פסקי דין על עופר תמיר | פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על אסתר נגר

176901/09 א     06/06/2011




א 176901/09 עופר תמיר, יוסף תמיר נ' אסתר נגר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 176901-09 תמיר ואח' נ' נגר






בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


תובעים

1
.
עופר תמיר

2
.
יוסף תמיר


נגד


נתבעים

אסתר נגר




פסק דין



התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בתשלום הסכום של 74,332 ₪, על פי חוות דעת, בשל נזקים וליקויים שאותרו בדירת פנטהאוז שנמסרה לאחר סיום הסכם שכירות.

התובע 1 רכש ביום 5.3.2008 דירת פנטהאוז מרחוב אריה דולצ'ין 16 תל אביב, (להלן: "הדירה"), מה"ה עדנה ויעקוב אהרונוב, בה התגוררה הנתבעת, ובני משפחתה כשוכרים, על פי הסכם שכירות מיום 18.5.2007.

בהתאם להסכם השכירות הנתבעת הייתה אמורה לפנות את הדירה ביום 30.7.2009.

התובע 2 התקשר בהסכם לפינוי מוקדם של הדירה, עד ליום 30.8.08 בתמורה לתשלום הסכום של 140,000 ₪ בעבור הפינוי המוקדם.

הנתבעת פינתה את הדירה ביום 2.7.08, וקיבלה את התשלום של 140,000 ₪.

לאחר ביצוע הפינוי, הגישו התובעים את תביעתם זו, לתשלום הסכום הנ"ל.

מטעם התובעים העידו התובע מס' 2 בעצמו והמומחה מר קרבצ'יניק, ומטעם הנתבעים העידו הנתבעת ובעלה, מר עופר גרשון וכן עו"ד קדם.

טענות התובעים:

על פי הסכם השכירות היה על הנתבעת לפנות את הדירה במצב מעולה.

לאחר ביצוע הפינוי הוזמן
שמאי לדירה לבדיקתה, והסתבר לתובעים על פי טענתם, כי בדירה קיימים נזקים, וליקויים, הכול כמפורט בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים.

התובעים דורשים מהנתבעת לשלם לתובעים את מלוא הסכום הנוגע לליקויים ולנזקים בסכום של 61,863 ₪, ובנוסף תשלום בעבור הפסד ימי שכירות, עלות חוות דעת השמאי, וכן עוגמת נפש, בסכום כולל של 74,332 ₪.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת, כי המדובר בתביעת סרק.

לטענת הנתבעת, התובעים שהסכימו לשלם לנתבעת בעבור פינוי מוקדם של הדירה, מבקשים לקבל בדרך זו את כספם בחזרה.

עוד
טוענת הנתבעת, כי החזירה את הדירה בהתאם למצבה כפי שקיבלה אותה, ויותר מכך במצב טוב יותר.

הנתבעת טוענת, כי על פי הסכם הפינוי המוקדם, הייתה אמורה לפנות את הדירה עד ליום 30.8.2008, בפועל פינתה את הדירה ביום 2.7.2008, לאחר שנעשו שלושה ניסיונות למסור את הדירה, בכל פעם נטען על ידי התובע מס' 2, (להלן: "התובע"), כי יש ליקוי זה או אחר, והנושא טופל ותוקן, ורק לאחר שהתובע אישר כי הדירה פנויה ותקינה והסכים לקבלה נעשה הפינוי בפועל, כחודשיים לפני המועד הרלוונטי.

הנתבעת טוענת , כי יש לדחות את התביעה.

דיון:

כאמור לעיל, נשמעו בפני
י מטעם התובעים, השמאי, מר קרבצ'יניק.

על פי חוות הדעת, נמצאו ליקויים בדירה, הנוגעים לצביעה לקויה, לכלוך, סתימת חורים שאינה תקינה, פגמים בארונות, מזגן בלתי תקין, חיבור חשמל במטבח בלתי תקין, לצורך התקנת שיש נעשה חיבור של "סרגלים", בצורה לקויה ויש צורך להחליף את השיש במטבח, דלתות שנפגעו ועוד כהנה וכהנה ליקויים שנמצאו.

במהלך חקירתו הנגדית הסתבר, כי המומחה אינו יודע מה היה מצב הדירה בעת מסירתה לנתבעת כשוכרת, (ראה חקירת המומחה מיום 23.12.2010 עמוד 7 שורות 14-16), ובתחילה העיד, כי בחן את הליקויים שקיימים בהשוואה למצב סביר של שוכר שמחזיר דירה לבעל נכס, (שם, עמוד 6 שורות 23-26).

בסיומה של החקירה אישר כי הנחת היסוד שלו הייתה כי המדובר בפנטהאוז ברמת גימור באזור תל אביב, שם, (עמוד 9 שורות 7-10):

לביהמ"ש לא הובאה כל ראייה הנוגעת למצבה של הדירה עובר למסירתה לנתבעת בהתאם להסכם השכירות, לא הובאה כל עדות בנושא זה, ודומני כי קביעה שהמומחה הפריז מתבקשת בנסיבות העניין.

למומחה אין ולא היה לו כל מידע באשר למצב הדירה עובר למסירתה לנתבעת, והוא הניח לטובת התובעים, כי הדירה נמסרה כשהיא חדשה, למרות שאין כל אינדיקציה מהו גיל הדירה, מתי נערך שם שיפוץ או תיקון כלשהו, כמה שנים הדירה מושכרת, אין כל מידע עובדתי שעשוי להוביל למסקנה מה היה מצבה של הדירה עובר למסירתה לנתבעת, והמומחה יוצא מנקודת הנחה כי עסקינן בדירה חדשה, ברמת גימור גבוהה, ללא כל בסיס עובדתי ו/או תשתית ראייתית כלשהי.

חמור מכך, המומחה אינו טורח לפרט את הנחות היסוד הללו בחוות דעתו.

כלומר, המומחה, הכין חוות דעת, שעל פניה, נוגעת לליקויים המיוחסים לנתבעת, היינו לאופן שבו הדירה הייתה אמורה להימסר, כאשר אין בידיו לא מידע באשר למצבה עובר למסירתה לנתבעת, ולא פרט כל מידע באשר לנתונים עובדתיים אחרים, כגון מתי נבנתה הדירה, התקופות שבהם הייתה מושכרת, מועד שיפוץ אחרון, כל אלה אינם מפורטים כלל בחוות הדעת, ובנוסף מובלעת בחוות הדעת הנחה, שאינה כתובה בה, והיא שרמת הגימור של הדירה אמורה להיות של דירת פנטהאוז, לא רק שלמומחה לא היו עובדות להניח הנחה זו, המומחה אינו טורח לפרט את עובדת קיומה של נקודת מוצא זו בחוות דעתו.

יותר מכך, המומחה בחר לייחס ליקויים לנתבעת, שהינה שוכרת, בלא לערוך כל הבחנה איזה ליקויים, מוטלת על הנתבעת חובה לתקן בהיותה שוכרת ואיזה ליקויים חובה על בעל הנכס לתקן מכוח הסכם השכירות, כך לדוגמא, קבע כי קיימים ליקויים בארון במטבח שמקורם בנזילה, (ראה סעיף 9 לחוות דעתו), ולא ברור כלל מדוע ריקבון בארון מטבח הינו באחריות שוכרת?

המומחה, כלל נזקים שנגרמו כתוצאה מחבלה, לדוגמא, נזק במלבן הדלת על פי מסקנתו המדובר בליקוי שנגרם כתוצאה ממכה שספגה הדלת, סעיף 15 לחוות דעתו, כשהוא מניח שהגורם לאותה המכה הינה השוכרת, וזאת למרות שאין בפני
ו כל נתון עובדתי כזה.

המומחה, כלל נזקים שנגרמו כתוצאה מהרכבת והתקנת כירה לבישול בשיש המטבח, כשאין כל עדות, ואין כל ראייה כלשהי, שמי שהתקין את הכירה הינה הנתבעת, והדבר בלתי מתקבל על הדעת, ששוכרת תתקין כיריים. יותר מתקבל על הדעת שבעל הנכס התקין כיריים במושכר.

מעבר לכך, המומחה לדעתי הפריז בסכומים שנקבעו על ידו, כך למשל, החליט כי על השוכרת לבצע צביעה יסודית, הכוללת צבע מקשר, דבר המייקר את הצביעה באופן משמעותי, בעוד שאין כל חיוב חוזי או אחר לביצוע צבע באופן זה.

אני סבורה, כי די בכל האמור לעיל על מנת שיובן שהמומחה לא ביסס את חוות דעתו על תשתית סבירה, ואין ביהמ"ש יכול להסתייע בחוות דעת זו, ומפאת כבודו של המומחה לא אוסיף בעניין זה.

במהלך הדיון, הסתבר, ולאחר שמיעת התובע כיום אין כל מחלוקת, כי התובע, שהיה מיוצג לכל אורך הדרך, סרב לקבל את הדירה פעמיים.

התובע שבעצמו עוסק בנדל"ן במשך מעל 20 שנים, (שם, עמוד 10 שורה 2), אישר בחקירתו כי מסירת הדירה על ידי הנתבעת בוצעה במספר שלבים, לאחר שלפחות פעמיים ביקשה הנתבעת למסור את החזקה בדירה, התובע סירב, ולדבריו העיר מספר הערות ראשוניות, ולדעתו הערותיו לא תוקנו בפעם השנייה, ולפיכך גם בפעם השנייה סירב לקבל את החזקה בדירה, ורק בפעם השלישית הסכים לקבלה.

כלומר, מחקירתו הנגדית עולה, כי התובע מס' 2 מאשר, שהנתבעת ביקשה לבצע מסירה של הדירה עוד קודם ליום 2.7.2008, והתובע סירב, דרש כי יבוצעו תיקונים לליקויים שאותרו על ידו, נערך ניסיון למסירת הדירה בפעם השנייה, וגם אז סירב לקבל את החזקה בטענה לקיומם של ליקויים, ורק בפעם השלישית, הסכים למסור את השיק בסכום של 140,000 ₪, ולקבל את החזקה בדירה, ביום 2.7.2008, במעמד בו הוא עצמו לא היה נוכח, אלא הייתה נוכחת עורכת דינו, אשר אף הכינה מסמך לחתימת הנתבעת.

התובע במהלך חקירתו הבין כי העובדה, שלא הסכים לקבל את הדירה במשך לפחות פעמיים, ולפחות פעמיים נקבע מועד פינוי, ונדחה בשל רצונו שהנתבעת תבצע תיקונים שונים לליקויים שאיתר, אינה עולה בקנה אחד עם טענותיו, כי הנתבעת מסרה את הדירה לחזקתו כשבדירה ליקויים, רבים כטענתו.

התובע בעדותו הסביר זאת בכך שהסכים לקבל את הדירה לחזקתו למרות הליקויים ומבלי לוותר על טענותיו בעניין, משום שלא היה לו כוח להתווכח עם הנתבעת ובעלה, (ראה שם, עמוד 11 שורות 30-33, ועמוד 12 שורות1-10).

מעדותו עולה, כי נחתם הסכם למסירת הדירה, בהסכם למסירת הדירה לא נאמר דבר בנוגע לדרישתו באשר להתחייבות הנתבעת למצב הדירה בעת מסירתה, ולטעמו התובע מבסס את תביעתו על הסכם השכירות, סעיף 9, הקובע כי על הנתבעת השוכרת להחזיר את הדירה במצב מעולה, (שם, עמוד 13 שורות 15-22).

עיון בהסכם יגלה, כי לא נאמר שהנתבעת צריכה להחזיר את הדירה במצב מעולה, אלא כי:


"השוכר מתחייב לשמור על הדירה והחפצים שמירה מעולה, ולתקן ולחזור ולתקן על חשבונו ולשביעות רצון המשכיר או ב"כ כל פגם או ליקויי בדירה כתוצאה משימוש השוכר או מטעמו מיד עם דרישת המשכיר או בא כוחו לכך ומיד עם התגלות הפגם או הליקוי, הכול לפי העניין אך למעט בלאי סביר ורגיל שיתהווה כתוצאה משימוש סביר וזהיר והוא מתחייב להחזיר למשכיר את הדירה והחפצים מסודרים נקיים ובמצב טוב, למעט בלאי סביר כאמור לעיל. השוכר מתחייב שלא לקדוח חורים ולא לתלות חפצים בקירות הדירה ללא רשות המשכיר מראש.
השוכר מצהיר כי קיבל את הדירה נקייה מסוידת ומתאימה למגורים ואם הדבר יתחייב באופן סביר הוא מתחייב לסיידה על חשבונו עם החזרתה למשכיר."
אין כל התחייבות של השוכר, הנתבעת, להחזיר את הדירה במצב מעולה, אלא כפי האמור ברוב הסכמי השכירות על הנתבעת היה להחזיר את הדירה במצב תקין וסביר כשהיא מסוידת.

עוד הסתבר בחקירתו של התובע מס' 2, לא נעשו התיקונים המפורטים בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, משום שבדירה נערכו שיפוצים נרחבים, כדברי התובע "שדרגתי את הדירה" (שם, עמוד 14 שורה 20).

מעדות עו"ד קדם, עולה, כי עו"ד קדם ליווה את הנתבעת בעת עריכת הסכם הפינוי המוקדם, ואף נכח במועד מסירת החזקה. עו"ד קדם העיד כי החזקה נמסרה לבאת כוחו של התובע, כי לא עלתה כל טרוניה באשר למצבה של הדירה, כי במועד מסירת החזקה, נדרשה הנתבעת לחתום על אישור קבלת התמורה בהתאם להסכם הפינוי המוקדם ולא נאמר ולא נכתב מאומה בנוגע למצבה של הדירה.
יצוין כי, במועד הרלוונטי היה מתמחה.

עוד העיד, כי במועד מסירת הדירה נכחו מלבד עו"ד רחמימוב גב' בשם נגר, הם בדקו את הדירה, עברו בין החדרים, ולא העלו כל טענה בנוגע לפגם או ליקויי, חתמו על מסמך אישור מסירת החזקה, נספח א' לתצהירו, ומסרו את השיק.

הנתבעת העידה, כי בעלה ביצע את כל התיקונים בדירה בהתאם לדרישותיו של התובע, ועוד העידה, כי לאחר שהוסכם על התמורה הנוגעת לפינוי המוקדם, איתרו היא ובעלה דירה, וביקשו להקדים את מועד הפינוי המוקדם, משום שהייתה בהריון בסיכון גבוה וביקשה לעבור לדירה החדשה לפני הלידה.

עוד העידה, כי התקשרה לביצוע מסירת הדירה שלוש פעמים, פעם ראשונה ביום 26.6.2008 ואז התובע לא הסכים לקבל את הדירה משום טענתו בנוגעת לצבע ולליקויים, וכן היו ספות שלא פונו, בפעם השנייה ביום 29.6.2008, נקבעה פגישה נוספת למסירת הדירה וגם אז התובע לא הסכים לקבלה, משום שלא נסגר סופית נושא החשמל והמים, ובפעם השלישית ביום 2.7.2008, שאז התובע לא הגיע אלא עו"ד מטעמו שקיבלה את החזקה, ללא כל תרעומת, ומסרה את השיק, (ראה עדותה שם, בעמוד 20 שורות 7-18).

מעדותו של בעלה של הנתבעת עולים דברים דומים, כי צבע את הדירה וקיר אחד היה צבוע בצבע חרדל שלא נשא חן בעיני התובע ולכן הקיר נצבע בפעם הנוספת, (שם, עמוד 23 שורות 26-33, ובעמוד 24 שורות 1-3).

אם כך, מהעדויות עולה, כי התובע לא הוכיח את מצבה של הדירה לפני מסירתה לנתבעת, ויש לזכור כי הנתבעת החזיקה את הדירה בס"ה שנה, לא הוכיח מתי נבנתה הדירה, באיזה רמת גימור נבנתה, האם נעשו בה שיפוצים או שינויים? והגיש חוות דעת שמלבד כל האמור לעיל, נקודת המוצא בה הייתה כי עסקינן ברמת גימור גבוהה של פנטהאוז , נקודת מוצא שלא רק שלא הוכחה, ולא רק שלא הובאה לה כל תשתית ראייתית כלשהי, לא פורטה כלל בחוות הדעת.

מעבר לכך, התובע הוזמן לקבלת הדירה פעמיים לפני מועד המסירה האחרון וסירב בשל ליקויים שמצא, ורק בפעם השלישית הסכים לקבל את הדירה.

הוכן מסמך קבלת הדירה, במסמך זה לא פורט מאומה, ולא נאמר בו ולו ברמז כי יש איזה טענה הנוגעת למצבה של הדירה.

התובע ביצע שיפוצים נרחבים וכדבריו שדרג את הדירה.

כל אלה מובילים אותי למסקנה, אכן המדובר בתובע ששילם סכום של 140,000 ₪ תמורת פינוי מוקדם, חש כי נוצל ונעשק בשל רצונו, אז למכור את הדירה, בדיעבד רצון זה לא מומש, והדירה נותרה בידיו, ומשכך ובדיעבד מנסה השיב חלק מכספו בחזרה.

לו היה שמץ של אמת בטענת התובע, היה לו די זמן, בין מועד הפינוי בפועל 2.7.2008, ועד למועד הפינוי המוקדם המוסכם 30.8.2008, על מנת לדרוש את תיקון כל הליקויים שהחובה לתקנם מוטלת על השוכרת, ככל שקיימים ליקויים אלה.

התובע, בחר לשפץ באופן נרחב את הדירה, לאחר שהחליט שלא למוכרה, ועותר לחייב את הנתבעת בתשלום בעבור ליקויים שלטעמי מרביתם כלל אינם רלוונטיים ואינם באחריות שוכר, ובמיוחד כאשר עסקינן באדם שמצוי בענף הנדל"ן למעלה מ- 20 שנה, מכיר את נושא ליקויי הבנייה על בוריו, ולטעמי מנסה להשיב לעצמו חלק מהתשלום, ששילם לנתבעת בדרך בלתי ראויה.

אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות בסכום של 7,500 ₪.




ניתן היום,
ד' סיון תשע"א, 06 יוני 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 176901/09 עופר תמיר, יוסף תמיר נ' אסתר נגר (פורסם ב-ֽ 06/06/2011)