פסקי דין על קלאב אין אילת אחזקות | פסקי דין על קלאב אין מלונות אילת | פסקי דין על קלאב הוטל אילת ואח' | פסקי דין על ד"ר באסם חאזן ו-26 אח' | פסקי דין על דב הלפרין שירותי ניהול | פסקי דין על דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות ואח' |

2560/01 א     12/06/2011




א 2560/01 קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' נ' ד"ר באסם חאזן ו-26 אח', דב הלפרין שירותי ניהול בע"מ, דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ ואח'





בקשות מס' 62 ו- 63
בפני

כב' השופטת דר' דרורה פלפל / ס. נשיאה
בעניין:
1. קלאב אין אילת אחזקות בע"מ
2. קלאב אין מלונות אילת בע"מ
3. קלאב הוטל אילת בע"מ
4. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ
5. קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
המבקשות בבקשה מס' 62
(הנתבעות ב-ת.א. 2399/03;
המבקשות 2, 3 5 ו-6 הן
הנתבעות ב-ת.א. 2560/01,
1301/04)
6. דני בירנבוים ו- 5,858 אח'
ע"י ב"כ עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות'
המבקשים בבקשה מס' 63
התובעים ב-ת.א. 2399/03
7. דני בירנבוים
8. פנחס ולפגור
9. אילן ארגס
10. נורה ארגס
ע"י ב"כ עו"ד א' גולדנברג ו/או עו"ד ע' קסטנבאום
התובעים ב-ת.א. 2560/01, 1301/04
נ ג ד

1. ד"ר באסם חאזן ו-26 אח'
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ש' ולר ו/או עו"ד ד"ר ע' דקל
המשיבים
2. דב הלפרין שירותי ניהול בע"מ
3. דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד נשיץ ברנדס ושות'
הנתבעות ב-ת.א. 2399/03
4. המועצה הישראלית לצרכנות
ע"י ב"כ עו"ד י' כהן-שאואט ו/או עו"ד ז' ש' פרידמן






5. היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד ל' וינבאום (פרקליטות המדינה-אזרחי)
החלטה

א. מהות הבקשה

בתאריך 14.4.2011 הוגשו שתי בקשות: הבקשה הראשונה היא של קלאב אין אילת אחזקות בע"מ ו-4 אחרים - המבקשות -להוציא חוות דעת מתיק ביהמ"ש ולמחוק טענות של מה שכונה ע"י המבקשות בשם "המשיבים 1", וכן בקשה ליתן רשות להשיב לסיכום טענותיהם.
"כמשיבים 1" צוין ד"ר בסאם חזאן ו-26 אח', קבוצה המיוצגת ע"י עוה"ד ד"ר שחר ולר ואח'.

ב. החלטת בית המשפט בדבר המשך התנהלות התביעה

החלטות הייעול השונות שניתנו בתיק זה, נראה שלא באות לידי ביטוי בהתנהלות הצדדים "בשטח".
החל מהחלטת "היעול" שניתנה ע"י בית המשפט העליון, אשר צרפה תביעה רגילה לתובענה ייצוגית, וכלה בהחלטת בימ"ש זה כיצד מתנהלות בפני
ו התובענות שלאור החלטת ביהמ"ש העליון הותאמו פרוצדוראלית ואוחדו חלקית.

אני מפנה להחלטת בימ"ש זה מתאריך 19.12.2010, שקבעה כי מרשיו של עוה"ד ד"ר ולר אינם תובעים ייצוגיים, ברם, כמו כל הציבור שעשוי להיות חלק מהקבוצה, רשאים להביע את עמדתם לגבי כל הסכם פשרה שיוגש באמצעות עו"ד לוי שמייצג את התובעים היצוגיים.

ברוח זו, וכדי למנוע התארכות דיון אפשרי בבית המשפט, אפשר בית המשפט לעו"ד ד"ר ולר להעביר שאלות הבהרה למומחה בית המשפט.

ברוח זו, יכול עו"ד ד"ר ולר להגיש כל התנגדות בכתב בשם קבוצת מרשיו, כפי שיכול, כאמור לעיל, גם כל תובע יצוגי המתנגד או רוצה להבהיר הסכם פשרה.

מהבקשה עולה כי כבר צורפה חו"ד מומחה לתיק (בניגוד לתשובה לתגובה ממנה עלה כי חוה"ד לא צורפה).
זו פרוצדורה שאינה מוכרת לי, ואינה קיימת לפי חוק התובענות הייצוגיות.
כל מתנגד לפשרה היצוגית, בין אם הוא צד ובין אם אינו צד, רשאי לבחון את ההסכם, ויכול למטרה זו להיעזר בכל בעל מקצוע שהוא רואה לנכון.
אבל, חו"ד של בעל מקצוע מעין זה, אינה מוגשת ולא תוגש לתיק בית המשפט.
המומחה היחיד שיכול להביע את עמדתו הוא מומחה בית המשפט.

צא ואמור –לצורך הדיון בלבד – (ואין הדבר כאמור מקובל עלי) שכל צד יגיש חו"ד מומחה מטעמו. חוה"ד עשויות להיות שונות ומגוונות.
מה יעשה אז בית המשפט – ומצינו זאת בתיקים הנדסיים וליקויי בניה.
הוא ממנה מומחה מטעמו, שלחוות דעתו, מטבע הדברים, ניתן משקל יתר, אם לא משקל מכריע.
כאן המחוקק המתקדם יותר, חסך את ה"ויה דולורוזה" של השופט לקרוא חוות דעת מנוגדות, ואפשר לו בתהליך ארוך זה של בדיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, כבר בתחילת הדרך למנות מומחה מטעמו.

כל מי שמתנגד להסכם הפשרה ולו רעיונות אחרים, בין אם הם נובעים מחקירותיו ובדיקותיו הוא, ובין אם הם נובעים מחקירות ובדיקות של מומחה מטעמו שהעסיק בגלוי או בסתר, - יכול ללבן את הנושאים במסגרת חקירת מומחה בית המשפט.

נראה כי בצורה כזו האינטרס הציבורי יבוא לידי ביטוי בדרך נכונה וגם יעילה.

אני ערה לחוות הדעת של היועמ"ש שהגשת חו"ד מומחה אינה נוגדת את חוק התובענות הייצוגיות, באשר לשון החוק אינה מונעת זאת, טובת הציבור צריכה לאפשר זאת, והיא אינה מהווה תחליף לחוות דעתו של הבודק.







עמדה זו, במיוחד בתובענות יצוגיות שמאחוריהן ציבור רב של תובעים בפועל, -אינה מקובלת עלי.
מדוע?
מכיוון שגם תובע שאינו צד, בהתפרסם הסכם פשרה הוא יכול להתנגד לו, ולפי עמדת היועמ"ש גם להגיש חו"ד מומחה מטעמו לביסוס התנגדותו.

ואציע ליועמ"ש לחשוב שוב על תיק זה לדוגמא:

כל אחד מ – 5,858 האנשים (או אפילו מספר נמוך יותר אם פרשו או לא נמנו נכון) שהינם צדדים ישירים, לאור החלטת בית המשפט העליון, לתובענה, יגישו חו"ד מומחה מטעמם.
או אפילו, אם אינם צדדים ישירים לתובענה אבל כבעלי זכויות בקלאב הוטל הם מעוניינים לתמוך את הסכם הפשרה או להתנגד לו.
אז יש לנו כ – 5,000 חוות דעת.

כל חו"ד תצריך מתן אפשרות של חו"ד נגדית.

הכיצד זה משרת את רוח חוק התובענות היצוגיות?

לכך ניתן להוסיף את העובדה "הזניחה" כי ביום 8.6.2009 לבקשת היועמ"ש וב"כ המועצה הישראלית לצרכנות, מינה בית המשפט מומחה אובייקטיבי (בודק, בלשון החוק) לצורך בחינת הסכם הפשרה, ברוח חוק התובענות הייצוגיות.

ועל כך אשאל – מה נשתנה?

ואם נטענת הטענה כי מקור הסמכות להגשת חו"ד מומחה מעין זה נובע מההסדר הדיוני אותו קבע בית המשפט, - יזכה טיעון מעין זה את הטוען בהוצאות לטובת אוצר המדינה, שייתכן ולאחר תשלום ההוצאות תיקרא העברית כפשוטה.

אשר על כן אני מורה על הוצאת חו"ד המומחה שהוגשה ע"י מרשיו של עו"ד ד"ר ולר.
ומכיוון שבמחשוב חדש עסקינן הדבר ייעשה: בין ע"י החזרת כל חו"ד שהודפסה וקיימת בתיק בית המשפט, בין ע"י מחיקת חוה"ד ממערכת נט המשפט, ועל כל פנים אם דברים אלה לא יצלחו, בית המשפט לא יתחשב בחו"ד זו והיא אינה ראיה בתיק.

אין מניעה להגשת מסמכים בכתב להבעת התנגדות להסכם הפשרה.
כל מסמך ו/או סעיף במסמך שיש בו איזכור של חוה"ד שהוצאה כאמור לעיל, - לא יילקחו בחשבון וייחשבו כמחוקים.

הבקשה השניה הוגשה גם היא בתאריך 14.4.2011, וזו בקשה דומה, שהוגשה בשם דני בירנבוים ו-5,858 אח' להוצאת חוה"ד לעיל.
החלטתי בבקשה הראשונה, - תקפה גם בבקשה שניה זו.
בנוסף, טענו מבקשים אלה כי יש להוציא מחוה"ד של המועצה לצרכנות חלקים המסתמכים על חו"ד זו.
המועצה הגיבה שהיא לא הסתמכה וכי טענותיה הן היסק לוגי בלבד.
הדבר ייבדק פרטנית בתום הדיון בנושא. היה וההסתמכות היא אכן על דוח הבודק, - טיעונים שעלו בעקבות הסתמכות זו לא יילקחו בחשבון. היה והטיעונים הן מסקנות לוגיות, - ההתייחסות אליהן תהיה שונה.

בנוסף – התבקש בית המשפט לקבוע מועד להגשת תגובת התובעים להתנגדויות להסכם הפשרה.
בהחלטתי מיום 19.12.2010 הוריתי שכל ההתנגדויות של קבוצות וארגונים יוגשו לא יאוחר מ-15 יום; ליועמ"ש ניתן זמן נוסף עד 31.3.2011, שהוארך עד לתאריך 15.6.2011.
תגובה להתנגדויות, תוגש ע"י מי שמעוניין, לא יאוחר מתאריך 30.6.2011.

אני מטילה על מרשיו של עו"ד ד"ר ולר הוצאות בגין הארכת הדיון ובגין קריאה לא נכונה של החלטת בית המשפט, בלי קשר לתוצאות, בסכום של 10,000 ₪ ביחד ולחוד.

המזכירות תודיע בפקס.







ניתנה היום 12.6.2011, בהיעדר.


ד"ר דרורה פלפל, שופטת
ס/נשיאה





1

בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 2560/01
ת"א 2399/03
ת"א 1301/04





עמוד 1 מתוך 5









א בית משפט מחוזי 2560/01 קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' נ' ד"ר באסם חאזן ו-26 אח', דב הלפרין שירותי ניהול בע"מ, דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 12/06/2011)