פסקי דין על סינה מקארתי | פסקי דין על ניב עוז | פסקי דין על מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על אגודת תל עדשים |

2252-02/10 א     21/06/2011




א 2252-02/10 סינה מקארתי נ' ניב עוז, מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל, אגודת תל עדשים








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנצרת




ת"א 2252-02-10 מקארתי ואח' נ' עוז ואח'




בקשה מס'
9

בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובעת
סינה מקארתי


נגד

הנתבעים
1.ניב עוז
2 מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל
3.אגודת תל עדשים


החלטה


התביעה
–
התובעת טוענת להיות היורשת היחידה של המנוחה – הגב' מרים ממנוב ז"ל שנפטרה ביום 14/10/00, לאחר שבקשה למתן צו קיום צוואה נדחתה ב – 3 ערכאות.
בכתב התביעה טוענת התובעת כי הנתבע 1 הינו פולש למקרקעין נשוא התביעה, השייכים למנוחה ועתה ליורשתה.
על פי הנטען, רכש הנתבע בזמנו חלק מנחלה של המנוחה. על פי הסכם יום 2/10/04, אך "למעט הבית אשר בנוי על שטח של כ – דונם... והמגרש החיצוני [המכונה "מגרש ההרחבה לבן ממשיך"], שיישאר בידי המוכרת".
התובעת טוענת כי בניגוד להוראות ההסכם, השתלט הנתבע על "המגרש החיצוני" ובנה עליו בית המיועד לבן ממשיך.
התובעת טוענת כי המנוחה זכתה במגרש החיצוני במסגרת הגרלה שערך המושב עוד לפני חתימת ההסכם עם הנתבע. עוד אז התחייבה האגודה, שהמגרשים בהם זכו החברים יועברו לידי אותם חברים וישלימו את נחלותיהם. לאחר שינוי הנהלים במינהל, המליצה האגודה להקצות כל מגרש ספציפי לחבר המשק שזכה בו, אלא שהאגודה והמינהל הקצו את המגרש הרלוונטי לנתבע 1, מתוך טעות, בסוברם שהזכויות במגרש עברו לנתבע 1 יחד עם המשק של המנוחה.
בתביעה שהגישה מבקשת התובעת סעדים נגד כל אחד מ – 3 הנתבעים :
נגד הנתבע 1 – סילוק יד, צו להחזרת המצב לקדמותו, ולחילופין, תשלום ערך המגרש.
נגד הנתבעת 2- צו המורה לה לבטל את חוזה הפיתוח שחתמה עם הנתבע 1, לאסור עליה לחתום עם הנתבע 1 על חוזה חכירה ולחייבה בתשלום ערך המגרש.
נגד הנתבעת 3 – מבקשת התובעת לחייבה בתשלום ערך המגרש.
הבקשה
–
הנתבעת 2 – מינהל מקרקעי ישראל, טענה, בין היתר, להעדר סמכות עניינית. הנתבעת טוענת כי מאחר ועניינה של התביעה והסעד העיקרי המבוקש הינו ביטול הקצאה בדרך של הסכם פיתוח מהוון לנתבע – דהיינו הסכם לחכירה של מקרקעין ולא בחלקה או שימוש.
לטענת הנתבעת 2, הצטרפו שאר הנתבעים.
הנתבע 1 מציין בטיעוניו כי תביעה שהגישה התובעת לביטול ההסכם בינה לבינו, נדחתה בבית המשפט המחוזי וערעור שהגישה לבית המשפט העליון, נמחק.

ב"כ התובעת טוען מנגד שלבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעה, וזאת בהסתמך על סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט המסמיך את בית משפט השלום לדון בתביעות בעניין חזקה או שימוש במקרקעין. לפי "מבחן הסעד" ובהתחשב בסעדים המתבקשים בכתב התביעה, הסמכות היא לבית משפט שלום והטפל הולך אחר העיקר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שאכן בית משפט זה איננו הערכאה המוסמכת לדון בתובענה.

מהותה של המחלוקת הינה טענת התובעת כי יש לה זכויות קנייניות במקרקעין וכי על המינהל לבטל את ההסכם שערך עם הנתבע 1 וכי התובעת היא
זו שצריכה להיות בעלת זכויות החכירה.

לבית המשפט המחוזי הסמכות השיורית לדון בתביעות בענייני מקרקעין, למעט אלה המנויים בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט שעניינם חזקה ושימוש או חלוקת החזקה והשימוש. הסיפא של סעיף 51(א)(3) מציינת מפורשות "... אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין."
בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות היחודית לפסוק בשאלת ביטולו, תוקפו ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין ובכלל זה חוזה חכירה.
הסעד הכספי המבוקש בכתב התביעה הינו סעד חילופי, ראה סעיף 36.3 לכתב התביעה המתוקן. הסעד המבוקש נגד הנתבעת 2 הינו ביטול חוזה הפיתוח וצו מניעה האוסר על הנתבעת 2 לחתום עם הנתבע 1 על חוזה חכירה.
הסעד הכספי המבוקש נגד 3 הנתבעים הינו רק למקרה שבית המשפט לא יקבל את טענת התובעת ולפיה היא זו שזכאית הקצאה ולחתימה על חוזה חכירה עם המינהל.

לבקשה לסילוק יד אין לה כל אחיזה, אם לא תוכיח התובעת זכות לקבלת ההקצאה ולחתימה על חוזה חכירה. זהו הלוז של המחלוקת. המחלוקת המהותית הינה מי זכאי להקצאה ולחוזה חכירה. הדיון וההכרעה בשאלה זו הינם בסמכותו של בית המשפט המחוזי. הסעד של סילוק יד והסעד הכספי הינם סעדים נלווים בלבד.

אשר על כן, אני קובע כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי.
מתוקף הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת.

התובעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט לתבעים – לנתבעת 1 סך של 2,500 ₪, לנתבעת 2 סך של 5,000 ₪ ולנתבע 3 סך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"א, 21 יוני 2011, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 2252-02/10 סינה מקארתי נ' ניב עוז, מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל, אגודת תל עדשים (פורסם ב-ֽ 21/06/2011)