים שהופקדו בחשבון הליווי, שכן באותה העת, כשטרם נחקק תיקון מס' 4
לחוק, לא הייתה עליו חובה להנפיק ערבויות חוק מכר עבור הכספים שהופקדו בחשבונות הליווי מיד עם הפקדתם. ואולם, לא ראיתי כל צורך להכריע בשאלות אלה, מכיוון שכאמור לעיל, לדעתי, ב"תחרות" שבין בנק הפועלים לבין בנק מזרחי והאחים אלישיוב אין ספק כי לבנק הפועלים אין כל זכות להותיר את הכספים שהופקדו לחשבון הליווי על ידי האחים אלישיוב, בחשבון הליווי תחת השעבוד לטובתו, וזאת אף מבלי להזדקק להנפקתן ומימושן של אותן ערבויות חוק מכר.

27.

לסיכום נקודה זו, נוכח האמור לעיל ובנסיבות ייחודיות אלה, כאשר חוזי המכר המקוריים בין חפציבה לאחים אלישיוב בוטלו, הדירות נמכרו בשנית ובחשבון הליווי הצטברו הלכה למעשה סכומים "כפולים" בגין הדירות, סבור אני כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא הינה תוצאה נכונה וצודקת. בנסיבות אלו קיימת הצדקה לקביעה שערבות חוק המכר מבטיחה את השבת הכספים שהופקדו בחשבון הליווי על ידי האחים אלישיוב, וממילא לבנק הפועלים אין כל זכות להמשיך להחזיק בכספים תחת השעבוד לטובתו.

28.

טענה נוספת בפיו של בנק הפועלים ולפיה בנק מזרחי טפחות התרשל בהבטחת כספו בכך שלא דאג לקבל כתבי הסבה של הערבויות מראש, לא עקב אחר התקדמות רישום המשכנתאות לטובתו ובכך שנעלם מעיניו שרוכשים אחרים רכשו את הדירות המבוטלות אפילו שהעניק לחלקם הלוואות לצורך הרכישה. אף אם יש דבר מה בטענות אלה, ואיני קובע כי כך הוא, הן אינן מונעות את ההשבה ואף אינן מקימות לבנק הפועלים הגנה באשר הוא לא היה זכאי מלכתחילה להסתמך על כספים אלו.

29.

עוד אציין כי בנק הפועלים טען, לעיתים רק בין השורות ולעיתים במפורש, כי עסקינן בקנוניה ובמעשי רמייה שנרקמו בין האחים אלישיוב לבין חפציבה, שמטרתם לגייס לחפציבה מקורות מימון בדרך של נטילת משכנתאות בגין דירות, לבטל את רכישת הדירות מבלי להודיע על כך לבנקים, כך שיתאפשר לחפציבה לשווק את הדירות לרוכשים חלופיים ולזכות בכפל כספים. טענה זו, שאף נטענה בפני
בית המשפט המחוזי, נסמכת בעיקרה על דוח ביניים מטעם המנהל המיוחד שקובע כי חוסר התיאום עם הבנקים בכל הנוגע לרכישות האחים אלישיוב "מעורר תמיהה". ברי כי לא ניתן להוכיח מעשה קנוניה על סמך דברים אלה, וממילא, כאמור לעיל, טענת בנק הפועלים לפיה הוא לא ידע על הביטול, שעה שהוא קיבל כספים מרוכשים חדשים בגין הדירות המבוטלות ואף הוציא מכתבי החרגה למינהל, תמוהה כשלעצמה.

30.

בנק הפועלים תקף גם את קביעת בית המשפט המחוזי בסיפא להחלטתו לפיה על בנק הפועלים להנפיק ערבויות ולממשן גם ביחס לכספים שהופקדו בחשבון הליווי שמקורם בהלוואות שנתנו בנק העצמאות והבנק הבינלאומי למשכנתאות לאחים אלישיוב. לטענת בנק הפועלים, יחסי הבנק הבינלאומי והאחים אלישיוב נותרו עלומים במהלך הדיון לפני בית המשפט המחוזי, ולפיכך לא היה מקום לקביעה זו. לאור הדברים האמורים עד כה, ככל שאכן הפקידו האחים אלישיוב כספים לחשבון הליווי בגין הדירות המבוטלות, שמקורם בהלוואות שנתנו בנק העצמאות והבנק הבינלאומי למשכנתאות, סבורני כי קמה לכאורה לאחים אלישיוב זכות להשבתם עם היוודע ביטול המכירה לבנק. כאמור, בנק הפועלים צריך היה להוציא זכות זו אל הפועל עם הפקדת כספי הרוכשים החדשים של הדירות המבוטלות לחשבון הליווי, ולאחר שבירר עם בעלת החשבון, חפציבה, את עובדת ביטול הרכישה. גם אם נמנע בנק הפועלים מלברר בזמן אמת על טיבם של הכספים הכפולים, ברי כי מחדל זה לא יכול להקים לו הגנה המאפשרת לו להמשיך ולהחזיק בכספים תחת השעבוד לטובתו. בהקשר זה טענתו של בנק הפועלים לפיה לא היה מקום לקבוע את אשר נקבע נוכח העובדה כי עניינם של הבנקים הנ"ל לא נתברר כל צרכו, אינה יכולה לעמוד. החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה קובעת כי על בנק הפועלים להשיב כספים אלה או אחרים, אלא כל שהיא קובעת הוא שאותו דין החל לגבי בנק המזרחי חל גם לגבי הבנקים הנ"ל, אם וככל שהופקדו על ידם כספים לחשבון הליווי. משמע, בית המשפט המחוזי לא קבע מבחינה עובדתית כי כספים אלו הופקדו, שכן העניין לא נתברר לפניו. כל קביעתו של בית המשפט המחוזי מסתכמת בכך שאם הופקדו כספים אלו חייב בנק הפועלים בהשבתם, ועם קביעה זו אני מסכים.



משכך, אציע לדחות את ערעור 911/10.

31.

משהגעתי למסקנה כי לאחים אלישיוב זכות השבה עקרונית לכל הכספים שהופקדו על ידם בחשבון הליווי, יוצא כי יש לדחות אף את טענות בנק הפועלים ביחס להחלטה המאוחרת, מושא ערעור 7261/10.

32.

כזכור, בנק הפועלים טען בהקשר זה כי לפי ההחלטה הראשונה, מיום 22.12.2009, עליו לממש את ערבות חוק המכר לצורך כיסוי החוב של האחים אלישיוב לבנק מזרחי טפחות רק ביחס לאותו חלק בחוב שהופקד בחשבון הליווי. עוד טען בנק הפועלים לפנינו כי שגה בית המשפט בהקבלה שיצר בין ערבות חוק מכר לערבות בנקאית אוטונומית.

33.

אכן, ההקבלה שיצר בית המשפט המחוזי בין הערבות הבנקאית האוטונומית לבין ערבות חוק מכר אינה נקייה מספקות, ואולם איני סבור כי יש בה צורך שהרי יחסיו של נושה הערב עם נושיו שלו ממילא אינם רלוונטיים לערב ואינם משפיעים ביחסים ביניהם. כפי שעמד על כך בית המשפט המחוזי, מרגע שהתקיימו התנאים למימוש הערבות, חייב היה בנק הפועלים להעביר לאחים אלישיוב את כספי המימוש. חוב זה, ולאו דווקא הערבות עצמה, הומחה לבנק מזרחי טפחות, והמחאה זו אינה יכולה להקים לבנק הפועלים טענות הנוגעות לעניין יחסיהם של בנק מזרחי טפחות והאחים אלישיוב. בהקשר זה יפה הדוגמא להמחשה שהביא המנהל המיוחד, שצוטטה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהסכמה, לפיה המצב לו מייחל בנק הפועלים משול למצב בו האחים אלישיוב היו מחזירים את כל חובם לבנק מזרחי טפחות עד למועד המימוש של ערבות חוק המכר – ברי כי לא הייתה נשמעת טענה לפיה משהחזירו האחים אלישיוב את הכספים לבנק מזרחי טפחות הערב, בנק הפועלים, פטור מחיוביו. אף בלי להזדקק למימושן של ערבויות חוק המכר, זכאים האחים אלישיוב, כאמור לעיל, להשבת מלוא הכספים שהופקדו לחשבונות הליווי על חשבון הדירות המבוטלות. דומה כי האחים אלישיוב המחו את זכותם זו כלפי בנק הפועלים לטובת כיסוי יתרת החובה שלהם בבנק מזרחי טפחות. אפילו לא הייתה בענייננו המחאת זכות פורמאלית, הרי שניתן לומר כי קמה המחאת זכות מן הדין. הזכות להשבת הכספים שהופקדו לחשבון הליווי אינה אלא תחליף לזכותו של בנק מזרחי טפחות לפירעון ההלוואה ולרישום משכנתא על הדירה אשר לרכישתה נועדו כספי ההלוואה.

34.

משהגעתי לתוצאה זו מתייתר גם הצורך לדון בטענת המניעות אותה מעלים המשיבים ביחס לבנק הפועלים, לפיה בתיק אחר המתנהל בפני
בית המשפט המחוזי בפרשת חפציבה העוסק בפרויקט "מחסיה", בו בנק הפועלים הוא נותן ההלוואות, נטענות על ידו טענות הפוכות בתכלית לטענותיו בהליך שלפנינו.


משכך, אציע לדחות אף את ערעור 7261/10.

35.

לבסוף, אציין כי המנהל המיוחד והכונס הרשמי שהצטרף אליו בעניין זה, טענו כי יש לבחון האם חפציבה השיבה לאחים אלישיוב חלק מכספי הרכישה טרם קריסתה, וככל שימצא כי הושבו חלק מכספי הרכישה, יש לקזזם מחובת ההשבה של בנק הפועלים לאחים אלישיוב ובנק מזרחי טפחות. על כן, הציע המנהל המיוחד כי נחזיר סוגיה זו לבחינתו של בית המשפט המחוזי. בנק הפועלים התייחס להצעה זו בסיכומי התשובה מטעמו וכן בדיון בפני
נו, והבהיר כי הוא מתנגד לדיון ולהכרעה בעניין זה שלא נטען ולא הוכרע בבית המשפט המחוזי, ואינו נכלל
בהשגותיו שלו על החלטת בית המשפט המחוזי. אכן, גם המנהל המיוחד בסיכומיו מציין כי עניין זה לא נדון ולא הוכרע בבית המשפט המחוזי, ואף לא נטען על ידי בנק הפועלים, שהוא המערער לפנינו. לפיכך, ומבלי להכריע לגופו של עניין, נדחית הצעתו של המנהל המיוחד.

36.

איננו נדרשים להכריע גם בטענתו של המנהל המיוחד, לפיה חייב בנק הפועלים בהשבה של כל הכספים שהופקדו לחשבון הליווי, ולא בהשבת הכספים עד לגובה יתרת החובה של האחים אלישיוב בבנק מזרחי טפחות כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי. אפילו שעל פניה טענה זו נכונה ומתיישבת עם הכרעתי דלעיל, הרי שהערעור היחיד שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי הוא ערעורו של בנק הפועלים, ומטבע הדברים הוא אינו משיג על קביעה זו.


37.
אש
ר על כן, אציע לחבריי לדחות את שני הערעורים. בנסיבות העניין אציע שלא לעשות צו להוצאות.



ש ו פ ט

השופטת מ' נאור

:

1.
גם עלי מקובל כי יש לדחות את הערעור של בנק הפועלים ב-ע"א 911/10. לטעמי דין ערעור זה להידחות
על הסף
בשל השתק שיפוטי. די לי בכך שבנק
הפועלים, הוא המערער, טען את היפוכו של דבר בהליך אחר המתנהל בפני
אותו בית משפט בו הבנק נמצא במעמד של מי שנתן את ההלוואות. לטענה זו בעניין השתק שיפוטי אין לטעמי בפי הבנק תשובה טובה. בבחינת למעלה מן הצורך – השארת כספי אלישיוב בקופת הבנק היא, כפי שהבהיר חברי השופט דנציגר, בגדר עשיית עושר ולא במשפט.

2.
אשר ל-ע"א 7261/10: בהחלטה נשוא הערעור שב-ע"א 911/10 צוין, בסעיף 4, כי אין חולק על כך כי סכום של 9,820,800 ש"ח הופקד בחשבון הליווי של בנק הפועלים. זהו ממצא שבעובדה ואין עליו ערעור במסגרת ע"א 911/10. בנק מזרחי-טפחות בא בנעליהם של האחים אלישיוב. מהדיון בפני
נו בערעורים עלה כי אין חזית מריבה בין בנק מזרחי-טפחות לבין האחים אלישיוב לגבי היקף הכספים להם זכאי בנק מזרחי-טפחות. המחלוקת ב-ע"א 7261/10 התעוררה במסגרת חתימה על פסיקתא, המורה לבנק הפועלים לשלם לבנק מזרחי-טפחות את יתרת החוב של האחים אלישיוב.
בצדק קבע חברי השופט דנציגר כי בנק הפועלים אינו יכול להעלות טענות הנוגעות ליחסים שבין האחים אלישיוב לבין בנק מזרחי-טפחות. התחשבנות זו אינה מעניינו. האחים אלישיוב זכאים למלוא הסכום של 9,820,800
ש"ח, שעל פי הקביעות הנזכרות שבעובדה הוכנסו לחשבון הליווי. בנק הפועלים לא חויב לשלם מעבר לסכום זה. הגבלת תקרת הזכאות של בנק מזרחי-טפחות נועדה להגן על האחים אלישיוב, ולא על בנק הפועלים.

3.
סוף דבר: גם לדעתי יש לדחות את שני הערעורים בלא צו להוצאות.


ש ו פ ט ת

השופט ע' פוגלמן

:



אני מסכים.


ש ו פ ט



הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר
.


ניתן היום, כ"ז באייר תשע"א (31.5.2011).


ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10009110_w09.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 911/10 בנק הפועלים בע"מ נ' שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב ואח' (פורסם ב-ֽ 31/05/2011)