פסקי דין על רפאל כהן | פסקי דין על לב לבייב | פסקי דין על חיים ארז | פסקי דין על יצחק פורם ואח' |

7147-09/10 תנג     30/05/2011




תנג 7147-09/10 רפאל כהן נ' לב לבייב, חיים ארז, יצחק פורם ואח'










בית המשפט המחוזי מרכז

תנ"ג 7147-09-10
כהן נ' לבייב ואח'



30 מאי 2011




לפני
כב' השופט
יעקב שינמן




לפני
כב' השופט
יעקב שינמן

התובע

רפאל כהן


ע"י ב"כ עוה"ד מנחם גלברד


נגד

הנתבעים



1. לב לבייב
2. חיים ארז
3. יצחק פורם
4. רחל בולטון
5. אברהם אשרי
6. איתן הבר
7. שמואל שקדי
8. אבינדב גרינשפון
9. אפריקה ישראל להשקעות בעמ

ע"י ב"כ עוה"ד יעל מושקוביץ ודנה שוורץ



החלטה

לפניי בקשתה של הנתבעת 9
מיום 6.4.2011-
אפריקה ישראל השקעות בע"מ, (להלן: "אפריקה ישראל" או "המבקשת"), להורות לתובע למלא אחר החלטת בית המשפט מיום 27.2.11 ולפרט את העובדות העומדות בבסיס טענת התרמית שהועלתה על ידו על מנת לאפשר לאפריקה ישראל להתייחס ולהתגונן כדבעי בפני
הבקשה לאישור התובענה כנגזרת.

טענות המבקשת בבקשה
:
במסגרת הבקשה לאישור, העלה התובע שורה ארוכה של טענות כנגד החברה וחברי הדירקטריון, ובכללן טען לקיומה של "כסות פורמאלית" שהדירקטורים יצרו לטענתו, ואף טען כי הדירטורים "רימו" את החברה בכך שהוציאו ממנה 22 מיליון $.
במסגרת התגובה שהגישה המבקשת לבקשת האישור, טענה כי אותה טענת תרמית נטענת מן הפה ולחוץ, ללא ביסוס עובדתי כל שהוא ומבלי שיש באפשרות המבקשת לבחון אותה ולהתייחס אליה.
במסגרת הדיון שנערך ביום 27.2.11, חזרה המבקשת על דרישתה וביקשה כי המשיב יפרט את העובדות, הפרטים והתאריכים העומדים בבסיס עילת התרמית אותה הוא מייחס לדירקטריון החברה והכל על מנת שהמבקשת תוכן להבין מהן הטענות המיוחסות לה, להשלים התייחסותה כדבעי לטענות אלו ועל מנת שבפני
בית המשפט תונח תמונה שלימה לצורך מתן הכרעתו בבקשת האישור.
בהחלטה מיום 27.2.11, הורתי לתובע לפרט את עילת התרמית הנטענת על ידו, תוך קביעה שעל התובע לפרט לאיזה אירועים כוונתו בעילת התרמית וליתן התייחסות לסכומים שנלקחו בתרמית להערכתו.
ביום 9.3.11, הגיש התובע מסמך שכותרתו "מסמך המפרט את עילות התרמית...", עיון במסמך זה מלמד כי התובע לא העלה במסגרתו כל עובדה חדשה, פרט חדש או פיסת מידע מעבר לאלו שהועלו על ידו בבקשת האישור וחזר למעשה על טענותיו כפי שהועלו בבקשת האישור, היינו התובע לא מילא אחר החלטת בית המשפט מיום 27.2.11.
כך למשל התובע לא טרח לפרט את אותם פרטים שעל פי תקנה 78 לתקסד"א, שומה היה עליו לפרט ובכלל זה: מהי התרמית הנטענת? למי מהדירקטורים מייחס התובע את ביצועה של התרמית הנטענת? מהו מועד ביצוע התרמית הנטענת? למי הועברו הכספים שלטענת המשיב שולמו ביתר? כמה כספים הועברו לטנתו ביתר? מתי נודעו למשיב העובדות וכיצד נודעו לו עובדות אלו?
מדובר בפרטים בסיסיים הדרושים לצורך הנחת תשתית עובדתית ראשונית לתמיכה בטענת התרמית, ורק בהינתן פרטים כאמור תוכל המבקשת להבין מהי טענת התרמית שהמשיב מבקש לייחס לה ולדירקטריון ולהתגונן כדבעי בפני
הטענה החמורה.
מבוקש להורות, כי אם אין בידי המשיב מידע נוסף מעבר לזה שפורט על ידו בבקשת האישור, ואין בידיו עובדות או פרטים נוספים אשר פורטו בבקשה זו, מתבקש הוא להצהיר, בתצהיר ערוך כדין, כי אין בידיו כל עובדות נוספות מעבר לאלו שפורטו בידיו עד כה, על מנת שתובהר ותוגדר גדר המחלוקת באופן שיאפשר למבקשת להתגונן בפני
הטענות החמורות המועלות כנגדה וכנגד הדירקטורים המכהנים בה.


לטענת התובע:


לבקשה אין כל בסיס משפטי, ואם המבקשת סבורה שהתובע מסרב לציית לצו של ביהמ"ש, עליה לפעול על פי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש.

המבקשת יצרה הליך כלאיים שבין בקשה לאכוף החלטה של ביהמ"ש, לבין הצגת שאלות לתובע- אין הליך כזה בספר החוקים.

הבקשה למעשה, הינה בקשה להורות למשיב להשיב על השאלות. מדובר בבקשה שטרם הגיע זמנה על פי תקנה 120(א) לתקסד"א. לטענתו, אף אם השאלות ששואלת המבקשת הינן רלוונטיות, ואין הן כאלו, אין פירושו של דבר שטענת התרמית לא נטענה בפירוט, השאלה היא האם העובדות שפורטו מקימות עילת תרמית- ובכך אין ספק. אם המבקשת סבורה כי עילת התרמית לא פורטה ברמה הנדרשת על פי הדין על מנת להצדיק קבלת הבקשה להכיר בתובענה שהוגשה כתובענה נגזרת, יגיע יומה וביהמ"ש יקבע זאת בתום הדיון. הצדדים אינם מצויים עתה בשלב התובענה, וכאשר תוכר התביעה כתביעה נגזרת ויתקיים דיון מקדמי, תבוא העת לבקשות מקדמיות ובלבד שהן תהיינה על פי דין ולא שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

לטענתו, דיווחי המבקשת אינם תואמים את גרסתה לגבי העסקה שבוצעה
ודי בכך להוכיח לכאורה כי מדובר בתרמית וכל המלל המופיע בבקשת המבקשת אין בו כדי להסתיר את האמת.

ביום 28.4.11, יחד עם תשובתו לבקשה הנ"ל, הגיש התובע בקשה "לפי תקנה 113 לתקסד"א", לפיה טען כי בסעיף 10 לבקשה הנ"ל מציין מסמך אשר צורף כנספח 1 לבקשה, וסעיף 11 לבקשה נפתח במילים: "פניה זו נותרה ללא מענה".
לטענתו, עוד באותו היום נשלחה תשובה למבקשת ולטענתו, הדרישה מהמבקשת נועדה להאיר את דרכי פעולתה ואת מסד הנתונים שהיא מציגה לביהמ"ש.
לטענתו, העלמתו של המכתב מידיעת ביהמ"ש מצביעה על הדרך חסרת תום הלב ומנוגדת לכל דרך מקובלת בה בחרו מי שהחליטו להתעלם מזכויות החברה.



הכרעה:


כידוע, תנאי חיוני להגשתה של התביעה הנגזרת הוא שהתובע יצביע על עילה לכאורה לקיומה של הפרה מצידם של הנתבעים.
כך נפסק בע"א 324/88, ברבלק נ' שביט, פ"ד מה(3) 562, כי חוסר יכולתו של התובע לכלול בכתב התביעה את מלוא הפרטים החיוניים לקיומה של העילה לא יהווה משום מחסום מפני הגשתה של העילה הנגזרת). (ראו לעניין זה גם בספרה של אירית חביב סגל, דיני חברות, 2007, בעמ'687-"הרחבתה של התביעה הנגזרת בפסיקה").

בענייננו, משהגיש התובע ביום 9.3.11, מסמך שכותרתו "מסמך המפרט את עילות התרמית...",
הניח התובע לטעמי תשתית עובדתית מספקת, לקיומה של עילת התביעה לכאורה גם בגין מעשי התרמית הנטענים.
ברור כי
בפני
התובע משימה קשה להוכיח ולשכנע כי יש מקום לאשר את הבקשה ובכלל זה יהיה עליו לעמוד בנטל השיכנוע הנדרש בס' 198(א) לחוק החברות, להוכיח לכאורה כי ניהולה של התביעה הינו לטובת החברה ובכלל זה יהיה עליו
להוכיח סיכוייה והסיכוי להוכחת התשתית העובדתי הנטענת.


סוף דבר הבקשה נדחית.


הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בעת מתן ההחלטה בבקשה לאישור התביעה.

הנתבעים יהיו רשאים להגיש תגובה ל"מסמך המפרט את עילות התרמית" בתוך 30 יום מהיום, אם ירצו בהגשת תגובה שכזו.

לאור האמור נדחית ישיבת קד"מ שהיתה קבועה ליום 6.6.11 ליום 12.7.11 בשעה 12:00.


המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתן היום,
כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.














תנג בית משפט מחוזי 7147-09/10 רפאל כהן נ' לב לבייב, חיים ארז, יצחק פורם ואח' (פורסם ב-ֽ 30/05/2011)