פסקי דין על אבנר אליאב | פסקי דין על עו"ד רון הרבט | פסקי דין על רפאל טל |

61550-10/10 א     06/04/2011




א 61550-10/10 אבנר אליאב נ' עו"ד רון הרבט, רפאל טל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 61550-10-10 הרבט ואח' נ' אלוני מיתר בע"מ ואח'





מספר בקשה:
6

בפני

רשמת- כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט

המבקש (הנתבע 12)
אבנר אליאב


נגד

המשיבים (התובעים)
1.
עו"ד רון הרבט
2. רפאל טל


הנתבעים
(המשיבים הפורמאליים)

אלוני מיתר בע"מ ואח'



החלטה

לפניי בקשת המבקש לתקן את פסק הדין שניתן ביום 8.3.11 (להלן – פסק הדין).
לטענתו, פסק הדין ניתן על יסוד עתירת המשיבים והנתבעת 1, לדחות את התובענה ללא צו להוצאות, במסגרת הסדר אליו הגיעו ומבלי שהיה צד להסכם. כך טוען המבקש, כי בהודעת המשיבים והנתבעת 1, צויין במפורש כי הוא הנתבע היחיד שהגיש כתב הגנה ואף הגיש הודעת צד ג' (נגד חברת הביטוח אי.איי.ג'י). לטענתו, המשיבים והנתבעת 1 אמנם פנו אליו טרם הגשת ההסדר לבית המשפט, כדי לקבל את הסכמתו לכך, אך הוא הודיע להם כי יסכים לכך בכפוף לתשלום הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.
נוכח האמור, עותר המבקש לתקן את פסק הדין, בדרך של פסיקת הוצאות לטובתו בסך 50,000 ₪ וכן להורות על דחיית הודעת צד ג' שהגיש ללא צו להוצאות, ולהחזר האגרה ששילם עבור הודעת צד ג' שהגיש.

המשיבים והנתבעת 1 מתנגדים לבקשה.
לטענת הנתבעת 1, הסכם הפשרה הוגש לבית המשפט בהתאם לרצון הצדדים לסיים את ההליך מחוץ לכתלי בית המשפט. לדברי הנתבעת 1 אישור ההסכם הפך הכרחי, "...זאת, מאחר וקופת המזומנים של החברה הלכה והידלדלה וכל איחור באישור הסדר הנושים מונע מהחברה לטפל באופן יסודי בנכסיה ובכך גורם לנזק בלתי הפיך לחברה ולכלל נושיה..." (סעיף 3 לתגובה).

המשיבים טוענים בתגובתם, כי נתנו למבקש ארכה להגשת כתב הגנה, לאחר שטען לפניי המשיבים כי יש למחוק את התובענה נגדו שכן אין לו מעורבות במעשים המתוארים בכתב התביעה.
כמו כן טוענים הם, בין היתר, כי "בשל סירוב המבקש להסכים לדחיית התובענה ללא צו להוצאות, ביום 7.3.2011 הגישו המשיבים והמשיבה הפורמאלית בקשה אשר הוכתרה דווקא בכותרת "בקשה משותפת מטעם המשיבים והמשיבה הפורמאלית לדחיית התובענה שבכותרת ללא צו להוצאות", תוך שהצדדים מציינים במפורש...כי הנתבעים לא הגישו כתב הגנה מטעמם, למעט המבקש אשר כתב הגנתו הוגש ביום 14.2.2010" (סעיף 14 לתגובה) (ההדגשה במקור – א.נ.ח.).
כך טוענים המשיבים, כי אף המבקש נהנה מהסדר הפשרה שהביא לסיומו של ההליך דנן.
נוכח האמור, עותרים המשיבים לדחות את הבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובת המבקש – ראיתי להיעתר חלקית לבקשה.
ביום 7.3.11 הגישו המשיבים והנתבעת 1 "בקשה משותפת מטעם התובעים והנתבעת 1 לדחיית התובענה ללא צו להוצאות למתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה וכן להשבת האגרה" (להלן – הבקשה למתן

פסק דין
).
אכן, כטענת המשיבים בתגובתם – בסעיף 2 לבקשה למתן

פסק דין
צויין, כי פרט לנתבעת 12 – המבקש, אף אחד מהנתבעים לא הגיש כתב הגנה, אלא שלטעמי לא די באמירה זו, ולנוכח הדברים שעלו מהבקשות ומהתגובות היה מצופה שהמשיבים והנתבעת 1 יציינו בבקשה, ברחל בתך הקטנה, כי המבקש (הנתבע 12) מתנגד לדחיית התובענה אם לא יפסקו הוצאות לטובתו.
לציין, כי אין חולק שהמשיבים והנתבעת 1 ידעו בעת הגשת הבקשה למתן

פסק דין
כי המבקש עומד על קבלת הוצאות בגין פעולותיו בתיק כמו הגשת כתב הגנה והודעת צד ג', ולמרות שכך לא ראו לציין זאת בבקשה למתן

פסק דין
.
אני סבורה כי אין די בציון ה"עובדה" כי המבקש הגיש כתב הגנה כדי ללמד שהמבקש מתנגד לבקשה במתכונת שהוגשה וכי הוא עומד על הוצאותיו.
כאשר מוגשת בקשה למתן

פסק דין
לבית המשפט לאר השגת הסדר פשרה, על מגישי הבקשה לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית התומכת בבקשה והנדרשת להכרעה. כך היה עליהם לציין, כי אחד מהנתבעים מתנגד לבקשה, מהטעם כי הוא עומד על הוצאות.
אני סבורה כי מדובר בפרטים חשובים שהיה להביא לפני ולא ניתן 'להסתתר' מאחורי משפטים מעורפלים ולבקש כי בית המשפט יסיק מכך כי יתכן שהמבקש מתנגד לבקשה.
לא למותר לציין, כי אם הייתה מובאת לידיעתי התנגדות המבקש לבקשה למתן

פסק דין
במועד הגשתה, הייתי רואה ליתן משקל להתנגדות במסגרת שיקולי בעת מתן פסק הדין, ולמצער הייתי מבקשת התייחסות לסוגית ההוצאות.
לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש נדרש להגיש כתב הגנה בהליך וכי הגיש הודעת צד ג', ולטעמי הוא זכאי להוצאות בגין כך – בין היתר, מאחר שלא היה צד להסכם הפשרה.
לא התעלמתי מהאמור בתגובת המשיבים לענין התדיינויות שנערכו בינם לבין המשיב והארכות המועד שניתנו לו להגשת כתב הגנה מטעמו, ועוד נתתי דעתי כי עצם סיום המחלוקת בין המשיבים לבין הנתבעת 1 הביאה גם לסיום המחלוקת מול המבקש; והגם שכך אין הדבר מצדיק להותיר את המבקש בחסרון כיס בגין הגשת כתב הגנה והודעת צד ג', בעיקר כשלא 'שותף' בפשרה והתביעה נמחקה נגדו 'בהעדרו', ומשכך ראיתי לחייב את התובעים (המשיבים) לשלם למבקש שכ"ט בגין הגשת כתב ההגנה והודעת צד ג'.
למרות האמור לא ראיתי הצדקה לפסוק הוצאות בסך אליו עותר המבקש (50,000 ₪) בין היתר בשים לב למועד הגשת התובענה (אוקטובר 2010) וכי מאז הוגשה התביעה לא התקיימו דיונים כלשהם בתיק, עוד ראיתי ליתן משקל לכך שההליך דנן הסתיים גם נגד המבקש.
נוכח האמור, בשים לב למכלול השיקולים שלעיל אני מחייבת את התובעים (המשיבים) לשלם למבקש שכ"ט בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ.
עם סיום ההליך העיקרי, ודחיית התובענה נגד המבקש – ממילא נדחית גם הודעת צד ג' ששיגר. כמו כן, אני מורה על השבת מלוא האגרה ששילם המבקש בתיק בגין הגשת הודעת צד ג', לידי ב"כ.

בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות בגין הבקשה דנן.


ניתנה היום, ב' ניסן תשע"א, 06 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







א בית משפט מחוזי 61550-10/10 אבנר אליאב נ' עו"ד רון הרבט, רפאל טל (פורסם ב-ֽ 06/04/2011)