פסקי דין על אמיר בן לולו | פסקי דין על שירלי בן לולו | פסקי דין על אמנון כהן | פסקי דין על מוטי כהן | פסקי דין על עו"ד יעקב נתנאל ואח' |

30630/05 א     26/06/2011




א 30630/05 אמיר בן לולו, שירלי בן לולו נ' אמנון כהן, מוטי כהן, עו"ד יעקב נתנאל ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



26 יוני 2011

ת"א 30630-05 בן לולו ואח'
נ' כהן ואח'






בפני

השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה


התובעים

1
.
אמיר בן לולו

2
.
שירלי בן לולו

ע"י ב"כ עו"ד משה גולדשלגר


נגד


הנתבעים

1. אמנון כהן
- נמחק
2. מוטי כהן
- נמחק
3. עו"ד יעקב נתנאל
4. איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אסתי קוך




פסק דין


1.
זוהי תובענה על סך של 1,326,000 שהוגשה ע"י רוכשי דירה כנגד עורך הדין שטיפל בעסקת הרכישה בעילה של רשלנות מקצועית.

רקע עובדתי

2.
ביום 2.10.08 ניתן

פסק דין
על ידי אשר דחה את תביעת התובעים כנגד הנתבע מס' 3 בעילה של רשלנות מקצועית.


(להלן: " הנתבע").

3.
התובעים, מר וגב' בן לולו, רכשו דירה ממר כהן אמנון וממר כהן מרדכי, אב ובן, בעיר חולון בסכום של 395,000 דולר.

4.
הנתבע מס' 1, עו"ד נתנאל יעקב, המבוטח מקצועית על ידי הנתבעת
מס' 2, ייצג את משפחת כהן בממכר.

(להלן: "הנתבע").

5.
בפסק דיני מיום 2.10.08 דחיתי את תביעת התובעים, וקבעתי כי הסכומים אותם קיבלו מהמוכרים במסגרת הסכם הפשרה שנחתם ביניהם, מסלקים למעשה את מלוא סכום התביעה, ולכן דין התביעה להידחות.

6.
עוד דחיתי את טענת התובעים כי הם היו מיוצגים על ידי הנתבע, וקבעתי כי כל צד יוצג על ידי עו"ד מטעמו וכי התובעים היו מיוצגים על ידי משרד עו"ד לשם.

7.
התובעים הגישו ערעור על

פסק דין
זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל את ערעורם וקבע ביום 10.5.10 כי פסק הדין יבוטל, על מנת שתשמע עדותו של עו"ד לשם, ועל פי עדותו יבחנו מחדש מכלול הנסיבות הנוגעות לרשלנות המיוחסת לנתבע.

8.
יתרה מזאת, קבע בית המשפט המחוזי כי במקרה דנן אין המדובר בטעות בשיקול הדעת, אלא, לכאורה, ברשלנות, שכן בדיקה מדוקדקת של נסח המקרקעין הינה מחובתו הראשונית של עורך דין בעסקת מקרקעין.

9.
עוד קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת חשיבות רבה במקרה זה לבחינה מדוקדקת של כל נסיבות המקרה, ובעיקר בכל הנוגע לשאלה האם אכן עו"ד לשם או אחר ייצגו את התובעים בעסקה או שמא, כטענתם, הם לא היו מיוצגים וסברו כי הנתבע מייצג גם אותם.




עדותו של עו"ד לשם

10.
עו"ד לשם העיד בתצהירו כי מעולם לא טיפל בתובעים או ייצגם בעסקת המכר נשוא התביעה, הן ישירות והן באמצעות עורך דין אחר מטעמו.

11.
כן העיד, כי פגש לראשונה את התובעים רק בחודש מרץ 2005, קרי, כשנה לאחר חתימת הסכם המכר נשוא התובענה. עוד הבהיר כי הוא או עורכי דין ממשרדו לא שוחחו עם הנתבע מס' 3 או פגשו בו, וקל וחומר, לא טיפלו בהסכם המכר.

12.
עוד, הוסיף, כי ההערות המופיעות על גבי טיוטות ההסכמים אינן בכתב ידו או בכתב ידו של מי ממשרדו.

13.
כן צירף לתצהירו כרטיס לקוח של התובעים ממשרדו, המוצג נ/1, ממנו עולה כי הכרטיס נפתח ביום 16.3.05.

14.
בנוסף, העיד, בעדותו בחקירתו הנגדית כי הוא ערך בירור עם עורכי הדין ממשרדו אשר לאחריו הגיע למסקנה ברורה כי איש ממשרדו לא טיפל בטיוטות ההסכמים שהועברו על ידי הנתבע לגב' יפית רוזנברג, פקידה במשרדו, ואינו מכיר את התובעים.


(ראה: פרטיכל בעמוד 3 שורות 5-10).

15.
התובעים, העידו לעניין זה בתצהירם ת/1 כי לא היו מיוצגים ע"י עו"ד לשם או מי ממשרדו אשר עזרו בתיקון טיוטת ההסכם שנחתם, כנטען ע"י הנתבע, אלא שאמה של התובעת, הגב' יפית רוזנברג, עבדה מעל 25 שנה כפקידה במשרד עורכי הדין, מתוכן כשבע שנים במשרד עו"ד לשם- ולפיכך, הועברו טיוטות החוזה מהנתבע למכשיר הפקסימיליה במשרד זה מתוך נוחות- ותו לאו.


הכרעה

16.
לטענת התובעים, בעת החתימה על הסכם המכר לא היו מיוצגים ע"י עו"ד לשם או כל עו"ד אחר, ועל כן, הנתבע התרשל כאשר לא הביא לידיעתם, עובר לחתימת ההסכם, את העובדה כי קיים עיקול שהוטל על הדירה, שנרשם והופיע בנסח הטאבו כבר ביום 5.2.04, חודשיים קודם למועד עריכת ההסכם.

17.
מנגד, טוען הנתבע כי לא ייצג את התובעים וכי הם היו מיוצגים על ידי עו"ד לשם. עוד, טוען הוא כי אין בהתנהגותו משום רשלנות שכן לא חלה עליו חובת זהירות כלפי התובעים, שהיו מיוצגים על ידי משרד עו"ד לשם, ולא על ידו.

18.
עוד גורס הוא כי באשר לעיקול, הרי שלא ידע על קיומו, ובכל מקרה, התובעים ידעו או יכולים היו לדעת על קיום העיקול בעת רישום הערת האזהרה שנרשמה על ידם מספר ימים לפני מועד חתימת ההסכם, מה גם שאם היו טורחים לרשום הערת אזהרה מיד לאחר חתימת זיכרון הדברים - הרי זכויותיהם היו קודמות לעיקול.

19.
לאחר עייני בעדותו של עו"ד לשם, בתצהירו ובחקירתו הנגדית, וכן בראיות הצדדים, מגיעה אנוכי למסקנה כי יש מקום לטענה כי עו"ד לשם לא ייצג את התובעים בעת החתימה על הסכם המכר, לאמור, מסקנתי השתנתה בעניין לאור עדותו של עו"ד לשם, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

20.
הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי מעולם לא שוחח עם עו"ד לשם וכי אינו זוכר אם שוחח עם עורך דין ממשרדו. בהמשך חקירתו הודה כי אינו מכיר כל עורך דין ממשרדו של עו"ד לשם.


(ראה: פרטיכל בעמוד 57 שורה 26-28, ובעמוד 58 שורה 2).

21.
יתרה מזאת, הודה הנתבע כי גם לאחר שקיבל הערות לטיוטת ההסכם לא שוחח עם עו"ד לשם.



(ראה: פרטיכל בעמוד 62 שורה 23).

22.
בנוסף לכך, עו"ד לשם העיד כי לא הוא ולא אחר ממשרדו נכחו כלל במעמד החתימה על הסכם, כפי שנהוג לעשות, מן הטעם הפשוט שלא היה לו או למי ממשרדו כל קשר לעסקה או לתובעים באותה העת.

23.
כמו כן, מגיעה אנוכי למסקנה כי אף הנתבע לא ייצג את התובעים בעסקת המכר, ולמעשה, לא היו מיוצגים בעת החתימה על הסכם המכר, מטעמיהם הם, וכעת נותר לבחון מהו היקף חובת הזהירות המוטלת על עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו.

24.
קיומה של חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו, קרי, כלפי צד שלישי שעלול להיפגע ממעשיו או ממחדליו, הוכרה בפסיקה, אולם לעניין היקפה נקבע כי הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.


ראה לעניין זה: ע"א 2725/91 היינוביץ נ' גלעדי, פ"ד מח(3) 92, כדלקמן:

"עקרונית אכן קיימת חובת זהירות מסוימת מצד עורך-דין

כלפי צדדים אחרים, שאינם מרשיו, אם כי זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת
.
"


כן ראה: ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, פ"ד מח(3) 207, כדלקמן:

"אין חולק על קיומה של חובה שלא לנהוג ברשלנות ביחסים בין עורך דין ללקוחו. יכול גם שתיווצר אחריות מושגית כלפי מי שאינו לקוחו של עורך הדין, הפונה בבקשת עצה או מידע אל עורך הדין".


25.
עוד נקבע בפסיקה כי עו"ד יכול לבצע מעשה עוולה ברשלנות גם כשלא שוררים יחסים חוזיים של עורך דין - לקוח.

ראה לעניין זה: ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, כדלהלן:

"...רשלנותו של עורך הדין אפשר שתהווה עילת תביעה כנגדו גם כאשר מעשה העוולה או המחדל מסבים נזק לאדם אחר... מידתה של אותה חבות, ומתי היא מתגבשת, כבר תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה.

...

...כאשר עורך-דין מייצג לקוח פלוני ואילו הצד האחר לעיסקה אינו מיוצג כלל, נדרשת ממנו מיומנות וזהירות רבה יותר בהצגת העניין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו".

ועוד ראה: ע"א 2625/02 עו"ד סילביו נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, כדלקמן:

"כידוע, תיתכן חבות ברשלנות של עורך-דין גם כלפי מי שאינו לקוחו... השאלה מה מידת החבות, ומתי היא מתגבשת, תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה. המקרה שלפנינו הוא מקרה קיצוני, ומתחייבת בו המסקנה כי המשיבים היו במעמד מיוחד כלפי המערער, מעמד שמטיל עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיהם. הדבר נלמד ממכלול הנסיבות:
: המשיבים לא היו מיוצגים על-ידי עורך-דין אחר....".

26.
בענייננו, מדובר בייצוג צד שאינו מיוצג בעסקת מקרקעין. לאמור, על עורך הדין לבדוק את זכויות המוכר בצורה יסודית ועדכנית לפני הכנת ההסכם ולבחון האם רובצים על הנכס משכנתא או עיקול או כל מגבלה אחרת שבדין על הנכס הנמכר.

27.
משהגעתי למסקנה כי עו"ד לשם או מי מטעמו לא ייצגו את התובעים, ולא הוכח בפני
כי יוצגו על ידי עורך דין אחר ואף לא ע"י הנתבע, הרי שהתובעים לא היו מיוצגים על ידי עו"ד בעת החתימה על הסכם המכר, ועל כן, סבורתני, כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית וחובת נאמנות של הנתבע כלפי התובעים.


28.
כאמור, הנתבע לא בדק את נסח הטאבו המלא של הדירה נשוא הסכם המכר, ולא ייחס לכך חשיבות כנדרש. לעניין זה העיד בחקירתו הנגדית, כדלקמן:

" לא מצאתי לנכון לבדוק את המשך הנסח משום שהקונה היה מיוצג...
"לא ייחסתי לכך חשיבות משום שהזכויות נבדקו על ידי בא כוח הקונים.
... כאשר קיבלתי את הנסח לא ייחסתי לכך חשיבות ולא שמתי לב אם יש או אין עמוד שני ולכן צירפתי מה שקיבלתי באותו הרגע, לא ייחסתי לכך חשיבות".


(ראה: פרטיכל בעמוד 54-55 מיום 30.1.08).

29.
לטעמי, היה על הנתבע לבדוק ביסודיות ובקפידה את נסח המקרקעין של הנכס הנמכר, והיה עליו לעמוד על טיבו ומצבו המשפטי. מדובר בחובתו הראשונית של כל עורך דין, והתרשמותי, הינה, כי אין המדובר בטעות בשיקול דעת בלבד.

30.
הנתבע צירף להסכם המכר עמוד אחד בלבד מתוך נסח בן 3 עמודים מיום 23.2.04, כך שרק זכויות הבעלות הופיעו בנסח, ואילו העמודים מהם עלה בבירור שקיים עיקול אשר הוטל על הדירה לא הופיעו. יודגש, כי העיקול הוטל כחודשיים טרם חתימת ההסכם.

31.
התרשמתי כי הנתבע ידע אודות העיקול שהוטל על הנכס שכן הוא זה אשר ייצג את המוכרים בתביעה אשר במסגרתה הוטל העיקול.

32.
משכך, קובעת אנוכי כי הנתבע התרשל כלפי התובעים בכך שלא גילה להם דבר העיקול וגרם להם לחתום על ההסכם כמות שהוא ולשלם את התשלומים עפ"י ההסכם למוכרים מבלי לדאוג להסרת העיקול, תחילה.

33.
בגין ראש נזק זה, ישלמו הנתבעים לתובעים, ביחד ולחוד, הסך של
20.000 דולר בהתאם לקביעת הפיצוי המוסכם בגין הפרה
יסודית כאמור בסעיף 13 לחוזה המכר, שהינה הפרה כבענ

33.
באשר לטענת התובעים כי הנתבע לא הותיר בידיו בנאמנות כספים כבטחון לתשלום המיסים, והעביר למוכרים כספים על אף שלא שילמו את מלוא חוב המשכנתא, ולא הסיר העיקול, קבעתי בפסק דיני מיום 2.10.08 כי טענה זו
נבלעת כבר בסכום ששולם על פי הסדר הפשרה אליו הגיעו המערערים עם המוכרים, ועל כן אין להידרש לה.

34.
כן, ציינתי, כי התנהלות הצדדים, ובכלל זאת העובדה שהתובעים העבירו למוכרים סך של 165,000$ כמקדמה, עם חתימת זיכרון הדברים, שנעשה על ידי הצדדים ללא מעורבות עו"ד, וקודם לחתימת ההסכם - מלמדת כי תכנון סכומי הכסף שהועברו לא היה מסור כלל וכלל בידי הנתבע, והתביעה נדחתה.

35.
בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי לא היה מקום לדחיית התביעה נגד הנתבע בגין ההסדר עם המוכרים, ועל כן, נדרשת אנוכי לדון בסוגיה זו.

36.
לאחר עייני בראיות הצדדים, לא מצאתי מקום לשנות את קביעתי דנא, ולטעמי, לא היה זה מתפקידו של הנתבע לקדם את האינטרסים של הצד שכנגד לעסקה ולהוסיף סעיפים בהסכם המכר אשר עוסקים בתכנון ובסדר העברת הכספים בין התובעים למוכרים.

37.
לדידי, הנתבע קיבל את פרטי הרוכשים מאת המוכרים והחל בהכנת טיוטת הסכם המכר, ואף החליף טיוטות עם הגב' רוזנברג. הנתבע לא נשכר על ידי התובעים, הללו לא שילמו לו שכר טרחה ולא חתמו עימו על הסכם שכר טרחה או על ייפוי כוח.

38.
התובעים הודו כי הם ערכו עם המוכרים זכרון דברים, מבלי להיוועץ בעו"ד, ושילמו לתובעים על פי הוראות זכרון הדברים.
39.
יתרה מזאת, הנתבע אינו צד להסכם המכר, לא קיבל כספים מכוחו, והנני מקבלת את טענת הנתבע בעניין זה כי אין בפני
נו ולא יכולה להיות תביעה להשבת כספים ממנו המתבססת על עילות חוזיות.

40.
לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה בגין ראש נזק זה.

41.
כאמור, הנתבעת מס' 4 הינה מבטחתו של הנתבע ועל כן, תשא בכיסוי הביטוחי על פי תנאי הפוליסה.

42.
אשר על כן, ישלמו הנתבעים לתובעים, ביחד ולחוד, הסך של
20.000 דולר כשערם היציג ליום התשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

43.
כן ישלמו הנתבעים לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת דמי מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



ניתן היום 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 30630/05 אמיר בן לולו, שירלי בן לולו נ' אמנון כהן, מוטי כהן, עו"ד יעקב נתנאל ואח' (פורסם ב-ֽ 26/06/2011)