פסקי דין על עשוש ישראל | פסקי דין על מיטל תורג'מן- הנאמנת | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות- הנושה המובטח | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

3145/07 פשר     09/03/2011




פשר 3145/07 עשוש ישראל נ' מיטל תורג'מן- הנאמנת, בנק מזרחי טפחות- הנושה המובטח, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



09 מרץ 2011

פש"ר 3145-07 צינורות המזרח התיכון בע"מ נ' עשוש ואח'





מספר בקשה:5

בפני

כב' השופטת
נחמה נצר


החייב:

עשוש ישראל
ת.ז 055278550


נגד




1. עו"ד מיטל תורג'מן-
הנאמנת

2. בנק מזרחי טפחות- הנושה המובטח

3. כונס הנכסים הרשמי





החלטה

ראשיתם של ההליכים בבקשת בנק המזרחי מיום 8.11.10, להמשך הליכי מימוש נכס מקרקעין של החייב בשכונת קרית מנחם בנתיבות (גוש 100279 מגרש 381) בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק 20-08067-10-2, וזאת בהתאם לסעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת הרגל.

על פי הנטען בבקשה, יתרת סכום ההלוואה מובטחת המשכנתה, עומדת ע"ס 653,828.77 ₪, נכון ליום 13.10.10.
עוד צוין בשולי הבקשה, כי לטובת הבנק נרשם משכון נוסף על דירה שבבעלות החייב ורעייתו (רח' ז'בוטינסקי 1349/9 נתיבות גוש 39571 חלקות 8,9 ו-10) להבטחת ההלוואה הנ"ל .

תגובת הנאמנת
נתבקשה וזו הוגשה ביום 20.1.11. בגדרה של תגובה זו הסכימה הנאמנת
למימוש הנכס בקרית מנחם במסגרת תיק ההוצאה לפועל בכפוף למינויה ככונסת נכסים, אך התנגדה למימוש הנכס הנוסף מחוץ להליכי פשיטת הרגל.

לשיטתה של הנאמנת
, מינוי בעל תפקיד נוסף ככונס נכסים, עולה כדי חוסר תום לב, שכן מהלך כאמור כרוך בהוצאות רבות ויקטין את היתרה שתיוותר לטובת
הנושים הלא- מובטחים, לאחר מימוש הנכס וסילוק החוב המובטח, וזאת בשים לב לחובותיו של החייב הנאמדים במיליונים.

עוד טענה הנאמנת
, כי על מנת למקסם את נשייתם של הנושים הלא-מובטחים,היא מסכימה לוותר על שכר טרחתה בגין מימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל ותעמוד לה זכותה לשכר טרחה בהליך הפש"ר, בלבד.

הוסיפה וטענה הנאמנת
, כי על פי חוות דעת שמאית מיום 13.12.10, שווי הנכס במימוש חופשי הינו 1,090,000 ₪.

תשובת הבנק הוגשה ב- 27.1.11. במסגרת תשובה זו התנגד הבנק למינויה של הנאמנת
ככונסת נכסים.
עיקר טענתו של הבנק היא כי בהיותו נושה מובטח, מוקנית לו בכורה, הן בעצם ההחלטה לממש את הנכס בלשכת ההוצאה לפועל והן, לענין קביעת זהותו של כונס הנכסים אשר יממש את הנכס מטעמו. בענין זה הפנה הנושה לרע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד אלברט בן-פורת.

בהקשר זה, הוסיף וטען ב"כ הבנק, כי אומנם נושה מובטח כפוף לחובת תום הלב, אך אין בעצם מימוש זכותו לבחור כונס נכסים מטעמו, משום חוסר תום לב, כטענת הנאמנת
.

עוד נטען, כי מינוי הנאמנת
לכונסת נכסים, יגרום למטרה הפוכה- הגדלת העלויות והקטנת היתרה לנושים הלא מובטחים – וכי אין רבותא
בוויתורה של הנאמנה על שכ"ט בהליך ההוצל"פ.

ודוק, שטרי המשכון עליהם חתמו החייב ורעייתו, פוטרים את הבנק מהצורך להתמודד עם טענות הגנה כאלה ואחרות, שכוחן יפה כלפי הנאמנת
בלבד (כגון: דיירות מוגנת, דיור חלוף ותביעה לפירוק שיתוף נגד אשת החייב).


טענה נוספת הנשמעת
בפי ב"כ הבנק, כי על פי חוות דעת שמאי מקרקעין, שווי השוק של הנכס הראשון נאמד ב- 1,090,000 ₪ ובמימוש מהיר (הפחתה של 20%) – 872,000 ₪ , ואילו שווי השוק של הנכס הנוסף, הינו 350,000 ₪ ובמימוש מהיר – 280,000 ₪. אשר על כן, מימוש הנכס האחד, אין בו די לצורך סילוק מלוא החוב המובטח, לרבות הוצאות כינוס ומיסים.

בסעיף 20 לתגובה, עותר הבנק כי בית המשפט יתיר לו לנקוט הליכי הוצאה לפועל גם לגבי הנכס הנוסף, כאשר זהות הכונס תיקבע אף היא, על ידו.

כך או אחרת, טוען הבנק כי גם על פי הלכת גרבש מגיעים לאותה התוצאה- מימוש בפיקוח בית משפט- אך לא בחירת הכונס שיממש את הבטוחה.

החייב בתגובתו מיום 2.2.11 טען כי "נושא מימוש הנכס, בית המגורים הידוע כבית מס' 381 בשכונת קרית מנחם בנתיבו, יטופל ע"י החייב בעצמו באמצעות עו"ד יורם פלץ מטעמו".

ואכן, ביום 9.2.11 הגיש עו"ד פלץ בשם רעיית החייב "בקשה לפדיון מקרקעין". במסגרת בקשה זו, עותרת האישה להתיר לה לפדות את שני נכסי המקרקעין ,כנגד תשלום של- 130,000 ₪.
על פי תחשיב המכר, המפורט בבקשה, שווי שתי הדירות במימוש מהיר הינו 1,129,672 ₪. הוצאות המימוש מסתכמות בסכום כולל של 796,000 ₪ (סילוק המשכנתא 654,000 ₪, שכ"ט כונס והוצאות ההליך – 70,000 ₪ סידור חלוף 72,000 ₪). לאור זאת הסכום שיוותר לאחר קיזוז ההוצאות- 333,672 ₪ וסך החלוקה בגין חלקו של החייב הינו 166,836 ₪. מכאן הצעת הרכישה של אשת החייב וסברתה, כי אין תועלת ממשית במימוש המשכנתא.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות וצרופותיהן, באתי למסקנה כי דין בקשת הנאמנת
להידחות.

בפרשת גרבש (בשא 26205/00) נקבע, לענין פיקוח בית משפט של פשיטת רגל על מימוש נכסי פושט רגל (כאשר המדובר הוא בנושה מובטח בהקשר של סעיף 20 (ב) לפקודה), כי יש להבחין בין שני מצבים. הראשון - כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על גובה החוב לנושה המובטח. האחר - כאשר שווי הנכס המשועבד, קטן מחובו של החייב לנושה המובטח.

על פי חוות דעת השמאי, ענייננו בחלופה הראשונה. במצב מעין זה, הטענה היא כי לא קיים תמריץ אמיתי לנושה המובטח להשיג תמורה מקסימאלית עבור הנכס וקיים חשש אינהרנטי, לפיו הנושה המובטח עלול לבכר קונה מהיר על פני קונה במחיר ראוי. לנושים הלא- מובטחים אינטרס להשיא את סכום היתרה שתיוותר לאחר פירעון החוב המובטח, ענין שאינו בעל משמעות, בעיני הנושה המובטח.

במקרה דנא, הנאמנת
הסכימה למימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל, חרף הערכת השמאות הגבוהה שנתקבלה לנכס (ככל הנראה בשל שווי הנכס במימוש מהיר - 870,000 ₪- ללא שכ"ט והוצאות כינוס). הסכמה זו, כללה את מינוי הנאמנת
ככונסת נכסים לצד וויתור על שכר טרחתה בהליך ההוצל"פ. זאת, על מנת להאמיר את היתרה שתיוותר בידי ציבור הנושים הלא - מובטחים.

לטעמי, מינויה של הנאמנת
ככונסת נכסים בתיק ההוצל"פ, משמעותו, כפייה של גורם חיצוני, על הנושה המובטח למימוש בטוחתו וכזאת, לא ייעשה. לנושה מובטח, להבדיל מנושה "רגיל", הזכות לבחור אפיק מימוש בטוחה, כמו גם את זהותו של הכונס שימונה מטעמו למימוש הערובה שבידיו.

אין בוויתורה של הנאמנת
על שכר טרחתה, כדי להגדיל היתרה שתיוותר לנושים, שכן שכר הטרחה של הנאמנת
בהליך פשיטת הרגל, נגזר על פי תקנות החברות, מתקבולים שנצברו בקופת הכינוס עקב פעילותה. ממילא,כל יתרה שתועבר לקופה לאחר מימוש הנכס, תהווה חלק ממצבת התקבולים.

באשר לבקשת אשת החייב
לפדיון הנכסים בסכום כולל של 130,000 ₪. בבקשה זו, אין ממש ולו מהטעם, שאשת החייב משכנה אף היא את זכויותיה בנכסים הנזכרים, עת נטלה הלוואה מהבנק, ולפיכך, היא אינה יכולה להלין כנגד הבנק ובוודאי שאינה רשאית להישמע בטענות לקיומן של זכויות עודפות לזכותה, לנוכח תניות הסכמי ההלוואה והעובדה כי היא אינה פושטת רגל, אין בה כדי לשנות מזכויותיו של הבנק.

נוכח הסכמת הבנק לפיקוח על ההליך מצד הנאמנת
, מתירה מימוש הנכס בקרית מנחם במסגרת תיק ההוצל"פ ובלבד, שהנושה המובטח יפעל להזמין הצעות לרכישת הנכס, יערוך התמחרות בין המציעים ע"פ הצורך ומתוך מגמה ברורה למקסם התועלת שבמימוש הנכס.
כמו כן, כונס הנכסים ידגיש בפני
המציע, שהצעתו תיבחר, כי זכייתו כפופה לקבלת אישור ביהמ"ש זה ואף נוסח ההסכם, יועבר לקבלת אישור כאמור.

באשר למימושו של הנכס הנוסף,
בקשה זו מצד הבנק, הועלתה אך במסגרת תגובתו והיא אינה מפורטת דיה. יתכבד הבנק ויגיש בקשה מפורטת, בצירוף האסמכתאות הרלוונטיות.


ניתנה היום,
ג'
אדר ב תשע"א, 09 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.
















פשר בית משפט מחוזי 3145/07 עשוש ישראל נ' מיטל תורג'מן- הנאמנת, בנק מזרחי טפחות- הנושה המובטח, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 09/03/2011)