פסקי דין על אורי מור יוסף | פסקי דין על יצחק אלפסי | פסקי דין על ציפורה אלפסי |

1211/08 א     12/06/2011




א 1211/08 אורי מור יוסף נ' יצחק אלפסי, ציפורה אלפסי








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 1211/08 מור יוסף נ' אלפסי ואח'

ת"א 412/09 אלפסי ואח' נ' מור יוסף





בפני
כב' השופט גיל דניאל

התובע בת.א. 1211/08
הנתבע בת.א. 412/09


אורי מור יוסף


נגד

הנתבעים בת.א. 1211/08
התובעים בת.א. 412/09


1.
יצחק אלפסי

2.
ציפורה אלפסי




פסק דין


בפני
שתי תביעות בהן אוחד הדיון שעניינן התקשרות בין בעלי דירה באשדוד לבין קבלן שיפוצים
לביצוע עבודות שיפוץ ובניה בדירתם.

בת.א 412/09 תובעים בעלי הדירה את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מליקויי בניה שהתגלו בדירה ושנובעים לטענתם מביצוע לקוי של עבודות הבנייה והשיפוץ וכן נאלצו לשכור שירותים של בעלי מקצוע נוספים לביצוע תיקונים נדרשים נוכח הליקויים ולשאת בעלות החומרים לסיום ביצוע השיפוץ ובעלות פינוי האשפה.

בעלי הדירה מסתמכים על מסמך, שאינו נושא תאריך, המפרט את העבודות הכלליות הנדרשות בדירה והוא המסמך היסודי שהועבר לקבלן אשר אישר אותו בעל –פה כהסכם מחייב.

לטענתם, הקבלן לא עמד בהתחייבותו לביצוע העבודות תוך 3 חודשים והשיפוצים נמשכו כשנה וארבעה חודשים אשר במהלכם נאלצו בעלי הדירה לשאת בשכר דירה כפוי הואיל ולא ניתן היה לגור בדירה נשוא התביעה במהלך התקופה וכן נאלצו לשאת בתשלום ארנונה כפול בגין הדירה ששכרו ובגין הדירה נשוא התביעה.

התובעים בת.א. 412/09 תמכו תביעתם בחוות דעת הנדסית מטעם המהנדס פיכמן פנחס.

בת.א 1211/08 תובע קבלן השיפוצים את יתרת התמורה עבור ביצוע עבודות השיפוץ בהתאם להצעת המחיר מיום 8.7.07 אשר ניתנה ע"י הקבלן וקיבלה הסכמתם של בעלי הדירה וכן את התמורה בגין עבודות נוספות וחריגות שביצע כתיקונים לאחר שחדרו מי גשמים שגרמו לרטיבות ונזילות.
כן טוען הקבלן כי נשא בתשלום הכנת תוכניות לצורך קבלת היתר בניה לתוספת שנבנתה בדירה.

התובע בת.א. 1211/08 טוען כי התנהגות בעלי הדירה מהווה חוסר תום לב אשר יש לראותו כהפרת חוזה. בנוסף, יש לראות בהתנהגות בעלי הדירה כעשיית עושר ולא במשפט שכן קיבלו את השירות שנקבע בהסכם בין הצדדים ואף קיבלו עבודות נוספות שלא בהסכם וכשהגיע העת לתשלום עבור ביצוע העבודות, מסרבים הם לשלם התמורה המגיעה לקבלן.

לטענת הקבלן, על בעלי הדירה היה לספק החומרים כגון קרמיקה ואלומיניום, אולם אלו לא סיפקו החומרים בזמן.
כן נטען, כי עבודת האיטום בגג נעשתה ע"י צד
ג' והואיל והעבודות לא בוצעו במועד ובאופן מקצועי, בסיום העבודה לא הותקנו חלונות והדירה סבלה מחדירת מי גשמים, דבר אשר פגע בעבודות הטיח שבוצעו ע"י הקבלן.
בנוסף לכך, בעיית הנזילות מאחד הצינורות בדוד לא הייתה מצויה בתחום טיפולו של הקבלן.

מטעם בעלי הדירה הוגשו תצהירים של מר אלפסי יצחק, בעל הדירה, ושל מר אליהו בוסקילה, חבר של בעל הדירה אשר ליווה את פרויקט השיפוץ.
מטעם הקבלן הוגש תצהיר מטעמו וכן תצהיר של מר שוקי כחלון, ששימש כקבלן משנה שלו ופעל בהתאם להנחיותיו.

על פי הסכמת הצדדים מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את המהנדס מר יעקב דובדבני.

בעקבות ביקורו בדירה, ולאחר שעמד על טענות בעלי הדין ועיין בחוות הדעת מטעם בעלי הדירה, פירט המומחה בחוות דעתו מיום 22.9.2009 את קביעותיו בנושאים השנויים במחלוקת הנמצאים בתחום מומחיותו.

ביום 26.10.2010 אושרה הסכמה דיונית לפיה נעתרו הצדדים להצעת בית המשפט למתן

פסק דין
מנומק על יסוד החומר הקיים בתיק, ללא חקירות נגדיות של המומחים ושל המצהירים ולאחר הגשת סיכומים מטעם הצדדים.

אין בין הצדדים מחלוקת, כי הוסכם ביניהם על כך שעבור ביצוע כלל העבודות עליהם הוסכם קודם לתחילת ביצוע השיפוץ, ישולם לקבלן סך של 260,000 ₪. לעניין זה ראה סעיף 6 לתצהירו של הקבלן וכן סעיף 14 לתצהירו של בעל הדירה.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה, אילו עבודות נכללו בהסכם המקורי. בנוסף קיימת גם מחלוקת בשאלה, אילו עבודות מתוך ההסכם המקורי בוצעו בפועל על ידי הקבלן, ואילו עבודות לא בוצעו על ידיו אלא על ידי בעלי הדירה בעצמם.

מעיון בחומר הראיות, ובכלל זאת בתכתובת שבין הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל גרסת בעלי הדירה, לפיה שילמו לקבלן סך של 127,000 ₪ (סעיף 25 לתצהירו של בעל הדירה).

לכאורה, ההפרש לתשלום בגין ביצוע העבודות המקוריות, עומד על סך של 133,000 ₪, אולם הואיל והקבלן העמיד את תביעתו בגין הפרש התשלום בגין העבודות שנכללו בהסכם המקורי על סך של 130,000 ₪, יש להעמיד את הסכום המגיע לקבלן, במידה וביצע את כלל העבודות על פי ההסכם המקורי, על הסך האמור.

לטענת בעלי הדירה, הקבלן לא ביצע את כל העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם המקורי. כך לדוגמא, בעלי הדירה מפנים לכפילות שבין סעיף שבירת הרצפה הכלול בעבודות המקוריות וסעיף פירוק רצפה הכלול בדרישת הקבלן לעבודות נוספות. אולם, בדרישת הקבלן לגבי העבודות הנוספות הובהר כי אלו בוצעו לאחר חדירת מי גשמים שגרמו לרטיבות ונזילות, כך שאין למעשה חפיפה בין שני הסעיפים (שאלת האחריות לנזקי הרטיבות, תידון בנפרד).

מכל מקום, הדרך הנכונה לבחון טענות בדבר חפיפה בין העבודות הכלולות בהסכם המקורי לבין עבודות נוספות הינה בקשר לעבודות הנוספות. היינו, בבחינת תביעתו של הקבלן לתשלום נוסף בגין עבודות נוספות, יש מקום לבדוק, האם אכן מדובר בעבודות נוספות או בעבודות שכבר נכללו בהסכם המקורי.

במכלול הנסיבות, לא מצאתי כי הקבלן לא ביצע פרט משמעותי מתוך העבודות שעליהן הוסכם. לפיכך, אילו העבודות היו מבוצעות בפרק זמן סביר וללא ליקויים, היה זכאי הקבלן למלוא התשלום. המחלוקות בקשר לטענות בדבר איחור בביצוע העבודות וקיומם של ליקויים, תידונה בהמשך.

בעלי הדין ויתרו על חקירת המומחים ובכלל זה, על חקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט.

משהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ובעלי הדין הפנו אליו שאלות הבהרה ונמנעו מחקירת המומחה על ממצאיו, לא בנקל יהיה ניתן לקבל את ההשגות כלפי ממצאיו ולא בקלות ניתן יהיה להתערב בקביעותיו.




לעניין זה, ראה לדוגמא, את שנאמר בפסק הדין בע"א 2394/04
סולל בונה נ. ארז:

"משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפני
ו, יש לקבל אותה גם אם לא כל מה שנקבע הוא לטעמם ולרוחם של הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרות של קביעה אחרת"

ראה גם : ע"א 293/88
חברת יצחק ניימן להשכרה נ' מונטי רבי.



לאחר שעינתי בחוות דעת המומחה ושקלתי את ההשגות שהועלו במסגרת סיכומי הצדדים ביחס לחלק מקביעותיו, אני סבור כי יש לקבל את קביעות המומחה מטעם בית-המשפט, כפי שפורטו בחוות דעתו.

המומחה ציין מספר סוגיות לגבי ליקויים בדירה, אשר אין באפשרותו לקבוע את נכונות הטיעון לגביהן:

סעיף 12 לחוות הדעת מטעם בעלי הדירה לעניין פסולת בניין – כיום אין פסולת. כל צד טוען כי ניקה את הפסולת ואין בידי המומחה כדי להוכיח את הנטען.

לאחר שעיינתי בתצהירי הצדדים, ומאחר ולא עלה בידי בעלי הדירה להציג אישורים או מסמכים הקשורים לטענתם, לפיה שילמו עבור פינוי פסולת ומכולה על ידי עובדים ששכרו, לא מצאתי שיש להפחית מהסך המגיע לקבלן בגין אי פינוי פסולת הבניין.

סעיפים 15-16 לחוות הדעת מטעם בעלי הדירה לעניין אי הרכבת קולט למי גשם
אשר נשפכו בין המפלסים השונים – קיימת מחלוקת בין הצדדים מי תיקן הליקויים ואין הוכחה מי אכן ביצעם.

במצב דברים זה, לא מצאתי שיש לחייב הקבלן בגין תיקונים אלו.

סעיף 20 לחוות הדעת מטעם בעלי הדירה שעניינה כי לא סופק ארון למרכזיה – נקבע כי כיום מורכב ארון כנדרש. לטענת הקבלן, הארון הורכב על ידו, לטענת הדייר, רק את המסגרת לארון הרכיב הקבלן ושאר העבודות סופקו על ידו. על כן קבע המומחה כי אין בידיו הוכחות חד משמעיות לנטען על ידי הצדדים.

בהקשר האמור, היה על הקבלן להוכיח כי ביצע את הרכבת ארון החשמל, על כל תכולתו. לפיכך, לא נסתרה טענת בעלי הדירה לפיה הקבלן לא ביצע את הרכבת הארון בשלמותו. על פי הערכת המומחה מטעם בית המשפט, עלות השלמת העבודות עומדת על סך של כ- 500 ₪. יש להפחית סך זה מהתשלום המגיע לקבלן עבור העבודות הכלולות בהסכם המקורי.

סעיף 2 בחוות דעת המומחה מתייחס למדרגות לא תקינות. קביעת המומחה לעניין זה הינה כי המדרגות אינן תקינות וכי יש לפרקן, אולם לא ניתן לקבוע לשיטתו האם מדובר בליקוי תכנוני או ליקוי ביצועי.

לעניין ליקוי זה טוען הקבלן כי מדובר בליקוי תכנוני שבאחריות בעלי הדירה מאחר והוא יצק את הבסיס למדרגות בהתאם לתוכניות שסיפקו לו באמצעות קבלן משנה.

באשר לטענה זו, עיון בנספח ג' לתצהירו של הקבלן עולה כי הקבלן פנה ביוזמתו האישית למהנדס מר סבן אשר הגיש את התוכניות לעירייה ועל כן איני מקבל את טענתו כי התוכניות ספקו לו על ידי הדיירים.

הקבלן אשר היה אמון על הבניה, העלה טענות בדבר הטלת האחריות לכתפיו של המתכנן, המהנדס מר חיים סבן , אולם בחר שלא להגיש נגדו הודעה לצד שלישי.
משכך, בין אם הליקוי הוא ביצועי ובין אם הוא תכנוני, בהיעדר הודעה לצד שלישי כנגד המתכנן, הרי שהאחריות מוטלת על הקבלן בגין הליקוי שנמצא במדרגות הלא תקניות.

לפיכך, יש לחייב את הקבלן בגין העלויות הקשורות בתיקון הליקוי האמור, הכוללות פירוק המדרגות הקיימות והקמתן מחדש על פי תכנון נכון. המומחה מטעם בית המשפט העריך את העלות האמורה בסך של כ- 13,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו גם לסעיפים 4-10 לחוות דעת המומחה מטעם בעלי הדירה הנוגעים לרטיבות בקירות ובתקרות. המומחה מטעם בית המשפט קבע
בחוות דעתו כי בבדיקה שערך נמצא כי אין סימני רטיבות, כאשר כל צד טוען שתיקן את הליקויים אך אין הוכחות לכך. כן קבע כי אם רוצים להוכיח ליקוי בעניין הרטיבות- יש לחכות לחורף או לבצע ניסוי הרטבה והצפה.

באשר לליקוי זה, בסיכומים מטעם בעלי הדירה נטען כי המדובר בבעיות חמורות שהיו בעבר ותוקנו, כך שלא נטען כי ליקויים אלה קיימים גם כיום. מאחר וחוות דעת המומחה ניתנה ביום 22.9.09 ומאחר וסיכומי בעלי הדירה הוגשו לאחר חלוף מספר חורפים ולא נטען כי הליקוי עדין קיים, נראה כי מתייתר הצורך בביצוע ניסוי נוסף. המחלוקת בין הצדדים לעניין זה נוגעת לשאלה מי נשא בעלות תיקון הליקויים.

בהקשר זה, נטל ההוכחה מוטל על בעלי הדירה להוכיח את קיומם של ליקוי הרטיבות ואת העלות הכספית שבה נשאו לצורך תיקון ליקוי זה. לנוכח המפורט לעיל, ועל רקע האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הרי שיש לקבוע כי לא בעלי הדירה לא עמדו בנטל זה. לפיכך, אין מקום לחייב הקבלן בגין טענת בעלי הדירה לתיקון ליקוי של רטיבות בקירות ובתקרה.

בסוגיות אחרות מצא המומחה מספר ליקויים אשר אין לחייב את הקבלן בגינם:

סעיף 3 לחוות דעת המומחה מטעם בעלי הדירה בעניין מעקה לא תקין – המומחה מטעם בית המשפט קבע כי המעקה בוצע ע"י בעל הדירה ולכן האחריות לתקנו מוטלת עליו.

סעיף 14 לחוות דעת המומחה מטעם בעלי הדירה בעניין אי ביצוע בידוד בגג – אין מקום לחיוב הקבלן בביצוע בידוד לגג הואיל ואין בהצעת המחיר של הקבלן ובפירוט העבודות של בעל הדירה כל התייחסות לנושא. נימוק זה מקובל עלי.

סעיפים 18 וסעיף 22 הנוגעים לתריסים – לדברי שני הצדדים, ליקויים אלה אינם באחריות הקבלן.

כמו כן, קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי מספר ליקויים נטענים, שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם בעלי הדירה, לא נמצאו או שכבר תוקנו. כך למשל:

סעיף 1- רטיבות במצע הריצוף – לא ניתן לקבוע ליקוי, אין סימני רטיבות או שקיעות בריצוף.
סעיף 11 - ליקוי בפרגולה – תוקן ע"י הקבלן.
סעיף 17 – הגבהה ואף מים - הליקוי תוקן.

באשר לסעיפים 19 ו-21 לחוות דעת המומחה מטעם בעלי הדירה, שעניינים הליקוי בחלון בחדר השירותים אשר מסוכן לתפקוד ואי אחידות בגובה השקעים, המומחה מטעם בית המשפט מצא כי אכן קיימים ליקויים כאמור.

בסיכומים מטעם הקבלן מסכים הקבלן לקביעת המומחה לעניין סעיפים אלה וכן מסכים לקזז סכומים אלה מיתרת החוב של בעלי הדירה במסגרת תביעתו. על כן, יש לחייב הקבלן בגין עלות התיקון של ליקויים אלה.

לגבי סעיף 19 – חלון בחדר שירותים – קבע המומחה מטעם בית המשפט עלות מאוורר מכני בסך של כ- 800 ₪.

לגבי סעיף 21 – אחידות בגובה השקעים – קבע המומחה מטעם בית המשפט כי יש צורך בתיקונים נוספים שעלותם מוערכת בסך של כ- 500 ₪.

טענה נוספת בתביעתם של בעלי הדירה הינה כי נאלצו לרכוש מכיסם חומרים ומוצרים שונים לצורך סיום השיפוץ בדירה וכן לשכור שירותיהם של בעלי מקצוע נוספים כדי לשקם את השיפוץ.
לטענתם, הקבלן לא השלים מלוא העבודה ועל כן נאלצו להשלים העבודות באמצעות קבלני משנה אחרים ואף נאלצו לשאת במשך כל התקופה בשכר דירה וארנונה כפולה עבור הדירה שבשיפוץ ועבור דירה שנאלצו להשכיר.

לטענת הקבלן, האיחור בביצוע העבודות נבע מכך כי על בעלי הדירה היה לספק חומרים, אולם אלו השתהו ולא סיפקו בזמן את החומרים.

לעניין זה קבע המומחה מטעם בית המשפט, בחלק ג' לחוות דעתו כי "אין תיעוד למצב בו סיים הקבלן את העבודות – אין צילומים, אין יומן עבודה, או כל עדות אחרת בכתב".

לטענת בעלי הדירה התחייב הקבלן לסיים העבודות תוך 3 חודשים ועד ליום ספטמבר 2007, אולם עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט מעלה, כי אין כל תיעוד לכך כי משך העבודות שסוכם בין הצדדים הינו כשלושה חודשים וכן אין תיעוד בדבר המועד בו סיים הקבלן העבודות או כל תיעוד אחר לגבי המועד בו הסתיימו בפועל כלל העבודות על ידי קבלנים נוספים אותם טוענים נטען כי שכרו בעלי הדירה.

במצב דברים זה, יש לקבוע כי לשני הצדדים קיימת אחריות משותפת להתמשכות עבודות השיפוץ, אשר בפועל אכן נמשכו פרק זמן ארוך.

כמו כן, נמצאו ליקויים בדירה אשר חלקם תוקן על ידי בעלי הדירה. אף אם לא הוגשו מסמכים המפרטים את עלויות סיום השיפוץ בדירה, הרי שניתן להעריך עלויות אלו על רקע מכלול הנסיבות בדרך של אומדנא.

בקשר להתמשכות תקופת השיפוץ בעלי הדירה אף צירפו אסמכתאות בדבר שכירות דירה ותשלומי ארנונה על ידם לגבי שתי דירות.

בעלי הדירה זכאים לפיצוי גם בגין עוגמת נפש הקשורה לחלקו של הקבלן בהתמשכות העבודות ולצורך בביצוע תיקונים של ליקויים שונים בעבודות הקבלן.

לאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ושקלתי את שיעור הפיצוי שיש לפסוק לטובת בעלי הדירה הרי שלנוכח מכלול הנסיבות, מצאתי לנכון לפסוק לטובת בעלי הדירה סכום גלובלי של 40,000 ₪ בגין רכיבים אלו.

במסגרת תביעתו של הקבלן, עותר הקבלן לתשלום בגין ביצוע עבודות נוספות שביצע בסך של 71,000 ₪, ולתשלום שנשא עבור הכנת תוכניות לצרכי היתר בניה בסך של 9,240 ₪.

לעניין טענות אלה טוענים בעלי הדירה, כי הקבלן לא ביצע עבודות נוספות מעבר למוסכם על פי ההסכם המקורי.

המומחה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו לפירוט העבודות להן טען הקבלן כי ביצע ולא קיבל בגינם תשלום והעריך אותן בסך של 28,500 ₪.
באשר ליתר הרכיבים הנטענים ועלותם ציין המומחה כי באשר לחלקם אין בידו מידע בדבר העבודות הנטענות ולגבי רכיבים אחרים טרם ניתן היתר בניה.

במצב דברים זה, יש לקבל תביעתו של הקבלן בגין ביצוען של עבודות נוספות, ולהעמיד התשלום הנוסף לקבלן על הסך שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

באשר לתשלום בו נשא הקבלן עבור התוכניות, הואיל והוכח כי הקבלן פנה ביוזמתו למהנדס להכנת התוכניות והואיל ואין כל ראיה לעניין אחריות בעלי הדירה לשאת בתשלום ולא כל ראיה לעניין ביצוע התשלום וגובה התשלום בו נשא, הרי שגם רכיב זה לא הוכח על ידי הקבלן.

לאור האמור לעיל, דין התביעות ההדדיות להתקבל חלקית.

על בעלי הדירה לשלם לקבלן את הסך של 130,000 ₪ בגין יתרת התשלום עבור ביצוע העבודות עליהן הוסכם לפי ההסכם המקורי וכן את הסך של 28,500 ₪ בגין ביצוע עבודות נוספות.

מנגד, על הקבלן לפצות את בעלי הדירה בגין ליקויים, כדלקמן:

-
500 ₪ בגין ליקוי ארון חשמל.
-
13,000 ₪ בגין תיקון מדרגות.

-
800 ₪ בגין ליקוי חלון שירותים.

-
500 ₪ בגין אי אחידות בגובה שקעים.

-
1,500 ₪ פיקוח הנדסי (כמפורט בחוות המומחה מטעם בית המשפט).

לסכומי הפיצוי האמורים, בגין ליקויים ופיקוח הנדסי, יש להוסיף מע"מ כדין.

בנוסף, על הקבלן לפצות את בעלי הדירה בסכום גלובלי בסך של 40,000 ₪.

על הקבלן לשאת בתשלום הוצאות בעלי הדירה בגין קבלת חוות דעת המומחה מטעמם (המהנדס פנחס פיכמן).

כל הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 1.1.2009.

כל צד יישא ביתר ההוצאות שהיו לו, כגון בגין חלקו בתשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואגרות המשפט, וכן בשכר טרחת עורכי דינו.




ניתן היום,

12
יוני 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1211/08 אורי מור יוסף נ' יצחק אלפסי, ציפורה אלפסי (פורסם ב-ֽ 12/06/2011)