פסקי דין על בן חמו יצחק

2049/01 בש     16/01/2001




בש 2049/01 מדינת ישראל נ' בן חמו יצחק




בעניין:
מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד
פרקליטות מחוז ירושלים

העוררת

נגד
בן חמו יצחק

על-ידי ב"כ עו"ד
דב גורטלר

המשיב

החלטה
1. בפני
ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט נ' סולברג) המאפשרת למשיב להשתחרר ממעצרו לצורך גמילה, בתנאים שנקבעו בה. אחד התנאים קובע כי המשיב יימצא במעצר בית מלא בקהילת "בית אביבה". להחלטה זו קדמה החלטה על מעצר המשיב עד תום ההליכים שבה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שביצע את העבירות שיוחסו לו - שתי עבירות נסיון התפרצות לדירה.

2. לטענת העוררת קיים חשש ממשי ששחרור המשיב יביא לפגיעה בשלום הציבור, בהתחשב בעובדות הבאות המלמדות על מסוכנותו: הוא בעל עבר פלילי הכולל למעלה מ25- עבירות רכוש, הונאה זיוף וסמים; זמן קצר לפני שביצע את העבירות מושא התיק דנן שוחרר ממאסר; בעת שביצע את העבירות היה תלוי נגדו מאסר על תנאי והיה נתון במבחן.
העוררת מוסיפה כי המשיב נכשל פעם אחר פעם בנסיונות להגמל, ולדבריה הסיכוי לשקמו במסגרת הליך גמילה, קלוש.

3. ביהמ"ש קמא ציין כי דרך הכלל היא שאין לשחרר נאשם מן המעצר כדי לאפשר לו הליך של גמילה מסם, אך מצא את נסיבות המקרה הולמות שחרור כזה. טעמיו לכך היו הטעמים הבאים: העבירות המיוחסות למשיב אינן חמורות במיוחד, והסיכוי כי המשיב יצליח להיגמל ממשי.
הערכה אחרונה זו נשענה על תסקירי שירות המבחן, מהם עלה שלאחרונה ניכרים מאמציו של המשיב "לקחת אחריות אקטיבית על חייו ולהאבק על כך" (התסקיר המשלים), תמונה שונה עלתה מתסקירים קודמים. כב' השופט קמא הוסיף והתייחס בהחלטתו להתרשמותו שלו לענין סיכוי הגמילה:
"ראיתי את המבקש ושמעתי את דבריו בפני
י, בהליכי מעצר הימים, לאחר מכן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, וכעת בבקשה זו לעיון חוזר... בזהירות רבה אומר, וכדרך שגם שירות המבחן היה זהיר בהמלצתו, כי קיים סיכוי שבפעם הזאת יעשה המבקש לגיוס מירב כוחותיו כדי להתמיד בטיפול".

4. אני סבורה כי הנמקת כב' השופט קמא מסירה את החשש שהעלה ב"כ העורר בטיעוניו, שמא כל עבריין מכור לסמים יוכל לנצל את ההליך המשפטי כדי להיגמל מחוץ למעצר. השינוי שהסתמן במידת נחרצות המשיב להגמל - שינוי שע"פ התרשמות כב' השופט קמא מבסס את הסיכוי שהמשיב יתמיד בטיפול הגמילה - מייחד דיו את נסיבותיו של המשיב ביחס למצבם של מכורים אחרים. השינוי האמור מבסס בה בעת את ההערכה שחרף הימצאות המשיב ממוסד גמילה הימנו ניתן - מהבחינה הפיזית - לצאת, יקיים המשיב את תנאי השחרור שבכללם מעצר בית. סכנת הפגיעה ברכושו של הציבור בנסיבות אלו אינה ממשית, מה גם שניתן יהא לשוב ולהורות על מעצרו מיד עם הפרת התנאים. אחד מתנאי השחרור נועד להבטיח דיווח מיידי למשטרה במקרה של יציאה המפרה את התנאי.

5. גישת כב' השופט קמא עולה בקנה אחד עם גישתי, כפי שבוטאה לאחרונה בב"ש 1751/00 ת"פ 1245/00, מדינת ישראל
נ' מרדכי מונסונגו. בהחלטתי הנזכרת ציינתי בין השאר כי הזכות להגמל היא זכות יסוד שיש בה כדי להטות את הכף להעדפת חלופת מעצר בנסיבות בהן ביסוד ביצוע העבירות מצויה בעיית ההתמכרות, קיים סיכוי לגמילה, וניתן להבטיח שהציבור לא ייפגע על-ידי השחרור. לענין האיזון בין השיקולים השונים הדגשתי כי למעשה במעצר לא עומדת בפני
ו של המכור לסם אפשרות ממשית לגמילה.

6. הערר נדחה.
ניתנה והודעה היום, כ"א בטבת תשס"א, (16 בינואר 2001), במעמד ב"כ המבקשת עו"ד אלעד רוזנטל, המשיב וב"כ עו"ד דב גורטלר
.

מרים מזרחי
, שופטת

מ/ h00204901c.1
1

בית המשפט המחוזי בירושלים

בש 002049/01

בפני

כבוד השופטת מרים מזרחי








בש בית משפט מחוזי 2049/01 מדינת ישראל נ' בן חמו יצחק (פורסם ב-ֽ 16/01/2001)