פסקי דין על ליר גידור ופיתוח בע"מ | פסקי דין על המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור | פסקי דין על מילבר בניה ופיתוח | פסקי דין על עד דע יזום ובניה | פסקי דין על בורנשטיין לידיה | פסקי דין על עובדיה שלמה | פסקי דין על אהרון סגל |

3375/99 א     05/05/2004




א 3375/99 ליר גידור ופיתוח בע"מ נ' המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, מילבר בניה ופיתוח בע"מ, עד דע יזום ובניה בע"מ , בורנשטיין לידיה , עובדיה שלמה, אהרון סגל




27
בתי המשפט

א 003375/99
בית משפט השלום חדרה
05/05/2004
תאריך:
כב' השופט חננאל שרעבי

בפני
:
ליר גידור ופיתוח בע"מ

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1. המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור

2. מילבר בניה ופיתוח בע"מ

3. עד דע יזום ובניה בע"מ

4. בורנשטיין לידיה

5. עובדיה שלמה

6. אהרון סגל
הנתבעים
פסק דין
1. בתובענה זו תובעת התובעת, בראש ובראשונה את הנתבעת 1, תביעה כספית בסך של 345,113 ₪, נכון ליום הגשת התביעה בתאריך 25.3.01, בגין ביצוע עבודות, שיפורטו להלן, אשר ביצעה לפי הנטען בשטחה המוניציפאלי של הנתבעת 1 עפ"י הזמנתה.
לחילופין, ואם ביהמ"ש ימצא כי הנתבעת 1 אינה צריכה לשאת לבדה בנטל הכספי של ביצוע העבודות האמורות, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים כולם בתשלום ביצוע העבודות, בחלקים המפורטים בכתב התביעה (אליהם נתייחס בהמשך), מנימוקים שיפורטו להלן.

2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת לרוב בביצוע עבודות קבלניות, ובעיקר בינוי ופיתוח.

3. נתבעת 1 היא המועצה המקומית אשר בשטחה המוניציפאלי, וכנטען ע"י התובעת על-פי הזמנתה, בוצעו העבודות נשוא כתב התביעה.

4. נתבעת 2, חברה בע"מ, עוסקת בעיקר בבניה ויזום פרויקטים. היא זו אשר יזמה, בנתה או פיתחה את פרויקט "האחוזה הירוקה" שבשטח תחום השיפוט המוניציפאלי של הנתבעת 1 עפ"י תב"ע ש/525.
פרויקט "האחוזה הירוקה" גובל בשטח הידוע כתב"ע ש/508 בכרכור (שטח מוניציפלי של נתבעת 1) בו בוצעו העבודות נשוא תובענה זו.

5. נתבעת 3 חברה בע"מ עוסקת ביזום פרויקטים לבניה ופיתוח.
בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 נחתם ביום 24.9.96 חוזה לביצוע עבודות פיתוח שונות בשטח פרויקט "צמרת המושבה" בכרכור שבתחום שטחה המוניציפאלי של הנתבעת 1, בתחום התוכנית המקומית הידועה כתב"ע ש/508 (להלן: "עבודות הפיתוח"). החוזה אודות עבודות הפיתוח הוגש וסומן ת/5.
כבר כעת ייאמר כי ביום 3.5.95 נחתם חוזה (הוגש וסומן ת/3) בין הנתבעת 3 לחברת ליר גידור ייזום ופיתוח (1994) בע"מ (להלן: "חברת ליר יזום"), על-פיו העבירה לה הנתבעת 3 את ביצוע עבודות הפיתוח.
חברת ליר יזום העבירה את ביצוע עבודות הפיתוח לביצוע בפועל, כקבלן מבצע, לתובעת, וזאת כעולה מפרוטוקול שהתקיים בין התובעת, חברת ליר יזום ונתבעת 3, עליו חתומים שלוש החברות הנ"ל (הפרוטוקול הוגש וסומן ת/4).
אם ישאל השואל הכיצד העבירה הנתבעת 3 לחברת ליר יזום את ביצוע עבודות הפיתוח על-פי חוזה מיום 3.5.95, כאשר החוזה בינה ובין הנתבעת 1 נחתם רק ביום 24.9.96, כשנה ו- 4 חודשים לאחר מועד חתימת החוזה בין הנתבעת 3 לחברת ליר יזום, השיב על כך עת/2, מר אריה אופק, מנהלה של התובעת, בחקירתו הנגדית, כדלקמן: "העבודות התחילו הרבה לפני ההסכם החתום (ביום 24.9.96 - ח.ש.). עפ"י דרישת המועצה להתחיל בעבודות. היו טיוטות בין המועצה לבין הנתבעת 3, ולאור הטיוטות ולאור תחילת העבודות החברה היזמית (הנתבעת 3 - ח.ש.) היתה יכולה להמחות את הזכויות שלה" (עמ' 40 לפרוט' ש' 6-8).
כבר כעת אציין כי תשובתו זאת של העד אופק נראית לי. לא רק שעדותו בנדון לא נסתרה אלא אף הוסקה מעצם הוצאת החשבונות נשוא תובענה זו (ת/1/6-ת/3/6) אשר נושאות תאריך 1.6.96, תאריך הקודם ליום חתימת החוזה שבין הנתבעת 1 לנתבעת 3 (24.9.96). היינו לא היתה הקפדה בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 ו/או לתובעת בדבר התחלת עבודה אך ורק לאחר חתימת חוזה.

6. נתבעת 4 היתה במועדים הרלבנטים לכתב התביעה, הבעלים של בית ברח' הבנים 132 בכרכור.
לפי הנטען בכתב התביעה בנתה התובעת קיר תומך בחצרה של הנתבעת 4, והיא נהנית ממנו במישרין, הגם, ועל זה אין מחלוקת בין הצדדים, שהנתבעת 4 לא הזמינה מהתובעת את בניית הקיר התומך.

7. נתבע 5 היה בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה הבעלים של בית ברח' הבנים מס' 130 בכרכור.
לפי הנטען בכתב התביעה בנתה התובעת קיר גדר תומך בחצרו של הנתבע 5, והוא נהנה ממנו במישרין, הגם, וגם על זה אין מחלוקת בין הצדדים, שהנתבע 5 לא הזמין מהתובעת את בניית הקיר התומך.

8. הנתבע 6 היה בתקופה הרלבנטית הבעלים של פרדס שגובל ברח' נוגה בכרכור.
לפי הנטען בכתב התביעה בנתה התובעת גדר רשת לפרדס האמור, והנתבע 6 נהנה מגדר זו במישרין. אין מחלוקת גם בנדון כי הנתבע 6 לא הזמין מהתובעת את בניית גדר הרשת.

9. טענות התובעת.

א. כפי שכבר ציינו לעיל התובעת ביצעה בפועל את העבודות נשוא החוזה שנחתם בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 (ת/5) בפרויקט "צמרת המושבה".
כעולה מעדותו של עת/2, מר אריה אופק, במהלך ביצוע העבודות עפ"י ת/5, ניגשו אליו נציגי הנתבעת 1, והוא העלה בפני
הם נושאים שמהווים בעיה ואשר מחייבים טיפול ע"י ביצוע עבודות מתאימות נוספות לאלה המפורטות בת/5. נציגי הנתבעת 1 ביקשו מהתובע כי יבצע את העבודות המתאימות הנ"ל כעבודות נוספות לת/5.
היות ולא התובעת היא זו שחתומה על ההסכם עם הנתבעת 1 אלא הנתבעת 3, פנה עת/2 לנציגי הנתבעת 3 והודיע להם על כי הנתבעת 1 מבקשת ביצוע עבודות נוספות מעבר להסכם ת/5. עפ"י גירסתו של עת/2 הודיעו לו נציגי הנתבעת 3 כי היות ועבודות הפיתוח עפ"י ת/5 נעשו בליווי בנקאי של בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הרי ביצוע העבודות הנוספות יהוו חריגה מהתקציב אשר אושר ע"י הבנק הנ"ל. לכן אישרה הנתבעת 3 לתובעת להתקשר במישרין עם הנתבעת 1 לביצוע העבודות הנוספות ולקבל את התמורה באופן ישיר מהנתבעת 1. הנתבעת 3 אף קיבלה החלטה בנדון באסיפת בעלי מניות מיום 3.3.96 (עת/2 רצה להגיש את הפרוטוקול כראייה, אולם ב"כ הנתבעת 3, טרם מחיקתה כנתבעת מתובענה זו, התנגד להגשה כיוון שהעד לא ערך ואף לא חתם על הפרוטוקול. בסופו של עניין הוחלט כי הפרוטוקול האמור לא יוגש כראייה).
בכל מקרה אני מקבל בנקודה זו את גירסתו של עת/2, במיוחד כשלא נסתרה ע"י הנתבעת 3 ו/או ע"י מי מהצדדים האחרים בתובענה זו, כי הנתבעת 3, התירה לתובעת, להתקשר במישרין עם הנתבעת 1 לשם ביצוע העבודות הנוספות.
חיזוק למסקנתי זו ניתן גם לקבל מבש"א 1597/00 שהוגשה בתיק זה. בבש"א זו מציינת הנתבעת 1 כי היא מסכימה לשלם בעבור חלק מהעבודות הנטענות, כפי שיפורט להלן, אך ביקשה לדעת למי מהצדדים לשלם.
עפ"י הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בעמ' 3 לפרוטוקול הבש"א שם, שולמו הכספים לתובעת, ולמנהלה, מר אריה אופק, אשר היה אז התובע 2 טרם מחיקתו כתובע, מבלי שלנתבעים 2 ו/או 3 תהיה כל טענה לגבי סך זה.
הסכמה זו מלמדת כי גם הנתבעת 3 תומכת למעשה בגירסתה של התובעת, על-פיה התירה לה הנתבעת 3 להתקשר במישרין עם הנתבעת 1 לשם ביצוע העבודות הנוספות.
(גירסתו של עת/2, המפורטת לעיל, נלקחה מעדותו בעמ' 34 לפרוט' ש' 14-30; עמ' 35 לפרוט' ש' 1-11).

ב. מהן העבודות הנוספות שהוזמנו ע"י הנתבעת 1 מהתובעת עפ"י גירסתה של האחרונה?
העד אופק ציין כי מדובר על עבודות מעבר לתחום התב"ע ש/508, ומעבר לתחום התוכניות שקיבל לביצוע בהתאם לת/5 (עדותו עמ' 35 ש' 14-15).
העד אופק גם ציין כי פירוט העבודות מופיע בשלושה חשבונות עיסקה לתשלום מיום 1.6.96, אשר מספריהם: 001, 002 ו- 003, אותם הגישה התובעת לנתבעת 1 עפ"י דרישתה, ואשר הוגשו וסומנו ת/1/6-ת/3/6 עדותו עמ' 35 לפרוט' ש' 12-13). מעבר למפורט בחשבונות הנ"ל ניתן להגדיר את העבודות הנוספות גם עפ"י המפורט בסעיף 13 לכתב התביעה המתוקן כדלקמן - "עבודות פיתוח נוספות שחורגות מההסכם... וכוללות את חיבור שטח תוכנית המתאר המקומית ש/508 עם שטחים גובלים לרבות עבודות פיתוח ברח' הבנים - קירות תומכים, גדר רשת לפרדס ברח' נוגה וחיבור מערכת הניקוז והכבישים לפרויקט האחוזה הירוקה ולשכונת נווה-עובד".

ג. מהו סכום העבודות הנוספות , ועל בסיס מה נקבע המחיר?
החשבונות ת/1/6- ת/3/6 מדברות בעד עצמם וסכומם כדלקמן:
חשבון ת/1/6 - הינו על סך של 148,437.61 ₪ נכון ליום הוצאתו ביום 1.6.96.
חשבון ת/2/6 - הינו על סך של 60,964.26 ₪ נכון ליום הוצאתו ביום 1.6.96.
חשבון ת/3/6 - הינו על סך של 85,191 ₪ נכון ליום הוצאתו ביום 1.6.96.
סה"כ: 294,592.87 ₪ (נכון ליום 1.6.96).

באשר לבסיס על-פיו נקבע מחיר העבודות הנוספות, מציין עת/2 בעדותו כי המחירים נקבעו עפ"י הצעת מחיר שהוא הגיש לנתבעת 1 (הצעה שהוגשה וסומנה ת/1), ועפ"י המחירים שהיו קיימים בזמן המכרז שהוביל לחתימת ת/5 בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 (עמ' 36 לפרוט' ש' 6-7).

ד. השאלה שבמחלוקת לפי גירסת התובעת:
התובעת טוענת בכתב תביעתה ובאמצעות עת/2 מטעמה, כי הנתבעת 1 היא אשר הזמינה את ביצוע העבודות הנוספות, והיא זו שהתחייבה לשלם את תמורתן. זאת גם הסיבה שמלכתחילה הוגשה התביעה אך ורק כנגד הנתבעת 1. דא עקא - שלאחר ביצוע העבודות התכחשה, כך לגירסת התובעת, הנתבעת 1 להתחייבותה האמורה, כפי שנפרט להלן עת הנעסוק בגירסת הנתבעת 1, והדבר אילץ את התובעת לתקן את כתב תביעתה ולצרף את הנתבעים הנוספים.
בכל מקרה, טוענת הנתבעת כדלקמן:
1. יש לחייב את הנתבעת 1 במלוא סכום העבודות הנוספות עפ"י המוסכם ביניהם.
2. לחילופין, לחייב את הנתבעת 1 בתשלום חשבון ת/3/6 (למעט סעיף 1 בחשבון זה העוסק בהקמת גדר רשת לפרדסו של הנתבע 6 אם ימצא ביהמ"ש לחייבו מכח דיני עשיית עושר).

לחייב את הנתבעים 1-3, בחלקים שווים, בתשלום חשבון ת/1/6, וזאת לאור גירסת הנתבעת 1 כי כך סוכם מלכתחילה בין שלושת הצדדים הנ"ל.

לחייב את הנתבעים 4-5 בחלקים שווים, בעלות ביצוע העבודות נשוא
ת/2/6, המפורטות גם בסעיפים 6-8 לעיל בפסה"ד, מכח דיני עשיית עושר
ולא במשפט, כיוון שהם נהנים מעבודת התובעת.

לחייב את הנתבע 6 בסכום הקמת גדר הרשת, עבודה מפורטת בסעיף 8
לעיל בפסה"ד, בהתאם למחיר הנקוב בסעיף 1 ל- ת/3/6, מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט, כיוון שהוא נהנה מעבודת התובעת.

10. גירסת הנתבעת 1:

א. אין מחלוקת כי העבודות נשוא התובענה (נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6) בוצעו (סיכומי ב"כ הנתבעת 1, עמ' 68 לפרוט' ש' 9-10).

ב. אין גם מחלוקת שהנתבעת 1 צריכה לשאת בשליש מחשבון ת/1/6 שעוסק בביצוע עבודות ניקוז בשטח הפקר שבין שכונות "האחוזה הירוקה" ו"צמרת המושבה" (סיכומי ב"כ הנתבעת 1 עמ' 68 לפרוט' ש' 20-21).

ג. אין גם מחלוקת שהנתבעת 1 חייבת לשלם בעבור עבודה מס' 7 ב- ת/3/6, שעוסקת בעבודת טרקטור להעמקת כבל כבלים (ראה כתב ההגנה סעיף 6.10.7 לכתב ההגנה).

ד. לגירסת הנתבעת 1 יתר העבודות המפורטות בת/2/6 ובת/3/6 הן חלק מעבודות הפיתוח שהתחייבה הנתבעת 3 לבצע במסגרת ההסכם (ת/5) שנחתם עם הנתבעת 1, והן אינן בגדר עבודות נוספות אשר מחייבות תשלום נוסף (עמ' 68 לפרוט', סיכומי ב"כ הנתבעת 1, ש' 21-23).
לכן, לגירסת הנתבעת 1, את כל טענותיה של התובעת בנדון היא צריכה להפנות לנתבעת 3, ולה בלבד.

ה. הוסכם מראש בין הצדדים (התובעת והנתבעים 1-3), וטרם ביצוע העבודה, כי בעלות ביצוע העבודות הנוספות המפורטות בת/1/6, תישאנה הנתבעות 1-3 בחלקים שווים. היינו כל נתבעת תישא בשליש מהעלות.

11. גירסת הנתבעת 2:

א. אין מחלוקת בין הצדדים כי החבות המקסימלית בה ניתן לחייב את הנתבעת 2 בתובענה זו, היא שליש מחשבון ת/1/6.

ב. נתבעת 2 טוענת כי אין לה כל נגיעה לעבודה נשוא ת/1/6. היא לא סיכמה דבר עם גורם כלשהו מהצדדים המעורבים בתובענה זו בדבר השתתפותה בשליש מהעבודות נשוא חשבון זה, ולכן גם לא חייבת להשתתף מכח הסכם כלשהו בעלות חשבון זה.
הנתבעת 2 גם לא נהנית מעבודת הניקוז שבוצעה, נשוא חשבון ת/1/6, וגם בלעדיה הניקוז של שכונת צמרת המושבה אותו יזמה ובנתה היה תקין. לכן גם אין מקום לחייב אותה מכח דיני עשיית עושר (ראה בנדון סיכומיו של ב"כ הנתבעת 2 עמ' 69 לפרוט' ש' 23-31).

12. מחיקת הנתבעת 3 מכתב התביעה:

א. התובעת בחרה למחוק את הנתבעת 3 מכתב התביעה במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה, בנימוק כי מדובר לכל היותר בחוב עבר של חברה בכינוס וחבל לבזבז את זמנם של הצדדים ושל ביהמ"ש. אולם הדגישו ב"כ התובעת והנתבעת 3 כי אין במחיקה משום ויתור של טענות האחת כלפי רעותה.
מחיקת הנתבעת 3 התבצעה, למרות הודעתו של ב"כ הנתבעת 1, כי נתבעת 3 עלולה להיות מחוייבת בתובענה זו בסכומים ניכרים שאי אפשר יהיה להטיל אותם על הצדדים האחרים שנותרו בתיק.
(הדו שיח בין ב"כ הצדדים והחלטת ביהמ"ש בעניין מחיקתה של הנתבעת 3 מצוי בעמ' 39 לפרוט').

ב. מחיקתה של הנתבעת 3 התבצעה לאור בקשת ב"כ התובעת.
אם ובמידה ויגיע ביהמ"ש למסקנה בתיק זה כי חלק מתשלום חשבונות ת/1/6-ת/3/6 מוטל על הנתבעת 3, כי אז לא יטיל חלק זה כמובן על הצדדים האחרים, אלא התובעת תצטרך לספוג זאת. אולם די לעניין בשעתו.

ג. היות והנתבעת 3 נמחקה מכתב התביעה, גירסתה בהגנתה לא רלבנטית.

13. גירסת הנתבעים 4-6:

א. לגירסת נתבעים 4-6 אין לתובעת כל עילת תביעה כנגדם. הם לא הזמינו את עבודת הקמת הגדרות (קיר בטון לאורך חצרי הבתים של הנתבעים 4-5, וגדר רשת לפרדס בבעלותו של הנתבע 6) ולכן אינם אחראים לתשלומם.

ב. מציינים הנתבעים הנ"ל כי הגדר הקיימת שהיתה להם נהרסה במסגרת הפקעת מקרקעין שהתבצעה מחצריהם ומהפרדס, אשר חייבה הריסת הגדרות הקיימות, תוך התחייבות מצד הנתבעת 1 להקים על חשבונה, ובאמצעות הקבלן המבצע, את הגדרות מחדש.
על כן, לגירסת הנתבעים 4-6, בעל הדין הנכון של התובעת היא הנתבעת 1.

14. השאלות שבמחלוקת:

השאלות שבמחלוקת בתובענה זו הן כדלקמן:
א. האם העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות או חלק מהעבודות נשוא ת/5?
ב. האם בוצעו העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6?
אם אכן בוצעו העבודות - ע"י מי בוצעו ומתי?
ג. מי אמור לשאת בעלות העבודה נשוא ת/1/6?
ד. מי אמור לשאת בעלות העבודה נשוא ת/2/6?
ה. מי אמור לשאת בעלות העבודה נשוא ת/3/6?
ו. עפ"י איזה מחירים, ובאיזה שיערוך, נחשב את העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6?
תשובות לשש השאלות הנ"ל תפתורנה את שאלות התובענה דנן.

15. מומחה בית משפט שנפטר
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו, לבחינת השאלות העומדות לדיון בתובענה זו, את המהנדס מר יחזקאל שינא ז"ל.
המומחה הנ"ל הספיק להכין את חוות דעת ואף לשלוח לצדדים ולבית משפט אך לרוע המזל נפטר טרם שהיה סיפק בידי מי מהצדדים לשלוח לו שאלות הבהרה ו/או לחקור אותו חקירה נגדית על חוות דעתו.
מה דינה של חוות דעת זו?
מאוחדים היו ב"כ הצדדים בדיעה כי החלק העובדתי שבחוות הדעת קביל כראיה, אך החלקים האחרים של חוות הדעת, אשר הינם בגדר הערכה או סברה של המומחה, אינם קבילים כראיה, כיוון שלא ניתן היה לחקור את המומחה על חוות דעתו ו/או לקבל ממנו הבהרות שונות במסגרת של שאלות הבהרה.
דעתי כדעתם של ב"כ הצדדים כי לעניין חוות דעת זו, יש להבחין בין ממצאים עובדתיים המפורטים בחוות הדעת, לבין חוות דעתו (הערכה או סברה) של המומחה.
רק הממצאים העובדתיים שבחוות הדעת קבילים כראיה, מכח החריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה אשר הוא אימרת נפטר במילוי תפקידו (וכך הוא המומחה דנן), אך יתר חלקי חוות הדעת פסולים.
לענין זה ראה: י. קדמי, "על הראיות", חלק ראשון, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד - 2003 עמ' 508.

מה הם הממצאים העובדתיים בחוות דעתו של המומחה שינא ז"ל?
לטעמי החלק העובדתי היחיד הקיים בחוות דעתו של המומחה שינא ז"ל, אשר קביל כראיה, הוא קביעת המומחה כי העבודות הנוספות בוצעו בפועל. יתר חלקי חוות הדעת הם בגדר סברה או הערכה של המומחה, אשר לטעמי, ולפי הפסיקה, אינם קבילים כראיה.
כל זאת בהסתייגות אחת. ביום 18/9/2003 הגישו התובעת והנתבעת 1 הודעה על מוסכמות ופלוגתאות לעניין חוות דעת המומחה שינא ז"ל, ממנה עולה ברורות כי על שני צדדים אלה מקובלים ומוסכמים מחירי ביצוע העבודות הנוספות כפי שקבע המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו, וכן מוסכם אופן שיערוך הסכומים, אשר צריך הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית כדין.
חילוקי הדיעות ביניהם, כפי שעולה מההודעה הנ"ל של הצדדים, היו אך ורק לגבי חלוקת הסכומים בין הנתבעים (בעוד אשר התובעת סבורה כי הנתבעת 1 לבדה צריכה לשלם לה את כל הסכומים המפורטים בחוות הדעת ולהתחשבן לאחר מכן עם הנתבעות 2 ו- 3, סבורה הנתבעת 1 כי מלכתחילה יש לחלק את סכומי החיוב של חשבון ת/1/6 בין 3 הנתבעים הראשונים ויתר העבודות הנוספות הן חלק מעבודות הסכם ת/5, למעט עבודת טקרטור כפי שפורט לעיל) ומועד השיערוך של הסכומים, (כאמור אין מחלוקת כי השיערוך צריך להיות בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית כדין, אלא המחלוקת אך ורק לגבי מועד השיערוך. בעוד אשר התובעת סבורה כי השיערוך צריך להתחיל מתאריך הוצאת החשבונות - 1.6.96, הנתבעת 1 סבורה שהשיערוך צריך להיות החל ממועד הגשת החשבונות (ת/6-1-ת/3/6) לנתבעת 1 ביום 5/1/1999. בתאריך זה קיבלה הנתבעת 1 לגרסתה, את החשבונות כפי שמעידה החותמת של הנתבעת 1 המופיעה על פני שניים מהחשבונות הנ"ל).
על כן יש לומר כי הגם שמחירי ביצוע העבודות הנוספות המופיעים בחוות דעתו של המומחה שינא ז"ל אינם בגדר חלק עובדתי בחוות הדעת, הרי לאור הסכמת הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בהודעה המוסכמת שהגישו לבית המשפט ביום 18/9/2003, מחירים אלה יתקבלו כראיה, ויחייבו במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת 1.

16. שאלה ראשונה - האם העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות או הן חלק מהעבודות נשוא ת/5?

א. עת/2, מנהל התובעת מר אריה אופק, העיד בצורה החלטית כי העבודות נשוא שלושת החשבונות הנ"ל הם בגדר עבודות נוספות, כיוון שבוצעו מעבר לשטח התב"ע ש/508 נשוא ת/5, והן מעבר לתחום התוכניות שהוא קיבל במסגרת ת/5 (עדותו עמ' 34 לפרוט' ש' 16; עמ' 35 לפרוט' ש' 14-25; עמ' 36 לפרוטוקול שורות 1-5).

ב. עדותו זו של עת/2, כי מדובר בעבודות נוספות אשר אינן חלק מעבודות ת/5, מקבלת חיזוק ברור וחד משמעי מעת/1, מר עמרם פרץ, אשר במועד הלרבנטי לכתב התביעה ולביצוע העבודות הנוספות, היה סגן ראש המועצה של הנתבעת 1 וממונה על הבינוי (עדותו עמ' 27 ש' 14-15).
בעדותו מציין העד פרץ כי את העבודות הנוספות הזמינו חלק הוא וחלק ראש המועצה דאז מר שלום ברזילי (עדותו עמ' 28 לפרוט' ש' 1-4).
מציין העד פרץ כי הוא מכיר את העבודות נשוא החשבונות ת/1/6-ת/3/6 (עמ' 28 לפרוט' ש' 2).
מציין העד פרץ כי היה צורך להזמין את העבודות נשוא החשבונות הנ"ל בנפרד מהסכם הפיתוח שהיה לנתבעת 1 ב- ש/508 (ת/5) כיוון שעבודות אלה לא היו כלולות בהסכם ת/5, והן נוצרו במהלך עבודות הפיתוח (עמ' 28 לפרוט' ש' 13-14). בהמשך עדותו שב העד פרץ והשיב בשלילה לשאלת ביהמ"ש האם יתכן מצב שהיו עבודות שבכל מקרה נתבעת 3 היתה צריכה לבצע עפ"י ת/5 והוא אישר כעבודות נוספות. הדגיש העד פרץ כי "מה שהיה קשור בהסכם הפיתוח אז לא היה שום מו"מ ולא תשלום ולא הזמנת עבודה. רק מה שהיה מחוץ להסכם (עמ' 29 לפרוט' ש' 24-16; כן ראה עדותו עמ' 33 לפרוט' ש' 2).
מדגיש העד פרץ כי את העבודות מתוך העבודות הנוספות שהוא הזמין, הוא הזמין בסמכות מלאה שהיתה לו. לאחר מכן אף הביא את זה למליאת המועצה של הנתבעת 1 וגם הם אישרו את הזמנת העבודות הנוספות (עמ' 30 לפרוט' ש' 18-20).

ג. הנתבעת 1 היתה מוכנה להודות במסגרת בירור תובענה זו כי רק העבודות נשוא ת/1/6, ועבודה מס' 7 בת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות. יתר העבודות נשוא ת/2/6 ו- ת/3/6 אינן בגדר עבודות נוספות אלא חלק מהעבודות נשוא ההסכם ת/5.
הנתבעת 1 בחרה להעיד את מר לבקוביץ משה, ששימש כמזכיר הנתבעת 1 בתקופה בה נחתמו הסכמי הפיתוח למיניהם באתרים השונים בישוב עם הנתבעות 2 ו- 3. בהמשך גם שימש עד זה כמנהל החברה לתשתיות זורמות פרדס חנה כרכור, תאגיד עירוני בבעלות הרשות המקומית שעניינו משק מים ביוב וניקוז של הנתבעת 1.
עד זה לא היה יכול להעיד דבר אודות העבודות נשוא חשבונות ת/2/6-ת/3/6, אלא אך ורק בכל הקשור לחשבון ת/1/6, אשר אליבא דדידו הוא בגדר עבודה נוספת מעבר לעבודות נשוא ת/5 (עדותו עמ' 54 לפרוט' ש' 21-25; עמ' 55 לפרוט' ש' 4-5; עמ' 58 לפרוט' ש' 28-30; עמ' 59 לפרוט' ש' 10-13).
הנתבעת 1 בחרה שלא להעיד שני עדים רלבנטיים וחשובים להוכחת גירסתה כי העבודות נשוא ת/2/6 ו- ת/3/6 (למעט עבודה מס' 7) אינן בגדר עבודות נוספות אלא חלק מהעבודות נשוא ת/5. עדים אלה הם מהנדס המועצה דאז מר מאיר גיאת, וראש המועצה דאז מר שלום ברזילי.
להזכיר - העד פרץ ציין בעדותו המוזכרת לעיל כי חלק מהעבודות הנוספות הוזמנו ע"י מר שלום ברזילי. כן ציין העד פרץ בעדותו כי את כל הזמנות העבודה ביצע מהנדס הנתבעת 1 (עמ' 30 לפרוט' ש' 22).
בנדון יש להזכיר כי ישנו כלל שמקורו בפסיקה הקובע לאמור כי אי הבאתו של עד רלבנטי ללא הסבר סביר, מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה שכנגד (לעניין זה ראה י. קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד-2003, עמ' 1649).
כלל זה ישים גם במקרה דנן. על-פיו יש לומר לכאורה כי הנתבעת 1 נמנעה, ללא כל הסבר סביר, מהעדת שני עדים אשר יכלו לשפוך אור על העובדה האם העבודות נשוא ת/2/6 ו- ת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות אם לאו. עדים אלה הם ראש המועצה בתקופה הרלבנטית מר שלום ברזילי ומהנדס המועצה בתקופה הרלבנטית מר מאיר גיאת. ההימנעות מהעדתם יכולה , באופן סביר, לגרום לנו להסיק, לאור הכלל דלעיל, כי העדתם היתה מאשרת את גירסת התובעת.

ד. נתבעת 2 לא העידה עד כלשהו אודות השאלה האם העבודות נשוא החשבונות הן בגדר עבודות נוספות אם לאו.

ה. לאור כל האמור לעיל אני מקבל את גירסתו של עת/2, הנתמכת ברורות בגירסתו של עת/1, כי העבודות נשוא החשבונות ת/1/6-ת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות, ולא חלק מהעבודות ת/5.
הנתבעת 1 מסכימה כאמור כי העבודות נשוא ת/1/6 הן בגדר עבודות נוספות, אך לא הצליחה להוכיח את גירסתה כי העבודות נשוא ת/2/6 ו- ת/3/6 אינן בגדר עבודות נוספות אלא חלק מהעבודות נשוא הסכם הפיתוח ת/5.

17. שאלה שניה - האם בוצעו העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6?
אם אכן בוצעו העבודות - ע"י מי בוצעו ומתי?
השאלה השניה מורכבת משני חלקים כדלקמן:
א. האם בוצעו העבודות נשוא החשבונות הנ"ל?
ב. אם אכן בוצעו העבודות - ע"י מי בוצעו ומתי?

האם בוצעו העבודות נשוא החשבונות ת/1/6-ת/3/6?
א. עת/2, מנהל התובעת, העיד ברורות כי העבודות בוצעו (עמ' 35 לפרוט' ש' 16).
ב. עת/1, מר עמרם פרץ, סגן ראש המועצה של הנתבעת 1 דאז והאחראי על הבינוי, העיד על העבודות הנוספות במהלך עדותו. מתוכן עדותו ניתן ללמוד, הגם שלא אמר זאת מפורשות, כי העבודות נשוא החשבונות הנ"ל, בוצעו.
ג. עד מטעם הנתבעת 1, מר מיכאל לבקוביץ, העיד כי המידע שיש לו זה אך ורק על העבודות נשוא ת/1/6, והוא יכול להעיד כי העבודות נשוא חשבון זה בוצעו ואפילו בצורה טובה (עמ' 59 לפרוט' ש' 8-9.
ד. הנתבעת 1 בעצמה מודה כי אין מחלוקת שהעבודות נשוא החשבונות הנ"ל בוצעו (הצהרתו של בא-כוחה עמ' 59 לפרוט' ש' 15-16).
ה. ראוי גם לציין כי המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש לבדיקת הסוגייה נשוא תיק זה, מר יחזקאל שינא ז"ל, ציין בחוות דעתו כי כל העבודות נשוא החשבונות הנ"ל בוצעו בפועל.
היות, וכפי שציינתי לעיל, הפסיקה קובעת כי ניתן לקבל את החלק העובדתי שבחווה"ד של מומחה שנפטר טרם שנחקר חקירה נגדית, קביעתו העובדתית הנ"ל (כי העבודות בוצעו) של המומחה ז"ל קבילה כראייה, והיא מהווה חיזוק לגירסתה של התובעת כי כל העבודות הנוספות בוצעו בפועל.
ו. על כן אני קובע כי כל העבודות נשוא החשבונות ת/1/6-ת/3/6 בוצעו.

מי ביצע את העבודות הנוספות ומתי?
כאמור הגענו למסקנה כי העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6 בוצעו. השאלה שנשאלת היא ע"י מי בוצעו העבודות ומתי.
לגירסת עת/2, עליה כבר עמדנו בהרחבה לעיל, את העבודות הנוספות הזמינו נציגי הנתבעת 1 במישרין ממנו כמנהלה של התובעת אשר ביצעה את העבודות נשוא ת/5 כקבלן מבצע. הזכרנו גם לעיל כי עת/2 פנה לנתבעת 3 והפנה תשומת לבה לעבודות הנוספות. לגירסת עת/2 הוא פנה לנתבעת 3 בעניין העבודות הנוספות היות והיא זו שחתומה על ת/5 מול הנתבעת 1. הנתבעת 3, כך לגירסתו, התירה לו להתקשר במישרין מול הנתבעת 1 בכל הקשור לביצוע העבודות הנוספות וזאת כיוון שביצוע העבודות הנוספות יגרמו לה לחרוג מתקציב הליווי של הבנק המלווה בפרויקט נשוא ת/5 - הוא בנק דיסקונט לישראל בע"מ. על כן, טוען עת/2, את העבודות הנוספות ביצעה התובעת. לגירסתו העבודות בוצעו בשנים 95-96 (עדותו של עת/2 עמ' 35 לפרוט' ש' 10-15) וליתר דיוק העבודות התחילו בחודשים אפריל-מאי 95, ומרבית העבודה הסתיימה בתחילת שנת 96 (עדותו של עת/2 עמ' 40 לפרוט' ש' 21-22).
את התאריך של הצעת המחיר המופיעה בת/1, "28.10.96", מגדיר עת/2 כטעות, וטוען כי צריך להיות 28.10.95 (עדותו עמ' 40 לפרוט' ש' 23-24).
הצעת מחיר זו מתייחסת לעניין הקירות מבטון, גדר הרשת, שער ופירוק חממה שמתייחסים לעבודות שבוצעו בעבור הנתבעים 4-6. אודות עבודות אלה מציין עת/2 כי ביצע אותן אחרי מסירת הצעת המחיר. היינו, לקראת סוף שנת 95 תחילת שנת 96 (עמ' 40 לפרוט' ש' 28-29).
תמיכה בגירסתו של עת/2 אודות מועד ביצוע העבודות כפי שפורט לעיל, ניתן לקבל מת/7, אשר מהווה את החשבון הראשון שהגיש עד זה לנתבעת 1 בעבור ביצוע העבודות הנוספות (לאחר שהגיש חשבון זה בכתב יד התבקש, כך לגירסתו, להכין חשבונות עיסקה מסודרים, ואז הכין את ת/1/6-ת/3/6 - עדותו עמ' 42 לפרוט' ש' 24-27). תאריכו של ת/7 הוא 4.4.96. מכאן סבירות הגירסה של עת/2 כי אכן העבודות בוצעו בשנים 95-96.
ניתן למצוא תמיכה נוספת בגירסתו של עת/2 בעניין מועד ביצוע העבודות הנוספות גם מנספחים נ/2, ונ/3.
מסמך נ/2 מהווה פרוטוקול של סיכום פגישה מיום 26.1.97, אשר התקיימה במשרדי הנתבעת 1, בין היתר בנוכחות עת/1 ועת/2. בפגישה זו סוכם בין היתר, וכך נרשם בנ/2 בסעיף 2 כי: "רח' נוגה בקטע שמחוץ לגבולות התב"ע בוצעה ע"י החברה המפקחת ועל חשבון המועצה".
לשון אחרת - לפחות העבודות נשוא ת/1/6 בוצעו לפני תאריך הפגישה נשוא נ/2 - היינו 26.1.97.
מסמך נ/3 מהווה אישור תשלום לעבודות הגדרות שבוצעו נשוא ת/2/6, וגדר הרשת שנזכר בת/3/6. מסמך זה מוען לעת/2, הוצא ע"י הנתבעת 1 ונושא תאריך 9.7.97. נרשם בו כדלקמן: "לבקשתך, הנני לאשר כי מליאת המועצה בישיבתה... מיום 10.10.96 אישרה סך של 50,000 ₪ עבור גדרות". גזברית הנתבעת 1 באותה עת הגב' טליה לייבלר חתמה על המסמך בשם הנתבעת 1 כאשר מכותבים בהעתק ראש המועצה, מר עמרם פרץ ומהנדס המועצה.
ממסמך זה לומדים ברורות כי לפחות העבודות הנ"ל של הקמת הגדרות, שהינן חלק מהעבודות הנוספות, בוצע לפני חודש אוקטובר 96.
מעבר לעדותו הברורה של עת/2 בנקודה זו של מועד ביצוע העבודות הנוספות, לא ראיתי כל עדות אחרת מטעם הנתבעים האחרים אשר סתרה עדות זו. עת/1 מר עמרם פרץ, סגן ראש המועצה באותה עת ציין בעדותו כי לא זכור לו אם העבודות הנוספות בוצעו בשנת 96 (עמ' 32 ש' 10). היינו גם בעדותו אין כל סתירה לעדות עת/2, הוא פשוט אינו זוכר.
גם לא מצאתי כל עדות אחרת מטעם הנתבעים אשר סתרה את גירסתו של עת/2 כי התובעת היא זו שביצעה את העבודות הנוספות.
העד פרץ (עת/1) ציין בעדותו כי העבודות הנוספות הוזמנו מעת/2, וכי הוא לא מכיר מישהו אחר (עמ' 28 לפרוט' ש' 9-10). אם כי העד סייג דבריו ואמר כי אינו מכיר את החברות של עת/2, ואינו יודע מי מהחברות מסתתרת מאחוריו (עמ' 29 לפרוט' ש' 1-2).
לטעמי עדותו של העד פרץ לא רק שלא סתרה את עדותו של עת/2 בנדון, אלא אף חיזקה אותה. על-פי עדותו של העד פרץ, העולה בקנה אחד עם עדותו של עת/2 העבודות הוזמנו במישרין מעת/2, ולא מכל גורם אחר. אמנם נכון עד זה לא ידע להצביע באמצעות איזו חברה ביצע עת/2 את העבודות הנוספות, אולם האפשרויות אינן רבות ויכולות להיות אחת משתיים: התובעת או הנתבעת 3.
כפי שכבר ציינתי בסעיף 9(א) לפסה"ד לעיל, קיבלתי את עדותו בנקודה זו של עת/2, כי הנתבעת 1 התקשרה עמו במישרין לביצוע העבודות הנוספות. חיזוק למסקנתי זו, כפי שציינתי לעיל, קיבלתי מהעובדה כי הנתבעת 3 הסכימה כי התשלום החלקי אותו הסכימה הנתבעת 1 לשלם בעבור העבודות הנוספות, כפי שבא לידי ביטוי בבש"א 1597/00, ישולם במישרין לידי התובעת מבלי שתהיה לנתבעת 3 כל טרוניה אודות כך.
על כן בנקודה זו אני מקבל את גירסתו של עת/2 כי התובעת היא זו שביצעה את העבודות הנוספות.
לסיכום השאלה השניה יש לומר כי העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6 בוצעו בפועל, ע"י התובעת החל מאפריל 95 וכלה בתחילת שנת 96.
יצויין כי המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו (עמ' 8 ס' 2) מעריך כי ביצוע העבודות הנוספות הסתיימו בחודש יוני 96. כאמור, הערכה זו כאמור אינה קבילה, אולם הזכרתי אותה כדי להראות כי היא עולה בקנה אחד עם עדותו של עת/2 בנדון.

18. שאלה שלישית - מי אמור לשאת בעלות העבודה הנוספת נשוא ת/1/6?
שאלה זו, לטעמי היא לב לבה של המחלוקת בין התובעת לנתבעים 1-3.
להזכיר, חשבון ת/1/6 מהווה בעצם ביצוע עבודות ניקוז בשטח ההפקר שבין שכונת "צמרת המושבה" ו"האחוזה הירוקה", כאשר עפ"י תוכניות התב"ע המקוריות של שתי השכונות הנ"ל לא חיברו ביניהן מבחינת ניקוז, והיה צורך בביצוע העבודה כעבודה נוספת (ראה עדותו של עת/1 מר עמרם פרץ, עמ' 28 לפרוט' ש' 23-26; עדותו של עת/2 עמ' 35 לפרוט' ש' 17-20).
החשבון נשוא ת/1/6 נושא תאריך 1.6.96, ומסתכם בסך של 126,869.61 ₪ (לא כולל מע"מ).
מומחה ביהמ"ש, בחוות דעתו, העריך את העבודות נשוא ת/1/6 בסכום של 93,126.5 ₪ (לא כולל מע"מ), נכון ליום 1.6.96.

כבר כעת נציין כי אין הסכם בכתב, ובכל אופן לא הוכח לי כי קיים כזה, בין הצדדים ו/או מי מהם, ממנו נלמד מי התחייב לשלם בעבור העבודות נשוא ת/1/6. לכן, לא נותר לנו אלא לנתח את עדויות הצדדים בשאלה זו ולראות לאן נוטה דעתנו. יש רק להצטער שרשות ציבורית דוגמת הנתבעת 1 ו/או חברות דוגמת הנתבעות 2, 3, לא דאגו לעגן את ביצוע העבודות הנוספות בהסכם בכתב מסודר, כפי שנעשה בעבודות שנמסרו לביצוע הנתבעות 2, 3 במסגרת התב"ע.
כשאנו בוחנים את העדויות בשאלת זהות הגורם שהתחייב לשלם, ניווכח כי קיימת מחלוקת בין הצדדים.
עת/1, מר עמרם פרץ, אשר היה סגן ראש המועצה של הנתבעת 1 ואחראי על הבינוי באותה עת, ציין כי מלכתחילה הוסכם בין הצדדים כי תשלום עבודות הניקוז הנוספות, נשוא ת/1/6, יחולק בחלקים שווים בין הנתבעת 1 הנתבעת 2 והנתבעת 3. ההגיון בדבר הוא כי שלושת הגורמים האלה נהנים מעבודות הניקוז הנוספות.
העד פרץ ציין כי הסיכום הושג ביותר מפגישה אחת אשר התקיימה בין עת/2, מיכאל קנדל מטעם הנתבעת 2, ומטעם נתבעת 1 נכחו בפגישה הוא, ראש המועצה דאז מר שלום ברזילי, מהנדס המועצה, גזבר המועצה ומר לבקוביץ משה (עה/1 מטעם הנתבעת 1). בנקודה זו ראה עדותו בפרוט' עמ' 28 ש' 27-30; עמ' 29 ש' 5-6; עמ' 30 ש' 7-8.

עה/1 מטעם הנתבעת 1 מר לבקוביץ משה, אשר היה החל מחודש ינואר 96 ועד לאחרונה מנהל החברה לתשתיות זורמות פרדס חנה-כרכור, שזה תאגיד עירוני בבעלות הרשות המקומית שעניינה משק מים, ביוב וניקוז של הישוב, תומך בגירסתו של עת/1. גם לפי גירסתו סוכם מראש בין נציגי הנתבעת 1 (ראש המועצה דאז מר שלום ברזילי, מר עמרם פרץ והוא עצמו) ובין עת/2 ובין נציג הנתבעת 2 מר מיכאל קנדל, בפגישות שהתקיימו במשרדי הנתבעת 1, כי החלוקה של עבודות הניקוז, נשוא חשבון ת/1/6, תתחלק בין הנתבעת 1, הנתבעת 2 והנתבעת 3 (עמ' 44 לפרוט' ש' 17-18).
עד זה זיהה את עת/2 עם הנתבעת 3 (עדותו עמ' 64 לפרוט' ש' 1-2).

עת/2 מנהלה של התובעת העיד ברורות, ובאופן חד משמעי, כי הזמנת העבודות הנוספות מהתובעת, באמצעותו, לרבות העבודות נשוא ת/1/6, נעשתה ע"י נציגי הנתבעת 1, וסוכם כי היא זו שתשלם לו בעבור עבודות אלה (עדותו עמ' 36 לפרוט' ש' 9-10; עמ' 45 לפרוט' ש' 28-29).
הדגיש עת/2 בעדותו כי ציין מלכתחילה באוזני נציגי הנתבעת 1 כי אינו מתכוון לגבות את שכר העבודות הנוספות מאף אחד אחר אלא אך ורק מהנתבעת 1, וכך הובטח לו ע"י נציגי הנתבעת 1 (עמ' 36 לפרוט' ש' 10-13).
זאת גם הסיבה, כך לדברי עת/2, כי לא פנה בדרישת תשלום מהנתבעות 2 ו- 3, עובר להגשת התובענה האמורה (עמ' 29-30). הוסיף עת/2 וציין כי מלכתחילה הגיש את התובענה הנוכחית אך ורק כנגד הנתבעת 1, ורק לאור טענותיה של הנתבעת 1 בדבר חלוקת התשלום של חשבון ת/1/6, וההתכחשות שלה לתשלום יתר החשבונות, תיקן את כתב התביעה והוסיף את הנתבעים האחרים (עמ' 38 לפרוט' ש' 1).
את טענות העדים פרץ ולבקוביץ, כי התקיימו פגישות בנדון בנוכחות נציג הנתבעת 2 מר מיכאל קנדל, מכחיש עת/2 מכל וכל ואומר כי מר קנדל לא השתתף בכל פגישה שהיתה לו עם האדונים הנכבדים פרץ ו/או לבקוביץ, ולכן גם לא פנה למר קנדל, כנציג הנתבעת 2, לקבל כספים בעבור חשבון זה (עמ' 44 לפרוט' ש' 2-10).
עת/2 גם הכחיש מכל וכל כי התחייב בשם הנתבעת 3 להשתתף בשליש מסכום העבודות האמורות, כיוון שאין לו כל סמכות להתחייב בשם הנתבעת 3 (עמ' 44 לפרוט' ש' 18).

עה/1 מטעם הנתבעת 2 מר קנדל מיכאל, אשר במועדים הרלבנטים היה עובד של הנתבעת 2 וטיפל במינהלה ובתיאומים של הנתבעת 2, מכחיש מכל וכל פגישה עם מישהו מנציגי הנתבעת 1 בכל הקשור לעבודות הניקוז הנוספות האמורות נשוא חשבון ת/1/6, וגם מכחיש פגישות כלשהן בנושא זה עם עת/2. עד זה גם מכחיש מכל וכל כי התחייב או הסכים בשם הנתבעת 2 לשאת בשליש מסכום חשבון ת/1/6, ומעולם לא קיבלה הנתבעת 2, טרם הגשת כתב התביעה, כל מכתב או בקשה מעת/2 ו/או מהנתבעת 1 לשאת בסכום השליש האמור (עדותו עמ' 64 לפרוט' ש' 16-31). עד זה גם הכחיש מכל וכל פגישה שנטען כי התקיימה בינו ובין העד פרץ, או בלשונו: "לא היתה שום פגישה ביני לבין עמרם פרץ וביני לבין אריה אופק בקשר לעבודות בשטח ההפקר. גם לא עם מר לבקוביץ בכל הקשור לעבודות בשטח ההפקר... לא סיכמתי עם אף אחד במועצה על עבודות בשטח ההפקר וגם לא על התחייבות לשלם" (עמ' 66 לפרוט' ש' 10-16).
מעבר לכך מציין העד קנדל כי לא היה מוסמך בכל מקרה להתקשר בשם הנתבעת 2 עם צדדים אחרים בכל הקשור לעבודות הנוספות, וכי לא עסק כלל בנושאים כספיים אצל הנתבעת 2 (עמ' 64 לפרוט' ש' 19; עמ' 66 לפרוט' ש' 17).

יצויין כי הנתבעת 1 הסכימה לשלם שליש מחשבון ת/1/6 ואף שילמה זאת בפועל במסגרת בש"א 1595/00, ואילו הנתבעות 2 ו- 3 (נתבעת 3 טרם מחיקתה) מכחישות מכל וכל את חבותן או את הסכמתן לשלם שליש מחשבון ת/1/6.

כשאני בוחן את העדויות הנ"ל דעתי נוטה לכיוון גירסתם של עת/2, מר אריה אופק, ושל עה/1 מטעם הנתבעת 2 מר מיכאל קנדל.
לשון אחרת, הנני סבור, וכך אני קובע, כי הנתבעת 1 צריכה לשאת בעצמה ולבדה בתשלום חשבון ת/1/6.
טעמיי הם כדלקמן:
א. הן עפ"י עדותו של העד פרץ והן עפ"י עדותו של העד לבקוביץ, ראש מועצת הנתבעת 1 דאז מר שלום ברזילי, היה מעורב בסיכום הנטען כי חלוקת הנטל בתשלום חשבון ת/1/6 תהיה בחלקים שווים בין הנתבעות 1-3.
העד פרץ גם השיב, במענה לשאלה האם יש פרוטוקול כלשהו עם הנתבעת 2 לגבי החיוב הנטען שלהם בשליש, והשיב: "יכול להיות שיש. אין לי כאן. צריך להזמין את מהנדס המועצה, גזבר המועצה ומנכ"ל המועצה ואולי להם יש (עמ' 32 לפרוט' ש' 1,2). לשון אחרת, העד פרץ בעצם מעיד כי לגורמים הנ"ל (מהנדס המועצה, גזבר המועצה ומנכ"ל המועצה דאז) יש ידע ומידע אודות שסוכם מראש בנושא חלוקת התשלום בעבור העבודות נשוא ת/1/6.
מכאן עולה כי לנתבעת 1 היתה אפשרות להעיד לפחות 4 עדים נוספים בסוגיית המחלוקת הנדונה ובכך להוכיח או לחזק את גירסתה כי סוכם מראש שתשלום חשבון ת/1/6 יתחלק בין הצדדים המפורטים לעיל בחלקים שווים. משנמנעה נתבעת 1 להביא לעדות את העדים הנ"ל ניתן להפעיל כנגד גירסתה את הכלל שבפסיקה האומר כי אי הבאתו של עד רלבנטי ללא הסבר סביר אומרת דרשני, ויש בה בכדי לחזק את גירסת הצד שכנגד (ראה גם סעיף 16 (ג) לעיל בפסה"ד).

ב. לכאורה יש חיזוק לגירסתה של הנתבעת 1 מת/1/6 בעצמו בו נרשם מפורשות בתחתיתו תחת הכותרת "הערות" כי "התשלום בפועל 2/3 חיוב מועצה והאחוזה הירוקה 1/3 עד-דע בע"מ". לפי רישום זה עולה כי לכאורה החשבון צריך להיות משולם ע"י שלושת הגורמים הנ"ל בחלקים שווים, היינו כל אחד שליש.
כשנשאל עת/2 בנדון ציין כי אין הדבר כך. לדבריו - החשבון כפי שהוא, ממוען בראש ובראשונה לנתבעת 1. היא זו שחייבת לשלמו כפי שגם סיכם עם נציגיה מראש. אולם עד ההגנה לבקוביץ משה הוא זה שביקש ממנו שיציין בגוף החשבון את החלוקה הנ"ל (הגם שהחשבון מופנה לתשלום לנתבעת 1) על מנת שהנתבעת 1 תדע איך לחייב בעתיד את הנתבעות 2 ו- 3, בהתחשבנות פנימית אחרת שתהיה ביניהן.
לשון אחרת, התובעת צריכה לקבל את תשלום החשבון מהנתבעת 1, ולאחר מכן יכולה הנתבעת 1, אם תרצה בכך, להתחשבן עם הנתבעות 2 ו- 3 בגין העבודות נשוא ת/1/6 (ראה עדותו של עת/2 בנדון עמ' 44 לפרוט' ש' 3-10).
העד לבקוביץ מכחיש את גירסתו זו של עת/2 ומציין כי לא ביקש לרשום את החלוקה האמורה בחשבונות, כיוון שלא ביקש כלל מהתובעת חשבונות (עמ' 62 לפרוט' ש' 22-23).
למרות הכחשתו של העד לבקוביץ אני מקבל את גירסתו של עת/2 וקובע כי מאן דהוא מטעם הנתבעת 1, בין אם זה מר לבקוביץ ובין אם זה אדם אחר, הורה לו לרשום את ההערה בדבר חלוקת החשבון בין שלושת הגורמים הנ"ל בחלקים שווים, וזאת לצרכים פנימיים של הנתבעת 1. היינו כדי שתדע בעתיד את מי לחייב וכמה.
חיזוק לגירסה זו קיבלתי מעצם העובדה שחשבון ת/1/6, כמו גם חשבון ת/7 (שהוצא כבר ביום 4.4.96, ולפי בקשת הנתבעת 1, כפי שטוען עת/2, הוצאו החשבונות ת/1/6-ת/3/6 בעקבותיו), הוצא על שם הנתבעת 1 בלבד. היינו עת/2 ראה את הנתבעת 1 כגורם המחוייב לשלם לו את תשלום החשבון. לו אכן, כגירסת הנתבעת 1, סוכם מראש כי חשבון ת/1/6 צריך להיות משולם ע"י שלושה גורמים בחלקים שווים, מדוע לא הוציאה התובעת שלושה חשבונות לשלושת הגורמים האמורים?!
אינני מקבל בנדון את גירסת הנתבעת 1, כי לעת/2 אינטרס "לגלגל" את כל החשבון לפתחה של הנתבעת 1, שכן הנתבעת 3 היא חברה בכינוס נכסים ולא בטוח כי יראה ממנה כסף.
לא הוכח לי כי גם במועד הוצאת החשבונות, חודש יוני 96 או אפריל 96 (ת/7) הנתבעת 3 כבר היתה בכינוס נכסים. בכל מקרה, ולו גם היתה הנתבעת 3 במועד זה בכינוס נכסים, נתתי אמון בגירסת עת/2, אשר נתמכה גם בעדותו של העד קנדל מטעם הנתבעת 2, כי לא סוכם מלכתחילה חלוקה של שליש לכל גורם כגירסת הנתבעת 1.

ג. חיזוק משמעותי לגירסתו של עת/2 מצאתי בנ/2.
נ/2 מהווה פרוטוקול של ישיבה שהתקיימה ביום 26.1.97 במשרדי הנתבעת 1 בנוכחות, בין היתר העד פרץ ועת/2. מפרוטוקול זה עולה ברורות (סעיף 2) כי העבודות ברח' נוגה בקטע שמחוץ לגבולות התב"ע (נשוא חשבון ת/1/6), ואשר בוצעו ע"י החברה המפתחת, ובמקרה דנן מדובר בתובעת אשר שימשה כקבלן מבצע של עבודות הפיתוח בתחום התב"ע, יהיו על חשבון הנתבעת 1. מפאת החשיבות אצטט מילה במילה את האמור בסעיף 2 לנ/2 כדלקמן: "רח' נוגה בקטע שמחוץ לגבולות התב"ע בוצע ע"י החברה המפקחת ועל חשבון המועצה".
עת/1 מר פרץ אישר כי נ/2 משקף נאמנה את שהיה בפגישה מיום 26.1.97 (עמ' 33 לפרוט' ש' 9-10).
נ/2 בעצם לא רק שאינו תומך בגירסתו של עת/1 מר פרץ בדבר חלוקת תשלום החשבון ת/1/6, אלא סותר את גירסתו. לכאורה ממסמך זה עולה כי הנתבעת 1 ראתה את עצמה כמחוייבת לבדה בתשלום עבודות הניקוז הנוספות ברח' נוגה נשוא ת/1/6.
עובדה זו גם עולה בקנה אחד עם היותה מזמינת העבודה כפי שהגענו למסקנה לעיל. מי שמזמין את העבודה הוא זה שברגיל צריך לשלם בעבורה.

ד. חיזוק נוסף לגירסתה של הנתבעת 2 כי לא התחייבה מראש לשאת בחלק כלשהו מחשבון ת/1/6 ניתן למצוא בהסכם שנחתם בינה ובין הנתבעת 1 (נ/1 בסעיף 3). בסעיף זה נרשם במפורש כי: "עם ביצוע מלוא העבודות תצא החברה ידי חובתה עפ"י הסכם זה והמועצה לא זכאית להטיל עליה כל היטל פיקוח בגין עבודות הבנייה שמתבצעת באתר עפ"י התוכנית, בין עבור סלילת רחובות, ביוב וכו'".
אמנם נכון כי סעיף זה עוסק אך ורק בעבודות נשוא ההסכם, עפ"י התב"ע ש/525 ולא בעבודות שמחוץ לתב"ע דוגמת ת/1/6. אולם מסעיף זה ניתן ללמוד כי הנתבעת 2 היתה זהירה ולא נטלה על עצמה כל התחייבות שלא בכתב. מכאן כי הנסיון לטעון שנטלה על עצמה שליש חיוב מחשבון ת/1/6, מכח הסכם נטען בע"פ, לא סביר בעיניי. ההסכם נ/1 מלמד כי נוהגה של הנתבעת 2 לקבל על עצמה חיובים בכתב ולא בעל-פה. נוהג זה עולה בקנה אחד עם עדותו החד משמעית והאמינה בעיניי של העד קנדל, כי לא הסכים, בשם הנתבעת 2, בע"פ לשאת בנטל כלשהו מהעבודות נשוא ת/1/6.
לא נעלם מעיניי סעיף 4(ה) לנ/1 הקובע כי "מערכת ניקוז שתוקם עפ"י הוראות יועץ הניקוז. השתתפות בעלי הזכויות המחוברים למערכת הניקוז יהיה בחלקים כפי שייקבע ע"י יועץ הניקוז". אולם הוראות כאלה מיועץ הניקוז של הנתבעת 1, אשר היה ד"ר פנחס גולני, לא ניתנו ואף לא נערכה על ידו כל חלוקת עלויות בנדון (עדותו של העד לבקוביץ עמ' 60 לפרוט' ש' 17-19; עמ' 61 ש' 29-31; עמ' 64 לפרוט' ש' 9-10). מכאן שלא ניתן לחייב את הנתבעת 2 בתשלום חלק כלשהו מחשבון ת/1/6 מכח סעיף 4(ה) לנ/1.

ה. נתבעת 2 לא הוכיחה לי כיצד ביקשה לחייב את הנתבעת 3 בשליש מחשבון ת/1/6 מי התחייב בשם הנתבעת 3? הרי עת/2 העיד ברורות כי אינו מוסמך להתחייב בשם הנתבעת 3 (עמ' 44 לפרוט' ש' 18).

ו. התובעת והנתבעת 1 ניסו להוכיח לי כי לכל אחד מהגורמים המעורבים בעניין (הנתבעת 1, הנתבעת 2 והנתבעת 3) הנאה מעבודות הניקוז שבוצעו, נשוא חשבון ת/1/6.
מאידך, הנתבעת 2 ניסתה לטעון כי אינה נהנית כלל מהעבודות נשוא ת/1/6, כפי שעולה מעדותו של ד"ר גולני מטעמה.
לא מצאתי לנכון להכריע במחלוקת זו כיוון שבכל מקרה סברתי שהחיוב בתשלום ת/1/6 מוטל על כתפי הנתבעת 1 כמזמינת העבודה ללא קשר להנאות שיש לצדדים האחרים מהעבודה.
הגעתי למסקנה כי כך הוכח לי שנכרת הסכם בע"פ בין התובעת לנתבעת 1 על-פיו תבצע התובעת את העבודות נשוא ת/1/6, והנתבעת 1 תישא בתשלום. מכאן כי אין רלבנטיות לדיני עשיית עושר ולא במשפט, ולא נחוץ לדעת, לצורך הכרעה בנקודה זו, מי נהנה מהעבודה. מה שחשוב הוא מי הזמין את העבודה ומי התחייב לשלם בעבורה, ובנקודה זו פסקתי כי הנתבעת 1 הזמינה את העבודה והיא זו שהתחייבה לשלם.
היות וכבר ציינתי לעיל כי המחירים שנקב המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו מוסכמים הן על התובעת והן על הנתבעת 1, הרי הסכום שעל הנתבעת 1 לשאת בו, הוא סכום החשבון כפי שנקבע ע"י המומחה הנ"ל ז"ל והמצויין לעיל - סך של 93,126.5 ₪ (לא כולל מע"מ), נכון ליום 1.6.96.

כהערה אציין כי המומחה שינא ז"ל סבר שהעבודות נשוא חשבון ת/1/6 צריכות להתחלק בין הנתבעים 1-3, כנראה בחלקים שווים. הערכתו זו של המומחה נבעה מהעובדה כי ראה את פעולת התחברות הניקוז לשטח ההפקר כחלק מהעבודות שהנתבעות 2 ו- 3 צריכות לבצע עפ"י ההסכם המקורי שלהן (נ/1 או ת/5) עם הנתבעת 1, אשר גם צריכה להשתתף בעלות יחסית כיוון שגם היא נהנית מהניקוז בשטח ההפקר.
מעבר לעובדה כי לאור פטירתו של המומחה הנ"ל לא ניתן לקבל כראייה הערכתו זו כפי שפירטנו לעיל, סבורני כי הערכתו היתה אולי נכונה בהעדר הסכם בעל-פה בין התובעת לנתבעת 1 לביצוע העבודות נשוא חשבון ת/1/6. ברגע שקבעתי כי שוכנעתי שנכרת הסכם בע"פ בין התובעת לנתבעת 1 בדבר הזמנת וביצוע העבודות הנוספות נשוא חשבון ת/1/6 ותשלומן ע"י הנתבעת 1, אין מקום להערכתו הנ"ל של המומחה.

19. שאלה רביעית - מי אמור לשאת בעלות העבודה נשוא ת/2/6?
שאלה חמישית - מי אמור לשאת בעלות העבודה נשוא ת/3/6?
בשאלות הרביעית והחמישית נדון יחד כיוון שהתשובה להן היא אחת.
להזכיר חשבון ת/2/6 עוסק ביציקת קירות בטון ברח' הבנים בכרכור, בחזית חצריהם של הנתבעים 4 ו- 5.
חשבון ת/3/6 עוסק בסעיף 1 בהקמת גדר רשת לפרדס שגובל ברח' נוגה בכרכור ואשר בבעלות הנתבע 6. חשבון זה גם עוסק בתמורת עבודות נוספות המפורטות בו, אשר הן בגדר עבודות נוספות כמפורט לעיל.
הנתבעת 1 הסכימה להודות בתשלום סעיף 7 לחשבון ת/3/6 העוסק בעבורת טרקטור והעמקת כבל כבלים.
כפי שכבר ציינו לעיל את העבודות נשוא שתי החשבונות הנ"ל הזמינה הנתבעת מהתובעת כעבודות נוספות.
הנתבעת 1 סברה, וכך ציינה בכתב הגנתה, כי עבודות אלה (למעט העבודה נשוא סעיף 7 בת/3/6, הן חלק מהעבודות שלקחה הנתבעת 3 על עצמה עת חתמה על ההסכם ת/5 (וכך היא גם הערכת המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו), ולכן אינן בגדר עבודות נוספות.
היות וכאמור מסקנתנו לעיל (שאלה א' לעיל) כי לא צודקת הנתבעת 1 בגירסתה זו, אלא העבודות נשוא שתי החשבונות הנ"ל הן בגדר עבודות נוספות ולא חלק מהעבודה נשוא ת/5, ממילא הגיונית וסבירה גם המסקנה כי מי שהזמין את העבודה, הנתבעת 1 (עדותו של העד פרץ עמ' 28 לפרוטוקול ש' 1-4), הוא זה שצריך לשאת בה. במילים אחרות, נכרת הסכם בעל-פה בין התובעת לנתבעת 1 גם אודות העבודות נשוא החשבונות ת/2/6 ות/3/6, כי התובעת תבצע את העבודות נשוא חשבונות אלה עפ"י הזמנת הנתבעת 1 אשר גם התחייבה לשלם עבורן.
אין כל הגיון ו/או סבירות לחייב את הנתבעים 4-6 או מי מהם בתשלום הקמת קירות הבטון או הגדר. להזכיר לנתבעים אלה היתה קיימת גדר קודמת, אשר נהרסה עקב הפקעה מסויימת שהתבצעה בחלקתם לצורך עבודות הפיתוח. היעלה על הדעת כי במסגרת עבודות הפיתוח, אשר הן תחת אחריותה של הנתבעת 1, תהרוס היא את הגדרות, ותחייב את התושבים בעלות הקמת הגדר החדשה?! בודאי שלא!
גם העד פרץ, אשר היה סגן ראש המועצה של הנתבעת 1 והאחראי על הבינוי באותה עת, סבור כי אין לחייב את הנתבעים 4-6 בעלות הקמת קירות הבטון או הגדר, אלא הנתבעת 1 צריכה לשאת בעלות הקמתם כפי שהתחייבה (עדותו עמ' 35 לפרוט' ש' 13-14).
תמיכה בגירסה זו גם ניתן למצוא בת/2, אשר הוא מכתב שנשלח ע"י הנתבעת 1 לנתבע 6 ועליו חתום מהנדס המועצה באותה עת מר מאיר גיאת, על-פיו לצורך עבודות הפיתוח יש להסיר שורת עצים מהפרדס ולהעתיק את גדר הרשת שקיימת, וכי הנתבעת 1 מתחייבת לשלם פיצוי על העצים עפ"י שמאות.
ממכתב זה משתמע ברורות כי מי שאמור לשאת בהוצאת העתקת הגדר לפרדס היא הנתבעת 1 ולא הנתבע 6. המסקנה המסתברת היא כי כך צריך להיות המצב גם אודות הקמת קירות הבטון בחזית חצריהם של נתבעים 4-5.
על כן, אני קובע כי הנתבעת 1 היא זו שצריכה לשאת בעצמה ולבדה בחשבונות ת/2/6 ו- ת/3/6, אולם סכום החשבונות יהיה כקביעת המומחה שינא ז"ל, אשר היה מוסכם גם על התובעת וגם על הנתבעת 1 כמפורט לעיל.
סכום חשבון ת/2/6 הינו סך של 52,106.26 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון ליום 1.6.96.
המומחה שינא ז"ל אישר אודות חשבון זה אך ורק סך של 37,272 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון ליום 1.6.96.
סכום חשבון ת/3/6 הינו סך של 72,813 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון ליום 1.6.96.
המומחה שינא ז"ל אישר אודות חשבון זה אך ורק סך של 51,625 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון ליום 1.6.96.

20. שאלה שישית - עפ"י איזה מחירים, ובאיזה שיערוך, נחשב את העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6?
כפי שכבר ציינו לעיל הגיעו התובעת והנתבעת 1 להסכמה כי מחירי העבודות נשוא ת/1/6-ת/3/6 יהיו כמחירים שנקבעו ע"י המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו והמצויינים לעיל.
ההסכמה שבין התובעת לנתבעת 1 היתה גם כי המחירים יהיו צמודים למדד תשומות הבנייה וישאו ריבית כדין. המחלוקת בין שני הצדדים היתה אך ורק לגבי מועד השיערוך.
בעוד אשר התובעת טוענת כי השיערוך צריך להיות מתאריך החשבונות ת/1/6-ת/3/6 היינו מיום 1.6.96, הנתבעת 1 סבורה כי השיערוך צריך להתחיל אך ורק מיום 5.1.99 כיוון שרק במועד זה התקבלו החשבונות במשרדי הנתבעת 1. לראייה מפנה הנתבעת 1 לחשבונות ת/1/6 ו- ת/2/6, עליהם מופיעה החותמת של הנתבעת 1 נושאת תאריך 5.1.99 (על חשבון ת/3/6 אין חותמת כאמור).
התובעת תומכת גירסתה לגבי מועד השיערוך (1.6.96) בעדותו של עת/2, אשר ציין בעדותו כי מסר את החשבונות הנ"ל מיד לאחר הוצאתן ביום 1.6.96 למהנדס המועצה דאז, מר מאיר גיאת, אשר לא חתם לו עליהן. לאחר שהנתבעת 1 התעכבה בתשלום החשבונות, ולאחר שגזבר המועצה דאז מר צביקה אפרת אמר לו כי לא מסר את החשבונות, הוא התחיל לחפש היכן מצויים החשבונות במשרדי הנתבעת 1, ומצא כי שמו על שני החשבונות הראשונים את תאריך 5.1.99.
עת/2 מציין כי תמיכה בגירסתו ניתן גם למצוא בת/7, אשר היווה חשבון בכתב יד לחשבונות נשוא ת/1/6-ת/3/6, אותו מסר למהנדס המועצה בחודש אפריל 96 (ת/7 נושא תאריך 4.4.96). כמו כן סבור עת/2 כי ניתן למצוא חיזוק נוסף לגירסתו ממכתב ששלחה התובעת אל הנתבעת 1 ביום 22.7.96, באמצעות בא-כוחה דאז עו"ד בכר, בדבר החוב הנטען לתובעת (המכתב הוגש וסומן ת/1/8). אמנם נכון כי ת/1/8 נשלח בשם הנתבעת 3 אולם עת/2 ציין בעדותו כי מדובר בטעות, וכי מכתב זה, בו מפורט החוב ויש בו דרישה לתשלום, היה צריך להישלח בשם התובעת. הבלבול נובע מהעובדה כי באותה עת עו"ד בכר ייצג הן את התובעת והן את הנתבעת 3. מציין העד אופק כי הוא חושב שהנתבעת 1 הועמדה על הטעות (עמ' 37 לפרוט' ש' 12-15).
נימוקו זה של עת/2 מקובל עליי, נראה לי סביר, ובכל מקרה לא סותר את העובדה כי החשבונות נמסרו לנתבעת 1 בחודש יוני 96. מעבר לכך ברור כבר היום כי הנתבעת 3 אינה דורשת כל חלק בתמורת החשבונות הנ"ל, כפי שגם עולה מהסכמתה לבש"א 1597/00 המצויינת לעיל.
תמיכה בגירסה כי השיערוך של החשבונות הנ"ל צריך להיות מתאריך 1.6.96 ניתן למצוא בתשלום שאינו שנוי במחלוקת ששילמה התובעת במסגרת בש"א 1597/00. הסכום המקורי היה סך של 56,031.2 ₪ כולל מע"מ, אשר שוערך בפועל החל מיום 1.6.96 ועד ליום התשלום בפועל שהיה ביום 4.4.00 והגיע לסך משוערך של 84,424 ₪ (ראה עדותו של עת/2 עמ' 37 לפרוט' ש' 25-28). עדותו זו של עת/2 אודות מועד תחילת שיערוך הסכום ששולם במסגרת הבקשה הנ"ל (1.6.96) לא נסתרה. לשון אחרת, הנתבעת 1 הודתה בעצם תשלום הסכום הנ"ל, כי מועד השיערוך הוא 1.6.96.
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי מועד שיערוך הסכומים של החשבונות ת/1/6-ת/3/6, סכומים כפי שקבעתי לעיל עפ"י חוות דעתו של המומחה שינא ז"ל, אשר היו מקובלים ע"י התובעת והנתבעת 1 כמפורט לעיל, יהיו צמודים למדד תשומות הבניה החל מיום 1.6.96 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ובצירוף ריבית כדין החל מאותו תאריך.

21. סיכום

א. העבודות נשוא חשבונות ת/1/6-ת/3/6 הן בגדר עבודות נוספות כפי שפירטנו לעיל.

ב. עבודות נוספות אלה הוזמנו במישרין ע"י הנתבעת 1 מהתובעת, תוך התחיבות לתשלומם. היינו הוכח לי כי נכרת הסכם בעל-פה בין התובעת לנתבעת 1 בדבר הזמנת ביצוע העבודות הנוספות כולן, ותשלומן ע"י הנתבעת 1 בלבד.

ג. הסכום הנומינלי של העבודות הנוספות המפורטות בחשבונות הנ"ל הן כקביעתו של המומחה שינא ז"ל בחוות דעתו, וזאת בהסכמת הצדדים בהודעה שהוגשה לביהמ"ש ביום 18.9.03, נושאת כותרת "מוסכמות ופלוגתאות מטעם התובעת והנתבעת 1 בעניין חוו"ד המומחה".

ד. סכומי החשבונות הנומינלים, עפ"י קביעת המומחה שינא ז"ל (אותם גם פירטנו לעיל), הם כדלקמן:
חשבון ת/1/6 - סך של 93,126.5 ₪
חשבון ת/2/6 - סך של 37,272 ₪
חשבון ת/3/6 - סך של 51,625 ₪
סה"כ - סך של 182,023.5 ₪

ה. לסכום הנ"ל יש להוסיף מע"מ ולשערך החל מיום 1.6.96 באופן שפירטנו לעיל, תוך ניכוי הסכום ששולם ע"י הנתבעת 1 במסגרת טען הביניים שהיה בתיק בבש"א 1597/00, על סך של 84,424 ₪ נדון ליום 4.4.00 (סיכומי ב"כ הנתבעת 1 עמ' 69 לפרוט' ש' 10).

ו. באופן פרקטי החישוב יהיה כדלקמן:
1. סכום החוב לתאריך 1.6.96 הינו סך של 182,023.5 ₪ בצירוף מע"מ
(17%).
2. סכום החוב כולל מע"מ נכון ליום 1.6.96 הינו סך של 212,967.5 ₪.
3. סכום זה ישא החל מיום 1.6.96 ועד ליום 4.4.00 הפרשי הצמדה למדד
תשומות הבניה וריבית כדין. מהסכום שיתקבל לתאריך הנ"ל יופחת
סך של 84,424 ₪ (להלן: "היתרה").
4. היתרה תישא הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית כדין החל
מיום 5.4.00 ועד ליום התשלום המלא בפועל (להלן: "סכום פסק הדין").
5. סכום פסק הדין ישולם ע"י הנתבעת 1 בלבד.
22. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד

צודק ב"כ התובעת בטיעוניו כי נאלץ לצרף, במסגרת כתב תביעה מתוקן, את הנתבעים 2-6, בעיקר עקב טיעוני הנתבעת 1 בכתב ההגנה המקורי. אלמלא טענותיה של הנתבעת 1 לא היה צורך לגרור את יתר הנתבעים לתיק זה.

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן:

א. הנתבעת 1 תישא בהוצאות המשפט של התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן תישא הנתבעת 1 בשכ"ט עו"ד של התובעת בשיעור של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ב. הנתבעת 1 תישא בהוצאות המשפט של הנתבעת 2, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן תישא הנתבעת 1 בשכ"ט עו"ד של הנתבעת 2 בשיעור של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ג. הנתבעת 1 תישא בהוצאות משפט של הנתבעים 4-6, אשר לא היו מיוצגים, בסך של 2,000 ₪ לכל נתבע.

23. המזכירות תשלח עותק פסה"ד לב"כ התובעת והנתבעים 1, 2 בדואר רשום עם אישור מסירה לפי כתובת משרדיהם.
לנתבעים 4-6 תשלח המזכירות עותק פסה"ד בדואר רשום עם אישור מסירה במישרין לפי כתובות מגוריהם כפי שצויינו בכתב התביעה.

ניתן היום י"ד באייר, תשס"ד (5 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

חננאל שרעבי
, שופט
ה. זיוית








א בית משפט שלום 3375/99 ליר גידור ופיתוח בע"מ נ' המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, מילבר בניה ופיתוח בע"מ, עד דע יזום ובניה בע"מ , בורנשטיין לידיה , עובדיה שלמה, אהרון סגל (פורסם ב-ֽ 05/05/2004)