פסקי דין על מאיר עמית | פסקי דין על זהבה עמית | פסקי דין על נגב קרמיקה (1982) בע"מ

13625/08 א     30/05/2011




א 13625/08 מאיר עמית, זהבה עמית נ' נגב קרמיקה (1982) בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 13625-08 עמית ואח' נ' נגב קרמיקה (1982) בע"מ






בפני

כב' השופטת
אביב מלכה


התובעים

1
.
מאיר עמית

2
.
זהבה עמית


נגד


הנתבעים

נגב קרמיקה (1982) בע"מ




פסק דין



התובעים רכשו ריצוף מן הנתבעת, בדצמבר שנת 2002.
לגירסתם, כשנתיים לאחר מכן, התגלו חורים וחריצים בריצוף והתופעה הלכה והתפשטה בכל הריצוף.
התובעים אינם מציינים מתי הם פנו אל הנתבעת, אלא רק מציינים כי בינואר 2007 הגיע נציג של הנתבעת לבדוק את הריצוף.
התובעים תובעים סך של 83,928 ₪, הכוללים את עלות החלפת הריצוף וכן עוגמת נפש בסך 10,000 ₪.
בסיכומים מוסיפים התובעים ומפני את תשומת לבי לכך שלא יוכלו להתגורר בדירה בעת התיקון והם דורשים סך של 5,000 ₪ בעבור שכירות לתקופת התיקונים.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, כדי לבדוק את הריצוף.
על פי ממצאיו של המומחה, קיימים שני סוגים של פגמים שמקורם הוא בהתקנה או בתחזוקה לקויים. המומחה אינו מציין מה היקף פגמים אלה.

המומחה עוד מצא כי כ-90% מן הריצוף סובל מפגמים אשר מקורם בייצור.
המומחה מבהיר (ראש עמוד 5) כי לגילוי מהות הליקוי בייצור, אשר הביא לפגמים, יש לבצע בדיקת מעבדה, אולם הוא אינו מהסס בקביעתו כי הפגם מקורו בייצור.

המומחה מציין כי לא ניתן לבצע הדבקה כיוון שהתקרה נמוכה בבית התובעים.

על פי קביעת המומחה, סך כל התיקון והחלפת הריצוף עומד על סך של 64,468 ₪ למועד הדו"ח (כולל מע"מ) והם יימשכו כ-14 ימים.
הנתבעת, מטבע הדברים, מתנגדת לתביעה והיא מפנה אותי למספר נימוקים להתנגדותה.

השיהוי בפני
ית התובעים
הנתבעת מצביעה על כך כי רק לאחר כ-3 שנים הופיעו הליקויים.

לטענתה, תקופת האחריות שהיא מעניקה עומדת על שנתיים ימים והיא הסתיימה בטרם התובעים פנו אליה, כך שאין להטיל עליה את נזקי התובעים (סעיף 11 לסיכומים).
היא מוסיפה וטוענת כי השיהוי הרב ניתק את הקשר הסיבתי בינה לבין הנזקים הנטענים (סעיף 4 לסיכומים).
אני מקבלת את טענות הנתבעת לעניין זה, באופן חלקי.

אין ספק כי התובעים השתהו עת ארוכה בטרם פנו אל הנתבעת.
השהות זו הגדילה את נזקיהם.
על פי חוות הדעת של המומחה, מדובר בפגם אשר הלך והתפתח עם הזמן, בלשונו:

"תופעת היווצרות החורים התחילה במהלך שנה ראשונה לאחר הנחת האריחים על הרצפה ומחמירה במשך הזמן." (סעיף 3 עמוד 3 לחוות הדעת).

לו היו התובעים פונים לנתבעת עם תחילת התפתחות התופעה, לא היתה התופעה מגיעה כדי 90% מן הריצוף, כפי שמתאר אותה המומחה כיום.
ייתכן שבאותו המועד ניתן היה להמציא אריחים זהים כדי להחליף את הפגומים.
ייתכן שבאותו המועד ניתן היה לבצע איזושהי פעולה של תיקון וחיפוי הריצוף, כדי למנוע את המשך התפשטות הליקוי.
כיום, לא ניתן לסובב את הגלגל אחורנית כדי לדעת אם אכן ניתן היה להציל את הריצוף או חלקו. יחד עם זאת, אין ספק כי יש בשיהוי כדי לקטוע, ולו גם חלקית, את הקשר הסיבתי לכל הנזק שנגרם לריצוף.

מאידך, אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר פקיעת האחריות.
כיוון שמדובר בנזק שמתפתח עם הזמן וכיוון שמקורו, על פי חוות הדעת, הוא בפגם בייצור – אין הנתבעת יכולה לחמוק מאחריותה, גם אם תקופת האחריות, על פי כתב האחריות, פקעה.

חוות חוות המומחה
הנתבעת מעלה טענות כנגד חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. אין ממש בטענות אלה.
טענה ראשונה מתייחסת לשני הליקויים האחרים שנתגלו, הנובעים מהתקנה ואחזקה לקויים. הנתבעת טוענת כי המומחה לא קבע מה היקף ליקויים אלה.

איני רואה פגם בממצאי המומחה וקביעותיו. העובדה שהנזקים הנובעים מן הפגמים שבאחריות הנתבעת מגיעים כדי 90%, מאיינת כל טענה אחרת ובולעת לתוכה את הנזקים האחרים.
גם העובדה שלא נערכה בדיקת מעבדה לזיהוי מדוייק של מקור הפגם בתהליך הייצור אצל הנתבעת, אינה פוגמת בממצאי המומחה.

כפי שציינתי לעיל, בדיקת המעבדה לא נועדה לקבוע את טיב הליקוי, אם הוא באחריות הנתבעת אם לאו, בשאלה זו אין למומחה כל ספק. בדיקת המעבדה נועדה לבדוק מה בדיוק מקור הליקוי.
ייתכן וראוי לנתבעת לבצע בדיקה זו כדי לתקן ולשפר את איכות הייצור אצלה ולמנוע תקלות דומות, אולם, בכל הנוגע להליך דנן, בדיקה זו אינה נחוצה כלל ועיקר.

מחיר הריצוף שנקנה
הנתבעת מפנה את תשומת לבי לעובדה שכאשר התובעים רכשו ממנה את הריצוף, הם רכשו גם אביזרים נוספים, כך שהחשבונית עליה מסתמכים ה תובעים בתביעתם, אינה כולה בעבור הריצוף ויש להפחית ממנה (סעיף 32 לסיכומים).
טענה זו אינה רלוונטית כיוון שהמומחה אמד את נזקי התובעים על פי העלות של החלפת הריצוף, עלות הכוללת רכישת ריצוף חדש כערכו בעת מתן חוות הדעת.

מתוך שיקלול כל נזקי התובעים, לרבות הריצוף החדש, ההתקנה, העבודה וכדו', ולרבות אי הנוחות, הטירדה ועוגמת הנפש, כמו גם מתוך שיקלול השתהותם של התובעים וכל יתר הטיעונים ההדדיים – אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 65,000 ₪ לסילוק מלא וסופי של טענות התובעים בגין הריצוף. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

אין צו להוצאות.


ניתן היום,
כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 13625/08 מאיר עמית, זהבה עמית נ' נגב קרמיקה (1982) בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/05/2011)