פסקי דין על אהוד אמיר

10083/00 פ     01/06/2004




פ 10083/00 מדינת ישראל נ' אהוד אמיר




254
בתי המשפט

פ 010083/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
01/06/2004
תאריך:
כבוד השופטת אמסטרדם יהודית

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
אהוד אמיר
הנאשם
פסק דין
הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בכך שרכש מניות אלדן טק בע"מ בסכום של 1,909 ₪, וכן נתן הוראות רכישה שלא בוצעו בסכום העולה על 40,000 ₪, ובכך עשה שימוש ב"מידע פנים" שהגיע אליו כ"איש פנים" - עבירות על סעיף 52 ג' לחוק ניי"ע התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק ניי"ע").

ב"כ הנאשם עתרה לביהמ"ש להורות על ביטול הרשעת הנאשם עפ"י סעיף 192א' לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב- 1982, וזאת בין השאר, בהסתמך על המלצתה של קצינת המבחן.
ב"כ הנאשם פירטה טעמיה בבקשתה לקבלת תסקיר ק.מבחן (ראה: החלטת ביהמ"ש מתאריך 1/4/04 עמ' 245-244 לפרוטוקול), וכן הוסיפה טעמים אחרים בטיעוניה בע"פ בישיבת ביהמ"ש בתאריך 4/5/04.

הסניגורית ביססה בקשתה לביטול הרשעת הנאשם על הנסיבות החריגות הקיימות לדעתה בתיק דנן, שאינן מאפיינות ברגיל ביצוע עבירות של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים, וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות חוות הדעת הפסיכולוגית (ת/5), חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, המלצת שירות המבחן כאמור, והתפטרותו של הנאשם מוועדת ההשקעות של הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ עוד בטרם היה פסה"ד לחלוט.

ב"כ הנאשם אף הלינה על כך שמרשה ניזוק מפירסומים שהיו בעיתונים.

באשר לפירסומים בעיתון (ראה: נ/9 א,ב,ג), יוער, כי הפירסום לא נבע ממעשה יזום של רשות ניי"ע כפי שאירע בת.פ. 1967/95 מ"י נ' עוזי כהן (לא פורסם), שם נשלח כתב-אישום לכתבי עיתונים עוד לפני שנמסר לנאשם. במעשה החריג של הרשות שם ראה ביהמ"ש נסיבה מקלה לעונש.
כמו כן, אין עסקינן גם בנאשם שסבל והושפל בעיני הציבור, ונעשה מטרה לבוז וללעג, כאשר הירשו לנציגי כלי התקשורת לחדור לרשות הפרט ועד לחדר המיטות שלו, כפי שארע בע.פ. 347/75 פוקה הירש נ' מ"י פד"י ל(3) 197.
בענייננו יש לציין, כי החשיפה התקשורתית נבעה ממהות העבירות, והובאה לידיעת הציבור כשהנאשם נעצר.

ב"כ הנאשם הפנתה את ביהמ"ש לע.פ. (ת"א) 70200/03, שם בוטלה הרשעת נאשם אשר התמחה בעיסקי ביטוח עקב החשש, כי בשל הרשעתו לא יקבל רשיון עיסוק כסוכן ביטוח, ויפגע עיסוקו בעתיד.
ברם, העבירות שיוחסו לנאשם היו עבירות "טכניות" במהותן: אי-הגשת דוחות מע"מ במועד.

ביהמ"ש הופנה לפסקי דין נוספים, ובין השאר לת.פ. 2910/02 מ"י נ' מימון יוסף שם הטיל ביהמ"ש פיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה, וכן ביצוע של"צ בהיקף של 300 שעות, על נאשם שהיה קצין בכיר בשב"ס, אשר הודה כי נטל מאמר שנכתב ע"י אחר והגיש אותו על שמו לאוניברסיטה - עבירה על סעיף 415 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977. עקב חלוף 8 שנים מאז ביצוע העבירות ועד גזה"ד, היות הנאשם קצין מצטיין בשב"ס אשר המשיך לשרת מבלי שהושעה מעבודתו במהלך כל התקופה, כמו גם תסקיר חיובי ביותר של שירות המבחן, לא הורשע הנאשם בדין.

מטעם ההגנה אף הוגשו מסמכים שהצביעו על כך, שיועצים כלכליים, ועורכי-דין המכירים את הנאשם היכרות מקצועית ואישית ראו בו איש מקצוע מיומן בתחום ההשקעות בביטוח (ראה נ/6א) אדם הפועל תוך מחוייבות לעקרונות החוק והמוסר (ראה נ/6ב), ואף הגדירוהו כאדם ישר ושמרן.

לטענת ב"כ הנאשם, הרשעת הנאשם תיפגע ביכולתו להמשיך בעבודתו.
תימוכין לטענתה עולה ממכתבה של מנכ"ל חב' לניהול קרנות אילנות דיסקונט בע"מ - גב' להבי שציינה, כי עקב החקירה והפירסום שנילווה לה, וכן החשש מהגשת כתב-אישום נאלץ הנאשם לעזוב את עבודתו בחברה.
ממכתבו של יעקב לוינסון (נ/6ג) עלה כי הרשעת הנאשם תשפיע באופן קריטי על יכולתו להשתלב בתפקידים בכירים בכלל, ובשוק ההון בפרט, וממכתבו של מר רון וייסברג - יו"ר הכשרת הישוב החזקות ביטוח בע"מ - (להלן: "הכשרת הישוב - החזקות") (ראה: נ/7) עלה, כי על אף הערכתו לפועלו של הנאשם, הרי לאור הרשעתו, הודיעה לו כבר הכשרת הישוב - החזקות, כי הוא לא יוכל לפעול בעתיד בתחום השקעותיה, ותישקל המשך העסקתו בחברה. יחד עם זאת, צויין, כי אם תבוטל הרשעתו: "יהיה לנו קל יותר לקבלת החלטות בעניין העסקתו בחברה".

ב"כ המאשימה גורסת, כי ניתן למזער את הפגיעה בעיסוקו של הנאשם, אם ביהמ"ש יפעל עפ"י תקנה 31 ב' (4) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) התשמ"א - 2001, באופן שיצויין בגזר-הדין, כי אין בהרשעה, בהתחשב במהותה, חומרתה ונסיבותיה, למנוע כהונתו של הנאשם כחבר בועדת השקעות של חב' הביטוח בה הוא עובד. משמע, גם אליבא דב"כ התביעה, אם לא תימצא הבהרת ביהמ"ש, סביר שהנאשם לא יוכל לעסוק בעיסוקו.

ב"כ הנאשם אף סברה שדי בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות כדי להביא לביטול הרשעת הנאשם.
בחלוף הזמן לכשעצמו יש כדי להשפיע על קולת העונש, אך אין בכוחו כדי להביא לביטול הרשעה, אלא אם עקב השיהוי קיים חשש שהיטשטשו העובדות בפני
המותב שישב בדין, ונגרם עיוות דין לנאשם.
בע.פ. 125/74, 152/74 מירום חב' למסחר בי"ל בע"מ ואח' נ' מ"י פד"י ל (1) 57 (63) אליו הפנתה הסניגורית, נקבע, כי חלוף 10 שנים מאז הגשת כתב האישום, וחלוף שנתיים ושמונה חודשים מהגשת הסיכומים ועד למתן הכרעת הדין, היוו סיבות להקלה בעונש, אך לא לביטול הרשעת נאשם, וזאת מאחר ומהכרעת הדין לא עלה חשש לטישטוש עובדות ועיוות דין.

מנגד,, נקבע בע.פ. 231/75 מ"י נ' שרף פד"י לא(1) 68, כי עיכוב שחל בשמיעת משפט (5 שנים), אינו יכול לשמש נימוק להקלה בעונש או לאי-הטלת מאסר בכלל, כאשר העניין כשלעצמו מחייב או מצדיק זאת.
כמו כן, ראה גם ע.פ. (ת"א) 664/95 אליעזר גולדברג נ' מ"י (לא פורסם).

בטיעוניהם לעונש נחלקו ב"כ הצדדים בדעתם, אם אכן קיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות לצד טעמים שהוזכרו על ידי הסניגוריה, שבכוחם להצדיק ביטול הרשעת הנאשם, והטלת ענישה ללא הרשעה בצידה.

ב"כ הנאשם גרסה, כי אין עסקינן בתיק דנן במקרה מובהק של איש פנים המשתמש במידע פנים שהגיע אליו במסגרת תפקידו, אשר אץ לרכוש מניות לאחר שהמידע הגיע לידיו, אלא מדובר בנאשם שרכש מניות אלדן טק בע"מ לחשבון אמו וחותנו גם לפני הרכישות נשוא כתב-האישום, והפיק סכום רווח זעום יחסית (סך של 3,900 ₪).
עוד לדבריה, מקרה דומה טרם נדון בפסיקה, ויש להחיל על המקרה דנן את החלטת ביהמ"ש בת.פ. 8550/99 בעניינו של קאופמן.

ב"כ המאשימה טענה, כי העונש הראוי במקרה דנן, הוא עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולו לתקופה קצרה, וכן מאסר ע"ת וקנס.
לדבריה, גם אם נסיבות המקרה דנן אינן חמורות כמו במקרים אחרים של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים, אין מקום לנקוט בהליך כה קיצוני של ביטול הרשעה.
עוד הוסיפה וטענה, ע"י בכל מקרה של ביצוע עבירה של שימוש במידע פנים קיימים מאפיינים מיוחדים, והתיק דנן אינו יוצא דופן או חריג בנסיבותיו.
דברי התובעת אינם מתיישבים עם טענתה בראשית ההליך הפלילי, כאשר הסניגורית בצעד חריג, הודיעה לביהמ"ש, כי מרשה מבקש להודות בביצוע עבירות אחרות מאלו הרשומות בכתב האישום - עבירות על סעיף 52ד לחוק ניי"ע, וב"כ הנאשם ביקשה שהתביעה תשקול עמדתה מחדש בתיק.
אז טענה התובעת עו"ד תירוש בהאי לישנא:
"השאלה הנמצאת כאן בפני
ביהמ"ש לא נדונה ע"י בתי המשפט, שכן היא מתייחסת להגדרת איש פנים מכח מעמדו או קשריו עם החברה הזו, וזו גם הסיבה, שבין היתר היתה שלא יכולנו להסכים עם עמדתה של הסניגורית. שקלנו זאת לרבות פרקליט המחוז" (עמ' 2 שורות 6-4 - הדגשה שלי - י.א.)

בהלכה הפסוקה כבר נקבע, כי אין להחמיר ולמצות את הדין עם נאשמים היוצרים תקדימים ראשונים בתחום מסויים.

בע.פ. (ת"א) 70848/00 עדי לבנת נ' מ"י דינים מחוזי ל"ג (2) 434 או תקדין - מח 2002 (2) 242 דן ביהמ"ש בעניינו של נאשם שסייע לאחר לבצע עבירות על סעיפים 52 ט(ב) (ג) לחוק ניי"ע, בכך שהעמיד לרשותו "חשבון כיסוי". כב' השופטת ברלינר קבעה בעניין "חשבונות כיסוי": "לטעמי, כאשר מבקשת התביעה "לחרוש" נושא חדש, שטרם נידון, מן הראוי להביא ראיות של ממש גם לעניין העונש או ההכרעה בעניין הימנעות מהרשעה, כדי לספק לביהמ"ש את הידע והכלים הנחוצים לו, כאשר אין עדיין תקדימים שינחו אותו".

בת.פ. 3348/90 מ"י נ' משה קרן (לא פורסם) הורשע נאשם, ששימש מזכיר של חברת חיפושי נפט פז בע"מ, ניצל את תפקידו ונגישותו למידע, ורכש מניות של חברת יואל שהיתה שותפה לחברה בה פעל, ועשה כן לאחר שנודע לו, כי בקידוחים התגלו סימני גז.
יחד עם זאת נקבע שם, ש"אין ביהמ"ש נוהג להניף את שוט הענישה בבת-אחת, ובמלוא העוצמה, בתחום המצוי עדיין בשלבי התהוות, וכי גם כאשר המעשים הנדונים מחייבים ענישה חמורה, יש לנקוט בהדרגה".

בת.פ. 8550/99 מ"י נ' רונן קאופמן (לא פורסם), נקבע בהכרעת הדין, כי לנאשם לא היתה ידיעה מובהקת אודות מהלך הכנת הצעת הרכש, אך מכח מעמדו כמנהל מח' השקעות בי.ל.ר. שוקי הון, ומכח נגישותו למידע זה ביושבו ב"חדר המסחר" של החברה הנ"ל, הוא נחשף למידע שלא היה ידוע למשקיעים אחרים, ולא היה בידי הציבור. כמו-כן הוא היה מודע לפגישות שהתנהלו בעניין מהלך עסקי עתידי, כמו גם לתכונה המיוחדת שהתקיימה במשרדי החברה בה הוא שימש מנהל השקעות.
בשל חידוש ההלכה שם, בצד נסיבות אישיות, ביטל מותב זה הרשעת הנאשם.

אף לדעת ב"כ המאשימה בפסק-הדין בעניינו של קאופמן (ת.פ. 8550/99 שאוזכר לעיל ) אכן היה מדובר בהחלטה תקדימית לפיה, ליקוט איפורמציה במקום העבודה שקול למידע פנים כהגדרתו בחוק, אך בענייננו טענה התובעת, הנאשם שהינו עו"ד בהשכלתו, היה מודע לכך שהוא יושב בישיבה עם אנשי החברה, הוא היה חלק מהמעגל הפנימי שהיה מודע להעברת השליטה באלדן-טק בע"מ, וניצל את נגישותו למידע הפנים, והוא עצמו הודה בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שהתקבל מאיש פנים.

עוד לדבריה, אפילו היה מורשע הנאשם עפ"י הודאתו בביצוע עבירה על סעיף 52ד' לחוק ניי"ע, היתה הודאתו מצדיקה הרשעה כפי שהורשע אליעזר גולדברג בע.פ. (ת"א) 664/95 שם נדון ל- 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שנה מע"ת, וקנס בסך 60,000 ₪.
דא עקא, ששם הורשע הנאשם בביצוע 9 עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים - חבר ששימש דובר של החברה, והוא הפיק רווח של 30,000 ₪, וכן הנאשם הודה, חזר בו מהודאתו, ונמצא אשם לאחר שמיעת ראיות.

לעניין נסיבות ביצוע העבירות בתיק דנן, אחזור ואציין את אשר נאמר בהחלטה לקבלת תסקיר קצין מבחן בעניינו של הנאשם בתיק דנן (עמ' 246):

"כבר צויין בהכרעת-הדין כי עפ"י הדין בישראל לא נדרש כי קשריו של הנאשם עם חברת המטרה יהיו ממושכים על-מנת שיהיה ל"איש פנים", אך יחד עם זאת, אין להתעלם מכך, שבענייננו, הנאשם הפך ל"איש פנים" כאשר נכח בעת היווצרות "מידע פנים" בעת שנטל חלק במפגש אחד ויחיד שעניינו מו"מ להעברת שליטה בחברת המטרה - אלדן טק בע"מ, הוא ידע על כוונת המוכרים למכור השליטה בחברה, ידע את זהות הרוכש (בודנשטיין), וניצל את היתרון שהיה לו על פני משקיעים אחרים, ורכש מניות אלדן טק בע"מ".
לאור כל המקובץ לעיל, החלטתי לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין, ואני מטילה עליו כדלקמן:

א. פיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים.
ביהמ"ש לא יכנס לפרטי חוות הדעת הפסיכולוגית (נ/5) מטעמי צינעת הפרט, אך שירות המבחן יעקוב אחר המשך קבלת הטיפול פסיכולוגי ע"י הנאשם, וידווח לביהמ"ש מדי 6 חודשים.

ב. של"צ בהיקף של 250 שעות אותן יבצע הנאשם במתן שירות עזר בפני
מית "הכפר הירוק".

ג. קנס בסך 15,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 15/7/04.

הודע לנאשם על זכותו לערער תוך 45 ימים.

ניתן היום יב' בסיון, תשס"ד (1 ביוני 2004) במעמד ב"כ התביעה עו"ד תירוש, הנאשם ובהיעדר באת-כוחו עו"ד אדר - ברשות, וכן בנוכחות קצינת המבחן - גב' ליאור וייס.

י. אמסטרדם, שופטת
קלדנית: אביגיל








פ בית משפט שלום 10083/00 מדינת ישראל נ' אהוד אמיר (פורסם ב-ֽ 01/06/2004)