פסקי דין על מוקד סיוע לעובדים זרים | פסקי דין על שר הפנים | פסקי דין על הוועדה המייעצת לשר הפנים לעניין החלטה בבקשה למקלט | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

1678/10 בג"צ     23/06/2011




בג"צ 1678/10 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' שר הפנים, הוועדה המייעצת לשר הפנים לעניין החלטה בבקשה למקלט, היועץ המשפטי לממשלה




החלטה בתיק בג"ץ 1678/10

בבית המשפט העליון
בירושלים


בג"ץ 1678/10 - י'


בפני
:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח


העותר:
מוקד סיוע לעובדים זרים



נ


ג


ד



המשיבים:

1. שר הפנים



2. הוועדה המייעצת לשר הפנים לעניין החלטה בבקשה למקלט



3. היועץ המשפטי לממשלה


בקשה לפסיקת הוצאות




החלטה



לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בבג"צ 842/93
אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון
, פ"ד מח(4) 217 (1993), באתי למסקנה כי דין בקשת העותר לפסיקת הוצאות לטובתו להתקבל.

1.
מלכתחילה, הופנתה העתירה לקבלת שני סעדים מרכזיים. הסעד האחד היה מינוי יו"ר לוועדה המייעצת לשר הפנים
לעניין החלטה בבקשה למקלט מדיני (להלן:
הוועדה המייעצת
). אין חולק כי העתירה נמחקה לבקשת העותר לאחר שהסעד הנ"ל הושג, עם מינויו של יו"ר חדש לוועדה המייעצת. בנסיבות אלה, קמה חזקה לפיה הגשת העתירה היתה מוצדקת מלכתחילה, והנטל על המשיבים להוכיח כי לא היתה הצדקה להגשת העתירה או כי לא התקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין קבלת הסעד (ראו:
בג"צ איוונוב נ' שר הפנים

(לא פורסם, 21.4.2010)). לא שוכנעתי כי המשיבים עמדו בנטל זה. לטענת המשיבים, לא התקיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין מינוי היו"ר החדש לוועדה המייעצת שכן הליך המינוי החל לאחר הודעת היו"ר הקודם על התפטרותו ביום 10.1.2010, קרי- בטרם הגשת העתירה במרץ 2010. המשיבים מאשרים בתגובתם כי הליך מינוי היו"ר החדש הסתיים ביולי 2010, בחלוף מספר חודשים
לאחר
שהעתירה הוגשה. עם זאת, לשיטתם אין בכך כדי להצביע כי העתירה תרמה לסיום הליך המינוי. בנסיבות המקרה, אין בידיי לקבל טענה זו. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 23.6.2010 לפני כב' הנשיאה ביניש והשופטים גרוניס ופוגלמן, מלמד כי שופטי ההרכב הדגישו בדיון את הצורך במינוי יו"ר לוועדה המייעצת בהקדם האפשרי. בהחלטת ההרכב מיום 23.6.2010 שניתנה עם סיום הדיון במעמד הצדדים, הוקצבו למשיבים 60 ימים על-מנת להגיש הודעה משלימה, בין היתר בנוגע למינוי יו"ר לוועדה המייעצת. היו"ר החדש מונה ביום 18.7.2010. על רקע האמוּר, לא ניתן לשלול כי הגשת העתירה תרמה במידה כזאת או אחרת לקבלת הסעד הנדון בזמן בו ניתן. לפיכך, באתי למסקנה כי יש מקום לחיוב המשיבים בהוצאות העותר בגין סעד זה.

2.
אשר לסעד השני שהתבקש במסגרת העתירה – העותר ביקש מבית-המשפט להורות לוועדה המייעצת לחדול מקיום "דיון מקוצר" בדרך של חלופת א-מיילים (דואר אלקטרוני) בין חברי הוועדה. תחת זאת, התבקש בית-המשפט להורות לוועדה המייעצת לקיים את כלל דיוניה בדרך של מפגשים ודיון פרונטאלי בין חבריה. בסופם של דברים, העתירה נמחקה לבקשת העותר לאחר שמשרד הפנים התקין נוהל מעודכן לטיפול בבקשות למקלט מדיני. בנוהל המעודכן נקבע כי בקשה למקלט מדיני שאינה מגלה בסיס עובדתי או משפטי מינימאלי, תועבר ליו"ר הוועדה לצורך בחינתה בהליך מקוצר. העתירה השיגה, אפוא, את מטרתה בנוגע לסעד השני באופן חלקי - הוועדה המייעצת חדלה לקיים דיונים בדרך של חילופי דואר אלקטרוני בין חבריה, כפי שהתבקש בעתירה. עם זאת, בהתאם לנוהל המעודכן, "ההליך המקוצר" אינו מבוסס על דיון פרונטאלי בין חברי הוועדה המייעצת כפי שהציע העותר, אלא על הכרעת יו"ר הוועדה המייעצת. בנסיבות המקרה, לא מדובר בפער זניח, בהתחשב בכך שהעתירה הדגישה את הצורך בקיום דיון פרונטאלי בין חברי הוועדה אף "בהליך המקוצר". העתירה נמחקה לבקשת העותר בלא שסעד זה הושג. ברי כי נוכח מחיקת העתירה, לא ניתן במסגרת ההליך שלפניי לברר האם הסעד כפי שהתבקש מלכתחילה, היה מוצדק במלואו.


מכל מקום, טענת המשיבים היא כי הפסקת קיום דיונים בדרך של חלופת א-מיילים בין חברי הוועדה המייעצת, לא נבעה מהגשת העתירה שבכותרת. לפי הנטען, ביולי 2009 החלה לפעול יחידת הזיהוי והרישום בבקשות למקלט מדיני ברשות האוכלוסין. בעקבות כך, החלה מלאכת עדכון של הנוהל הרלוונטי. טיוטה ראשונית של הנוהל גובשה ביולי 2009, ולאחר מכן הוכנסו בה שינויים בעקבות קבלת הערות מהציבור – לרבות מהעותר ומארגונים נוספים. לטענת המשיבים, הפסקת קיום דיונים בדרך של חילופי א-מיילים בין חברי הוועדה המייעצת הינה תוצר של תהליך העבודה האמור, ולא נבעה מהגשת העתירה שבכותרת. בהתייחס לטענות אלה אציין כי לא ניתן להתעלם מכך שבמועד הגשת ההודעה המעדכנת מטעם המשיבים באוגוסט 2010, טיוטת הנוהל המעודכן
איפשרה
קיום "דיון מקוצר" בדרך של חלופת דואר אלקטרוני בקרב חברי הוועדה המייעצת. העותר התנגד לכך בתגובתו לעתירה מיום 3.10.2010, וכב' הנשיאה ביניש הורתה ביום 12.10.2010 כי התיק ייקבע להמשך דיון בפני
הרכב. בסופה של דרך, הנוסח הסופי של הנוהל המעודכן אשר נכנס לתוקף ביום 2.1.2011, קבע כי בקשות "בהליך מקוצר" תיבחנה על-ידי יו"ר הוועדה המייעצת. בכך
נחסמה
האפשרות לקיום "דיון מקוצר" בדרך של חלופת א-מיילים בין חברי הוועדה, ובעקבות כך התבקשה מחיקת העתירה. בהתחשב בהשתלשלות העניינים האמורה, לא שוכנעתי כי ניתן לשלול את הזיקה בין הגשת העתירה לבין שינוי הנוהל בסוגיה הנדונה. לפיכך, באתי למסקנה כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותר אף לעניין הסעד השני שהתבקש בעתירה, אולם זאת באופן חלקי נוכח העובדה כי הסעד לא התקבל במלואו.

3.
אשר לשיעור ההוצאות – בעניין זה ראיתי להביא בחשבון את היקף העתירה ואת העובדה כי התקיים בה דיון לפני הרכב שופטים. מאידך גיסא, ראיתי להתחשב בכך שהעתירה הסתיימה ללא צורך בהכרעה שיפוטית; הסעד השני הושג באופן חלקי כמבואר לעיל; והעותר לא פירט בליווי תיעוד מתאים את שיעור ההוצאות שנגרמו לו. בהתחשב בכל אלה, ישלמו המשיבים לעותר הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח וכן שכר-טירחת עורך-דין בסך 4,500 ש"ח.

ניתנה היום, כ"א בסיוון תשע"א (23.6.2011
(
.







דנה כהן-לקח
, שופטת




ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10016780_f08.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 1678/10 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' שר הפנים, הוועדה המייעצת לשר הפנים לעניין החלטה בבקשה למקלט, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 23/06/2011)