פסקי דין על ספרינט מחשבים | פסקי דין על אפיק ב.ש יבוא | פסקי דין על משה מורגנשטרן | פסקי דין על אסף ברזני |

36644/08 תאק     05/06/2011




תאק 36644/08 ספרינט מחשבים נ' אפיק ב.ש יבוא בע"מ, משה מורגנשטרן, אסף ברזני








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 36644-08 ספרינט מחשבים
נ' אפיק ב.ש יבוא ב ואח'




בפני

כב' השופטת
יעל אחימן

התובעת:
ספרינט מחשבים
על-ידי ב"כ עוה"ד תומר יפית ועוה"ד יפית טווסי



נגד

הנתבעים:
1.אפיק ב.ש יבוא ב
2.משה מורגנשטרן
3.אסף ברזני
על-ידי ב"כ עוה"ד ברק מגיד ועוה"ד אמיר אלעד




פסק דין


ברצוני לפתוח את פסק-הדין בדברי התנצלות, המופנים לצדדים ולבאי-כוחם.
השתלשלות הדברים, שהובילה לעיכוב הדרמטי במתן פסק-הדין, מקורה בטעות של המזכירות, שבעקבותיה לא הובא התיק ללשכתי, לאחר הגשת הסיכומים. אציין גם, כי במערכת המחשוב של בתי המשפט – "נט המשפט", לא נוצרה משימת פסק-דין לאחר הגשת סיכומים. עניין זה הסתבר לי, רק לאחר בקשתו של ב"כ התובע, שהתריע על העניין, באיחור ניכר.
אין ספק כי לו היו הדברים מובאים לידיעתי קודם למועד שבו הובאו, היה העניין בא על תיקונו, זה מכבר. מכל מקום, מאותה העת שנסתברה לי התקלה – העמדתי את הכתיבה בתיק, בראש סדר העדיפות והוצאתי את פסק-הדין תחת ידי, בפרק זמן קצר ביותר.

פתח דבר

:

בפני
הונחה תביעה כספית, בגין חוב בסך של כ- 340,000 ₪, שהוגשה על-ידי התובעת חברת "ספרינט מחשבים
" (להלן: "ספרינט"), כנגד הנתבע 1 – חברת אפיק ב.ש. יבוא בע"מ
(להלן: "אפיק"), נתבע 2 – מורגנשטרן משה (להלן: "מורגנשטרן"), בעלי ומנהלי החברה וכנגד נתבע 3 – מר אסף ברזני
, שערב לנתבעת 1 (להלן: "ברזאני").
אקדים ואומר, כי פסק הדין, מתייחס לטענות התביעה כנגד ברזאני, לפי הצהרת ב"כ ספרינט לפרוטוקול יום 12.10.09, לאחר שההליכים כנגד יתר הנתבעים מוצו.






תמצית טענות הצדדים

:
1.

לפי האמור בכתב התביעה, רכשה במהלך שנת 2005, אפיק מאת ספרינט, סחורה בתחום האלקטרוניקה, שתמורתה לא שולמה וזוהי יתרת החוב הנתבעת.
2.
כנגד ברזאני נטען, כי ערב לתשלום התמורה, לפי נספח ב' לכתב התביעה (להלן: "כתב הערבות").
3.
ברזאני מכחיש את חתימתו על גבי כתב הערבות. לדידו, עסקינן, במזימה שנרקחה נגדו, על מנת לגבות ממנו כספים בגין חוב, שאינו קיים או לחילופין, חוב לא לו.


השאלה שבמחלוקת:
השאלה שבמחלוקת הינה, אם אכן חתם מר ברזאני על כתב הערבות. מדובר בשאלה עובדתית גרידא, שההכרעה בה תסיים את המחלוקת.


דיון:
ראיות הצדדים בעניין זה, הוצגו בהרחבה.
מטעם ספרינט העידו: מנהלה, אורי דמידיאנו (להלן: "אורי"), נציג המכירות שלה, מיכאל שטרקמן (להלן: "שטרקמן") ועורך הדין אלון דיסקין (להלן: "עורך הדין").
ספרינט הוסיפה והציגה חוות דעת גרפולוגית, שנערכה על-ידי יצחק חגג (להלן: "חגג"), התומכת את טענתה בדבר זהות חתימתו של ברזאני על כתב הערבות.
האחרון הגיע לכדי מסקנה שקיימת סבירות גבוהה, דרגה 2 שנעה בין 80% ל- 90%, שהחתימה שבמחלוקת נחתמה על-ידי מר ברזני. למסקנה זו הגיע חגג על אף, שקיימות שתי תכונות חשובות, שלא ניתן לבדוק בצילום וזוהי תכונת הלחץ היחסי ותכונת המוטוריקה הקווית, כיוון שחוות הדעת התבססה על צילום כתב הערבות ולא המקור.

מטעם ברזאני, העיד הוא לבדו, בצירוף חוות-דעת גרפולוגית, שנערכה על-ידי אורה כבירי (להלן: "כבירי").

כבירי הגיעה למסקנה, כי קיימת סבירות גבוהה ביותר, בדרגה 1 , שנעה בין 90% ל-100%, שהחתימה שבמחלוקת איננה חתימתו של אסף ברזני
.
בנוסף, טענה כי מי שכתב את כתב היד והחתימה של מר "משה מורגנשטרן
", הוא אותו אדם שכתב בכתב יד, בצד ימין של פרטי הערב "אסף ברזני
" בכתב הערבות וייתכן שהוא אף חתם את החתימה שאמורה להיות חתימת אסף ברזני
.

לצורך הכנת חוות הדעת, חתם ברזאני עשר חתימות אוטנטיות, מתוכן סרקה רק שבע חתימות.

אומר מיד, כי חוות הדעת הגרפולוגיות, שתיהן לא הניחו את דעתי ולכן, החלטתי להתעלם מקיומן לצורכי ההכרעה כאן. חוות הדעת נערכו, מתוך מסמכים מצולמים ולא מסמכים מקוריים, דוגמאות החתימה טופלו רק באופן חלקי, ללא בסיס מדעי, הקביעות נעשו על בסיס הנחות עובדתית לא מבוססות ובחקירות שנתקיימו, הסתבר כי שני המומחים היו מודעים לפגמים שנפלו בשיטות הבדיקה בהן השתמשו ולכן, כמכלול, אינני נותנת אמון כלשהו בחוות דעת אלה, שנערכו כל אחת מטעם שולחו. בשולי הדברים אציין, כי עצם תקפותה של שיטת השוואת כתבי היד, מוטלת בעיניהם של חוקרים רבים בספק ואינן בגדר ענפי מדע מוכרים. בתיק קיימות די והותר ראיות עובדתיות, ביחס לנסיבות חתימת כתב הערבות, בהן ניתן להכריע באופן סביר, ללא היזקקות לענף יישומי, שמדעיותו כאמור, מוטלת בספק אם לנקוט לשון המעטה.

ניתוח הראיות:
גרסת התביעה הוצגה כאמור, באמצעות אורי, שטרקמן ועורך הדין. מדובר בעדותם של שלושה אנשים, המהווה מארג ראייתי, המתאר את השתלשלות הדברים למן ראשית ועד לתום. כל אחד משלוש העדים, נטל חלק מסוים במהלך שבו נקבע ברזאני כערב עבור אפיק וכל אחד מהם תיאר את חלקו בפרשה. השוואת העדויות חושפת סיפור קוהרנטי, שעל אף החקירות הנגדיות הממושכות שקוימו, לא נפגם באופן משמעותי.

אורי הסביר מה היו השיקולים, לאורם הוחלט להתנות את המשך אספקת הסחורה לאפיק, בהעמדת ערב מניח את הדעת, במעורבותו של מורגנשטרן. שטרקמן סיפר כיצד אורגנה הפגישה בינו לבין ברזאני, באמצעות מורגנשטרן וכיצד הסכים לזיהויו של ברזאני, באמצעות דרכון ואילו עורך הדין אישר, כי קיבל פניה בעניין, בזמן אמת ואישר את הזיהוי, באמצעות דרכון מראש ובדיעבד.
העובדה ולפיה לא זכר שטרקמן אלו פרטים בכתב הערבות מולאו מראש ואלו מולאו במקום החתימה במשרדו של ברזאני, אינה פוגעת, לדעתי בתוקף ובמהימנות העדות. אדגיש בהקשר זה, כי שטרקמן זיהה באולם בית-המשפט את ברזאני ובכך הוסיף תוקף לעדותו, ראה עמ' 13 לפרוטוקול יום 09.06.10:
"ת:
אני ראיתי את מר אסף ברזני
כשהייתי אצלו במשרדים שלו בתחנה המרכזית החדשה בל אביב, וראיתי אותו פה ואמרתי את זה גם לאורי, הוא יצא החוצה אז זיהיתי אותו פה בחוץ ממתין למשפט".


מן הצד האחר, ברזאני, שאישר כי אין ברשותו תעודת זהות מזה למעלה מ- 20 שנה, לא ידע להסביר כיצד מצוי מספר תעודת הזהות שלו על גבי כתב הערבות (בשיבוש שולי), ראה עמ' 44 לפרוטוקול יום 09.06.10:
"ש:
ואתה תאשר לי שהמספר של תעודת הזהות שרשום כאן, חסרה בו רק ספרת ביקורת אחת, נכון?
ת:
נכון, בדקתי את זה, נכון.
ש:
זאת אומרת שמי שיכול היה להגיד מה מספר תעודת הזהות שלך שהיא כבר לא קיימת עשרים ושש שנה זה רק אתה, נכון?
ת:
אפשר להגיד שכן אבל אפשר להוציא את זה גם."

ואף הודה בקשריו העקיפים עם אפיק, עובדה ה"מקרבת" אותו למניע – ראה עמ' 41 לפרוטוקול יום 09.06.10:

"ש:
בוודאי. שבטייק דאתה בכתב התביעה, כך מופיע בפסק הדין, שאתה חתמת ערבות לאפיק.
ת:
אני רשמתי ערבות לאשתי. לאשתי, לא לאפיק.
ש:
חתמת ערבות לאשתך?
ת:
לאשתי, כן.
ש:
ואשתך נתנה ערבות לאפיק?
ת:
כן."

עדותו של ברזאני לא עוררה אמון, אם לנקוט לשון המעטה וברור, על-פי עדותו, כי זה נהג לזהות את עצמו באמצעות דרכון, שעה שאין בידיו תעודת זהות ישראלית בתוקף.

לנוכח שיקולים אלה, יש לקבוע כי התביעה כנגד ברזאני הוכחה, ברמת הסבירות הנדרשת במשפט אזרחי.
אלא, שלברזאני טענה נוספת, מתחום השיהוי והמניעות. ברזאני טוען, כי ספרינט השתהתה בתביעתה כשלוש שנים ובכך יש כדי לחסום אותה בתביעתה נגדו היום.
אכן, מדובר בפרק זמן שאיננו קצר, עדיין, שמעתי את הסבריו של אורי בעניין זה, שהבהיר את הרקע לשיהוי שנוצר. לדבריו, פעל בדרכים רבות ושונות, בניסיון להימנע מהתביעה כנגד ברזאני וכך נשמעו דבריו לפרוטוקול בעניין זה, בעמ' 33:

"עו"ד מלכית:
עכשיו שוב פעם, אני שואל אותך, אני אומר לך דבר נורא פשוט, אני כערב, הייתי רוצה לדעת, באמת, זה משהו של כמה חודשים, למה לא שולחים מכתב? הודעה? התראה? למה לא צלצלת? אני שואל באמת. שאלה אמיתי לגמרי.
ת:
אז אני אסביר. קודם כל בחרנו לפעול נגד החייב עצמו, נגד מורגנשטרן.
ש:
איזה פעולות עשיתם נגדו?
ת:
איזה פעולות. קודם כל אין סוף מפגשים איתו בניסיון לשכנע אותו להעביר את הכסף בדרך זו או אחרת. מעבר לזה היה,
ש:
יש מכתבים? תביעות? משהו יש?
ת:
לא, היו שיחות, הפעלת לחץ באמצעות אותו בחור שהכיר לנו אותו, אמרתי לך שהוא הגיע,
ש:
דני.
ת:
הוא הגיע בעקבות המלצה של לקוח, זה לא סתם מישהו שבא מהרחוב וניסינו להפעיל אותו כי הוא הרגיש מאוד לא נעים בנושא הזה, היו גם סיטואציות של אחרים שפעלו נגדו ורצינו לראות מה קורה בתיקים ההם, סך הכל אני צריך לפעול ברגע שהוא הכי מתאים לי והכי נוח לי ולא הכי מהר שאפשר לתפיסתי.
ש:
שוב פעם, למה שתפנה לדני, שגני סך הכל הביא אותו, כשיש לך ערב? למה אתה לא פונה לערב? זה באמת מאוד מטריד אותי, שלוש שנים, אתה בעצמך אומר, אני לא מודיע לו בכלל שיש בעיה. אתה עכשיו תבקש ממני ריבית, הצמדה, שלוש שנים, אולי באותו רגע יכולתי להוציא סחורה, לתת לך? לא יודע."

הסבריו אלה מתקבלים על דעתי ולכן, אינני מוצאת מקום לדחיית התביעה, מחמת שיהוי.
בשולי הדברים יצוין, כי טענות בעניין אי אספקת הסחורה או הבעלות עליה, הוסרו מעל סדר היום, לנוכח קביעתי כי מדובר בחריגה מחזית הדיון.

סוף דבר:
התביעה כנגד הנתבע 3 התקבלה.
על הנתבע 3 לשאת בסכום התביעה, על סך 339,346 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
עוד יישא הנתבע 3, בהוצאות משפט (אגרה ושכר עדים) ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

אני חוזרת על דברי ההתנצלות בפתח פסק-הדין.

ניתן היום,
ג' סיון תשע"א, 05 יוני 2011, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 36644/08 ספרינט מחשבים נ' אפיק ב.ש יבוא בע"מ, משה מורגנשטרן, אסף ברזני (פורסם ב-ֽ 05/06/2011)